רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשיית הסייבר הישראלית נחשפת: כמה חברות מכניסות יותר מ-10 מיליון דולר בשנה?

דו"ח IVC מגלה: כמה חברות סייבר פועלות בישראל? מה הסיכוי שלהן לשרוד? ומי קרן ההון סיכון שמובילה את ההשקעות בתחום?

7תגובות

לקראת הסייברטק, כנס הסייבר הגדול מסוגו בישראל, שייפתח השבוע בתל אביב, פירסמה חברת המחקר IVC דו"ח גדול על תעשיית הסייבר הישראלית. חלק גדול מהנתונים כבר פורסם כאן, בשמו של מטה הסייבר הישראלי, אך ישנם גם נתונים חדשים. הדו"ח מראה כי למרות הפריחה היחסית בתחום, לתעשייה יש עוד המון מקום להתבגרות, חברות רבות רחוקות עדיין מהכנסות, ומספר החברות הגדולות עודנו מצומצם.

תעשיית הסייבר הישראלית כוללת 430 חברות סטארט-אפ, ו-40 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב לאומיות בתחום אבטחת המידע. רוב החברות מצויות כרגע בשלבים מוקדמים מאד: 46% נמצאות בשלב הדגירה שלהן - המכונה Seed, ואינן מייצרות הכנסות. יתר החברות עברו כבר לשלב ההכנסות, אך רק 9% מכלל החברות מייצרות הכנסה משמעותית של 10 מיליון דולר ומעלה בשנה. רובן הגדול של החברות הן פרטיות, 19 מהן ציבוריות.

חברת WEAVE יצרה מיפוי אינטראקטיבי של סצנת הסייבר בישראל. צפו:

מאז שנת 2000, כ-52 חברות סייבר חדשות קמות בישראל בממוצע מדי שנה. בשנה החולפת קמו בישראל 60 חברות חדשות. על פי הדו"ח, בתחום הסייבר עוסקים כ-17 אלף עובדים, אך שני-שליש מהם מרוכזים באותם 9% של חברות צומחות.

בשנת 2015 גויסו 540 מיליון דולר ל-78 חברות סייבר, עלייה של 20% לעומת 2014. בשנה החולפת בוצעו אקזיטים בסכום של 1.2 מיליארד דולר - זינוק של 40% מ-2014. סך הכל נרכשו בשנה החולפת 18 חברות סייבר, מול 13 ב-2014 ו-4 ב-2013. מנגד, ב-2015 לא בוצעה הנפקה גדולה כמו זו המוצלחת של סייבר ארק, ולדעת כותבי הדו"ח זוהי החמצה מכיוון ש"חברות כאלו נוטות לשרוד יותר, להעסיק יותר עובדים והופכות בעצמן לרוכשות של חברות סטארט-אפ".

מבין קרנות הון הסיכון, JVP היא המובילה בכמות ההשקעות, עם 9 חברות פורטפוליו פעילות בתחום הסייבר - לא כולל אקזיטים מהעבר. גם למאיץ מיקרוסופט ונצ'רס מספר השקעות דומה, אך מדובר בהשקעות קטנות הרבה יותר בגלל הנטייה שלו להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים מאד. הקרן גלילות רשמה 8 השקעות, ובין הקרנות הנוספות הפעילות בתחום הסייבר נמצאות מגמה, בלאמבארג, סקויה ועוד.

סיכויי ההשרדות של סטארט-אפים בתחום הסייבר בישראל הם באופן יחסי גבוהים. בדו"ח נכתב כי "באופן גס, 50% מהסטארט-אפים אשר קמו בתחום ב-20 השנים האחרונות עדיין פעיל כיום - לעומת 21% מבין כלל הסטארט-אפים בישראל".

קובי שימנה, מנכ"ל IVC, הוסיף כי "תובנה מעניינת העולה מהדו"ח ומהמפה מתמקדת במדען הראשי של משרד הכלכלה, המהווה גורם מרכזי בתמיכה בחברות בשלבים מוקדמים. המדען הראשי מאפשר למיזמים צעירים לקבל מימון, מתוך ראייה המאפשרת התמודדות עם הסיכון הטכנולוגי הגבוה, הגלום בחברות, בתחום דינאמי כמו עולם הסייבר. על פי הדו"ח, המדען הראשי מעורב ב-38 חברות סייבר, בעיקר בשלבים מוקדמים, ובכך מאפשר לתעשייה הישראלית להיות בחזית המחקר הטכנולוגי בעולם כולו".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם