אתגר ההיי־טק: הסטארט־אפים דוהרים קדימה - והחברות הבוגרות מדשדשות - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אתגר ההיי־טק: הסטארט־אפים דוהרים קדימה - והחברות הבוגרות מדשדשות

האקזיטים והגיוסים הגדולים של הסטארט־אפים מסתירים את התמונה המלאה: לפי דו"ח חדש של המדען הראשי, חלקו של ההיי־טק בתוצר ושיעור המועסקים בו מתכווצים ■ איך תתמודד הממשלה הבאה עם האתגרים שעומדים בפני הענף?

6תגובות

הפריחה בתקופה האחרונה בענף ההיי־טק - שמתבטאת בגיוסי הון וכוח אדם של חברות ובאקזיטים והרחבת פעילות מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות - יוצרת אווירה חיובית בתעשייה. אך דו"ח חדש שמפרסמת היום לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מדגיש את הפער הקיים בין מצב הסטארט־אפים הצעירים, שהצלחותיהם משתקפות בכותרות העיתונים, לבין מצבן של חברות ההיי־טק הגדולות, שמעסיקות את רוב העובדים בענף ותרומתן לתוצר וליצוא משמעותית - אך הן מדשדשות במקום ולא מציגות צמיחה.

הגאווה שבה ראו ממשלת ישראל ולשכת המדען הראשי את חלקם בצמיחת ההיי־טק הישראלי בשני העשורים האחרונים התחלפה באחרונה בדאגה לעתיד הענף וליכולתה של ישראל לשמור על יתרונה היחסי בעולם. דאגה זו באה לידי ביטוי בדו"ח החדש, שמצביע על מגמות ארוכות טווח שמהן סובל ההיי־טק הישראלי: התכווצות חלקו בתוצר במשק, וירידה בחלקם של עובדי ההיי־טק מכלל המועסקים במשק.

הדו"ח מתייחס בהרחבה למחסור בכוח אדם בענף: בכל שנה מסיימים כ–4,700 בוגרי הנדסה ומחשבים את לימודיהם, בעוד שקיים ביקוש ל–7,000 עובדים בכל שנה. זאת, אף שהשכר החודשי הממוצע של מהנדסי חשמל ואנשי מחשב הוא 18 אלף שקל - פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק.

היי טק

"כיום יש הסכמה רחבה כי בשנים האחרונות חלה האטה מדאיגה בצמיחתה של תעשייה זו, ובפרט בצמיחת החברות הבוגרות", קובע הדו"ח. "האטה זו מתרחשת במקביל להתפתחות מגמות ואתגרים במציאות שבה פועלת תעשיית ההיי־טק: שווקים חדשים נפתחים וצוברים תאוצה, מתחרים חדשים קמים, ענפי פיתוח מסוימים נחלשים ואחרים צצים במקומם, כלי מימון מסורתיים מצטמצמים ואפיקי מימון חדשים נפתחים".

"בתוך ההיי־טק הישראלי יש למעשה שתי תעשיות שונות במאפיינים ובגודל, מה שמסביר למה אנחנו מקבלים דיווחים סותרים על מצב הענף, שבחלקם ההיי־טק משגשג ובחלקם הוא בקיפאון או בנסיגה", אמר המדען הראשי של משרד הכלכלה, אבי חסון, לקראת פרסום הדו"ח השנתי הראשון של הלשכה על מצב תעשיית ההיי־טק הישראלית.

המציאות המשתקפת בדו"ח מורכבת. 2014 היתה שנת שיא מבחינת אקזיטים - שהגיעו ל–6.9 מיליארד דולר, כולל הנפקות ומיזוגים ורכישות, וגיוסי הון לסטארט־אפים, שהסתכמו ב–3.4 מיליארד דולר. זהו הסכום השנתי הגבוה ביותר שגויס מאז שנת 2000. מנגד, בולט הדשדוש במדדים המקרו כלכליים, שמושפעים בעיקר מפעילות החברות הגדולות, שהן היצואניות המרכזיות.

על פי הדו"ח, גם המבט לטווח הארוך מעורר דאגה לאור התכווצות חלקו היחסי של ההיי־טק בתוצר והתכווצות חלקם של עובדי ההיי־טק מכלל המועסקים במשק. "החל מ–2007 חלקו היחסי של ההיי־טק בסך התוצר קטן. אפשר לומר כי יכולתו של ההיי־טק הישראלי לשמש קטר שמושך אחריו את יתר המשק עומדת בסימן שאלה", נכתב בדו"ח.

היי טק1

לפי נתוני סקרי כוח אדם שמובאים בדו"ח, מספר השכירים הכולל בהיי־טק ב–2013 היה כ–270 אלף עובדים - 8.9% מסך השכירים במשק. זוהי ירידה בהשוואה ל–2008, אז שיעור השכירים בהיי־טק הגיע לשיעור של 10.7%. כלומר, מאז משבר 2008 שיעור המועסקים בהיי־טק נמצא במגמת ירידה. "ניתן היה לפרש ממצא זה בנימוקים של התייעלות ועליית הפריון לעובד בתעשייה", נכתב בדו"ח, "אך ב–2012 דיווחו שני שלישים מהחברות על מחסור בעובדים בעלי מיומנויות וכישורים מתאימים".

כותבי הדו"ח מציינים כי רוב המשרות הפנויות במקצועות שבהם השכר גבוה מ–10,000 שקל הן של מהנדסי חשמל ואנשי מחשבים. אחת הסיבות שמתוארות בדו"ח היא זרם בוגרי התיכונים המתאימים לתעשייה, שאינו מספק את צרכיה. הדו"ח מסביר איך נוצר המצב: מתוך 108 אלף בני 18 ב–2009, 11 אלף היו זכאים לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד. רק 6,600 תלמידים - שהם 5.6% משכבת הגיל - סיימו את הבחינה עם ציון גבוה מ–85, וחלקם בחרו כשהגיעו לאקדמיה במקצועות אחרים. מספר המקבלים תארים במקצועות הרלוונטיים הוא כ–4,700 במחזור. נתון נוסף שמדגיש את המגמה הוא יצוא תעשיית הטכנולוגיה העילית, שכמעט ואינו צומח בשלוש השנים האחרונות, ושיעורו מסך היצוא ירד מ–43.7% ב–2013 ל–42.7% ב–2014.

הספינות הגדולות וסירות המרוץ

כדי להסביר את הניגוד בין מצב ההיי־טק כפי שהוא משתקף מכותרות העיתונים לבין הדשדוש במדדים המקרו כלכליים, שמשקפים את מצב התעשייה הרחב, יצרו במדען הראשי מדד חדש, שייקרא מדד ההיי־טק ויתעדכן מדי שנה. המדד מבחין בין שתי תעשיות היי־טק שקיימות בישראל, ונבדלות במאפייניהן, גודלן ופעילותן — וגוזר לכל אחת מדד משלה, בנוסף למדד כולל עבור הענף כולו.

היי טק2

הקבוצה הראשונה היא קבוצת החברות הבינוניות והגדולות, שפעילותן משפיעה על המדדים המקרו כלכליים של ישראל, כולל התוצר, היצוא והתעסוקה. תעשייה זו מאופיינת כ"ספינה גדולה", שמתנהגת בצורה סטטית יחסית לאורך זמן. קטגוריה זו כוללת את חברות ההיי־טק הישראליות הגדולות, ובהן צ'ק פוינט ומלנוקס, לצד מרכזי פיתוח גדולים בעלי פעילות יצוא משמעותית, כמו אינטל. בקבוצה זו מועסקים רוב העובדים בהיי־טק, והחברות בה מייצרות ערך כלכלי למשק. חמש החברות הגדולות בקבוצה זו אחראית לכשליש מתוצר ההיי־טק בישראל.

לצדה מתקיימת תעשיית "סירות מרוץ" - סטארט־אפים צעירים, זריזים ותחרותיים, שחיים במרחב של הון סיכון ואקזיטים. אלה חברות קטנות שמעסיקות מעט עובדים, אין להן מכירות משמעותיות, והן "רגישות יותר לגלים במים הסוערים של עולם הפיננסים". לאחרונה, אנו עדים למצב שבו סטארט־אפים קטנים נהפכים לחברות גדולות ומבוססות, כמו וויקס או אאוטבריין.

יעדי המדען הראשי כלליים ולא מדידים

לצורכי הדו"ח, החברות הבוגרות (הספינות הגדולות) נמדדות לפי הערך המוסף הגולמי שלהן, נתוני יצוא, שיעור השכירים בהיי־טק, מדד מניות (מדד תל אביב בלוטק 50) ושווי ומספר עסקות פרייבט אקוויטי. המדד שמשקף את מצב חברות הסטארט־אפ (סירות המרוץ) בוחן את שווי ומספר האקזיטים בכל שנה, שווי ומספר גיוסי הון לחברות, גיוסי קרנות הון סיכון ומספר החברות החדשות שקמו.

היי טק3

ניתוח מדד ההיי־טק לאורך עשור מראה כי מצד אחד הסטארט־אפים הקטנים אכן נמצאים בתקופת פריחה משמעותית בהשוואה לחברות הגדולות. מצד שני, התנהגותם תנודתית: בתקופות משבר, למשל ב–2008, החברות הקטנות היו חשופות הרבה יותר להשפעותיו.

"הזעזוע וההתאוששות לא באו לידי ביטוי בשתי ה'תעשיות' בעוצמה ובעיתוי זהים. החברות הבוגרות, שהקדימו להגיב למשבר, הקדימו גם לצאת ממנו, בעוד שחברות ההזנק יצאו מהמשבר מאוחר יותר אך בעוצמה רבה יותר", נכתב בדו"ח. לדברי חסון, "רואים איך החברות הבוגרות והצעירות מגיבות באופן שונה. הבוגרות נפגעות קודם, כי הן מייצאות ומוכרות. מצד שני, חברות ההזנק יצאו מהמשבר חזק יותר ובמהירות גדולה יותר".

על פי הדו"ח, "הפיצול מאפשר לנו להבין מדוע מתקיימים זה לצד זה דיווחים סותרים לגבי מצב ההיי־טק בישראל: בשנים האחרונות ניתן לראות כי מדדי החברות הבוגרות מדשדשים ושומרים על יציבות יחסית בעוד מדדי חברות ההזנק מצביעים על פריחה. לכן, האתגר הגדול העומד בפני המשק הישראלי הוא להמשיך לטפח את החדשנות שמניעה את סירות המרוץ, אך לא להזניח את הספינות הגדולות שנושאות על סיפונן את מרבית הפעילות הריאלית של תעשיית ההיי־טק".

לנוכח האתגרים, קבע המדען הראשי כמה יעדים לפעילותו. ואולם, חלק מהיעדים מנוסחים בסיסמאות כלליות, וגם חלקם הממוקד יותר אינו כולל יעדים מדידים שיאפשרו לקבוע עמידה במטרות שהוצבו. מלשכת המדען נמסר כי לחלק מהיעדים הכלליים בדו"ח נגזרו תוכניות עבודה מדידות, אך הן לא מיועדות לפרסום.

אבי חסון
אמנון האס

ההמלצות בדו"ח מתמקדות בארבעה תחומים: יצירת מקורות מימון חדשים לתעשייה, כולל פלטפורמות למימון המונים (קראוד פאנדינג); הצמחת יותר חברות היי־טק לחברות גדולות על ידי מתן תמריצים לגדל את החברות בישראל; הטמעת ופיתוח טכנולוגיות בתעשייה המסורתית ובשירות הציבורי; ומעורבות ממשלתית חכמה ויעילה יותר, כולל שינוי מבנה הפעילות של המדען הראשי כך שיענה על הצרכים השונים של חברות ממגוון סוגים.

מקורות המימון סובלים משבריריות

"המשימה שלנו ל–20 השנים הבאות כוללת נדבך של שמירה על המובילות של ההיי־טק הישראלי, ובאותה מידת חשיבות - חיבור חלקים רחבים יותר במשק להצלחה הזאת", אמר חסון. על פי הדו"ח, היעד האסטרטגי המרכזי שנקבע הוא להוביל לשגשוג כלכלי באמצעות חדשנות טכנולוגית. מייעוד זה נגזרות מטרות משנה: פיתוח תעשייה ושירותים עתירי ידע בעלי תחרותיות בזירה הגלובלית; שיפור הפריון של המגזר הפרטי; ושיפור האפקטיביות ואיכות השירותים של המגזר הציבורי.

ליעדים הללו נקבעו יעדי משנה, שבהם יצירת מקורות מימון חדשים לתעשייה. 2014 היתה אמנם שנת שיא בגיוס מימון לתעשיית ההיי־טק, אך סקירת המגמה ארוכת הטווח מעידה על כך שמקורות המימון לתעשייה, כמו קרנות הון סיכון וגיוסים בבורסה, סובלים משבריריות - מצב שמחייב להגדיל את היקף המימון ולגוון את מקורותיו. חסון הבהיר כי אחד המנגנונים החשובים שיש להרחיב הוא השקעות של קרנות בינלאומיות 
וישראליות בהיי־טק.

הפתרונות המוצעים למימון סטארט־אפים כוללים את הגופים המוסדיים ואת הציבור הרחב (באמצעות פלטפורמות למימון המונים) - כך שלא תיווצר תלות במקור מימון דומיננטי אחד. במדען הראשי מצביעים גם על אפשרות לפתח ערוצי מימון באמצעות הבנקים הגדולים בישראל, קרנות הון סיכון תאגידיות של החברות הגדולות ומועדוני משקיעים, וכן הקמת מיקרו־קרנות וחיזוק פעילות הבורסה בתל אביב, שכיום אינה נתפשת כאלטרנטיבה אטרקטיבית.

חסון הוסיף כי יפעל לגיוס מימון גם ממדינות באסיה: "נדרשת יצירת מקורות מימון חדשים. חלק מהחדירה לשוק האמריקאי נבע מכך שהמימון בא משם", אמר.

"לא נלחמים באקזיטים"

חסון נגע בנושא טעון - מכירת חברות הזנק בצעירותן, תופעה שספגה ביקורת בשנים האחרונות - והבהיר כי "אנחנו לא נלחמים באקזיטים. המטרה היא ליצור תמריצים כך שליזם תהיה אופציה ויהיה לו כדאי להמשיך לצמוח. במקום למכור לגוגל, אביא משקיע שישקיע 100 מיליון דולר בחברה".

על פי הדו"ח, "יש הטוענים כי היתרון היחסי של המשק טמון ב'סירות המרוץ', קרי בסטארט־אפים ובאקזיטים. אולם אנו סבורים כי צמיחה של 'ספינות גדולות' מקומיות היא חיונית. חברות גדולות מעסיקות מספר ומגוון רב יותר של עובדים, הן פועלות ומפתחות ידע בישראל וקשה יותר להעתיק את פעילותן לחו"ל".

כדי להגדיל את היצע כוח האדם בתעשייה, קוראים במדען הראשי למצות את הפוטנציאל הלא ממומש בתעשייה, ובמקביל להגדיל את מספר הפונים למקצועות המדע וההנדסה. בטווח הבינוני קוראים במדען הראשי לשלב ערבים, חרדים ונשים המשרתות ביחידות הטכנולוגיות בלימודים אקדמיים במקצועות ההיי־טק; ובטווח הארוך - להתמקד באוכלוסייה של בני נוער במערכת החינוך במסגרות פורמליות ולא פורמליות.

חסון הוסיף כי הוא מייחס חשיבות גדולה גם להשבת מוחות לישראל. על פי הדו"ח, "המאמץ להשבת אקדמאים הוא מאמץ לאומי, שדורש שותפות של הממשלה עם כלל המגזרים. אנו קוראים לתעשייה ולאקדמיה הישראלית לשלב עמנו ידיים. אמנם קליטת אקדמאי השוהה בחו"ל כרוכה בקושי, בשל קשיי המעבר וההתאקלמות בישראל, אך הרווח הן לגוף הקולט והן למשק ככלל לא
יסולא בפז".

צוואר הבקבוק של התעשייה המסורתית

נושאים טעונים נוספים הם ההיקף הקטן יחסית של ההיי־טק יחסית לכלל התעשייה, והעובדה שחברות מענפים אחרים לא ממהרות להצטרף לעידן הטכנולוגי כאמצעי לצמיחה. המדען הראשי עדיין לא התגבר על מכשול החדירה הרחבה למגזר התעשייה המסורתית - לדוגמה חברות מתחומי הריהוט, ההנעלה, הטקסטיל, המזון והמשקאות.

הדו"ח טוען שפתיחות לטכנולוגיות חדשניות ולמו"פ והקניית היכולות להטמעת הטכנולוגיות הן הבסיס לשיפור הפריון בענפים אלה. לשכת המדען הראשי מפעילה כמה שנים מסלול תמיכה במו"פ בתעשייה המסורתית, והשקיעה 1.5 מיליארד שקל בתעשייה זו. עם זאת, הדו"ח אינו מציין כיצד ניתן לשחרר את צוואר הבקבוק בין תקציב המדען לתעשייה המסורתית.

ב–2014 קיבלה הממשלה החלטה לשינוי מבנה לשכת המדען הראשי, והפיכתה לרשות לאומית למו"פ ולחדשנות טכנולוגית, שיזם חסון, כדי שתיהפך לדינמית יותר. חסון הזכיר כי שר חדש עשוי לקבוע עמדה משלו בנושא, אך הביע תקווה שהתוכנית תקודם לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ותיושם.

כחלק מהשינוי, החל ב–2015 תפעל לשכת המדען במתכונת של זירות חדשנות, כזירת הזנק או תשתיות מו"פ, כשלכל זירה קהל לקוחות ייעודי. חסון הבהיר כי הלשכה תידרש לכלי סיוע נוספים, ובכללם כאלה שיסייעו בהצמחת חברות 
היי־טק גדולות.

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם