לעובדי ההיי-טק יש סיבה לחייך: כמה הם מרוויחים וכמה זמן לוקח למצוא עבודה - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לעובדי ההיי-טק יש סיבה לחייך: כמה הם מרוויחים וכמה זמן לוקח למצוא עבודה

המשבר של 2008–2009 כבר נשכח, ובהיי-טק של 2014 חזרו הימים היפים: הביטחון התעסוקתי עלה, הפיטורים פחתו, משך חיפוש העבודה הצטמצם, ויותר עובדים בוחרים לעזוב לטובת משרות משתלמות יותר

58תגובות

2014 היתה שנה טובה להיי־טק הישראלי. השנה לא היה אקזיט עצום שטילטל את התעשייה כמו עסקת ווייז לפני שנה, אך למרות מבצע צוק איתן, ההשקעות המשיכו לזרום לסטארט־אפים וגם הושלמו כמה רכישות משמעותיות בהיקף של מאות מיליוני דולרים כל אחת.

במידה רבה, זו היתה שנת בגרות לתעשייה. ב–2014 הושלם מספר חסר תקדים של סבבי גיוס פרטיים גדולים - עשרות מיליוני דולרים האחד - של חברות הצומחות ומייצרות עסקים משמעותיים ומקומות עבודה, ולא נמכרות בעודן צעירות". בנוסף, בהמשך ל–2013, נרשמו חברות ישראליות נוספות למסחר בבורסות וול סטריט.

בתעשייה שכולה פונה לשוק הגלובלי ומושפעת מדימוי ישראל, אין זה מובן מאליו שלא רק שהתעשייה לא נעצרה בשנה כזאת, אלא המשיכה להתעצם. בחברות המחקר ובפירמות רואי החשבון עוד סופרים את הדולרים לקראת פרסום סיכומי השנה, ובדומה ל–2013, גם 2014 צפויה להיכנס לספרי ההיסטוריה כשנת שיא בהיי־טק הישראלי.

עכבר, כסף, היי-טק, הייטקיסטים

התקופה החיובית באה לידי ביטוי גם במצבם של עובדי ההיי־טק, שרווחתם המשיכה להשתפר השנה. החברות זקוקות ליותר עובדים, מוכנות לשלם יותר, וכתוצאה מכך יש לעובדים אפשרויות בחירה רבות יותר ויכולת גבוהה יותר לשפר את מצבם בשוק התעסוקה.

נכון שהיו השנה כמה גלי פיטורים בחברות הרב־לאומיות, כמו סיסקו, או בחברות ישראליות גדולות וותיקות כמו ריטליקס (NCR) וסרגון - ואולם בשורה התחתונה, מספר המשרות הפתוחות בפני עובדי ההיי־טק צמח, בעיקר עבור אלה שעוסקים בפיתוח תוכנה ובעיקר פיתוח באינטרנט ומובייל. השנה המשיך מרכז הכובד של ההיי־טק להתרחק מחברות החומרה ותשתיות התקשורת, והביקוש שלהן לעובדים ירד. השכר בכל התחומים עלה, אפילו בתחומים שהביקוש בהם לעובדים האט.

מספר המשרות בהיי־טק עלה ב–2014 ב–3.2%, לעומת 1.5% ב–2013 - כך לפי סקר שערכה חברת אתוסיה להשמה בהיי־טק וביוטק. 13% מהגיוסים בתעשייה היו לתפקידים חדשים, ולא להחלפת עובדים שעזבו את תפקידם. בסקר השתתפו 185 חברות גדולות ובינוניות וסטארט־אפים, המעסיקים יחד יותר מ–110 אלף עובדים.

השכר

המסקנה הגדולה של אתוסיה מהסקר היא ש–2014 היתה השנה המוצלחת ביותר להיי־טק הישראלי מאז המשבר הכלכלי ב–2008. התרחבות הביקוש לעובדים גרמה, לפי אתוסיה, לעליית שכר ממוצעת של 5.4% - השיעור הגבוה ביותר מאז 2008. ב–2013, שהיתה מוצלחת גם היא, עלה השכר ב–4.1% בממוצע.

משוועים למפתחי מובייל ואינטרנט

הטרנדים הטכנולוגיים העולמיים מכתיבים את הביקוש לעובדים גם בישראל. מקצועות הפיתוח, ובפרט פיתוח תוכנה, מובייל ואינטרנט הובילו השנה את העליות בביקושים ובשכר. המקצועות המבוקשים לגיוסי עובדים בתחום הפיתוח היו מהנדסי תוכנה, אנשי בדיקות (QA), מומחי ביג דאטה, DevOps, מהנדסי חומרה, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מכונות ומהנדסי מערכת. באתוסיה מציינים כי הביקוש הגבוה מתרכז במפתחים עם שנתיים עד שש שנות ניסיון.

הביקוש

לפי אתוסיה, הביקוש (הגידול במספר המשרות לעומת 2013) למפתחי מובייל צמח ב–22%, והביקוש למפתחי אינטרנט גדל ב–20%. בהתאם, גם השכר של עובדים אלה עלה בקצב גבוה יחסית: שכר מפתחי מובייל ואינטרנט עלה ב–7%, וזה של מפתחי תוכנה ב–6.5%. לפי נתוני אתוסיה, שכרו של מפתח מובייל מתחיל 12–16 אלף שקל בחודש, ואילו ראש צוות משתכר 28–32 אלף שקל. מפתח רובי, אחת משפות הפיתוח המבוקשת ביותר בתעשייה, עם ותק של שנה־שנתיים ישתכר 16–21 אלף שקל, ומפתח מנוסה בתחום יקבל 28–30 אלף שקל.

בחברת ההשמה להיי־טק דיאלוג - ייעוץ למשאבי אנוש, ערכו גם כן סקר לרגל סוף השנה, שבו השתתפו 1,000 נשאלים. לפי דיאלוג, המקצוע המבוקש ביותר השנה היה מהנדסי #C של מיקרוסופט - 30% ממשרות התוכנה היו בסביבת דוט.נט של מיקרוסופט. מהנדסי ג'אווה מבוקשים מאוד גם הם, למרות היחלשות השנה. העלייה לביקוש למהנדסי ג'אווה היתה בעיקר בתחום הביג דאטה.

לעומת זאת, מספר המשרות בשפת ++C עקף השנה את הביקוש למפתחי ג'אווה. בתחום המובייל, מציינים בדיאלוג, השנה היה לראשונה הביקוש למפתחי אנדרואיד (58% מהמשרות במובייל) גדול מהביקוש למפתחי iOS (סביבת המובייל של אפל). עוד הם טוענים כי עלה הביקוש לאנשי אבטחת מידע בתחום המובייל.

מתכנתי

מנגד, מצבם של עובדים בתחום החומרה המשיך להיחלש השנה. מגמה זו קיימת כבר כמה שנים, על רקע התגברות התחרות של חברות ציוד תקשורת מסין, ירידה בביקוש כתוצאה מהמשבר העולמי וקונסולידציה במגזר השבבים. הביקוש למפתחי חומרה ב–2014 ירד ב–7%, לפי אתוסיה. זוהי קבוצת העובדים היחידה בהיי־טק והביוטק שהביקוש לה ירד השנה. עם זאת, מי ששרדו בתעשייה זו נהנו, לפי אתוסיה, מעליית שכר ממוצעת של 3%.

בסקר של דיאלוג, לעומת זאת, מצביעים על כך שמספר משרות החומרה דווקא גדל ב–12%, ושלא היה שינוי בשכר המהנדסים בתחום, למעט אלה עם ניסיון של יותר משש שנים, ששכרם עלה ב–17%.

הקצב שבו נוספים עובדים לשוק אינו מדביק את הצורך הגובר של החברות בעובדים מנוסים ובמומחים בתחומים טכנולוגיים צומחים. בדומה ל–2013, גם השנה ציינו חברות רבות בסקר של אתוסיה את הקושי בגיוס אנשי פיתוח בסביבות לינוקס, מובייל, אינטרנט, ביג דאטה וסייבר.

"תחום הביג דאטה חדש למדי, ואין הרבה מפתחים", אומרת דפנה מיכאלי, סמנכ"לית משאבי אנוש באאוטבריין ישראל. "לעומת זאת, אלגוריתמיקאי אינו מקצוע חדש, אבל האוניברסיטאות לא מייצרות הרבה כאלה. בתחומים האלה הקושי גדול, משך הזמן לאיוש המשרה לא התקצר, וחסרים מועמדים".

השנה גויסו לאאוטבריין ישראל כ–65 עובדים, והמרכז שלה בארץ צמח בכ–70% השנה. רוב הגיוסים בחברה נעשים בשיטת חבר מביא חבר. כמפתחת מנוע המלצות לגולשים, היא זקוקה לעובדים במרבית התחומים המבוקשים, ולעומת תחום הביג דאטה, מיכאלי אומרת כי "יש יותר מועמדים למפתחי ג'אווה, מובייל, ווב ואנשי QA, ומשך הזמן לאיוש משרה התקצר. אם אני פותחת משרה חדשה, בתוך חודש היא נסגרת". לדבריה, בתחומים אלה היצע העובדים רב יותר בגלל ריבוי החברות בשוק. היא מציינת כי הגיוסים היו גם של עובדים בדרגים נמוכים ובדרגי הביניים.

עליית

הקושי לגייס עובדים מחייב את החברות למצוא דרכים למשוך את המהנדסים והמפתחים הטובים ביותר. לדברי מיכאלי, "מפתחים מחפשים כיום אתגרים טכנולוגיים, לכן אנחנו צריכים לעשות מאמצים יצירתיים יותר כדי להגיע אליהם ולתת להם את מה שהם מחפשים. ההנחה היא שהתשלום בכל החברות הוא אותו הדבר.

"אנחנו, למשל, מארגנים מפגשים והרצאות טכנולוגיות במשרדים שלנו ובמקומות אחרים. אנחנו מוציאים הרבה פרויקטים לקוד פתוח, כי מפתחים אוהבים את זה. זה הופך את אאוטבריין לאטרקטיבית יותר למפתחים, ואז קל יותר להגיע אליהם. הם מחפשים לא רק כסף, אלא חברות שמפתחות בסביבות גמישות יותר יותר ועושות פרויקטים בקוד פתוח, כך שהם יוכלו להאדיר את שמם בקהילה. בכל מה שלא חסוי אנחנו משתפים את הקהילה בכל הרבדים, כדי שחברות וסטארט־אפים ילמדו מאתנו".

עוזבים למשרות משתלמות יותר

המצב החיובי בהיי־טק משרה על העובדים ביטחון. הם לא נדבקים לכיסא, ומחפשים אלטרנטיבות תעסוקה טובות יותר בחוץ. מנכ"ל אתוסיה, אייל סולומון, אומר: "זיהינו עלייה בקצב החלפת מקומות העבודה, והבחנו בעלייה חדה בשיעורי העזיבה מרצון, לצד נכונות מפתיעה של עובדים להסתכן במעבר מחברות מבוססות לחברות בשלבי חיים ראשוניים".

9.8% מהעובדים עברו מרצונם לתפקיד אחר - שיעור גבוה יחסית שמצביע על הביטחון התעסוקתי ועל מצבה השפיר של התעשייה. בשנים משבריות, כמו 2008–2009, כ–2.5% בלבד עזבו מרצון.

כאמור, 13% מגיוסי העובדים היו לתפקידים חדשים - השיעור הגבוה ביותר בשנים האחרונות. מנגד, שיעור המפוטרים ירד השנה במקצת ל–2.5% מכלל העובדים, לעומת 3% ב–2013. "היקף הפיטורים היה נמוך לעומת השנה שעברה, אך בניגוד לשנים קודמות, כל ירידה במכירות או בערך המניה גרמה לחברות להגיב בפיטורים באופן חד ומהיר", אומר סולומון.

יש שני פרמטרים נוספים המצביעים על שוק עבודה דינמי הצמא לעובדים. מצד המעסיקים, זהו משך הזמן הנדרש לאיוש משרה, שב–2014 היה ארבעה שבועות וחצי, קצר יחסית בהשוואה רב־שנתית, אם כי לאורך השנים פרק הזמן הממוצע מתקצר. באתוסיה מסבירים שהדבר מצביע על כך שהמשרות מאוישות במהירות, ללא התלבטות רבה מצד המעסיק.

מצד העובדים, לעומת זאת, התקצר משך חיפוש העבודה. באתוסיה מדגישים כי נתון זה נכון לכל קבוצות הגיל ולכל דרגי העובדים, כלומר למנהלים ולעובדים זוטרים. בכמה מקבוצות הגיל התקצר חיפוש העבודה באופן דרמטי: בגילים 31–34 הוא התקצר משבעה שבועות וחצי בממוצע ב–2013 לארבעה שבועות וחצי בלבד השנה.

גם עובדים סביב גיל 40, שנתפש כבעייתי למציאת עבודה בהיי־טק, חיפשו השנה עבודה במשך זמן קצר יותר. חיפוש ממוצע בגילים 39–42 התקצר מ–17 שבועות ב–2013 ל–11 שבועות השנה.

המנהלים אופטימיים לקראת 2015

כבר עתה ניתן להצביע על שני גורמים לפחות שישפיעו על המשק הישראלי בשנה הקרובה. הראשון הוא הבחירות. לממשלה יש השפעה מועטה על הביקוש לעובדי היי־טק ועל שכרם, וגם חברות גדולות שנהנות מהטבות ממשלתיות בשכר העובדים, למשל באזורי פיתוח, אינן צפויות להיות מושפעות מהבחירות. אפילו מבצע צוק איתן, ששיתק את המשק ומנע כניסת אורחים מחו"ל, לא עצר את העסקות במגזר.

האירוע השני, והמשמעותי להיי־טק, הוא הפיחות בשקל. העסקות של חברות ההיי־טק נעשות במט"ח, מאחר שהן מייצאות. מרכזי הפיתוח, שאינם מוכרים או מגייסים הון, פועלים גם הם לפי תקציב דולרי המוכתב ממטות החברות. לכן, למרות העלייה המתמשכת בשכר שמשולם בשקלים, העלויות שלו לפי שעה פוחתות. יהיה מעניין לראות כיצד מגמה זו תשפיע על החברות בשנה הקרובה.

בנוסף, ההיי־טק חשוף למתרחש בעולם. כך, למשל, מצב הכלכלה הרוסית עשוי להשפיע על ההשקעות בישראל, ובשנתיים האחרונות הן כבר התחילו לזרום מהמדינה לכיוון ישראל.

"מנהלים רבים מביעים ביטחון ואופטימיות בהמשך המגמה החיובית ב–2015", מסכם סולומון. "הביטחון מבוסס כנראה על הביצועים של 2014, למרות חוסר היציבות השלטונית והאזורית. רוב המנהלים מאמינים שהון זר ימשיך לזרום לתעשיות עתירות הידע ב–2015, בשיעור דומה לזה שהיה השנה".

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם