רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחד מכל שישה ישראלים חסם או מחק 
חבר בפייסבוק במהלך מבצע צוק איתן

המבצע הצבאי בעזה עורר דיונים נוקבים ומתלהמים ברשתות החברתיות ■ מחקר חדש מגלה כי 60% מהחוסמים עשו זאת בעקבות פרסום תוכן שלא הסכימו עמו, ו–52% עשו זאת מכיוון שנתקלו בפוסטים שאותם הגדירו "מעליבים"

16תגובות

במהלך מבצע צוק איתן התנהלה מלחמה גם ברשתות החברתיות. קשה היה להתחמק מפוסטים מתלהמים, מדיונים סוערים או מתמונות וקטעי וידאו גרפיים על רקע המבצע. המלחמה בעזה העלתה לפני השטח חילוקי דעות וגרמה לחיכוכים בין חברים, מכרים, קרובי משפחה וקולגות שנמצאים בקצוות מנוגדים של המפה הפוליטית. מחקר חדש מגלה כי בתקופה הסוערת הזאת אחד מכל שישה ישראלים חסם או מחק חבר בפייסבוק.

המחקר שיזם ד"ר ניקולס ג'ון, חוקר מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, בחן את מאפייני השימוש בפייסבוק במהלך מבצע צוק איתן. עבור שליש מהאנשים שביטלו חברות או הפסיקו מעקב אחר חבר עשו זאת בפעם הראשונה אי־פעם.

המחקר של ג'ון מאשש את תחושת הבטן של משתמשי פייסבוק רבים בישראל, שבימי המבצע דיווחו כי הם מגלים פחות סובלנות כלפי דעות מנוגדות ונוקטים צעדים כמו ביטול חברות בפייסבוק (Unfriend) או הפסקת מעקב אחר משתמשים (Unfollowing).

הפגנה למען שלום בת"א
תומר אפלבאום

עוד כתבות בנושא

המחקר מבוסס על סקר שכלל מדגם של כ–1,000 משתמשי פייסבוק יהודים ובוצע כשבוע לאחר תום המבצע. ד"ר שירה דביר־גבירצמן, מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, היא שותפה לניתוח תוצאות הסקר וכתיבת המחקר שניתן ללמוד ממנו על הפלורליזם
ומצב הדמוקרטיה בישראל על רקע המלחמה.

ג'ון החליט לחקור את הסוגיה מכיוון שחש בהקצנה של ההתבטאויות בפייסבוק לאחר מציאת גופות שלושת הנערים החטופים ותחילת הלחימה בעזה. הקצנה זאת הביאה את המשתמשים לביטול מעקבים וחברויות. בשלב הראשון פנה ג'ון ליחידת המחקר של פייסבוק, אך לא קיבל ממנה מענה, והחליט לערוך סקר בעניין, שאותו ביצעה עבורו חברת הסקרים iPanel.

המדגם נבנה כך שיתאים לאוכלוסייה הישראלית בפייסבוק מבחינת גיל ומגדר - 80% מהנשאלים בני פחות מ–44, ומרביתם נשים. "במהלך מבצע צוק איתן אנשים השתמשו יותר בפייסבוק והיו פעילים יותר בפעילות שקשורה למבצע. זה לא מפתיע - כולנו ראינו שפייסבוק געש והתפרסמו סרטונים, תמונות ופוסטים פוליטיים", אומר ג'ון.

"מצאתי שאחד מכל שישה אנשים במדגם (16% מהמשיבים) עשה Unfriend או ביטל מעקב אחרי חבר. הקשרים החברתיים מעניינים אותי - הכוונה אינה לביטול מעקב אחרי סלבריטאי או עיתונאי", הוא מוסיף.

חוסמים

צעירים חוסמים יותר

המחקר בתחום הרשתות החברתיות נמצא עדיין בראשיתו, וקיים מידע מועט לגבי התנהגות על מחיקת חברים או ביטול מעקב אחריהם. לדברי ג'ון, סקר של מכון המחקר Pew שנערך בארה"ב ב–2012 מצא ש–18% ממשתמשי פייסבוק ביטלו חברות אי־פעם על רקע התבטאויות פוליטיות. שיעור זה דומה לשיעור המשתמשים הישראלים שביטלו חברויות או הפסיקו מעקבים אחרי חברים במהלך 50 הימים של מבצע צוק איתן.

מי שמחזיקים בעמדות פוליטיות קיצוניות יותר - לימין ולשמאל - נוטים יותר לחסום חברים או למחוק אותם. 20% מהנשאלים שהגדירו עצמם כבעלי דעות ימניות או שמאלניות קיצוניות ביטלו חברויות או חסמו חברים, לעומת 10% בלבד מהנשאלים שהגדירו עצמם כבעלי דעות שבמרכז במפה הפוליטית.

"שמאלנים וימנים נהגו לנתק ולהשתיק אנשים אחרים בפייסבוק באותו שיעור במהלך המבצע, אך הסיכוי שמישהו ניתק חברות או הסתיר את הפוסטים של אחר מציר הזמן שלו היה גבוה יותר אם האחר היה מהשמאל", אומר ג'ון. בסך הכל, מבין הנשאלים, 60% זיהו את השקפת העולם הפוליטית שלהם כימנית, 20% במרכז ו–20% בשמאל.

מתנגדים

הסקר מצא עוד כי משתמשים צעירים ופעילים פוליטיים נטו יותר לבטל חברויות בפייסבוק. לעומת זאת, מקום המגורים לא השפיע על הנטייה לחסום משתמשים, גם לא בקרב תושבי הדרום שספגו את הפגיעה הקשה ביותר בשגרת חייהם במהלך הלחימה.

הסקר מגלה שבמהלך ימי המלחמה הקיטוב בעמדות הפוליטיות גרם לאנשים לנקוט צעדים גם כלפי הקרובים להם, אך לרוב מי שנחסמו או נמחקו היו אנשים שהקשר אתם מראש היה וירטואלי בעיקרו, למשל, מובילי דעה שעקבו אחריהם ברשת החברתית. 2% מהחסימות היו של קרובי משפחה, 12% היו של אנשים הנמנים על המעגלים החברתיים הקרובים, 77% חסמו מישהו שלא מאוד קרוב אליהם ו–40% חסמו מישהו שמעולם לא פגשו מחוץ לפייסבוק.

בוחרים בחדשות הדומות להשקפה

הסיבה המרכזית לביטול חברויות והפסקת מעקב אחרי חברים היא תוכן הפרסומים. 60% מהחוסמים ציינו שעשו זאת בעקבות פרסום תוכן שלא הסכימו עמו ו–52% עשו זאת מכיוון שנתקלו בפוסטים אותם הגדירו "מעליבים".

ניקולס ג'ון
האוניברסיטה העברית

ג'ון מצא הבדל בין הסיבות שגרמו לחסימות על ידי שמאלנים וימנים: "בימין וגם בשמאל אנשים מחויבים מאוד לערכים שלהם. מהממצאים רואים שהסיבות לביטול חברות קשורות לערכים של המשיבים - בשמאל חוסמים משתמשים שמביעים את עצמם באופן גזעני ואלים לפי התפישה שלהם, ואילו בימין עושים זאת בעיקר על רקע ביקורת נגד צה"ל או הזדהות עם הפלסטינים וחמאס", הוא אומר. לדבריו, מכיוון שמספר הימנים בפייסבוק גדול ממספר השמאלנים, לאחרונים יש סיכוי גבוה יותר להיחסם על ידי חבריהם בפייסבוק.

תובנה מעניינת נוספת שעולה מתוצאות המחקר נוגעת להומוגניות הפוליטית של התוכן שאליו נחשפים גולשים. המשתתפים בסקר תיארו את סוג התכנים שהופיעו בפיד הפייסבוק שלהם בהשוואה לעמדותיהם הפוליטיות.

"יותר מ–75% ממי שהגדירו את עצמם כבעלי דעות ימניות ראו תוכן בפייסבוק שהתיישב עם הדעות הפוליטיות שלהם. בשביל השמאל, פחות מ–45% ראו תוכן שתאם להשקפה שלהם או קרוב להשקפה שלהם. כלומר, מי שהגדירו את הדעות הפוליטיות שלהם כמשתייכים לשמאל, ראו יותר תכנים שהיו שונים מהדעות הפוליטיות שלהם", אומר ג'ון.

לדבריו, "תיאוריית ספירלת השתיקה גורסת כי אנשים רוצים להיות כמו הרוב, לכן אם מישהו רואה שהדעות שלו שונות מהשיח הציבורי והוא חושב שהשיח הציבורי מתרחק ממנו, הוא פחות ישמיע את קולו. אנשים בוחרים מקורות של חדשות שתואמים את ההשקפות שלהם, זה לא טוב לשיח דמוקרטי שאזרחים צריכים להיחשף למגוון דעות רחב ככל הניתן".

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם