רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מחדל המנהרות

מכ"מ, מיקרופון וכוח המשיכה: כך מגלים מנהרות ומונעים פיגועים

בימים האחרונים צה"ל חשף והשמיד ברצועת עזה מנהרות רבות ששימשו מעבר לאמצעי לחימה ולחוליות חמאס ■ גיאולוגים מותחים ביקורת על כך שבמלאכת גילוי המנהרות לא משתמשים בטכנולוגיות קיימות ומוכחות

106תגובות

בימים האחרונים נהפכו המנהרות שנחפרו ברצועת עזה לעבר ישראל לאחד האיומים המרכזיים שעמם מתמודד צה"ל. בעוד הנזק מירי הרקטות על ישראל מוזער הודות לטכנולוגיית כיפת ברזל, המנהרות שימשו את החמאס לחדירה ליישובים ישראלים, לניסיונות פיגוע נגד חיילי צה"ל ולהסתרת אמצעי לחימה.

בימים האחרונים חשפו חיילי צה"ל והשמידו מנהרות רבות, חלקן מנהרות משוכללות שמחוברות לחשמל ולקו טלפון, שמגיעות לעומק של עד 20 מטר מתחת לאדמה. אנשי החמאס מנצלים את האדמה החולית באזור העזתי כדי ליצור באמצעים בסיסיים יחסית איום צבאי מהותי.

אף שאיום המנהרות אינו חדש, עד היום לא נמצא פתרון טכנולוגי לאיתור המנהרות שנמצאות מתחת לפני האדמה. בצה"ל ציינו אתמול כי בשנים האחרונות נעשו שיתופי פעולה עם גופים שפועלים בתחום כדי למצוא פתרונות לבעיה "מחוץ לקופסה", כדבריהם, אך לפי שעה, מלאכת גילוי המנהרות נסמכת ברובה על מידע מודיעיני ולא על כלים טכנולוגיים.

חיילי צה"ל חושפים מנהרות ברצועת עזה
דובר צה"ל

לכל הנוגעים בדבר ברור כי הטכנולוגיה יכולה לעזור מאוד במאמצים לנטרל איום זה ביעילות. כבר ב-2006 הוגשו יותר מ–100 הצעות ורעיונות להתמודדות עם המנהרות למפא"ת (מינהל מחקר ופיתוח של אמצעי לחימה במשרד הביטחון). בגלל רגישות הנושא בעת הנוכחית, לא ניתן היה להשיג אתמול התייחסות לטכנולוגיות שמשמשות לגילוי מנהרות מהגורמים המעורבים בנושא - צה"ל, משרד הביטחון או החברות הביטחוניות שמפתחות מערכות לגילוי מנהרות, כמו אלביט או רפאל. אפילו חוקרי הטכניון, ששני צוותים מטעמו מעורבים בפיתוח פתרונות בתחום, סירבו לחשוף פרטים שעלולים לסכן את הכוחות בשטח.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "כל הטכנולוגיות המוזכרות בכתבה מוכרות היטב למערכת הביטחון ונבחנו בצורה מעמיקה אל מול האיום ותנאי הקרקע המאפיינים את הגזרה. מטעמי סיווג, אנו מנועים מלמסור מידע על אופן השימוש בכל אחת מטכנולוגיות אלה".

לפי דברי בכיר בצה"ל שצוטטו בעיתון "הארץ", עד כה ניסו בצה"ל כמעט כל פתרון טכנולוגי במאמץ לאתר מנהרות, ונעזרו בגיאולוגים ובנציגים מהצבא האמריקאי. ואולם עד כה, הבהיר השבוע קצין בכיר בפיקוד דרום, "אין אף מערכת שמסוגלת לאתר מנהרות בהתהוות".

"זה לא אתגר"

בשנים האחרונות פורסמו דיווחים בנוגע לכמה מערכות שנמצאות בתהליכי פיתוח וניסוי - בין היתר, מערכת של חיישנים שמוטמעים באדמה, שפותחה על ידי בוגרי תוכנית "תלפיות" של צה"ל, בעלות פיתוח שהוערכה ב–200 מיליון שקל. עם זאת, לא פורסם מידע עדכני בנוגע לשימוש במערכת או להשלמת הניסויים.

הטכנולוגיות לאיתור מנהרות מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים: הטכנולוגיה הנפוצה ביותר כיום מסתמכת על האזנה לרעשים שנגרמים מפעולת החפירה. ב-2009, הציגו חוקרי הטכניון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית דרך לאיתור מנהרות באמצעות טכנולוגיה של האזנה תת־קרקעית באמצעות סיב אופטי. "חידושים טכנולוגיים בתחום מדידת עיבורים (השינויים המרחביים של התזוזות) בסיבים אופטיים מאפשרים פיתוח של גדרות ביטחון תת־קרקעיות חכמות, המסוגלות לזהות ולאתר את חפירת המנהרות", הסבירו החוקרים, ד"ר אסף קלר וד"ר רפאל לינקר. "חפירת מנהרות מלווה בשחרור מאמצים - הגורם לתזוזות, אף אם קטנות, בתוך הקרקע. על ידי מדידת עיבורים בציוד רגיש ניתן לאתר את מיקום המנהרה". הטכנולוגיה שהוצגה על ידי חוקרי הטכניון איפשרה לבחון 30 קילומטרים של גבול בו־זמנית על ידי מכשיר אחד, באמצעות סיב תקשורת קונוונציונלי שמשמש למדידה, בעלות של שקלים ספורים לכל מטר.

עם זאת, בימים האחרונים נשמעות טענות, בעיקר על ידי מומחים מרקע גיאולוגי, שלפיהן באמצעים טכנולוגיים קיימים שלא אומצו על ידי צה"ל ניתן היה לאתר את המנהרות. "זה לא אתגר וזה לא קשה, יש אפילו פתרונות שמצויים ביד", אמר אתמול ל–TheMarker דב (דובה) פרימרמן, גיאולוג של מע"צ לשעבר, שהיה אחד ממגלי הבולענים בסביבת ים המלח.

פרימרמן מתאר שיטה שנייה לגילוי חללים תת־קרקעיים באמצעות מכ"מ, ששימשה אותו לגילוי בולענים בים המלח. "אם אני נוסע עם רכב או נגמ"ש שמחובר אליו מכ"מ חודר־קרקע, טכנית אין מנהרה שאני לא יכול לזהות עד עומק של 10 מטר. אפשר לעבור כך את כל קו הגבול במהירות של 5 קמ"ש, ותוך שלוש שעות לסמן כל מנהרה", אומר פרימרמן. הוא מסביר כי המכ"מ שולח גל אלקטרו־מגנטי לתוך האדמה ויוצר צילום של שכבות האדמה: "מקבלים ציור או צילום, שמראה הבדלים של מבנה הקרקע - למשל, אם יש שבר. כך מצאנו את החללים בחניה במקום שהיה כפר הנופש עין גדי", אומר פרימרמן.

המכ"מ המשמש לבדיקה זו בתחום הגיאולוגיה הוא פשוט יחסית ומתוצרת אמריקאית. פרימרמן מציין כי גם אם מנהרות החמאס נמצאות בעומק של יותר מ-10 מטרים, ניתן למצוא בשיטה זו את פתחי המנהרות בשטח ישראל שמתקרבים לגובה פני האדמה. כמו כן, הוא מציין כי בשיטה זו ניתן לזהות גם מנהרות מבוטנות או אטומות.

אינפו מנהרות

שיטה שלישית שמציין פרימרמן, שמשמשת לאיתור מנהרות בעומק של יותר מ-10 מטרים, היא בדיקה מיקרו־גרווימטרית שמתבססת על בדיקת כוח המשיכה של כדור הארץ. "רמת הדיוק של בדיקה זו היא חלקי מיליארדים - ולכן, אין בור או חלל בקרקע עד לעומק של 100–150 מטר שלא ניתן לזהות באמצעותה", הוא אומר. במקור פותח הציוד לבדיקה זו על ידי נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, והוא שימש לבדיקת הבדלים בכוח המשיכה ולמתן אינדיקציה לחלוקת מינרלים על פני כדור הארץ.

השיטה לאיתור המנהרות באמצעות האזנה תת־קרקעית, שמזהה את התנועות החריגות באדמה שנגרמות מחפירת או הפעלת מנהרות, נקראת גיאו־סיסמיקה ומתבססת על התקנת מיקרופונים בתור גלאים בתוך האדמה. "כשלא יודעים אם יש מנהרות, ניתן לחפור שני בורות בקוטר של 10 ס"מ ולעומק של 10 מטרים. מטמינים שם מיקרופונים, שעולים 80–100 דולר כל אחד, ומחברים אותם לציוד שעלותו 2,500 דולר. אי אפשר להגיע למרחק של 100 מטר מהמיקרופונים בלי שישמעו באוזניות תנועה. אם המנהרה מוכנה - אפשר לשמוע את מי שהולך בתוכה, וניתן להבחין בין צעדים של אדם או, למשל, שועל שעובר במקום. לא ניתן לחפור במרחק של 100–150 מטר מהמיקרופונים בלי שיבחינו בחפירה״, מסביר פרימרמן. לדבריו, בעלות נמוכה יחסית ניתן לפזר מיקרופונים במרחק של 100 מטר זה מזה, וכך לתת כיסוי לכל רצועת הגבול ברצועה.

"אם במוצב שממנו נחטף גלעד שליט היו שני מיקרופונים על יד הגדר, במרחק של 100 מטר זה מזה, לא ניתן היה שמישהו יצעד במנהרה בלי שמישהו ישמע אותו", טוען פרימרמן. "הטכנולוגיה קיימת - ולא ברור למה לא משתמשים בה. הצענו אותה כבר לפני 30 שנה". גם הגיאולוג יוסי לנגוצקי משמיע טענות דומות (ראו בעמוד 2).

מלשינים על מנהרות בגבול עם מקסיקו

טכנולוגיות לזיהוי מנהרות תת־קרקעיות הן בין נושאי המחקר החמים ביותר של המשרד לביטחון פנים בארה"ב, שם מיועדת הטכנולוגיה לזהות בעיקר מנהרות בגבול עם מקסיקו, המשמשות להברחת מהגרים לא חוקיים וסמים. בשנים האחרונות מופעלת באופן חלקי בארה"ב מערכת Border Tunneling Activity Detection, שמורכבת ממיקרופונים שמזהים קולות בתוך האדמה ומחוברים למעבדים מתקדמים, לפי דיווח במגזין "דיפנס ניוז".

המשרד לביטחון פנים האמריקאי משתף פעולה עם ענקית התעשיות הביטחוניות לוקהיד מרטין בפיתוח אמצעים חדשים לזיהוי מנהרות, ואחד הפיתוחים שעליהם הן שוקדות הוא מכ"מ שיזהה מנהרות באמצעות שליחת אותות אל מתחת לפני האדמה וישדר תמונות של מה שקורה שם.

ואולם, בינתיים בארה"ב מסתמכים בעיקר על מידע מודיעיני - ומזל. "לפעמים כלבים מרחרחים באזור ואז מוצאים במקום מנהרה", אמר ל"דיפנס ניוז" דיוויד מאסטרס, יועץ בכיר המפקח על התוכנית במשרד לביטחון פנים. "לעתים משאית כבדה נוסעת במדבר ולפתע שוקעת, או שמגלים את המנהרות בעזרת תשלום למלשינים".

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם