החברות שלא יהיו הווייז הבאה אבל ישנו את החיים - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
טכנולוגיה פורצת מגבלות

החברות שלא יהיו הווייז הבאה אבל ישנו את החיים

15% מאוכלוסיית העולם סובלת מלקויות שונות המקשות עליה להשתלב בסביבת הלימודים והעבודה המקובלת ■ שורה של יזמים בארץ ובעולם מנסה לשנות את חייהם - ולהקים גם עסק מוצלח ■ "עבור רוב האנשים הטכנולוגיה היא מכשיר שמייעל את החיים - לאנשים עם מוגבלות זה יכול לשנות את המציאות"

5תגובות

אישה נכנסת לסניף בנק במטרה לברר תנאים לגבי קבלת הלוואה. היא ממתינה שיגיע תורה, וכשמגיע הרגע המיוחל היא מתיישבת מול הפקיד בדלפק שהתפנה. היא עומדת להפנות אליו שאלה, אבל אז היא נתקלת במכשול שהופך את המשימה היומיומית הזו למורכבת: מכיוון שהיא חירשת, היא לא יכולה לשמוע את התשובה של הפקיד. לשם כך היא זקוקה למתורגמן שיגיע עמה לבנק. מצבים כמו זה עומדים בדרכם של בעלי לקויות ונכויות מדי יום - אך עתה, באמצעים טכנולוגיים, אפילו פשוטים יחסית, ניתן לשנות את חייהם של בעלי מוגבליות רבים. כך למשל, אפליקציה שתתרגם את התשובה של פקיד הבנק לשפת הסימנים או תציג אותה כטקסט כתוב היתה יכולה לסייע לאישה בתרחיש שתואר.

"עבור רוב האנשים, הטכנולוגיה היא מכשיר שמייעל את החיים ואת הקשרים החברתיים - לאנשים עם מוגבלות זה יכול לשנות את המציאות. האפשרויות שנפתחות בעקבות השימוש בטכנולוגיה הן דרמטיות עבורם", אומרת שוש קמינסקי, אחראית על פיתוח וניהול ידע בבית איזי שפירא ברעננה. קמינסקי מסבירה שבית איזי שפירא, מלכ"ר שקיים קרוב ל–34 שנה, לקח על עצמו לקדם את איכות החיים של אנשים עם מוגבלויות, בין השאר באמצעות פיתוח שירותים חדשניים. הארגון במהותו הוא יזמי - ולכן הקמת תוכנית האצה למיזמים שישפרו את חייהם של בעלי מוגבלויות היתה תהליך טבעי עבורו.

ואכן, באחרונה פתחו בבית איזי שפירא את תוכנית ההאצה A3i (ראשי תיבות של מאיצים שילוב בישראל, Accelerating inclusion in Israel) בשיתוף PresenTense - ארגון גלובלי לקידום יזמות שהקים 16 תוכניות האצה לסטארט־אפים ברחבי העולם - וקרן משפחת רודרמן, קרן פילנתרופית פרטית הפועלת לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה בישראל ובארה"ב. בתוכנית משתתפים 13 מיזמים בתחום, רובם טכנולוגיים, שנמצאים בשלב ראשוני בפיתוח, המתכנסים פעם בשבוע ומקבלים ייעוץ עסקי ומקצועי וליווי. כ–90 מיזמים הגישו מועמדות לתוכנית – מספר שנותן אינדיקציה לרמת הפעילות הטכנולוגית בתחום בישראל.

שני מיזמים שמשתתפים באקסלרטור מפתחים שירותים ומכשירים לאנשים עם בעיות שמיעה. "הפרויקטים מנסים להנגיש את שירותי התרגום", אומרת קמינסקי. "למשל, המכשיר יתרגם עבור החירש את מה שהאדם השני אומר, כך שהוא יוכל לקרוא ולהתייחס לזה או לענות בהקלדה של תשובה. אלה אביזרים שלא קיימים כיום, והם משמעותיים מאוד לאדם חירש. הם מאפשרים לו להשתתף בשיחה עם אנשים, בעוד שכיום הוא לא מבין מה מהלך השיחה ומה קורה אם מישהו לא מתרגם לו. זה מאפשר לו להשמיע את דעתו". אחת האפליקציות שמפותחות בתוכנית תבצע תרגום סימולטני של דיבור לטקסט, ותציג את הפלט על גבי משקפי גוגל גלאס.

חברת Sesame Enable
עודד בן דב

"סימן שנגיש" הוא פרויקט נוסף שמשתתף בתוכנית, ומבצע בימים אלה פיילוט למרכז שירות טלפוני שמאויש על ידי דוברי שפת הסימנים, ומקשר בין בתי עסק ללקוחות חירשים.

האקסלרטור בבית איזי שפירא מצטרף לגל גואה בישראל ובעולם של חברות וגופים שמקדמים טכנולוגיות מסייעות שפונות לקהל בעל מוגבלויות שונות - ובהם עיוורים, נכים ואוטיסטים. לעתים קרובות המיזם קם מתוך היכרות קרובה של היזם או היזמת עם המוגבלות והצרכים הייחודיים שדורשים פתרון. חברות אלה כנראה לא יהיו ווייז הבאה, אך הפתרונות שלהן עשויים להשפיע משמעותית על חייהם של אנשים. כמו הרבה מהטרנדים הטכנולוגיים הנוכחיים, גם גל זה קיבל דחיפה משמעותית הודות למהפכת המובייל, שהביאה לכל כיס מכשירים קטנים ובעלי כוח מחשוב רב שהמחוברים בכל רגע לאינטרנט. בעולם של בעלי המוגבלויות, אפליקציית מובייל יכולה לשנות את חייו של המשתמש.

יותר ממיליארד 
בעלי מוגבלויות

בינתיים, בישראל עדיין לא נוצר מוקד ידע בתחום של טכנולוגיות מסייעות, אך זה כיוון נוסף שאליו יכולה תעשיית החדשנות המקומית להתקדם. יותר ממיליארד איש, כ–15% מאוכלוסיית העולם, סובלים מלקות פיזית או מנטלית, לפי הנתונים של ארגון הבריאות העולמית. ל–110–190 מיליון בוגרים יש קשיים משמעותיים בתפקוד.

השוק של טכנולוגיה מסייעת לבעלי מוגבלויות ולאוכלוסיה המבוגרת צפוי להגיע ל–60 מיליארד דולר ב–2018 בארה"ב לבדה, לפי דו"ח של חברת המחקר BCC. הוצאה זו תצמח בממוצע ב–5.7% בשנה בחמש השנים הקרובות. נתח השוק הגדול ביותר יהיה לכלי עזר לשימוש יומיומי לבעלי מוגבלויות, כלים לתקשורת ופתרונות ניידות. בדו"ח מציינים שהצמיחה של השוק נובעת מהתקדמות במדע, בשירותי הבריאות ובטכנולוגיה, במקביל לשינויים דמוגרפיים כמו הזדקנות האוכלוסיה והתארכות החיים של בעלי מוגבלויות. גורם נוסף שמציינים כותבי הדו"ח הוא שינויים רגולטורים בשנות ה–90, שהביאו לאימוץ של טכנולוגיות למען אנשים עם מוגבלויות, שיקלו על חייהם ויאפשרו להם מגוון רחב של מקומות תעסוקה ושירותים ציבוריים.

הדרכים

לפני כחודש נערכה בסן דייגו התערוכה ה–29 לטכנולוגיה ובעלי מוגבלויות. אחד מהמבקרים בתערוכה היה המוזיקאי האגדי סטיבי וונדר. הזמר לא הגיע לתערוכה כדי להופיע, אלא כדי לחפש טכנולוגיות חדשות, שיסייעו לו ככבד ראייה. "דמיין שאתה לא יכול לראות, ואז פתאום אתה יכול לקבל אינפורמציה שמעולם לא היתה נגישה עבורך. זוהי החשיבות של טכנולוגיה מסייעת חדשה", אמר וונדר בראיון לערוץ הטלוויזיה NBC. בין הפתרונות שהוצגו בתערוכה היו טכנולוגיה להקראה ולתיאור של מה שמופיע על מסך האייפד או האייפון, למשל אי־מיילים.

מחפשים פתרונות לבעיות אישיות

היזמים בתחום לא עונים על הסטריאוטיפ המקובל לסטארט־אפים, בייחוד בתחומים של מובייל ואינטרנט, אומר גיא שפיגלמן, מנכ"ל PresenTense. לדבריו, היזמים שפגש מבוגרים יותר, בעלי ניסיון ובעלי חזון גדול. "יזמות כזאת כמעט תמיד מתחילה מצורך של האדם עצמו. החידוש פה זה שאפשר לעשות מזה גם עסק. לחלק ניכר מהיזמים יש נגיעה אישית שקשורה לתחום המוגבלוית - הורה לילד עם מוגבלות, אדם שעוסק בהוראה שעולה לו לו רעיון, בן של בעל מוגבלות, או חברים", אומר שפיגלמן. לדבריו, אחד התחומים הפופולריים שבהם יזמים בתחום בישראל מפתחים פתרונות הוא אוטיזם. תחום נפוץ נוסף הוא הנגשה של מסכי מגע.

יזם אחד כזה הוא גיורא ליבנה, מהנדס בהשכלתו ששותק בעקבות תאונה לפני שבע שנים. ליבנה הקים ב–2012, יחד עם עודד בן דב, יוצא יחידת המודיעין הטכנולוגית 8200 ומומחה בתחום של ראיית מכונה, את חברת Sesame Enable. החברה מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת לאנשים שמוגבלים בתנועה לשלוט במכשירים באמצעות תנועות ראש וידיים או חפצים כמו מקל. המטרה של החברה היא להגיע לסמארטפון שיישלט באופן מלא באמצעות הטכנולוגיה שלה, כך שניתן יהיה להשתמש בכל האפליקציות המותקנות בלי מגבלה. המשמעות עבור בעלי מוגבלויות יכולה להיות אדירה - יכולת להפעיל באופן עצמאי מכשיר שקודם לכן לא היה נגיש עבורם, וכך לבצע פעולות כמו שיחת טלפון, שליחת אימייל או פרסום סטטוס בפייסבוק.

הסטארט־אפ פיתח כמה אפליקציות שמדגימות את הפוטנציאל של הטכנולוגיה לשפר את איכות חייהם של בעלי מוגבלויות, ולאפשר להם לעשות דברים שלא היו מסוגלים לעשות לבדם קודם לכן. למשל, קורא ספרים אלקטרוני (e–reader) שבו אפשר להעביר עמודים בתנודת ראש או יד, וחייגן שמאפשר לבעלי מוגבלויות להתקשר למספרי טלפון. בנוסף, החברה מציגה אפליקציות שמתאימות למצבים שבהם גם משתמשים שאינם מוגבלים לא יכולים לגעת במסך, למשל אפליקציית ספרי בישול שאפשר לשלוט בה מרחוק בלי ללכלך את הטאבלט במזון, או אפליקציה שמעבירה דפים ללא מגע בדפים הווירטואלים. בנוסף, החברה פתחה את הטכנולוגיה שלה למפתחים חיצוניים, כך שבאמצעות שילוב שורת קוד הם יכולים להפוך את האפליקציה שלהם לנשלטת באמצעות מחוות.

דוגמה נוספת היא האפליקציה Ola Mundo - מעין וואטסאפ לתקשורת בין ילדים אוטיסטים להורים. מייסד החברה הוא אופיר הראל, שחיפש דרכים חדשות לעזור לבנו האוטיסט לתקשר עם הסביבה הקרובה, בעקבות המלצה של קלינאית תקשורת שאצלה טופל בנו, אדם. הקלינאית הציעה לו לבחון אפליקציות לתקשורת בעזרת סמלים בחנויות האפליקציות למכשירי מובייל. כשהראל בדק את האפשרויות הקיימות, הוא גילה שהן מציעות "לוח מחיק אלקטרוני", כלומר אפליקציות שאמנם מאפשרות לילד להביע את רצונותיו ותחושותיו באמצעות איורים שמלווים במלים באופן מקומי - אך אף לא אחת מהן איפשרה תקשורת מרחוק בין הילד לסביבתו הקרובה באמצעות העברת מסרים.

כך, מתוך הצורך האישי שלו הקים הראל את Ola Mundo - אפליקציה שמאפשרת תקשורת בין ילדים אוטיסטים להוריהם, ומבוססת על איורים וסמלים. האפליקציה מאפשרת לתקשר עם הילד מרחוק ומזכירה את העיקרון הבסיסי של וואטסאפ - הודעות מיידיות שלהן ניתן לצרף גם קול ולשמוע את תוכן ההודעה. בתכנון האפליקציה הושם דגש על עיצוב הממשק, כך שהיא תתאים לילדים. במקור, היא תוכננה כדי לסייע לאוטיסטים, אך השוק שאליו פונה האפליקציה הוא עולם התקשורת החליפית התומכת לילדים עם צרכים מיוחדים - ילדים שלא כותבים ולא מדברים וצריכים אמצעי תקשורת שיעזור להם לתקשר עם הסביבה, כך שהיא מתאימה לילדים עם סוגים שונים של לקויות.

מודלים עסקיים

טיפול בילדים עם נכויות
ללא קרדיט

סטארט־אפים שמפתחים מוצרים לבעלי מוגבלויות נתקלים באתגרים ייחודיים. לדברי קמינסקי, פתרונות לבעלי מוגבלויות מאופיינים בכך שלעתים קרובות הפתרון מותאם ספציפית למשתמש, כלומר לא פתרון גנרי לכל המשתמשים, כמו ברוב האפליקציות. "לא כל הילדים עם אוטיזם או מוגבלות פיזית או מוטורית הם אותו הדבר. צריך לפתח לכל אחד מהם מענים, דרכי טיפול ודרכי עבודה בצורה מאוד מותאמת", היא אומרת.

"עולם הטכנולוגיה והשירותים חייב להיות כזה שלא הולך על רבדים רחבים מאוד, אלא גם ממוקד לקוח ומתייחס לצרכים הייחודיים של כל אחד. זה חלק מהמורכבות", מוסיפה קמינסקי. מכשירי מגע, למשל, לא אפקטיביים לאנשים עם בעיות בידיים - אבל אם ימצאו אביזרים או טכנולוגיה שתאפשר להם להשתמש במכשיר חכם, פותחים עולם ומלואו שהיה חסום להם".

שפיגלמן מציין שישראל מתקדמת בפיתוח פתרונות מותאמים, בעקבות הניסיון שנצבר בעבודה עם נכי צה"ל - אם כי פתרונות אלה לא פותחו מתוך ראייה עסקית. עמותת מילבת, למשל, עוסקת יותר מ–30 שנה באספקת ופיתוח עזרים וטכנולוגיה ומסייעת לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים וקשישים.

כדוגמה להתאמה של אפליקציה לצרכים הייחודיים, מספרת קמינסקי על מיזם שנועד להתאים אפליקציות לאוטיסטים ומשתתף באקסלרטור. האפליקציות נבנות מראש עם גמישויות בתוכן, כך שניתן למשל לשלוט ברמת הרגישות למגע במשחק או בלומדה, או להוסיף כפתורים שמתאימים לילדים שלא מבחינים היטב בין צבעים. "בדרך כלל עושים את האפליקציה על הנורמה של האנשים. כשמתאימים למאפיינים ספציפיים וזה דורש יותר התאמה, זה נהיה מסובך", אומרת קמינסקי.

השווקים הקטנים יחסית והרצון של היזמים לפתור בעיה מוכרת וכואבת ולאו דווקא לבנות חברת ענק, הופכים את החברות שפועלות לתחום לפחות אטרקטיביות בעיני משקיעים שמחפשים אקזיט עם החזר גבוה על ההשקעה. "העבודה המרכזית שצריך לעשות היא על גודל שוק. בסופו של דבר, צריכים להיות משקיעים שרואים אופציה לאקזיט בסוף", אומר שפיגלמן. לדבריו, תקנות ממשלתיות שמחייבות נגישות של מגוון שירותים גורמות לארגונים להוציא כסף - ויוצרות שוק לחברות בתחום.

קרנות שעוסקות בהשקעות חברתיות – שמשקיעות מיליארדים, אך לא כל כך פעילות בישראל - מחפשות לטענת שפיגלמן שיעורים נמוכים יותר של החזר על השקעה, ויש להן יותר סבלנות, ולכן הן מתאימות לסוג זה של השקעות. "קיימת כיום מודעות רבה ליזמות חברתית־עסקית, שמנסה לשלב דברים שעושים טוב לחברה עם מודל עסקי נכון, בר קיימא וגם רווחי", אומר שפיגלמן. "בינתיים עומדים לרשות היזמים כלי מימון של המדען הראשי". בסיום התוכנית ייערכו בבית איזי שפירא יום שבו יציגו את המיזמים בפני משקיעים פוטנציאליים.

עוזרים לנערים עם בעיות קשב וריכוז להתארגן ליציאה ללימודים

גוף נוסף שעוסק בפיתוח טכנולוגיות שמסייעות לבעלי מוגבלויות היא המעבדה לחדשנות במדיה בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה. בכל שנה המעבדה מתמקדת בנושא מחקר מתחלף - והשנה היא בחרה להוביל פרויקטים בתחום זה.

גיא שפיגלמן
מרים אלסטר

אחד הפרויקטים המחקריים שהמעבדה מובילה בתחום הוא TangiPlan, שמיועד לנוער שמאובחן בבעיות קשב וריכוז להתגבר על אחד הקשיים המרכזיים שעמו הוא מתמודד: התארגנות הבוקר לפני היציאה לבית ספר. הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין המעבדה לחדשנות לד"ר דפנה קופלמן־רובין, ראש היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב בבית הספר לפסיכולוגיה בבינתחומי.

הפתרון כולל אפליקציה שמשמשת לתכנון הזמנים ומעקב אחר ביצוע המשימות, וחפצים שמחוברים לאינטרנט ומפוזרים בחלל הבית ומשמשים אינדיקטורים לזמן שהוקצה לכל מטלה, בדומה לטיימר דיגיטלי. מהלך ההתארגנות בבוקר תוכנן כך שהוא נסמך על חפצים ולא על מכשירי סמארטפון, שעלולים להסיח את דעתם של בני הנוער. בשיחות עם הורים נמצא כי בעיית ההתארגנות יוצרת מתח עמם, ולכן לפתרון הבעיה יש השלכות רחבות, בין השאר על הלימודים. כמו כן, ההורים שותפים לתכנון לוח הזמנים בערב ולהקצאת פרק הזמן שמוקצה לכל משימה. הטכנולוגיה משמשת במקרה זה לתכנון, מדידה ושיקוף של ההתקדמות. ד"ר אורן צוקרמן, מייסד המעבדה, מסביר שהטכנולגיה צריכה להיות כמו גלגל עזר - כלומר לשמש לתקופה, ולאחר מכן היא צריכה לעזור למשתמש להשתחרר ממנה.

"מספר הילדים והמתבגרים המאובחנים עם הפרעת קשב עולה באופן חד בשנים האחרונות בישראל. בארה"ב מדובר כיום ב–11% מהילדים, ובארץ הנתון הרשמי הוא 8%. בעיית ההתארגנות שבה אנו מנסים לטפל היא קריטית. קושי בתחום זה פוגע בתפקוד אקדמי, תעסוקתי ומשפחתי בבגרות, יותר מאשר היפראקטיביות ואימפולסיביות. הטיפול התרופתי פחות יעיל בתחום זה, ולכן יש חשיבות גבוהה לפתח פתרונות אחרים", מסבירה קופלמן־רובין.

פרויקט מחקר נוסף שעורך צוקרמן הוא פיתוח ExciteTray - מגש וכפית אינטראקטיביים לעידוד רכישת יכולות אכילה עצמאיות בקרב ילדים קטנים עם מוגבלויות קוגניטיביות ומוטוריות. פרויקט זה נעשה בשיתוף המעבדה לשיקום וטכנולוגיה של פרופ' תמר וייס מהמחלקה לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, במסגרת מרכז מצוינות LINKS בנושא "חינוך וחברת המידע החדשה".

הפרויקט נועד להיות "גלגל עזר" לילדים שלא רכשו את היכולת לאכול עצמאית, ולא יודעים לבצע את הפעולות הקשורות לתהליך האכילה - אחיזה בכפית, גריפה של המזון, הובלה של הכפית ליעד והורדה מהכפית לפה. הפתרון שנבחן בימים אלה אמור להקל על מרפאות ועיסוק שמלוות את הילדים האלה, וללמד אותם לבצע את הפעולות באמצעות מגש דיגיטלי שכולל תמריצים חיוביים, כמו אורות שנדלקים מסביב לצלחת כשמבוצעת פעולה כנדרש. כמו כן במסגרת הפרויקט מפותחת כפית חכמה שמודד לחץ שמופעל על הכפית ואת המסלול שהיא עוברת. הכוונה היא ליצור מנגנון שינתח את התקדמות הילד, וינטר אותה לאורך תקופה.

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם