"אם המדינה לא תתעשת - נאבד מקום בקבוצת המדינות המובילות בהיי-טק" - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם המדינה לא תתעשת - נאבד מקום בקבוצת המדינות המובילות בהיי-טק"

ווייז נמכרה במיליארד דולר, ואפל ופייסבוק פתחו בישראל מרכזי פיתוח - אך "קטר ההיי-טק" עדיין לא מושך אחריו את המשק ■ כתבה ראשונה בסדרה

19תגובות

המצב בהיי-טק הישראלי כבר מזמן לא היה כה טוב. אקזיטים של מיליארד דולר, שורת חברות שעומדות בתור להנפקה - ושיא בגיוסי הון של סטארט אפים צעירים. האופוריה גברה עוד יותר בשבוע שעבר, עם ההודעה של פייסבוק על רכישת אונבו והקמת מרכז פיתוח בישראל, ועם ביקורם של עשרות בכירים מתעשיית ההיי-טק הבינלאומית, שהגיעו להשתתף באירועי ה-DLD, והתפעלו מהסצנה המקומית. לכאורה, אין סיבה לדאגה - אפשר לעמוד בצד ולמחוא כפיים בגאווה לתעשייה.

אלא שממעוף הציפור מצבו של ההיי-טק הישראלי פחות מזהיר. דו"ח שערך מוסד שמואל נאמן בטכניון בשיתוף עם המועצה למו"פ ‏(מחקר ופיתוח‏) במשרד המדע, כולל נתונים מעודכנים ועיבודים חדשים המצביעים על תמונה מורכבת. ההיי-טק הישראלי הוא עדיין פורץ דרך עולמי, אך רק קבוצה מצומצמת מהעובדים במשק נהנית מפירותיו. מצד אחד, התחרותיות של ההיי-טק בשוקי העולם משתפרת, אך מצד שני, השפעתה של התעשייה הזאת על רמת החיים בישראל מצטמצמת.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

נמל אשדוד הפסיד 7 מיליון שקל בשנה בגלל עסקיו של אלון חסן

לפיד: תהליך הבחירה היה מזעזע - לא אכפת לי להתנצל בפני פלוג

כנס DLD עמ' 26
עופר וקנין

הדו"ח של מוסד שמואל נאמן מחזק את המסקנות מהדו"ח הקודם, שפורסם ב-2011. ההיי-טק כבר אינו קטר הצמיחה של המשק. למרבה הצער, מאז הדו"ח הקודם חלו בעיקר שינויים לרעה, והתמונה הזו עולה בקנה אחד עם נתונים שפירסמה הלמ"ס בשבוע שעבר.

ההיי-טק ממשיך להיות מועדון מוגבל של פחות מעשירית מהמועסקים, המרוויחים משכורות נאות - כפולות מהממוצע במשק, יחס שלא השתנה מאז 2001. הדו"ח גם מצביע על צמצום עתודות כוח האדם, כלומר ירידה במספר הסטודנטים הבוחרים בכיוונים מדעים-טכנולוגיים. במקביל מצביעים החוקרים על התחזקות מעמדם של מרכזי הפיתוח הרב-לאומיים כשחקנים מרכזיים בשדה ההיי-טק הישראלי.

אחד הכישלונות הגדולים של ההיי-טק הוא חוסר היכולת להפוך למנוע לצמצום פערים בחברה ולשדרוג רמת החיים. בעשור הראשון של שנות ה-2000, מספר המועסקים בהיי-טק צמח ב-10% בלבד - מ-47 אלף בשנת 2000 ל-56 אלף ב-2010. עם זאת, שיעור המועסקים בהיי-טק מכלל המועסקים במשק נותר יציב בארבע השנים האחרונות, לאחר שצמח בעקביות במחצית הראשונה של העשור הקודם.

ב-2011 היה חלקם של המועסקים בהיי-טק מכלל השכירים כ-9.4%, לעומת 9.5% ב-2008. לשם השוואה, בשנת 2000 היו ההייטקיסטים 8.4% משכירים, אך העלייה שנרשמה בשנים הבאות נעצרה ב-2008. על הצד החיובי יש לציין כי שיעור המועסקים במו"פ בישראל מתוך המועסקים במגזר העסקי גבוה בהשוואה בינלאומית - 23.16 מתוך 1,000 מועסקים.

קיפאון בתוצר

חלקו של היי-טק

נתון שבלט בנתוני הלמ"ס הוא העובדה שנשים הן חמישית בלבד מכוח העבודה במו"פ. כלומר, התחום לא נהפך למקפצה לסגירת פערים מגדריים, עובדה שמוסברת בין השאר בשעות העבודה הארוכות. מספר המשרות לנשים בתחום אמנם גדל מ-10.6 אלף ב-2002 ל-13.7 אלף ב-2011, עלייה של 29% - אך חלקן היחסי מתוך סך המועסקים במו"פ פחת מ-26% ל-22% בלבד.

מגמה מדאיגה נוספת הנגזרת מהקיפאון בחלקם של המועסקים בהיי-טק היא הקיפאון בתוצר ההיי-טק. לפי הדו"ח, התפוקה של ענפי ההיי-טק ‏(ICT‏) נותרה כמעט ללא שינוי בשלוש השנים האחרונות הנסקרות בדו"ח ‏(2011-2009) - בהשוואה לצמיחה שנתית של כ-10% בממוצע בשנים הקודמות ולצמיחה של 5% שנרשמה בתוצר המגזר העסקי.

בשנים קודמות הצמיחה המהירה בענפים אלה הקנתה לתחום את הכינוי "קטר צמיחה". ב-2011 הסתכם התוצר המקומי הגולמי בענפי ההיי-טק ב-82.45 מיליארד שקל, 16.8% מהתמ"ג במגזר העסקי, ו-12.1% מהתוצר בכלל המשק. במקביל הצטמצם חלקו היחסי של ההיי-טק בתוצר של המגזר העסקי - מ-18.5% ב-2009 ל-16.8% ב-2011.

שר המדע, יעקב פרי, הגיב לדו"ח באמרו: "קיים צורך בגיבוש מדיניות לאומית לטווח ארוך בנושא מחקר ופיתוח מדעי-טכנולוגי. בכוונתי לקדם בממשלה תוכנית אסטרטגית שתשמור ותקדם את נכסי ההון האנושי והידע שצברה ישראל לאורך השנים". יו"ר המועצה הלאומית למו”פ במשרד המדע, פרופ’ יצחק בן ישראל, הוסיף: "ישראל ניצבת כיום בפני תחרות גלובלית גוברת המתבטאת הן בתחרות על השקעות זרות המספקות הון חיוני להמשך הפיתוח הטכנולוגי והן בתחרות על כוח האדם המקצועי שרכש הכשרה בישראל. אם המדינה לא תתעשת ותגדיל במידה ניכרת את ההוצאה למו"פ, נמצא את עצמנו מחוץ לקבוצת המדינות המובילות בתחום ונאבד את מקור עוצמתנו העיקרי".

עדיין תחרותיים

יעקב פרי
ניר קידר

כאמור, מצבו התחרותי של ההיי-טק הישראלי עדיין איתן. אחד המדדים לבחינת רמת התחרותיות של מגזר הטכנולוגיה המקומי בכלכלה הגלובלית הוא המאזן הטכנולוגי, כלומר ההפרש בין יבוא ידע וטכנולוגיות לבין היצוא. כצפוי, ישראל היא יצואנית של ידע, כלומר ההיקף הכספי של הידע והטכנולגיות המקומיים שנמכרים לחו”ל גבוה מהותית מהיקף יבוא הידע על ידי חברות מקומיות.

עד כמה גבוה ההפרש הזה? ב-2011 היה ההפרש 8.9 מיליארד דולר, שהם כ-4.1% מהתמ"ג הישראלי. נציין כי מלבד 2010, שבה ירד עודף היצוא, ניתן לזהות עלייה הדרגתית במדד זה בחמש השנים האחרונות. עוד עולה מהנתונים כי העודף במאזן הטכנולוגי של ישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, כלומר היתרון התחרותי של ההיי-טק המקומי הוא המוביל מבין המדינות המפותחות.

הסיבה העיקרית לעודף הבולט במאזן הטכנולוגי שממנו נהנית ישראל, טמונה במרכזי הפיתוח הזרים שפועלים כאן. אלה מוכרים שירותי ממקר ופיתוח למרבית ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות, שהבולטות שבהן הן אפל, גוגל, אינטל, מיקרוסופט ו-HP - והחל משבוע שעבר גם פייסבוק.

מרכזים אלה היו אחראים, נכון ל-2010, ל-59% מהוצאות המו"פ בהיי-טק הישראלי. כמו כן, מרכזי הפיתוח הזרים העסיקו כ-28.2 אלף עובדים, 39% מכלל ההייטקיסטים העוסקים במו"פ בישראל.

עוד עולה מהנתונים כי רמות השכר במרכזים הרב-לאומיים גבוהות מהממוצע בתחום המו"פ. עלות שכרו של הייטקיסט בתפקיד מו"פ באחת החברות הרב-לאומיות היא 33.4 אלף שקל בחודש, כשהממוצע בתעשיית ההיי-טק ב-2010 היה 21.8 אלף שקל בחודש. כלומר המרכזים הזרים מצליחים למשוך אליהם חלק ניכר מההייטקיסטים הכישרוניים ביותר במשק, והם מעניקים להם סביבת עבודה מאתגרת יותר, ומשלמים להם שכר גבוה יותר.

לפי נתונים שפירסמה בשבוע שעבר הלמ"ס, מרכזי הפיתוח משלמים שכר גבוה ב-53% בהשוואה לחברות אחרות שעוסקות במו"פ. לפי אותם נתונים, ב-2011-1994 עלה השכר הממוצע לשכיר בהיי-טק מ-6,642 שקל בחודש ל-16,950 שקל בחודש - עלייה של 155% - בהשוואה לעלייה של 125% בכלל ענפי המשק.

הממשלה סומכת על השוק הגלובלי

השכר הממוצע במשק ב-2011 היה 8,741 שקל - 51.5% מהשכר הממוצע בהיי-טק באותה תקופה. פער זה נשמר במשך יותר מעשור. במוסד שמואל נאמן מצביעים על כך שהחל ב-1999, השכר בענפי התעשייה העילית ובענפי שירותי ההיי-טק גבוה פי 2-1.9 מהשכר הממוצע במשק.

תמיכת המדינה ירדה

למרות ההצלחה של ההיי-טק בזירה הגלובלית, חוקרי מוסד שמואל נאמן מעדיפים להדגיש את האיומים. כותבי המחקר מציינים: "ישראל ממשיכה להוביל בפרמטרים שונים של עשייה מדעית טכנולוגית, אך חלק מהיתרונות שהיו לה בתחומים אלה על פני מדינות אחרות בעולם, כולל כאלה שרק עושות את צעדיהן הראשונים בתחומים אלה, מתחילים להצטמצם. למגמות אלה אחראים גם תהליכים גלובליים שעליהם אין למדינה שליטה, אך גם שינויים במערך התמיכות הממשלתיות בהשכלה הגבוהה ובמו"פ. ישראל עלולה להתקשות בשמירת מעמדה המוביל בעולם בתחומי המדע והטכנולוגיה ובמינוף הכלכלי של מעמד זה".

בעוד מדינות אחרות הבינו את החשיבות של מגזר ההיי-טק, ומשקיעות משאבים בשיפור התשתיות החינוכיות, המדעיות והטכנולוגיות, קובעי המדניות בישראל ממשיכים להתבשם מסיפורי ההצלחה, ונדמה שאין כמעט תכנון ממשלתי בנוגע לעתיד התעשייה. החוקרים כותבים: "הצורך במדיניות לאומית מגובשת לטווח ארוך בנושאי מחקר ופיתוח מדעי טכנולוגי נובע לא רק מהשינויים המתחוללים בזירה הבינלאומית, אלא גם מההשקעות הכבדות הנדרשות לקידום המחקר המדעי והטכנולוגי על היבטיו השונים, ופרקי הזמן הארוכים הנדרשים לפיתוח ושימור תשתיות הון אנושי מדעי־טכנולוגי".

ואכן, בשנים האחרונות ניתן לראות ירידה הדרגתית, אך ברורה, בעידוד שמקבל ההיי-טק מהמדינה. לפי הנתונים המופיעים בדו"ח, מאז 2007 חלה ירידה בהוצאה למו"פ כשיעור מהתוצר - מדד המשמש להשוואת עצימות המו"פ בין מדינות שונות בגודלן ובכלכלתן.

החוקרים מציינים כי ההוצאה למו"פ מהתוצר בישראל עודנה הגבוהה בעולם ‏(4.3%‏), אך כי היא נמוכה מהשיא שנרשם בישראל לפני חמש שנים ‏(4.8%‏) וכי הפער בהשוואה למדינות אחרות מצטמצם, בעוד מדינות כמו קוריאה, פינלנד וגרמניה מגדילות את תקציבי המו"פ. בנוסף, חלה גם ירידה בהוצאה למו"פ לנפש בישראל מאז 2007. המגמה הבולטת היא ירידה בחלקה של הממשלה במימון המו"פ - מרמה של 24% מההוצאות למו"פ ב-2000, ל-15% בשנים האחרונות, בעוד הממוצע בעולם הוא 35%.

את תפקידה של הממשלה לקחו על עצמם מרכזי הפיתוח של חברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות, שב-2009 מימנו 46% מההוצאה למו"פ. זהו השיעור הגבוה ביותר בעולם, והוא מצביע על התלות שישראל פיתחה בחברות זרות. במקביל, התקציבים הממשלתיים לעידוד תעשיית ההיי-טק הצטמצמו, מ-1.27% מתקציב המדינה ב-1998 ל-0.57% ב-2010. הירידה באה לידי ביטוי בעיקר בכיווץ תקציבי המדען הראשי במשרד הכלכלה - 40% בעשור.

הפער בשכר

החוקרים מסבירים: "התמיכה הממשלתית הישירה במו"פ סובלת מצמצום ניכר בשנים האחרונות, בניגוד למערך התמיכה המוצלח במו"פ עסקי, שהיה מודל לחיקוי בעולם, והביא להצלחות כבירות בעשורים האחרונים של המאה הקודמת. קיצוץ התמיכות הממשלתיות הביא להגדלה ניכרת בשיעור המו"פ בישראל הממומן ממקורות עסקיים ‏(הגבוה בעולם המערבי‏), אך מימון כזה מוטה באופן טבעי לכיוונים מסחריים עסקיים על חשבון מחקר בסיסי, שיש לו השפעות ארוכות טווח על היכולות המדעיות והטכנולוגיות במשק".

לסיכום, החוקרים מצביעים על השלכות המצב הנוכחי על מעמדה של ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה: "מכיוון שרמות רצויות של מחקר ופיתוח מדעי טכנולוגי נשענות בדרך כלל על עידוד ממשלתי, לא ברור מה יהיו ההשלכות של צמצום התמיכות על היכולת לשמור על מעמדה המתקדם של המדינה בתחומי המדע והטכנולוגיה - מה יהיו השפעותיה על תחומי הלימוד האקדמיים שבהם יבחרו הסטודנטים? מה תהיה השפעת השינויים בתמיכה הממשלתית על היכולת לגייס הון לצורך השקעות פרטיות בחברות היי-טק בישראל? האם נצליח לשמור על תנאים כלכליים אטרקטיביים וסביבה תומכת במדע וטכנולוגיה, שבה ימשיכו לשגשג חברות הזנק ושמדעני העתיד יראו בה את עתידם?".

ירידה חדה במספר הסטודנטים למתמטיקה ומדעי המחשב

תעשיית ההיי-טק נסמכת על בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה המקומית, ואולם לפי הדו"ח של מוסד שמואל נאמן בתוך עשר שנים ירד מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בתחומי מדעי המחשב, המתמטיקה והסטטיסטיקה בשליש - מ-4,430 ב-2001 ל-2,951 ב-2011.

כ-6% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו את אחד מהתחומים האלה ב-2011 פחות ממחצית השיעור עשר שנים קודם לכן. בעשר השנים האלה, ירד מספר מקבלי תואר ראשון במדעי המחשב והמתמטיקה מ-2,820 בוגרים ב-2001 ל-1,944 בוגרים ב-2011. הירידה במספר הסטודנטים בולטת במיוחד לנוכח עלייה של יותר מ-50% במספר הסטודנטים באותה תקופה.

מספר הסטודנטים לתואר ראשון בפיזיקה ובביולוגיה שמר לעומת זאת על יציבות, ובמספר מקבלי התארים הראשונים בתחומים אלה אף נרשמה עלייה מסוימת, אך בשל הגידול הכללי במספר הסטודנטים שיעורם מבין כל הסטודנטים ירד. שיעור הסטודנטים לביולוגיה ירד מ-4.4% ב-2001 ל-3.6% ב-2011, ושיעור הסטודנטים לפיזיקה ירד מ-2.4% לכ-1.8% באותה התקופה. מספר הסטודנטים בתחומי ההנדסה והאדריכלות אמנם עלה מ-6,806 ל-8,294 בתוך עשר שנים, אך שיעורם מכלל הסטודנטים לתואר ראשון ירד מכ-20% לכ-17%.

פערי השכר מתרחבים

שינויים המשמעותיים האלה במערכת ההשכלה הגבוהה התרחשו תוך כדי גידול במספר הסטודנטים, אך הוא נבלם בשנים האחרונות, בין היתר בגלל מצבה הנואש של מערכת החינוך, שאינה מצליחה להגדיל את שיעור התלמידים שמקבלים תעודת בגרות.

לפי הנתונים בדו"ח, תלמידים ישראלים מעטים ניגשים לבגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה, כשהישגי הישראלים במבחנים הבינלאומיים במדע ובמתמטיקה של ארגון ה-OECD נמוכים במיוחד בהשוואה לשאר מדינות הארגון.

ב-2010 רק כ-14% מהניגשים לבגרות במתמטיקה ניגשו לבגרות ברמה של חמש יחידות. שיעור התלמידים שניגשים לבגרות בכימיה היה כ-10%. בפיזיקה השיעור היה 14%, ובביולוגיה - 22%.

בנוסף, לא כל מי שנבחנו במקצועות אלה ניגשו לבגרות של חמש יחידות. לפי בדיקת TheMarker, תיכונים רבים בישראל בכלל לא מאפשרים לתלמידים שלהם להיבחן בבחינת הבגרות המורחבת בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב, בגלל מחסור בתקציבים ומחסור במורים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם