רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון TheMarker

"חברות התקשורת הבינו שיש רגולטור בירושלים"

ארבע שנים סוערות עברו על עדן בר טל בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ■ בסופו של דבר, המלחמה מול חברות הסלולר ועימותים בתוך המשרד השתלמו - שוק התקשורת והרגולציה השתנו ללא היכר ■ בר טל אמנם ניצח בהצלחה על עבודת המשרד, אך לדבריו הדרך עוד ארוכה: "יש לנצל את המהלך בשוק הסלולר כדי לבצע מהלכי המשך"

7תגובות

עדן בר טל נראה מאושר בימים אלה. שבועיים לאחר שעזב את תפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, הוא יכול להירגע קצת. התחרות בשוק הסלולר פורחת כפי שמעולם לא פרחה, ומשרד התקשורת הצליח לחזור מעט לגדולתו לאחר ששבר את הפרדיגמות הישנות והוכיח כי פעולה נחרצת וחסרת פניות של גוף ממשלתי יכולה להשפיע מהר לחיוב על יוקר המחיה.

אך בר טל אינו מאושר מכיוון שנפטר מנטל האחריות או מפני שנפרד מהעמדה שעימתה אותו עם כל בעלי ההון הגדולים בישראל. הוא מאושר כי הוא עוזב את שירות המדינה וחוזר למגזר הפרטי. מתברר שהריחיים הכבדים יותר על צווארו בשנות המאבק הגדולות להרחבת התחרות בשוק התקשורת היו בכלל מבפנים.

"המערכת הציבורית אינה מוכוונת לתוצרים, אלא ממוקדת בתהליכים, סמכויות ויציבות תעסוקתית", אומר בר טל. "חלק גדול מהבכירים בשירות הציבורי תקועים בתפקידם, ללא שום יכולת להזיזם, גם אם אינם עומדים במבחן התוצאה. המערכת מתנהלת במעגלים. זה סמוי מהעין, אך בתנאים כאלה הצלחות הן נדירות יחסית. למנכ"ל של משרד ממשלתי אין כלים אמיתיים שמאפשרים לו לנהל. אם הוא רוצה להגיע להישגים, הוא חייב לנקוט אמצעים בלתי־שגרתיים".

אייל טואג

ואכן, בר טל כילה חלק ניכר מזמנו במאבקים פנים־משרדיים, שאף התגלגלו לבתי משפט. הוא ניסה לנהל את משרד התקשורת כמיטב יכולתו, ונתקל בחסמים וקבעונות שקיימים רק בשירות הציבורי. "לדרוש תוצאה מבלי לתת לנו כלים זה לא רציני", מסכם בר טל את חווייתו כמנכ"ל משרד ממשלתי.

"איש הביצוע
 של הרפורמות"

בר טל הגיע למשרד התקשורת לאחר קריירה ארוכה בסקטור הפרטי, שבמהלכה ניהל את בית ההשקעות קוקרמן בישראל והיה סגן נשיא בחברת ארגייל האמריקאית, הפועלת בשוק האבטחה האלקטרונית. ואולם, מה שהוביל אותו לתפקידו במשרד התקשורת היה כנראה עברו הרחוק יותר - בתחילת שנות ה–90 היה עוזרו של השר רחבעם זאבי, אז גם הכיר את שר התקשורת שתחתיו שירת, משה כחלון, וכן גורמים פוליטיים חזקים נוספים שדחפו אותו לתפקיד.

רבים מייחסים את הרפורמות הענקיות שטילטלו את שוק התקשורת בארבע השנים האחרונות לאומץ ולכוח הפוליטי של כחלון. גם בתוך התעשייה טוענים רבים כי בר טל לא היה זה שהוביל, אך אחד המנכ"לים של חברות הסלולר תיאר במדויק את חלקו של בר טל: "אולי כחלון היה בחזית, אך בר טל היה זה שהוביל את כל העבודה הכלכלית והמשפטית הסבוכה שבלעדיהן לא קורה כלום. נראה שהוא עשה זאת היטב, נוכח השינוי התחרותי האדיר שהתחולל בתעשייה".

השר לשעבר כחלון הוסיף כי בר טל מבחינתו היה "שותף, איש הביצוע של הרפורמות במשרד התקשורת, כשבמרכז העשייה שלו עמד פרויקט חברת הסיבים של חברת החשמל, ובלעדיו לא היינו מגיעים לזוכה במכרז. אני מאמין שזהו אחד המהלכים החשובים ביותר של הממשלה, שיזניק את המדינה קדימה ויתרום לצמצם הפערים בחברה הישראלית".

השינוי התחרותי בסלולר הוא ללא ספק גולת הכותרת של כחלון ובר טל. המסע הארוך, שהסתיים לפני מעט יותר משנה, כששתי חברות נוספות - גולן טלקום
ו–HOT מובייל - השיקו את שירותיהן, התחיל בשינוי תפישתי של המשרד. "אם אתה יוצא לדרך כזאת, אתה חייב להיות מפוקס מאוד", אומר בר טל. "הבנו כבר בהתחלה כי עלינו לקחת על עצמנו להוביל שינוי מבני בענף. זוהי גישה שונה מבעבר, שבה המשרד התעסק בעיקר ביצירת הגנות על שחקנים שאותם הוא רצה לקדם נגד שחקנים אחרים שאותם הוא רצה להחליש. הגישה בעבר הובילה את שוק הסלולר למצב של שוק ריכוזי. השוק כולו התייצב על שיווי משקל שהיה רע עבור הלקוחות.

"החברות אימצו אסטרטגיה של צמיחה על בסיס של אי־תחרות, מבלי לפתח מקורות הכנסה חדשים. ראינו את הבעיה הקשה בשוק הסלולר והבנו שיש על הכתפיים שלנו אחריות ציבורית לכל אחד מ-9 מיליון לקוחות הסלולר שצעקו על חוסר ההוגנות. לפני שבועיים כבר העברתי לחלוטין את התפקיד, ואני כבר לא פקיד ציבור - אך עדיין קשה להשתחרר מהאחריות הזאת".

לדברי בר טל, "מיעוט ספקים מוביל גם למיעוט בתחרות. הטיפול הראשוני הוא להנמיך את חסמי הכניסה בענף. חסמים אלה יוצרים מרווחים גבוהים לבעלי המניות ותמורה נמוכה לצרכן. הטיפול בחסמי מעבר של לקוחות הוא חשוב לא פחות. טיפלנו בכמה חסמים מסוג זה, כמו ביטול תקופת ההתחייבות, ביטול קנסות היציאה ואיסור על מכירת מכשירים נעולים לשימוש בחברות אחרות. כל אחד מהמהלכים האלה היה בעיה ענקית, ואת כולם פירקנו. כדי להשיג את האפקט התחרותי צריך לפרק את כולם - חצי לא מספיק.

"לצד זאת, חייבים לנהל קרב על התודעה. צריך לייצר אמון בין המשקיעים ובין הרגולטור, כך שמשקיעים חדשים יהיו מוכנים לקחת סיכון ולהיכנס לענף. זו היתה הנקודה הארכימדית של כל התהליך. אמנם חברות הסלולר נכנסו לקרב המאה מבחינתן והפעילו לחץ אדיר על חברי ועדת הכלכלה, אך זה לא הצליח מאחר שכולם הבינו שיש רגולטור נחוש בירושלים".

הביקורות המרכזית שהוטחה במשרד התקשורת היתה נגד ההתמקדות שלו בשוק הסלולר מבלי שטיפל במקביל גם בבעיות התחרותיות בשוק הקווי. בר טל אומר בתגובה לטענות אלה כי "התחרות בסלולר היא חלק מתוכנית רב־שנתית של המשרד. עכשיו התחרות צפויה להתגבר גם בתחומי תקשורת נוספים. הלחץ התחרותי בסלולר דוחף את החברות לתחומי פעילות חדשים - תקשורת נייחת ושידורים.

"הפכנו את חברות הסלולר למחוללות של תחרות. צריך לנצל את המהלך בשוק הסלולר כדי לבצע מהלכי המשך. מצד אחד להלחיץ אותם בשוק הליבה שלהם, כלומר סלולר, ומצד שני לפתוח בפניהם תחומי הכנסה חדשים. אם היינו פועלים במקביל בכמה שווקים, היינו יכולים להיכשל בכולם. התשומות שלנו מוגבלות".

האם הרגולציה שלכם דחקה את השחקנים הקטנים מהענף וחיזקה את החזקים?

"חשוב ששחקן גדול וחזק הוא זה שיוביל את התחרות, שייצר אותה. צריך להכניס את בעלי השרירים לתחום. עם זאת, השחקנים הקטנים חשובים כי הם אלה ששומרים על התחרות לטווח הארוך. זה היה עיקרון העל בכל ההחלטות שלנו לשמור על השחקנים הקטנים כדי שיאתגרו את הגדלים, אך רגולטור לא יכול להתעסק במיקרו - עליו ליצור שינויים מבניים רחבים שישמרו על התחרות בטווח הארוך.

"אין זה מתפקידה של הממשלה להחליט כמה מתחרים יהיו בענף. אסור למדינה לנהל את השווקים, במקרים כמו בשוק התקשורת, שבו כבר אין מונופול טבעי אך יש מיעוט מתחרים המתנהלים כמו מונופול, הפתרון הוא שינוי מבני שייצור תחרות. תפקיד הממשלה לאפשר כניסה למי שרוצה. חלק מהשחקנים יישאר וחלק ייצא - הטובים יישארו בסופו של דבר. פקיד לא יכול לדעת מהמשקיעים מתי כדאי להם להיכנס ולהשקיע בענף ומתי לא. תפקידו של הרגולטור הוא ליצור שוק חופשי, שמאזן את עצמו בצורה בריאה. אמנם היינו רגולטור אקטיבי מאוד, אבל אידיאולוגית ניסינו להתערב כמה שפחות - לא לנהל את השוק, אלא להיות ממוקדים בהפעלת לחץ על אלה שרוצים לפגוע בתחרות. ניהול השוק על ידי הרגולטור הביא אותו בסופו של דבר לריכוזיות ולרווחים לא נורמליים עבור החברות", אומר בר טל.

מדוע דווקא בבזק, החברה שעדיין לא נפגעה מהותית מהרחבת התחרות, ביקורתיים כל כך כלפי ההחלטות של משרד התקשורת?

"בבזק מבינים כי בקרוב צפויות החלטות חשובת מבחינתם. הם מבינים כי תורם הגיע, והשוק שלהם עומד בפני שינוי. חברות שנמצאות בפתח של שינוי חרדות - ובצדק. ברור שבזק במתח, אבל בטווח הארוך תהליכים אלה יטיבו עמם. כלי הרגולציה שמוטלים על בזק, כלומר ההפרדה המבנית ופיקוח התעריפים הקמעוניים, הם כלים מלאכותיים שכבר מיצו עצמם. הם היו נחוצים בעבר ועתה מיצו עצמם.

"הרגולטור לא יכול לנהל ביעילות מונופולים או אוליגופולים. הוא לא יכול להחליף את התחרות. התחרות יעילה הרבה יותר. הבנו כי הפיקוח על בזק מיצה את עצמו במתכונת הנוכחית שלו", אומר בר טל, ורומז כי לצד הגברת התחרות בשוק של בזק, יש להסיר גם חלק ניכר מהרגולציה הארכאית שמגבילה את החברה.

למעשה, הרפורמה בסלולר הפילה שני טייקונים: אילן בן־דב ונוחי דנקנר. האם למשרד אין אחריות לגבי המשקיעים?

"אין זה מתפקידו של הרגולטור לעסוק בזהות בעלי השליטה של החברות. זה לא עניינו של משרד התקשורת, למעט במקרים של בעלויות צולבות. אני רוצה להזכיר שאנחנו מנענו את מכירת מירס לאחת מחברות הסלולר הגדולות. מוטורולה, הבעלים של מירס, הפסידה בגלל זה 100–120 מיליון דולר. היינו צריכים לעמוד בלחץ גדול מאוד כדי לא לאבד שחקן בשוק.

"אחד התפקידים העיקריים של המשרד הוא לדאוג שהחברות ימשיכו להשקיע בתשתיות תקשורת חשובות. הבנו כי חברות ישקיעו בתשתיות רק באחד משלושה מצבים: התחרות מחייבת אותם, ההשקעה תחסוך להם מספיק מההוצאה השוטפת, או שההשקעה תייצר להם מספיק הכנסות חדשות. ראינו שהרווחים הגבוהים של החברות טובים לבעלי השליטה, אך לא בהכרח הופנו להשקעות.

"הטענה כי יש לשמור על רווחים גבוהים בחברות כדי שישקיעו בתשתיות קריטיות אינה נכונה. פחות תחרות ויותר רווח לא אומר כלום לגבי המוטיבציה להשקיע. כל עוד התזרים הפנוי של החברות מאפשר להן להמשיך ולהשקיע, אנחנו כרגולטור עשינו את העבודה שלנו. אנחנו לא יכולים להתייחס לשיקולים של בעלי השליטה וחלוקת הדיווידנדים. רווחים הולכים לבעלי השליטה - לא לתשתיות".

שירותי רווחה וחינוך על גבי הרשת

באשר לסוגיית ההשקעה בתשתיות תקשורת, בר טל מנסה להוביל בימים אלה תוכנית שאפתנית תחת הכותרת "ישראל דיגיטלית", שמתמקדת בחיבור הסקטור הציבורי לרשת. התוכנית תוגש בקרוב לשולחנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "התקשורת היא תחום של תשתיות קריטיות לצמיחה הכלכלית של המדינה כולה. כמות המידע ‏(Data‏) העוברת על התשתיות האלה, הנייחות והניידות, צומחת בקצב מסחרר, וכל עולם ה-ICT (טכנולוגיית מידע, א"ט) נסמך עליהן. זה גידול אקספוננציאלי, ולא בטוח בכלל שבתוך ארבע שנים ישראל לא תגיע שוב למצב שבו התשתיות לא עומדות בעומס. ככל שהתשתיות מפותחות יותר, כך עולים שיעור התעסוקה ורמת החיים. ניתן לראות את זה בעיקר במדינות מפותחות. זהו אחד הכלים שמאפשרים לכלכלות להיות תחרותיות יותר בזירה הגלובלית, ועבור ישראל זה קריטי אף יותר, ככלכלה שנסמכת על תעשיית ה-ICT.

"לא משנה כמה ישקיעו בתשתיות תקשורת, תמיד יהיה מחסור. השימוש האנושי ב-Data תמיד יעקוף את הצמיחה בתשתיות. בשל התלות של הכלכלה בתשתיות אלה, חברות התקשורת יחזרו להיות המלכים, ועל כן לא צריך לדאוג להן. לכן מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל חשוב כל כך. אמרו שאף אחד לא ייגש למכרז; היו קבוצות של משקיעים שהפעילו לחצים על ראש הממשלה; ורצו שישפרו את תנאי המכרז. לדעתי, הם לא קוראים את מפת הביקושים נכון. הם לא צופים את העלייה החדה בביקוש הפרטי, אך יותר מכך, את העלייה הצפויה בביקוש של הממשלה ובשירותים המקוונים שהיא תעניק לאזרחים".

לדבריו, "אספלט ורכבות הם לא הדברים שמגשרים על פערים גיאוגרפיים. הרכבת המהירה תוביל את אנשי הפריפריה לעבודה נחותה באזור המרכז. כדי לגרום לאנשי הפריפריה לקבל את העבודות הטובות, חייבים להתחיל עם החינוך. צריך לתקוף את הבעיה בגיל הרלוונטי כדי למנוע פערי שכר בגיל מאוחר יותר. הסיבים האופטיים הם מה שמאפשר גישור על אותם פערים. תהליכים דומים של גישור על פערים גיאוגרפיים אפשר לעשות גם בתחומים כמו רפואה ורווחה. זה חזון שאפתני, אך ניתן לביצוע. עד תחילת ינואר 2014 המיזם של חברת החשמל יבשיל ויתחיל לבצע השקעות. יש עליהם לחץ כבד לבצע פריסה מהירה. גם החברות הקיימות צפויות להירתם למיזם. מיזם התקשורת של חברת החשמל יזרז גם את בזק ו-HOT לעסוק בזה".

"השקעות בתשתיות תקשורת הן מנוע צמיחה מהיר מאוד. להערכתי, בשנים הקרובות יתרחש גל נוסף של חברות שיצטרפו לענף. חברות אלה יתמקדו במתן שירותים על גבי תשתיות התקשורת המהירות - שירותי חינוך, בריאות ורווחה. חלקן יעשו זאת בשיתוף עם חברות התשתיות, וחלקן יהיו עצמאיות. חיבור המכונות לרשת ‏(Internet of things‏) יוביל גם הוא להקמה של חברות שירותים חדשות. חייבים לצרף את הממשלה למהפכה. זאת הזדמנות גדולה שיש לממשלה לעשות שינוי מהותי בשירות הציבורי, ובאופן שבו המדינה נותנת שירותים לאזרחיה. זה דבר שיכול לייעל מהותית את שירותי הממשלה. עדיין לא ראינו כלום. כל דבר שהמדינה נותנת אפשר לייעל באמצעות הרשת".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם