רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סימנים ראשונים של הבשלה בתעשיית הביומד הישראלית

מספר חברות הביומד שולש בתוך עשור, כך שכיום פועלות בישראל כ-900 חברות בתחום ■ מעל שליש מהן כבר רושמות מכירות ■ בני זאבי, יו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות: "למרות המשבר הפיננסי, 2012 היתה שנת שיא שבה הושקעו בענף 500 מיליון דולר"

תגובות

אתמול נפתח שבוע החג של תעשיית הביומד הישראלית. בשלושה מוקדים שונים בתל אביב מתקיימים כנסים שהמשותף להם הוא טכנולוגיות בתחום הבריאות. האירוע המרכזי הוא שבוע ביומד ישראל 2013, שעורך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ‏(IATI‏) בשיתוף חברת כנס, וצפוי למשוך לפי הערכת המארגנים כ–6,000 איש מ–40 מדינות לאורך שלושה ימים.

"בעשור האחרון תעשיית הביומד עשתה קפיצה משמעותית. ב–2003 היו 300 חברות ביומד בישראל - כיום יש יותר מ–900. התעשייה שילשה את גודלה", אומר בני זאבי, יו"ר משותף של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ‏(IATI‏), שעורך את הכנס בשיתוף עם רותי אלון מפיטנגו.

צמיחת התעשייה מתבטאת לא רק במספר החברות שקמות ומגייסות הון, אלא גם בבשלות שלהן. כ–300 מחברות מדעי החיים הרשומות במאגר של IATI, שהן 39% מהחברות במאגר, נמצאות בשלב המכירות, רובן בתחום המכשור הרפואי. לדברי זאבי, "יש כיום את המספר הגבוה ביותר אי פעם של חברות ביומד בשלבי פיתוח מתקדמים וניסויים קליניים - כ–200 חברות. זה אומר שקרה משהו בעשור הקודם. החברות הוציאו מוצרים לשוק, או שהן מספיק בשלות ליצור שותפויות עם חברות פארמה או מכשור רפואי".

עמוד 33 ד"ר בני זאבי
שי שאול

בנוסף לשבוע ביומד ישראל נערכים בימים אלה עוד כנסים שיתחרו על תשומת הלב של המבקרים, בהם משלחות שהגיעו מכל רחבי תבל להציג את הפיתוחים שלהן ולחפש הזדמנויות לשיתוף פעולה עם חברות ישראליות בתחום הביומד. במקביל מתקיימת תערוכת עזרטק בגני התערוכה, שבה יוצגו טכנולוגיות וציוד לרווחת בעלי מוגבלויות ואנשים עם צרכים מיוחדים. כמו כן, מכון היצוא עורך את הכנס MEDinIsrael למכשור ומחשוב רפואי. הכנס ייערך זו הפעם השנייה בנמל תל אביב.

לפי נתוני דו"חות שהפיקו חברת המחקר IVC ו–IATI, בעשור האחרון הוקמו בממוצע 61 חברות חדשות בשנה, ובסך הכל פועלות כיום בישראל 920 חברות בתחום. שליש מהחברות הוקמו בחמש השנים האחרונות. עם זאת, בשנתיים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר החברות החדשות שהוקמו בכל שנה: בעוד שבשנים 2003–2010 הוקמו בכל שנה כ–60 חברות ומעלה ‏(בכל אחת מהשנים 2008 ו–2010 הוקמו יותר מ–75 חברות‏), ב–2011 הוקמו 48 חברות וב–2012 הוקמו 42 חברות ביומד חדשות. זאבי מסביר את הירידה בהשלכות המשבר הכלכלי העולמי ודילול מקורות המימון העומדים בפני החברות. עם זאת, לטענתו מאז 2012 נצפת התאוששות ברורה שנמשכת גם כעת.

"התעשייה מבשילה"

"למרות המשבר הפיננסי והמחסור במקורות כספיים, 2012 היתה שנת שיא של השקעות, כך שהושקעו יותר מ–500 מיליון דולר בשנה שעברה. במקביל ראינו שנת שיא באקזיטים. יש הרבה סימנים שהתעשייה הזאת מבשילה - ושבעשור הקרוב היא תראה את סימני הפריצה. נראה יותר שיתופי פעולה ואקזיטים", מעריך זאבי.

עמ' 26 מנכ"ל טבע, ג'רמי לוין, בכנס ביומד ישראל 2013
אילן לוי

בשנים האחרונות, חברות מדעי חיים ישראליות רשמו שורה של אקזיטים משמעותיים - סממן נוסף להתרוממות התעשייה, שעדיין לא נצפה למשל במגזר הקלינטק הישראלי. מ–2005 נרכשו 23 חברות מדעי חיים ישראליות בסכום הגדול 
מ–40 מיליון דולר עבור כל רכישה. סכום הרכישות המצטבר מגיע ל–3.8 מיליארד דולר ‏(בניכוי אירועים פיננסיים כגון השלמת אבני דרך או קבלת תמלוגים‏). באותה תקופה, לפי הדו"ח של IATI המתבסס על נתוני פירמת רואי החשבון PwC, הושקעו בחברות מדעי החיים בישראל 2.8 מיליארד דולר.

האקזיטים הבולטים ביותר 
ב–2012 היו רכישתן של החברות סופרדיימנשן ואורידיון, תמורת 350 מיליון דולר ו–346 מיליון דולר בהתאמה - שתיהן נרכשו על ידי קובידיאן (Covidien). 2013 נפתחה עם רכישתה של דיבי מושן, שעוסקת במערכות טכנולוגיות לבתי חולים, תמורת 235 מיליון דולר על ידי Allscripts.

חברות הביומד הפכו לנתח נכבד בתוך פעילות ההיי־טק וההון סיכון בישראל. חברות מדעי החיים הובילו את גיוסי הון של סטארט־אפים ישראליים ב–2012. 26% מסך הגיוסים 
ב–2012 היו לחברות מדעי החיים, שגייסו סכום כולל של 497 מיליון דולר - עלייה של 28% בהשוואה ל–2011 ושל 44% בהשוואה ל–2010 - כך לפי הדו"ח השנתי של חברת המחקר IVC בשיתוף עם חברת הייעוץ KPMG. הסכומים כוללים השקעות מקרנות הון סיכון, משקיעים אסטרטגיים, חממות, משקיעים פרטיים וגיוסים דרך הבורסה.

סממן נוסף להתבגרות התעשייה הוא הופעתם של יזמים סדרתיים שכבר הקימו חברה בהצלחה וכיום מובילים חברות חדשות. בין היזמים הסדרתיים בתחום מדעי החיים מציין זאבי את גבי מירון, מנכ"ל גיוון אימג'ינג לשעבר שייסד את חברת Novo–GI (לשעבר Niti), ואת יצחק פרידמן, שמכר את סטארלימס לאבוט האמריקאית ב-123 מיליון דולר והקים קרן אנג'לים להשקעות. דוגמה נוספת היא יוסי גרוס, מייסד Early Sense ומקסילנט.

מספר חברות מדעי החיים שהוקמו בישראל ועדיין פעילות

עם זאת, תעשיית הביומד הישראלית עודנה צעירה בהשוואה לחברות הטכנולוגיה הוותיקות שפועלות בתחומים כמו תקשורת, שבבים, רשתות, אינטרנט ומובייל. הפער בא לידי ביטוי בשיעור ההשקעות המופנות לחברות צעירות בכל אחד מהתחומים: בעוד בתעשיית ההיי־טק הישראלית 30%–40% מההשקעות מופנים לחברות בשלבים מוקדמים, בתעשיית מדעי החיים 50%–70% מההשקעות הן בשלב זה.

נטייה חזקה לתחום המכשור הרפואי

תמהיל ההשקעות בחברות ביומד בישראל שונה בהשוואה לארה"ב ואירופה, וקיימת בו נטייה חזקה לתחום המכשור הרפואי. כ–60% מההון שהושקע בחברות מדעי החיים בישראל זרם לחברות מכשור רפואי. תחום הביוטק הוא השני בגודלו ‏(17% מההון‏), תחום הפארמה אחריו ‏(11%‏) ולבסוף חברות בתחום ה–Health IT‏ (7%).

"חברות מכשור רפואי זקוקות לפחות הון מחברות ביוטק, הבאת החברות להצלחה קצרה יותר והתחום מתאים יותר למצאי כוח האדם והתשתית בישראל. זוהי מגמה הפוכה לחלוטין מזו שנצפית בארה"ב ואירופה, שם 60% מההון מושקעים בחברות ביו־פארמה 
ו–40% בחברות מכשור רפואי", נכתב בדו"ח שפירסמה IATI. מבין חברות המכשור הרפואי 42% מפתחות פתרונות טיפוליים מושתלים ומתכלים, 21% מפתחות ציוד רפואי, 12% מפתחות פתרונות אבחוניים, 8% מפתחות פתרונות בתחום ההדמיה ו–7% מפתחות פתרונות בתחום הניטור.

"היתרון היחסי של ישראל נובע מרוח יזמות ומרמת המחקר המדעי המעולה שקיימת כאן. ליזמים הישראלים יש יכולת להעביר את הרעיון או המדע למוצר בצורה מאוד יעילה, והרבה פחות כסף והרבה פחות זמן בהשוואה לעולם. הישראלים משלבים במדעי החיים טכנולוגיות מתחומים אחרים, למשל תקשורת, מידע, לייזר ואלגוריתמים", טוען זאבי. כמו כן הוא מציין את הפתיחות של קופות החולים בישראל לשמש "בטא סייט" עבור סטארט־אפים ישראליים.

"האתגרים שעומדים בפני התעשייה הישראלית הם אותם אתגרים שעומדים בפני תעשיית מדעי החיים העולמית - התחזקות הרגולציה. תהליך האישור של תרופה או מכשיר רפואי הוא ארוך מבעבר, וזה גורם לעליית הסיכון בהשקעה בתחום. כמו כן, מערכות הבריאות העולמיות סובלות ממשבר. עלולה להיווצר בעיה אם זה יגרום לכך שפחות טכנולוגיות יגיעו לשוק בגלל המחסור הכספי. מצד שני, זו הזדמנות לטכנולוגיות שיכולות להוזיל עלויות לקופות החולים ובתי החולים", אומר זאבי. "ימשיכו לפתח תרופות מיוחדות ומכשור רפואי מיוחד שעונה על צרכים שאין להם פתרון. במקביל, יפתחו הרבה דברים שיהפכו את מערכת הרפואה ומתן השירות הרפואי ליותר יעילים, והתוצאה הקלינית הסופית תהיה טובה יותר".

את כישלון ההנפקות של חברות הביומד בבורסה הישראלית מסביר זאבי בכך שבשנים 2005–2007 הונפקו כל החברות בלית ברירה. "עכשיו הבורסה סלקטיבית יותר ויודעת לבחור את החברות, וכך גם החתמים. בנוסף, צריך לעשות שיפור באנליזה של החברות", אומר זאבי.

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם