תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"צעיר בדואי סיים בממוצע 98 מכללה טכנולוגית - ועובד בבית אריזה"

למרות השכלה מתאימה, שיעור הבדואים בתעשיית ההיי־טק שואף לאפס ■ מיזם topXite רוצה
 לרתום את צעירי המגזר לענף ■ השיטה: לחקות את מודל ההעסקה של הנשים החרדיות בתחום

39תגובות

 ההיי־טק הישראלי הוא מועדון סגור של אליטות ששירתו ביחידות טכנולוגיות ולמדו באוניברסיטאות מובילות. כפי שנחשף 
השבוע ב–TheMarker,
37% מעובדי הסטארט־אפים בישראל הם יוצאי היחידות הטכנולוגיות. רוב עובדי ההיי־טק הישראלים הם גברים המתגוררים באזור המרכז, ובמשך השנים מעגל המועסקים בענף שומר על גודלו היחסי - 9%–11% מהמועסקים במשק.

עם זאת, לאורך השנים, גם אם בקצב אטי, מצטרפות אוכלוסיות נוספות לענף ההיי־טק. הראשונות להצטרף היו הנשים החרדיות, שזיהו את הפוטנציאל להרוויח משכורות גבוהות במיוחד בהשוואה למקובל בסביבתן. החוליה בשרשרת הערך שבה בחרו החרדיות להשתלב בשלב הראשון היתה תחום הבטחת האיכות ‏(QA) - תפקיד שנחשב לרמת הכניסה לענף מאחר שאינו מצריך ידע מעמיק בתכנות. באמצעות הקמת מרכזי תעסוקה מקומיים ‏(המכונים Near Shore, בניגוד ל–Off Shore שפועלים ממדינות אחרות‏) העונים על צורכי החרדיות, העובדות החרדיות נהפכו לאלטרנטיבה לחברות מתחרות בהודו או במזרח אירופה. בהמשך החלו החרדיות לספק שירותים נוספים ועלו בשרשרת הערך לפיתוחים מתקדמים יותר.

באופן דומה, אוכלוסייה נוספת רוצה לאמץ את המודל ולהצטרף להיי־טק הישראלי - האוכלוסייה הבדואית בנגב, שכיום נעדרת לחלוטין מהענף. אברהים סאנע מגדיר את עצמו כיזם ההיי־טק הבדואי בראשון. בימים אלה הוא מקים את מיזם ה–Near Shore הבדואי הראשון יחד עם ניר דורון במסגרת חברת topXite.

ליזמות הגיע סאנע אחרי עבודה של כמה שנים בחברות היי־טק ישראליות, ולאחר מכן עובד במרכז הפיתוח של סיסקו בנתניה. סאנע, בן למשפחה שבה 13 אחים ואחיות, גדל ביישוב לקיה שבו הוא מתגורר גם כיום. "אבי החזיק חנות מזון לבעלי חיים בבאר שבע. כיום מחזיקים כל אחי ואחיותי תואר ראשון לפחות ומועסקים במקצועות חופשיים", הוא אומר. אחרי שהשלים תואר ראשון בחוג למערכות מידע ומחשבים בטכניון, המשיך והשלים לימודי תואר שני בתחום באוניברסיטת בן גוריון, שבה משמש בן דודו, ג'יהאד סאנע, מרצה למדעי המחשב.

עמ' 25 ניר דורון ואברהים סאנע
תומר אפלבאום

"גדלתי בבית שמעודד לימודים", מעיד סאנע. "כבדואי הייתי כנראה הראשון שהשלים לימודים בחוג למערכות מידע ומחשבים בטכניון. באוכלוסייה הבדואית מייחסים יוקרה יותר גבוהה לתחומים כמו רפואה ורוקחות. יש לזה גם סיבות היסטוריות, אבל אחת הסיבות החשובות לכך היא שמי שלמד רוקחות עובד כרוקח, ומי שלמד רפואה עובד כרופא. לעומת זאת, מי שלמד מחשבים בדרך כלל עובד במקצועות אחרים", הוא קובע.

דורון הוא יוצא יחידת ממר"ם שעבד במשך כעשור כמתכנת, בין היתר בחברות ורינט ונס טכנולוגיות. דורון, עורך דין מוסמך, למד משפטים באוניברסיטת תל אביב - שם גם נוצר החיבור הראשון שלו עם בדואים. "פגשתי את גיסו של אברהים בקורס מתמחים שערכה לשכת עורכי הדין באוניברסיטה ונוצרו קשרים טובים", הוא מציין.

שיעור תעסוקת הנשים: 14%

ב–2010 מנתה האוכלוסייה הבדואית בישראל 210 אלף איש, לפי נתוני המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. עם זאת, סאנע מדגיש כי הנתון אינו מדויק מאחר שאינו מקיף את כלל תושבי הפזורה הבדואית. שיעור הריבוי הטבעי השנתי של הבדואים הוא 5.5%, בהשוואה ל–1.8% בכלל האוכלוסייה, כך שכמעט כל 13 שנה מכפילה האוכלוסייה הבדואית את גודלה. כמו כן, האוכלוסייה הבדואית מאופיינת כצעירה מאוד, כך שכוח העבודה הפוטנציאלי להצטרפות להיי־טק יגדל בשנים הבאות.

בעשור האחרון חלה קפיצת מדרגה בהשכלת הבדואים מבחינת מספר שנות הלימוד הממוצע. לשם המחשה, מספר הסטודנטים הבדואים גדל מ–244 ב–1999–2000 ל–472 בשנת הלימודים 2010–2011. קפיצה משמעותית במיוחד חלה בהשכלת הנשים: מספר הסטודנטיות הבדואיות כמעט שילש את עצמו, מ–104 ב–1999–2000 ל–298 עשור מאוחר יותר. הגידול במספר הסטודנטים הגברים אטי יותר. "המודעות של הבדואים גדלה עם הזמן, כשנחשפים לשאר העולם. כמו כן, המרכז הבדואי באוניברסיטת בן גוריון עוזר. מנסים להבין מהן המצוקות של האוכלוסיות ומוצאים דרכים לשלב אותן בלימודים", אומר סאנע.

עמ' 25 פי 3 סטודנטיות אינפו

עם זאת, רוב מוחלט של הסטודנטים בחרו בלימודי מדעי הרוח והחברה. ב–2010–2011 מספר הסטודנטים הבדואים במדעי ההנדסה היה 11 בלבד, שבעה מהם בנים. ב–topXite ערכו מיפוי של בוגרי מקצועות המחשב הבדואים: ב–2004 סיימו 54 סטודנטים לימודי תואר ראשון בתחום בכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובהם המכללה הטכנולוגית באר שבע, אוניברסיטת בן גוריון ומכללת ספיר, וב–2010 עלה המספר ל–94. "כל שנה יותר בדואים הולכים ללמוד מקצועות מחשב, אף על פי שלא רואים אופק תעסוקתי. רובם עובדים בתחומים קרובים - הולכים להיות מורים למחשבים או רכזי תקשוב בבתי ספר. שיעור התעסוקה בהיי־טק מקרב הבדואים הוא אפס. בזמנו הייתי היחיד שעבד בהיי־טק", אומר סאנע.

במהלך גיבוש התוכנית נפגשו היזמים עם בדואים בוגרי המסלולים הטכנולוגיים שלא הצליחו להשתלב בתעשייה. "איש היי־טק בדואי עובד כמורה, איש מחשוב או בתדלוק", אומר דורון, "ריאיינתי עשרות מועמדים בדואים. מאחורי הסטטיסטיקה יש סיפורים אנושיים. עדאל סיים בממוצע 98 את המכללה הטכנולוגית באר שבע, והוא עובד בבית אריזה - זה נראה לא הגיוני, משהו לא עובד בסדר". משרות אחרות שאליהן התגלגלו בדואים שלמדו מקצועות היי־טק הן נציגי שירות בבזק, עוזר מסגר ואחראי קו קופות בסופרמרקט.

"ההשראה למודל הגיעה מהכיוון של החרדיות. אנחנו רואים את עצמנו כלא שונים מהאוכלוסייה הזאת, ולבדואים יש כמה יתרונות על החרדיות. האלימות במגזר גואה, כולם רואים את הכתבות ולא מביאים תוכנית לפתור את הבעיה. המיזם יהפוך את הבדואים מנטל על המדינה לכוח אנושי שגם מביא תועלת למדינה", מסביר סאנע.

החזון: מרכז 
תעסוקה גדול

כדי להתגבר על הקושי של הבדואים להשתלב בהיי־טק יזמו ב–topXite תוכנית הכשרה לבודקי תוכנה למהנדסים והנדסאים בתחומי הנדסת התוכנה, מדעי המחשב ומערכות מידע. במסגרת ההכשרה עוברים הבדואים קורס מקוצר של חודשיים במכללת נס בבאר שבע, שנועד להכשיר את הבדואים לעבודה בתעשייה. קורסים מקבילים בשוק הפרטי עולים 10–15 אלף שקל. המיזם ממומן מכיסם הפרטי של היזמים. את הקורס מסבסדת עמותת ריאן המלווה את המיזם.

"מדי כמה שנים הממשלה מוציאה תוכנית שמטרתה לשפר את מצב הבדואים. גם כיום יש תוכנית שעומד בראשה אלוף במיל' דורון אלמוג, שמטרתה לשפר את מצב התעסוקה ואת הפיתוח הכלכלי. עד היום לא רואים את התוצאות של התוכניות האלה. ההנחה שלי היא שכל עוד זה לא בא מתוך האוכלוסייה, יהיה קשה להכתיב שינוי מבחוץ. יש צורך ואפשר לבנות תוכנית אופרטיבית שתשפר את המצב. זה לא שינוי שבא מבחוץ, זה בא מבפנים. לכן יש לזה הסיכוי הכי גדול להצליח", סבור סאנע.

בסוף השבוע יסתיים מחזור ההכשרה הראשון שבו השתתפו 20 בדואים, כשליש מהן נשים. "הנחת המוצא שלנו היא שיהיה קל יותר להכניס אותם לשוק כבודקי תוכנה", אומר דורון. בהמשך, לאחר שבוגרי המחזור ייקלטו בתעשייה, ייצא לדרך מחזור נוסף.

מטרת תוכנית ההכשרה לבודקי התוכנה היא להעסיק את המשתתפים במודל של מיקור חוץ אצל לקוחות ובמשרדי topXite. עם זאת, בשלב זה לא מובטחת עבודה בתעשייה לכל בוגרי הקורס.

חברת EMC התחייבה להעסיק 4–6 בוגרים במרכז שלה בבאר שבע. במקביל מנהלת topXite מגעים עם חברות נוספות. בוגרי הקורס ירוויחו יותר מ–5,500 שקל בחודש. היתרון שתציג topXite ללקוחות, בהשוואה לחברות אחרות בשוק, הוא השכלה אקדמית רלבנטית של העובדים.

topXite היא חלק מחזון ארוך טווח לשילוב הבדואים בהיי־טק באמצעות הקמת מרכז תעסוקה ברהט. דורון וסאנע חברו לוותיקי ההיי־טק יעקב בהרב ואודי קשת, ונמצאים בהליך לרישום חל"צ ‏(חברה לתועלת הציבור‏) וחברה לשירותים טכנולוגיים. התוכנית היא להקים את מרכז התעסוקה באזור התעשייה עידן הנגב, ולהעסיק בו מאות עובדים עם יכולות טכניות או השכלה אקדמית. מימון החל"צ ייעשה באמצעות גיוס תרומות. בין השירותים שיוצעו במרכז השירותים הטכנולוגיים יהיו שירותי תמיכה, פעילות טיוב נתונים, נדידת נתונים ומיזם בודקי התוכנה. כמו כן יינתנו במרכז שירותי תוכן בערבית.

"העולם הערבי באינטרנט עדיין בחיתוליו - זה כמו ישראל בשנות ה–90. אני מאמין שהמהפכה הבאה תהיה מהפכה טכנולוגית, ואנחנו נהיה המוקד. יש לנו יתרון שאנחנו לומדים בישראל, מכירים את התרבות ויש לנו הידע - ומצד שני מכירים את השפה והתרבות של השכנים שלנו. אנחנו רואים שיש לנו מה לתרום", אומר סאנע.

בניגוד לעמותות וגופים אחרים שמעוניינים לשלב בדואים בחברות היי־טק, topXite מתמקדת ביצירת חברה שכל המועסקים בה הם מהמגזר הבדואי, המנוהלת לפי תרבות ארגונית שמתאימה להם, ואשר שתשרת חברות היי־טק בישראל. בעתיד, מקווים היזמים, הבדואים שירכשו ניסיון תעסוקתי ייהפכו ליזמים בעצמם.

"אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו לוקחים יזמים צעירים במגזר ועוזרים להם לממש את הרעיונות. זה מוציא אותנו מהנישה של מטריקס או גליל סופטוור. להיות ישר יזם זה לקפוץ מדרגה - אני לא חושב שאפשר להיות יזם בלי לעבוד קודם בתחום ולקבל עידוד מהסביבה", מסכם סאנע.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם