רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מתכננת יוטיוב להפוך לטלוויזיה: עמלות למפרסמים וצ'קים לגופי התוכן

ביוטיוב הבינו שכדי לגייס פרסומות הם צריכים להיהפך לתחליף לטלוויזיה - ולנסות ליצור שיתופי פעולה עם גופי תוכן גדולים ■ אך בחלק ממשרדי הפרסום לא משתכנעים: "זו מלכודת דבש - אף אחד לא מבטיח עדיפות לתוכן ישראלי"

4תגובות

מי שנסע באחרונה בנתיבי איילון או ברמת גן התקשה להתעלם משלטי הענק שמפרסמים את ערוץ הווידאו יוטיוב. השלטים קוראים לעוברי האורח להיכנס לאתר שיתוף הווידיאו, ולצפות בערוץ "The Voice" או במשחקי ליגת העל באתר הספורט One.

למה ליוטיוב - פלטפורמת שיתוף הווידאו הגדולה בעולם, שמדי יום מבקרים בה כ–27 מיליון גולשים, ומיליונים בישראל משתמשים בה באופן קבוע לצפייה בקליפים, סרטונים ושיתוף קטעי וידאו ברשתות החברתיות - לנסות ולמשוך גולשים בעזרת ערוצים ישראליים?

יוטיוב
בלומברג

התשובה לכך קשורה בשתי מטרות עיקריות שעומדת כרגע לנגד עיני ענקית הווידאו: האחת היא האסטרטגיה שהציבה לעצמה יוטיוב להפוך מבית לסרטונים בכיכובם של חתולים, לחלופה ממשית לטלוויזיה, המציעה תוכן פרימיום, וזאת לאור הירידה בפוטנציאל הפרסום של תוכן גולשים ‏(User Generated content‏). השנייה היא עבודת שטח שיוטיוב נדרשת לבצע מול משרדי הפרסום כדי למכור את מלאי המדיה שלה. אף שליוטיוב יש מיליארדי צפיות בלהיטים כמו "הארלם שייק" או "גנגנאם סטייל", התרגום של הוויראליות למזומנים עדיין אינו מובן מאליו, ויוטיוב עושה מאמצים רבים כדי לגייס פרסומות.

מגמות אלה דוחפות את יוטיוב לפעילות אינטנסיבית גם בישראל. הפעילות כוללת חיזור אחר שותפי תוכן מתחום המדיה, כמו גופי טלוויזיה גדולים שפותחים ערוצי תוכן מיוחדים ביוטיוב, והענקית משקיעה במהלך מיליוני שקלים. במקביל, אף שהמדיניות של גוגל היא לא לשלם עמלות למשרדי הפרסום, ביוטיוב נעשה שימוש נרחב בפיתוי הכספי, והחברה משכנעת משרדי פרסום להשקיע בפרסום ביוטיוב בעזרת עמלות, שגבוהות מהמקובל בשוק. גוגל אמנם לא מכנה את ההסדר בשמו, אך יש גופי רכש מדיה שנכללים בהסכם החזר העמלות.

אלא שגופי התוכן הישראליים אינם ממהרים להצטרף למיזמים של יוטיוב. ההסכמים עם החברה מבוססים על הסכם שותפות שלפיו ההכנסות מפרסום מחולקות באופן שווה. ואולם לפי ההסכם, כל הקלפים נותרים בידי יוטיוב - היא זו שבוחרת אילו תכנים לקדם ובאילו תכנים ישובצו פרסומות, ולגופים השותפים אין יכולת להתערב בנושא. בגופי התוכן טוענים כי בעוד שיוטיוב פועלת בתחילה לקדם את התוכן ומשבצת בו פרסומות, לאחר תקופה התוכן נדחק לאחור, אין לו עדיפות מבחינת שיבוץ הפרסומות - וההכנסות יורדות.

"יוטיוב מנסה לפתות את כולם עם מלכודת דבש, אבל אחר כך אף אחד לא מבטיח עדיפות לתוכן הישראלי מבחינת מכירות פרסום. זה רץ על האלגוריתם שלהם, ולך תשלח מייל לאירלנד כדי שיטפלו בזה", אומר בכיר בענף הפרסום. לדבריו, הסכמי השיתוף בהכנסות שנקבעים מראש הם התחלתיים, אך בהמשך צפוי גוף המדיה למצוא את עצמו מתחרה בכל תוכן אחר שיש ביוטיוב, ואז רווחי הפרסום קטנים והולכים.

עמ 18 גרף הווידיאו נוגס בתקציבי הטלוויזיה

בכיר לשעבר באחד מגופי התוכן הגדולים מגדיר את שיתוף הפעולה עם יוטיוב כמהלך של "למכור את העתיד עבור כסף קל בהווה". לדבריו, "הם אומרים לאתרים 'אנחנו נקדם אתכם', אך בפועל זו לגאליזציה של הפיראטיות. אחרי שאנשים כבר מעלים קטעים של 'The Voice' ביוטיוב, גוגל באים ומציעים לאתרים לא להוריד את 
התכנים האלה - אלא לעשות עוד כסף מהצד".

בתגובה לטענה שהפרסום משובץ באופן אוטומטי ושאין עדיפות לתוכן פרימיום מבחינת פרסום, נמסר מגוגל כי "האפשרות של מותגים להתחבר לתכנים ספציפיים ביוטיוב קיימת לכל מפרסם באופן קבוע, כחלק ממגוון אפשרויות הפרסום ביוטיוב, ואינה מוגבלת בזמן ‏(המפרסם מחליט‏). האפשרות לכוון פרסומות לתכנים ספיציפיים רלוונטית במיוחד למפרסמים שמעוניינים בחיבור המותג שלהם לתוכן מסוים לאורך זמן".

"הארלם שייק" 
כבר אינו מספיק

המהלך של יוטיוב לשותפות תוכן עם גופי המדיה הוא למעשה ניסיון לנגיסה בנתח הפרסום בטלוויזיה. תוכן גולשים ‏
(User generated content‏) אמנם מושך תקציבים לפרסום באינטרנט, אך אין ספק שכשמדובר בתוכן וידאו, הכסף הגדול עדיין נמצא בטלוויזיה. בארה"ב, ההוצאה על פרסום בתוכן וידיאו דיגיטלי הגיעה ב–2012 ל–2.93 מיליארד דולר; לעומת זאת, הפרסום בטלוויזיה באותה שנה הסתכם ב–64.54 מיליארד דולר. גם בישראל המצב לא שונה: לפי יפעת בקרת פרסום, ב–2012 הופנו 42% מתקציבי הפרסום לטלוויזיה, לעומת 16% בלבד לאינטרנט.

בניגוד לפרסום באנרים באונליין, ששונה מהותית ממודעות עיתון או משלט חוצות, בפרסום וידאו יש פוטנציאל אמיתי לתחליפיות בין האוף־ליין לאונליין. "האסטרטגיה היא הפנמה שלא מספיק לנהל תקציב בטלוויזיה, צריך לנהל תקציב בווידאו. גם ההבחנה בין אונליין לאוף־ליין היא לא נכונה. המפרסמים מתחילים לצמצם את הפערים ולהיכנס לשם", אומר מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד. "בעולם האינטרנט המפרסמים משיגים דברים שהם לא יכולים להשיג בטלוויזיה: אנגייג'מנט ‏(מעורבות של הגולש בפרסומת, מ"א‏), מדידה ופילוח מדיוק", הוסיף.

עמ' 16 מאיר ברנד
עופר וקנין

בענקית האינטרנט מבינים לאן הרוח נושבת. לפני שנה הודיעה יוטיוב העולמית על השקעת עתק של 100 מיליון דולר וגיוס במאים, מפיקים ויוצרים שיעלו לפלטפורמה תוכן מקורי של 25 שעות מדי יום, ב–100 ערוצים חדשים ביוטיוב. במקביל מנסה החברה לרתום תוכניות פופולריות, כמו "אקס פקטור", ליצור ערוצי יוטיוב מושקעים עם קטעים בלעדיים; NBC הריצה במסגרת שיתוף פעולה עם יוטיוב אודישנים בשידור חי ביוטיוב לתוכנית "America's Got Talent", והמתמודד ה–12 נבחר בהצבעות ברשת; ורשת שואוטיים העלתה את הפרק הראשון של "הומלנד" ליוטיוב שבועיים לפני שהסדרה עלתה לאוויר, כדי ליצור עניין בקרב הצופים הפוטנציאלים.

האסטרטגיה של יוטיוב להעלות תוכן פרימיום נובעת מניסיון לעלות על הגל שמניע את הצופים מהטלוויזיה למחשב ולמכשירים הניידים. "מהפכת האינטרנט תרמה להעצמה של הצרכן. הרבה יותר תכנים נצפים בצפייה נדחית, ולאו דווקא בטלוויזיה", אומר ברנד. "תוכן הווידאו צומח במהירות עצומה, וחלק גדול מהצמיחה מתרחש בטאבלט ובסמארטפון", הוא מוסיף.

לדבריו, השינויים בהרגלי הצריכה הובילו לצורך של גופי המדיה לחשוב לא כיצרני טלוויזיה, אלא כיצרני תוכן. "כבר לא מספיק להיות רק בטלוויזיה, כי הצרכנים צופים גם במקומות אחרים. זו הזדמנות להגיע לקהלים בכמה ערוצים, וליצור יותר הכנסות מפרסום. פתאום יש אפשרויות לעוד מפרסמים, קטנים יותר, שאין להם יכולת לפרסם בטלוויזיה, להגיע לתוכן טלוויזיוני", מוסיף ברנד. "לכן, יותר יצרני תוכן מבינים זאת, גם בישראל, ורואים שהעולם של תוכן וידאו הוא הזדמנות. פעם היתה קונצפציה שגויה של כניסה להסכם תוכן בלעדי עם ספק אינטרנט. עם הזמן האסטרטגיה המנצחת השתנתה והבינו שצריך לשים את התכנים בכל מקום שהצרכנים רוצים אותם, גם בישראל".

גורפת מחצית מההכנסות מפרסום

האסטרטגיה של יוטיוב בישראל אינה שונה מזו שנוקטת החברה בעולם: בשנים האחרונות מחזרת החברה אחר ערוצי הטלוויזיה וגופי המדיה בישראל, שרובם מחזיקים בזרוע אינטרנט עצמאית, במטרה לשכנע אותם להעתיק את זירת הווידאו שלהם ליוטיוב.

לפני כשנה וחצי הקימה גוגל ישראל מחלקת יוטיוב שבראשה עומד טל סלע, אסטרטג פיתוח שותפויות, שאחראי על הקמת שותפויות תוכן עם גופי מדיה. עובדת נוספת במחלקה אחראית על שותפויות עם שותפים קטנים, ובהם יוצר הקליפים ברשתות החברתיות נוי אלוש, שעמו מקווים ביוטיוב ליצור בעתיד שיתוף פעולה משמעותי. המחלקה כוללת גם אנשי מכירות שמטפלים בפניות למפרסמים.

עמ 19 ערוצי היוטיוב של The Voice, ערוץ 23, One והליקון

ההצעה של יוטיוב מפתה - במקום נגני הווידאו בתוך אתרי החברות או הרשתות, שעולים עשרות אלפי שקלים בחודש, האירוח של הווידאו ביוטיוב ניתן בחינם, ובנוסף מוצעים צ'ופרים, כמו קידום באתר ואפשרות לתת עיצוב ממותג לערוץ כולו ולנגן עצמו.

ואולם אליה וקוץ בה. גוף מדיה שיסכים לארח את התוכן שלו ביוטיוב יצטרך להתחלק עם גוגל ברווחים מפרסום. כיום גופי המדיה משלמים אמנם לא מעט על פלטפורמת וידאו עצמאית, אך כל הרווחים מפרסום, כמו גם ההחלטה אם לשנות את המודל העסקי ולגבות תשלום על התוכן - נשארים בידיים שלהם. לפי גורמים בתעשייה, שיתוף הפעולה עם יוטיוב מעביר לפחות מחצית מההכנסות מפרסום לידיים של גוגל, וכן חלק ניכר מהשליטה בתוכן.

מכירת הפרסום נעשית על ידי יוטיוב ולא על ידי צוותי המכירה של האתרים או גופי המדיה - מה שלא מבטיח לתכנים שלהם עדיפות על פני כל תוכן אחר ביוטיוב, שהפרסום בה נשתל אוטומטית על ידי אלגוריתם.

מתוך תקציבי הדיגיטל בישראל, יותר ממחצית מופנה לשחקנים בינלאומיים. כ–40% מהפרסום מופנה לגוגל. ואולם בניגוד לפרסום מבוסס התוצאות בשאר תחומי האונליין, שבו הקדימה גוגל את השחקנים המקומיים, בתחום הווידאו צברו אתרים כמו וואלה, ynet ומאקו כוח מצרפי, והתחרות עמם קשה יותר.

"גוגל אינה השחקן הכי גדול בשוק בווידאו. המלאי שלה מבוסס על קליפים והרבה מאוד תוכן גולשים", אומר בכיר לשעבר באחד מגופי התוכן. "מי שמשתף אתה פעולה, כמו רשת, מפסיד טראפיק ויכולת מכירה בטווח הארוך, מכיוון שאם מישהו רוצה לשמוע שיר מ'The Voice', הוא כבר לא ייכנס לאתר רשת או לאפליקציה, אלא ליוטיוב. כסף נוסף הולך לחו"ל, ואין עליו מס בישראל. גוגל מנסה לקחת עוד כסף מהתעשייה, שגם ככה מתה".

לדברי הבכיר, גוגל הציעה לכמה אתרים מיליון שקל בשנה מראש כדי להעביר את התוכן ליוטיוב. "הם באים ומציעים לחלק צ'קים. מתחילים למכור פרסומות, ואם עוברים את ה–2 מיליון דולר בפרסום, מה שקורה, הם כבר רואים החזר".

על אף הסכום המוצע מראש, הסכם השיתוף בהכנסות לא תמיד ברור. "גופי התוכן מפסידים מיידית מחצית מההכנסות, מכיוון שגוגל גורפת 50% מרווחי הפרסום, ובטווח הארוך מאבדים טראפיק ליוטיוב", אמר הבכיר. "לעונה של 'The Voice', שעלות של פרק בה מוערכת במיליון שקל - מיליון שקל מראש זה לא כסף גדול. מרגילים את הצופה להשתמש ביוטיוב, ואז ינמיכו את אחוזי השיתוף בהכנסות", הוסיף.

עמ 19 אינפו מיליוני צפיות ישראליות

בהקשר למודל שיתוף ההכנסות מפרסום נמסר מגוגל כי "לרוב, הסכמים עם שותפים נחתמים לזמן בלתי מוגבל, אבל כל צד יכול לבטל אותו בהתראה של 30 יום. שותפים גם יכולים להסיר את תוכניהם בכל עת".

אפשר להחיות 
תכנים מהעבר

התוכן הטלוויזיוני הקיים ביוטיוב כולל את תוכני רשת בפורמטים מלאים ותוכניות מלאות שעולות יום לאחר השידור בערוצים ייעודיים לתוכניות "The Voice" ו"צחוק מעבודה". במקרים אלה, נתפרו גם תכנים מיוחדים ליוטיוב, כמו ליגת היוטיוב של "צחוק מעבודה", שמזמינה את הגולשים לצלם קטעי סטנד־אפ ולהעלות אותם ליוטיוב, או פלייליסטים מוסיקליים מ"The Voice" שנתפרו לפורמט האזנה ביוטיוב. תכנים נוספים הם משחקים ותקצירים ממשחקי ליגת העל של אתר הספורט One, והארכיון של ערוץ חינוכית 23. "זה היתרון הגדול של האינטרנט - המדף אינסופי, ואין בעיה להחיות תכנים שהיו פופולריים בעבר", אומר ברנד. "בנוסף, הצעירים שומעים
מוסיקה דרך יוטיוב והאתר כולל כמעט את כל המוסיקה המקומית והבינלאומית".

בניגוד לעמלות המקובלות בתחומי פרסום אחרים, גוגל שינתה את שוק הפרסום כשהוציאה מהמשוואה את העמלות - ואולם ביוטיוב, גוגל מציעה החזרי עמלות נדירים ביחס לעצמה. "בעולם הווידאו הם אמנם ספק ענק, אך המפרסמים מעוניינים בתוכן ממותג ולא בתוכן שגולשים יצרו", אומר הבכיר בענף הפרסום. "הרבה מהתוכן באתר מורכב מקליפים של מוסיקה, שזה בזבוז כסף לפרסם בהם, כי הגולשים שמים אותם ברקע ולא מסתכלים בפרסומת. אם מוציאים מהחשבון תוכן גולשים ומוסיקה, אין ביוטיוב תוכן פרימיום, ולכן הם יוצאים בקמפיינים ומציעים למשרדי הפרסום עמלות נדיבות ברמה של מה שמקובל בשוק ולמעלה מכך", הוא מוסיף.

בשל מלאי הווידאו העצום שיש ליוטיוב, ההיצע גדול מהביקוש, לעומת המצב באתרי התוכן הישראליים, שמלאי הווידאו שלהם מוגבל. הדבר הביא לכך שתמחור הפרסום ביוטיוב, הנמדד במודל CPV‏) cost per view‏) או True View, כלומר צפייה מלאה בפרסומת, היה נמוך והסתכם ב–7 אגורות לצפייה, לעומת 8–9 אגורות באתרים ישראלים. בשנה האחרונה עלו מחירי הפרסום ביוטיוב ל–12–13 אגורות נטו. כלומר, מצד אחד יוטיוב מעלה מחירים, ומהצד האחר מפתה עם עמלות גבוהות ובמקביל הוא מחזר אחרי תוכן.

"יוטיוב לא מצליחים למכור את המלאי שלה. המכירות בישראל נמוכות, והם גם נותנים עמלות מתוך המכירות האלה - מצב שלא משאיר הרבה לספק התוכן", אומרת מנהלת באחד מגופי המדיה שיוטיוב מנסה לעניין בשיתוף פעולה.

בהקשר לנושא העמלות נמסר מגוגל: "אנחנו לא יכולים להתייחס לפרטים הקשורים להסכמים עם מפרסמים ומשרדי פרסום. אנחנו עובדים עם משרדי פרסום באפיקים רבים - הכשרות והדרכות, ליווי מקצועי ועבודה משותפת על הפעילות שהם מבצעים ללקוחות שלהם".

עמ 20 גרף יוטיוב מעל כולם

בהתייחס לכך שמחצית מההכנסות מפרסום לפחות נותרות בידיים של גוגל, אומרים בחברה: "זה לא נכון. חלק הארי של ההכנסות מפרסום על גבי התכנים ביוטיוב חוזר לשותפים ‏(בעלי התוכן)".

חיזוק שיווקי - אך פגיעה בהכנסות

על אף החיזור העיקש, לא כל האתרים משתפים פעולה. מאקו, שמאכלס את התוכניות הפופולריות של קשת, פעל רבות בשנה שעברה כדי להסיר את כל התוכן שלו מיוטיוב; ynet קיים שיתוף פעולה נקודתי עם יוטיוב בבחירות, אך המהלך היה מיתוגי ולא המשיך מעבר לכך. "יוטיוב בנו בשבילנו זירת ערוץ בחירות, שכללה תוכן מקצועי ערוך מ–ynet, תוכן גולשים ומיפוי של הקלפיות בגוגל Maps. גוגל השקיעו בעלות הקמפיין באנרים ופרומואים שקידמו את שיתוף הפעולה", אומר ברק קלמנוביץ', סמנכ"ל המכירות של ynet.

לדבריו, ב–ynet לא מתכננים לוותר על נגן הווידאו העצמאי שלהם. "גוגל הם לא מלכ"ר. הם באו להעשיר את התוכן ביוטיוב, שמבוסס כיום בעיקר על תוכן גולשים. אני מרוויח מהפצת התוכן דרכם, זה מגדיל לי את החשיפה לתכנים, אבל ב–ynet לא נכון שהנגן שלי יהיה נגן של יוטיוב. אנחנו לא חותרים לשיתוף פעולה כמו רשת, שנותנת את התוכן ליוטיוב. עדיף להשקיע ולקבל 100%, מאשר להישאר עם 50%".

שירה רוזנשטיין, מנהלת הניו־מדיה של ערוץ ספורט 5 אומרת כי "מבחינת המותג, למי שמבחינה אסטרטגית יש יכולת להחזיר את ההשקעה, אין סיבה שזה יהיה ביוטיוב. ערוץ הספורט החליט להציע לגולשים את תכוני הווידאו שלו תחת מותג ערוץ הספורט, כי הוא יודע לייצר רווח עבור אותם תכנים. וידאו באינטרנט הוא התמחות, ויוטיוב נותן פתרון למי שלא מומחה בזה". 30% מהכנסות האתר של הערוץ מגיעות אמנם מפרסום, אך היתר מגיע מחסויות ותוכן שיווקי, מה שמאפשר לדברי רוזנשטיין לכסות את העלות הטכנולוגית. "אם הולכים עם יוטיוב - זה חיזוק שיווקי - אבל פוגעים בהכנסות, כי אין סיבה שייכנסו לאתר שלכם", היא אומרת.

גם רשת, על אף שיתוף הפעולה, לא ויתרה על האתר העצמאי שלה, והצטרפה למדידת הווידאו של ועדת המדרוג, מתוך כוונה להגדיל את תקציבי הפרסום בווידאו גם באופן עצמאי.

"מותג שמחליט לבנות את עצמו ביוטיוב עושה זאת מתוך ידיעה שלא יהיה החזר להשקעה ‏(ROI‏)", אומרת מנהלת באחד מגופי המדיה שאותם ניסה יוטיוב לעניין בשיתוף פעולה. "המודל ביוטיוב הוא שגם אם תגיע ל–10 מיליון צפיות, שזה דבר מטורף במונחים ישראליים, זה יניב לך הכנסות של אלפי שקלים בלבד. מי שבוחר בכך עושה זאת בשל הוויראליות של הפלטפורמה והעלויות הטכנולוגיות שיורדות. הם מציעים קידום ולשאת בעלויות הטכנולוגיות", היא אומרת.

בהתייחס לטענה שגוגל מציעה לגופי מדיה בישראל להחליף את זרוע הווידאו שלהם ולארח את כל התכנים ביוטיוב, כך שהנגן שיהיה מוטמע באתרים שלהם הוא נגן של יוטיוב ולא נגן אחר, אומרים בגוגל כי "האפשרות של שימוש ביוטיוב כפלטפורמה לאחסון והטמעת תכנים באתרים פתוחה לכולם. יש בעלי תוכן שפנו אלינו בהקשר הזה, במטרה לחסוך בעלויות התפעול והתחזוקה של אתר וידאו משלהם. אנחנו שמחים לעזור להם, אבל מאמינים שיש מקום להעלאת תכנים לכמה שיותר מקומות שבהם הגולשים נמצאים".

ברנד אומר כי יוטיוב לא מתיימרת להחליף את נגני הווידאו העצמאיים של האתרים. "אנחנו רואים עצמנו כמדיה משלימה שכל גוף תקשורת יכול להשתמש בה כראות עיניו. לרשת יש גם אתר משלה והיא מוצאת דרך לקהלים שלה ביוטיוב ובאתר. אלה דרכים שונות לתקשר מסרים שונים".

למקסם עלויות באמצעות יוטיוב

ברנד סבור כי שותפויות התוכן של יוטיוב דווקא כדאיות לגופי התוכן. "בארבע השנים האחרונות השותפים של יוטיוב בישראל הכפילו מדי שנה את הכנסותיהם מהפלטפורמה", הוא אומר. לדבריו, "The Voice" גרפה עוד 15% רייטינג דרך יוטיוב, אם כי המדידה בטלוויזיה שונה מהמדידה באינטרנט ולכן קשה להשוות.

סלע מסביר כי לגופי התוכן יש עדיין אפשרות למקסם את ההכנסות מהתוכן שלהם ביוטיוב באמצעות חיבור בין מפרסם מסוים לתוכן פרימיום של גוף מדיה ישראלי. לדבריו, המפרסם לא בהכרח חייב להכניס את הפרסומת שלו לאלגוריתם של גוגל כך שתישתל אוטומטית בתוכן שלא ידוע מהו. "למפרסמים יש יכולת להתאים פרסום לתוכן. פרוקטר אנד גמבל, למשל, רצו להיות מחוברים ל'The Voice', ויכלו לשבץ את הפרסום שלהם בתוכן הזה", הוא אומר.

סלע מוסיף כי שותפים גדולים עם כוח מכירה וצפיות יכולים למכור פרסום תוכן ביוטיוב באמצעות צוות המכירה שלהם. "יש גופים שעושים זאת בחו"ל, אך בישראל זה לא נעשה", הוא אומר. "הרבה מחפשים להוריד את העלויות של צוות מכירה ושיטת המכרז של יוטיוב מאפשרת להגיע למפרסמים קטנים מה'זנב הארוך'. זה מגדיל
את ההכנסות".

יש חברות שמרוצות מההסדר עם יוטיוב. אודי מילנר, מנכ"ל אתר One, אומר: "אני סומך על כישורי המכירה של יוטיוב. לדעתי יש להם גם פרסומות שוטפות וגם ייעודיות לתכנים ישראליים".

ברנד מודה שכדי להשיג שותפויות עם משרדי פרסום גדולים ביוטיוב, גוגל צריכה לשחק את משחק העמלות. "יוטיוב הוא עולם תוכן וידיאו, שזה תחום הליבה של משרדי הפרסום. חיפוש הוא עולם שונה, מבוסס תוצאות ולא תמיד למשרדי פרסום יש יכולות כאלה. אנחנו רואים אימוץ יחסית מהיר של משרדי הפרסום כי הם רואים לאן העולם הולך. עם זאת, אנחנו מנסים להתאים את עצמנו לשוק. הכרזנו לפני שנתיים על תוכנית גלובלית שמאפשרת למשרדי הפרסום לקבל סיוע וחלק ממשרדי הפרסום חברים בה.

"אנחנו נושאים בעלות המשמעותית של ההוסטינג וסטרימינג ובעלות המכירה. זה שיתוף פעולה שבו גוף התוכן מביא את התוכן, ואנחנו השותף הטכנולוגי. אנחנו עוזרים להם להבין את ההפצה, את פיתוח אסטרטגיית התוכן, אבל רק בתור מייעצים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם