"מסך בערות מפריד בין אלפי חרדים טכנולוגיים למעסיקים" - היי-טק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חרדים להיי-טק

"מסך בערות מפריד בין אלפי חרדים טכנולוגיים למעסיקים"

בשעה שבהיי-טק מתלוננים על מחסור בעובדים מוכשרים, ממעטות החברות לגייס עובדים חרדים ■ היזם החרדי משה פרידמן וזיקה אב־צוק מסיסקו מובילים את מיזם קמא-טק שנלחם בדעות קדומות החוסמות את דרכם של החרדים לשוק

21תגובות

משה פרידמן, יזם היי־טק חרדי, גדל בשכונת בית וגן בירושלים אולם ביקר לעתים קרובות בתל אביב והתחכך באוכלוסייה מעורבת. לפני כשלוש שנים הקים את חברת הסטארט־אפ קליפופ ‏(Clipop‏), שעסקה בעריכת וידאו ברשת, נפגש עם אנשי תעשייה חילוניים רבים ונתקל שוב ושוב בחשדנות כלפיו, אותה חשדנות שבה נתקלים חרדים המציעים את עצמם לעבודה בחברה טכנולוגית. "גיליתי לצערי שחילונים שבויים בהמון סטיגמות. ספגתי גלים של חשדנות ותימהון", הוא אומר.

סיפורו של פרידמן משקף את אחד הכשלים הבולטים בהיי־טק הישראלי, הנשלט על ידי השכבות החזקות ומבוססות. חברות ההיי־טק סובלות מהומוגניות בולטת ונוטות לקלוט לשורותיהם אנשים הדומים זה לזה. אנשים כמו פרידמן, נתפשים כחריגים. למרות השכלתם הרלוונטית, הם נתקלים בחסמים ומתקשים להשתלב בתעשיית ההיי־טק, הסובלת כרונית ממחסור בכוח אדם. "יש אלפי חרדים שצברו הכשרה טכנולוגית, המעוניינים להשתלב בתעשייה אך יש מסך בערות שחוצץ ביניהם לבין המעסיקים" אומר פרידמן.

עמ 26 משה פרידמן וזיקה אב-צוק
עופר וקנין

אל העולם הטכנולוגי הגיע פרידמן אחרי 20 שנות לימודים במוסדות החרדיים. "גדלתי בגרעין הכי הארדקור של התנועה החרדית. אני מגיע ממשפחה מיוחסת ולמדתי במוסדות הכי יוקרתיים. בסביבה שלי לא היה זר שאהיה חשוף לטכנולוגיה או לצילום וידאו. ראיתח צורך לעשות משהו בתחום, אז פתחתי סטארט־אפ" מספר פרידמן.

להעתיק את המודל של מענטק

האתגרים שבהם נתקל פרידמן הביאו אותו להוביל יוזמה לשילוב החרדים בתעשייה - קמא־טק, שמשמעותה הראשונים להיי־טק. "הקמת הסטארט־אפ היתה סוג של מסע. הופתעתי לגלות את המרחק שקיים ביני כחרדי לבין קהילת ההיי־טק החילונית. הסתכלו עלי כעוף מוזר בחשדנות, תמהון ושאלו אותי מה פתאום אתה מקים סטארט־אפ" אומר פרידמן.

פגישה מקרית עם יוסי ותלמה ורדי בכנס DLD לפני כשנה וחצי היוותה נקודת מפנה שהביאה להולדת קמא־טק. "הצגתי את הסטארט־אפ שלי על הבמה, וכשירדתי יוסי ורדי, ניגש אלי ושאל אותי 'מה יש חרדים בהיי־טק?' אמרתי לו שיש רבים כמוני. התפתחה בינינו שיחה כבת שעתיים, שהולידה את המפגש עם זיקה ואת קמא־טק".

זיקה אב־צוק, מנהלת פיתוח עסקי בסיסקו ישראל, היא שותפה מרכזית של פרידמן ביוזמה. אב־צוק מובילה פרוייקט גדול של שותפות בין סיסקו לממשלה שאחת ממטרותיו שיתוף אזרחים מקבוצות שונות במעגל העבודה ובייחוד בתעשיית ההיי־טק. אחד מהמוקדים בעיסוק של אב־צוק הוא מענטק - פרויקט לשילוב אקדמאים ערבים בתעשיית ההיי־טק. המודל שגובש ונבחן במענטק ישמש עכשיו גם את קמא־טק. במענטק חברו לקואליציה 32 חברות ועמותות כמו צופן, קו משווה, ותפוח שמקדמות את המטרה. עד גויסו 550 אקדמאים ערבים לעבודה בחברות היי־טק במסגרת התוכנית שבין מי שפרשו עליה את חסותם מצוים שמעון פרס, נשיא המדינה, וג'ון צ'יימברס, מנכ"ל סיסקו העולמית.

המודל של קמא־טק ישכפל במידה רבה את מענטק: מצד אחד תיעשה עבודת הכנה עם סטודנטים ובוגרים חרדים בהכנתם לקראת ריאיונות קבלה והשתלבות לעבודה בחברות היי־טק. מצד שני, תיעשה עבודה עם הנהלת החברות ומחלקות הכוח אדם כדי שיבינו במה כרוך שילוב העובדים החרדים. למשל, האם צריך לבנות בית כנסת, להושיב אותם בחדר נפרד או איך לראיין אותם. קמא־טק עורכת סדנאות למעסיקים ולחרדים המועמדים לעבודה בחברות. עד כה חברו ליוזמה 12 חברות בהן: סיסקו, NDS, אינטל, יבמ, גוגל, צ'ק פוינט, SAP, וריסנס, אלקטל לוסנט, סיטי בנק ‏(מרכז החדשנות‏) ואיביי סושיאל סנטר. היום ייערך אירוע של קמא־טק בגוגל בנושא שילוב חרדים בהיי־טק בו ישתתפו דוברים כמו הסופר־אנג'ל החרדי ג'רמי ברבי.

עמ 26 גרף האם ישיגו את היעד

בשלב הראשון ערכו מייסדי קמא־טק פיילוט עם 12 סטודנטים ובוגרים חרדים לפני תקופה של כחצי שנה. 12 משתתפי הפיילוט, ועוד שישה חרדים נוספים שהצטרפו, נקלטו בחברות כמועסקים ישירים. בין המשתתפים מהנדסי אלקטרוניקה ומהנדסי תוכנה. כעת התחיל מחזור חדש בו משתתפים 20 חרדים. בתקופה הקרובה מעוניינים מובילי היוזמה להרחיב את הקואליציה ולצרף חברות נוספות. שני אנשי הון סיכון ותיקים שתמכו גם הם בקמא־טק הם שלמה קליש וחמי פרס. נוסף להם, ליוו את היוזמה מתחילת דרכה אבי מאייר מלוס אנג'לס ושלמה רייכמן מטורנטו. שניהם חרדים שמגיעים ממשפחות מצליחות שמנהלות עסקים חובקי עולם. גם הנשיא פרס נתן ברכתו לפרויקט.

"מנקודת המבט של החברות הרב־לאומיות, הן חרטו על דגלן את העניין של גיוון תעסוקתי. זה לא רק כדי להיראות יפה, אלא גם חשוב. הרבה מחקרים מראים שכשיש הרבה אוכלוסיות שעובדות יחד זה עוזר לייצר יצירתיות וחדשניות", טוענת אב־צוק. לדבריה, יש יתרונות ברורים לעובדים החרדים. "כשמסתכלים על דמות העובד האידיאלי הרי שהעובד החרדי יודע לעבוד בשיתוף פעולה ורוצה ללמוד לאורך העבודה. בהיי־טק חסרים עובדים וזו דרך למלא את החסר".

היעדר נגישות בין המעסיקים לחרדים

פרידמן מדגיש במהלך הראיון כי אין סיבה שחרדים בישראל לא ייצאו לעבודה וישתלבו בכל תעשייה, בדיוק כפי שעושים חרדים המתגוררים מעבר לים. אלא שאצלנו, כידוע, פחות ממחצית מהחרדים יוצאים לעבודה.

אמנם ניכר שינוי בדפוסי התעסוקה וההשכלה של חרדים בשנים האחרונות אך מדובר בשינוי אטי. מצד שני, רואים נכונות גדלה והולכת של צעירים חרדים לרכוש מקצוע ולדרוס רגל במגוון תעשיות, בתוכן גם תעשיית ההיי־טק. כ–6,000 סטודנטים חרדים פוקדים כיום מוסדות לימוד שונים המותאמים למגזר, כ–10% מהם לומדים את מקצועות הטכנולוגיה. סך הכל, כך מעריכים בג'וינט ישראל, כ–6,500 חרדים מועסקים כיום בתעשיית ההיי־טק. הערכות של גורמים אחרים נוקבות במספרים נמוכים משמעותית. לטענת פרידמן, יש בערך 3,000 גברים חרדים עם הכשרה בתחום ההיי־טק.

האם ההשקעה של צעירים חרדים בלימודי טכנולוגיה מוכיחה את עצמה? לא תמיד. עד היום דובר לא מעט על נשים וגברים חרדים העובדים בחברות במיקור חוץ במשרדים נפרדים, או בחצר הלקוח, לא פעם בשכר נמוך מהנהוג בענף, כבמעין מודל "מיקור חוץ" מקומי. על חרדים העובדים בחברות ההיי־טק המובילות בישראל - כמו גוגל, אינטל וסיסקו - ממעטים לשמוע. את המציאות הזו שואפים בקמא־טק לשנות.

חלק מהבעיה נובע מהיעדר נגישות של מעסיקים לחרדים וההפך, וחלקה האחר הוא דעות קדומות ורתיעה של מעסיקים מהשונה מהם. חילונים, מספר פרידמן, נוטים לתפוש את הציבור החרדי כמנותק מטכנולוגיה, ולכן מרימים גבה כשאדם חרדי מציג עצמו בפניהם כ"היי־טקיסט", שלא לדבר על "סטארט־אפיסט".

אב־צוק מזכירה כי תעשיית ההיי־טק מדירה מראש אוכלוסיות שמגיעות מהשוליים, בעיקר כאלה שלא צברו קשרים ביחידות הצבאיות הנכונות, כמו חרדים וערבים. "נוח מאוד לגייס אנשים שדומים לך. אבל זה לא ישים לאורך זמן", היא אומרת.

חסם נוסף הוא פערי ידע בכל הנוגע למסלול הקבלה לעבודה. פרידמן: "חרדים מחונכים על ערכים של ענווה וצניעות, הם מתקשים לשווק את עצמם בראיונות עבודה. הסדנאות וההכשרות של קמא־טק הן לחרדים ולמעסיקים, כי לכל צד יש מה ללמוד על השני. מעסיקים צריכים ללמוד איך לראיין חרדים. לדוגמה בחור חרדי שנשאל 'מה הניסיון הקודם שלך?' השיב 'קראתי 1,000 דפי גמרא'".

מעסיקים גם בוודאי תוהים בנוגע להתאמות שיידרשו לבצע במשרד כדי שיוכלו לשלב חרדים. גם השיקול הזה עלול לייצר רתיעה.

עמ 26 גרף חלק מהשוק

פרידמן: "הגישה הזו נובעת מחוסר ידע. יש זרמים שונים בציבור החרדי ולרבים אין בעיה עם עבודה בסביבה חילונית. מדובר בחרדים שלמדו במכללות ואוניברסיטאות, הם מעוניינים לעבוד ומכונים לגלות גמישות. כשיש רצון הדדי בין מעסיקים לחרדים לשלב כוחות, מוצאים את הדרך".

אב־צוק: "חרדים בעלי הכשרה טכנולוגית מגיעים מראש עם המון אמביציה. הם כבר בעלי משפחות ועברו דרך מפרכת של שש שנות לימודים בגיל מבוגר יחסית בכדי להשתלב בתעשייה. הם מוכנים לעבוד, ויתגמשו במה שצריך. זו קבוצה שהיא משאב".

פירסמנו בעבר שחרדים, שהועסקו דרך חברת מיקור חוץ ב–HP אינדיגו השתכרו 20% פחות מעובדים חילונים מקבילים להם. אולי מעסיקים מעוניינים לשלב חרדים כדי להעסיקם בשכר נמוך יותר?

פרידמן: "לאחר שהכתבה פורסמה כתבתי באתר של קמא־טק שהמיזם נולד כדי שתופעות כמו שנראו ב–HP אינדיגו לא יישנו וכדי שעובדי ההיי־טק החרדים לא ייהפכו לעובדים המנוצלים של התעשייה. אנחנו פועלים למען תעסוקה ישירה בחברה, לא דרך חברת מיקור חוץ, ובשכר הוגן".

בעתיד מקווים מובילי היוזמה להביא סביב השולחן את כל הגורמים המעורבים - ממשלה, חברות, ועמותות - ולהביא לפתרון ארוך טווח בשיתוף. "חברות צריכות לקחת על עצמן תפקיד להיות אזרחיות טובות. זה מצב שבו מנצחים כולם".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם