שלום לאינטרנט הישן, !Hola לאינטרנט החדשה
!Hola של היזם עופר וילנסקי רוצה לעשות אינטרנט טובה יותר
14 איש יושבים בנתניה ומנסים לתכנן מחדש את האינטרנט. יומרני? עוד לא שמעתם הכל. קוראים להם הולה (!Hola), כמו ברכת השלום בספרדית. מנכ"ל החברה הוא עופר וילנסקי, שכבר הקים ומכר את ג'נגו ל-NDS ב-107 מיליון דולר ב-2006. בהרצאה מול סטודנטים בטכניון ב-2009 אמר וילנסקי שהוא מקים את מה שהוא מאמין שעשוי להיות המיקרוסופט הבאה. "מאז שהייתי ילד רציתי להיות מיקרוסופט, כך היה בכל החברות שלי. עכשיו אני קצת פחות נאיבי", הוא אומר בריאיון ראשון על המיזם החדש.
אם לסכם את הרעיון שעומד מאחורי הולה בשתי מלים אז הן Better Internet. החברה מפתחת תוכנה חינמית למשתמש הסופי, היא מיועדת להתקנה על מחשב או אנדרואיד ומשפרת את הגלישה בכל מיני היבטים. "מי שתיכנן את האינטרנט לפני 40 שנה חשב על רשת מים או חשמל - הולכים ומביאים את המים או החשמל מנקודה מרוחקת אחת, מתחנת הכוח. כך גם האינטרנט מתנהג, במקום להביא אינטרנט מהשכן".
זה הרעיון הבסיסי של התוכנה של החברה. אין לה שרתים, ולמעשה המשתמשים שלה הם השרתים. כל משתמש מוריד את התוכנה למחשב ומעניק לשאר המתמשים חלק מכוח המחשוב והזיכרון שלו כל עוד הם אינם בשימוש, ובתמורה מקבל גלישה משופרת.
וילנסקי מסביר: "אדם עם חיבור של 10 מגה יכול באופן תיאורטי להשתמש ב-140 ג'יגה ביום, אבל הוא מנצל רק 1% מהקו ו-99% מהקו פנויים. אם אני מתחבר לשכנים שלי ומשתמש בקווים הסמוכים, יש לי צינור די עבה שמזרים לי תכנים מהרשת". ומה זה נותן? אינטרנט יותר טובה (וילנסקי מדבר על אינטרנט בלשון נקבה).
אינטרנט כזו, על פי הולה, מורכבת מכמה תכונות. הברורה מכולן היא מהירות גלישה מואצת. המהירות מושגת בכמה דרכים: "כיום ספקית האינטרנט קובעת את מסלול הגלישה", אומר וילנסקי. לדבריו, כיום "הביט" של המשתמש זורם בהכרח לספקית האינטרנט, ומשם דרך הספקית העולמית שלה (בדרך כלל דרך פרנקפורט או לונדון), ומשם לשרת של האתר המבוקש. המסלול הזה הוא לאו דווקא היעיל והמהיר ביותר למשתמש, למעשה הוא לרוב לא כזה. "אנחנו מאפשרים לעקוף את הנתיב, ולבנות נתיב אלטרנטיבי קצר יותר לתוכן", אומר וילנסקי. הולה בונה נתיב חלופי דרך המשתמש הקרוב ביותר לשרת המבוקש.
פעולה נוספת שעושה התוכנה של הולה היא קאש (Cache), כלומר אחסון מקומי של תוכן שנצרך בעבר כדי שהאתרים יעלו מהר יותר. כיום, כשמבוקש תוכן כמו קליפ קוריאני פופולארי, ספקית האינטרנט יודעת לזהות את התוכן ולאחסן אותו על שרתיה הקרובים למשתמש, במקום שיאוחסן על שרת מרחוק. כך, הלקוח מקבל את התוכן מהר יותר והספקית חוסכת באחת ההוצאות הכבדות שלה - רוחב פס בינלאומי. הולה מקרבת את התוכן עוד יותר אל המשתמש, ומאחסנת אותו על שטח פנוי בדיסק הקשיח של משתמשיה.
"יש כמה יתרונות להבאת התוכן מקרוב", לפי וילנסקי. "למשל, אם השרת של האתר עמוס. אם אתה ניגש לאמזון והשכן שלך כבר גלש שם, חלק מהתוכן אפשר להביא ממנו. במקרה אחר, תאר לך שכונה של קזחסטאנים בסן פרנסיסקו שצורכת תוכן מאתרים מקזחסטאן. אנחנו מקרבים עבורם את התוכן. ככל שיש יותר אנשים עם הולה, וככל שהם קרובים יותר אליך פיסית, כך אנחנו מייעלים יותר את התנועה על הרשת".
עלול לעלות החשש שמא הולה גוזלת זיכרון מהדיסק הקשיח של המחשב, מה שיכול להאט את פעולתו, אך וילנסקי משיב: "בדיסק קשיח ממוצע יש זיכרון של 500 ג'יגה ומשתמש ממוצע מנצל רק 60% מהם, כך שיש 200 ג'יגה פנויים - זו כמות עצומה בשביל קאש. בהתחלה חשבנו לקחת למשתמש פיסה מההארד דיסק, אבל בסוף בנינו את האחסון כך שמערכת ההפעלה לא יודעת שהתוכן שם ודורסת אותו אם היא צריכה זיכרון. רשמנו על זה פטנט".
אינטרנט יותר טובה, לפי הולה, היא גם אנונימית, וזהו אחד הפיצ'רים המלהיבים של החברה. מכיוון שהתעבורה מנותבת דרך מחשבים של משתמשים אחרים, השרת לא יודע איפה המשתמש. "זה עוקף צנזורה מכל סוג שהוא, גם במדינות כמו סין ואיראן, וגם של גופי תוכן", אומר וילנסקי. "זה מרגש אותי מאוד לדעת שיכולה להיות לאזרחים תקשורת חופשית במקומות שהממשלות חוסמות אותה. בסין יש כיום 5 מיליון חשבונות פייסבוק מתוך 1.2 מיליארד תושבים. הם משתמשים ב-VPN (מעקף) שעולה להם 10 דולר בחודש. הולה נותנת להם את זה בחינם".
השימוש באינטרנט אנונימית התגלה כמעט במקרה. "לא התכוונו לעשות את זה", אומר וילנסקי. "יושב פה בחדר לידי שחר, ואחרי שלושה חודשים שמנו לב שהוא כל הזמן עם אוזניות ושומע פנדורה". כך הבינו בחברה שעקפו את החסימה של האתר.
פנדורה הוא אתר מוסיקה שחסום למתשמשים מחוץ לארה"ב, בשל ניהול טריטוריאלי של זכויות יוצרים. גולשים מחוץ לארה"ב חסומים לאתרי תוכן אמריקאיים נוספים כמו אתר הסדרות הולו וחנות הסרטים נטפליקס. אפילו בתוך ארה"ב, כשיש למשל משחק NBA, בעיר המארחת של המשחק אי אפשר לראות את המשחק, כדי שאנשים יקנו כרטיסים. אלא אם כן כל הכרטיסים נמכרו ואז יש שידור אינטרנטי של המחשק.
אחרי התקנת הולה, בגלל הניתוב החלופי של התעבורה, התוכן החסום נהפך לזמין. לדברי וילנסקי, "כיום VPN עולה 10 דולר, אבל אותי הפיצ'ר הזה מרגש יותר בהקשר אחר - שהוא מאפשר גישה לכל האינטרנט ומידע חופשי גם במדינות שמצנזרות את הרשת".
וילנסקי מספר שהדבר נוסה בסין ואיפשר לאנשים להיחשף לראשונה לפייסבוק. הולה מוסיפה בהדרגה שירותים שזמינים גם מחוץ לטריטוריה המורשה. בעמוד הפייסבוק של החברה היא אפילו ביקשה ממשתמשים לכתוב באילו שירותים נוספים הם מעוניינים. במקומות הראשונים מופיעים שירותים כמו HBO ,Google Music ,Spotify ו-BBC iPlayer.
הולה מאפשרת הפרה של זכויות יוצרים?
"כשגוגל קנתה את יוטיוב החשש המרכזי היה מתביעות, כי יוטיוב זו גניבה אחת ענקית. אני כאן לא בשביל האולפנים, אני בא לפתור בעיות של משתמשים, לעשות אינטרנט טובה יותר".
וילנסקי מוסיף זווית, של אינטרנט בטוחה יותר: "כיום מרבית התעבורה ברשת לא מוצפנת, רק 0.5% מהתעבורה כן מוצפנת. זה אומר שכל ספקית אינטרנט בדרך, כל שרת, כל ראוטר, רואה הכל על המשתמש. עם הולה, מפני שהתעבורה עוברת דרך מחשבים של משתמשים אחרים, וידאנו ש-100% מהתעבורה מוצפנת".
פיצ'רים נוספים שהולה מאפשרת הם התחברות מהירה יותר לרשת WiFi. מה שהתוכנה המובנית בחלונות של מיקרוסופט לוקח כיום 4-5 שניות, לוקח שנייה אחת בלבד להולה. התוכנה גם מאפשרת Internet Anywhere - כך שגם אם אין למשתמש חיבור אינטרנט, הוא יכול לגלוש דרך חיבור של אדם סמוך. בחברה חושבים על עוד פיתוחים, כמו שיתוף קבצים יעיל בין משתמשים.
הולה היא גם אפליקציה לסמארטפונים שעובדים עם אנדרואיד. וילנסקי: "במובייל זה אותו הקוד, אבל צריך להתחשב בתוכניות גלישה, שהן מוגבלות, ובזמן הסוללה. לכן כרגע הקליינט הסלולרי נעזר באחרים כל הזמן, אבל עוזר לאחרים רק כשהמכשיר מחובר לספק כוח ול-WiFi. גם אפליקציה כמו ווייז שותה לך את הסוללה, אבל אנשים עדיין אוהבים אותה בגלל מה שהיא נותנת".
מה לגבי אייפון?
"אנחנו יכולים להיות ב-iOS של אפל, אבל צריך שאפל יאשרו את האפליקציה. אם יהיו מספיק משתמשי אנדרואיד שיאהבו את המוצר, אולי אפל גם ירצו אותו".
עמית או טורף
עד כה לא אמרנו מלה על המודל העסקי של הולה, אבל וילנסקי מקפיד לא להיות מוטרד מזה. "נגיד שאני ממנה אותך לאמרגן של הזמרת אדל. זו זמרת שאולי 500 מיליון איש רוצים לשמוע יום-יום, אבל אני מכניס לך תנאי לחוזה שאסור לך בשום אופן למכור את השירים שלה והם חייבים להינתן חינם - מה תעשה?".
אפשר למכור מרצ'נדייס.
"ואם גם את זה אני אוסר?"
אפשר לעשות קמפיינים.
"נכון. ואם גם זה לא, אז אפשר למכור כרטיסים להופעות. ואם לא זה, אז למכור ארוחת ערב עם אדל. הקושי של סטארט-אפ הוא להביא משהו שנותן ערך. אם נעשה אינטרנט טובה יותר ויהיו להולה מיליארד משתמשים מבסוטים, נמצא איך לעשות מזה כסף. בינתיים אנחנו עובדים על לשפר את המוצר, ויש הרבה מה לעשות, ולכן אנחנו עוד לא רוצים להפעיל מודל עסקי".
תאר את הסביבה העסקית של הולה. מי הידיד ומי האויב, או כמו שאומרים אצלכם בחיל האוויר - מי עמית ומי טורף?
"ההבדל הוא שבצבא כל גורם הוא עמית או טורף", אומר וילנסקי, ששירת כטייס קרבי. "בעולם העסקי כל שחקן יכול להיות גם וגם, אני באמת מאמין בזה".
ובכל זאת, הולה יכולה לעצבן כל מיני שחקנים. ברור שחברות שמוכרות שירות VPN לא ישמחו שמתחרה חינמית נכנסת לענף. בנוסף, חברות תוכן גדולות כמו יוטיוב רוכשות אחסון בשרתים כדי שהמידע שלהן יגיע מהר ללקוחות. הן מאחסנות את המידע בחוות שרתים של ספקיות אינטרנט, או אצל חברות כמו אקמאי, שלהן שרתים בכל העולם. הולה עשויה לייתר את הצורך באקמאי.
לדברי וילנסקי, "חברה כמו אמאזון מוציאה כסף רב על אחסון, בשרתי אקמאי או בשרתים שלה עצמה. היא עושה זאת כי גילתה שאם זמן העלייה של דף עולה מ-4 עשיריות השנייה ל-9 עשיריות השנייה, ההכנסה מפרסום יורדת ב-20%. אז הם משקיעים הרבה כסף בלהביא את התוכן לקצוות. עם הולה הם יראו שהם משלמים עם הזמן פחות ופחות כסף על התעבורה. אקמאי אחראית ל-2% מהתעבורה, וזו חברה ששווה 7 מיליארד דולר. אם נעבוד טוב נוכל לקחת 100% מהתעבורה באינטרנט. הפוטנציאל העסקי טוב מאוד".
אז הם אויבים?
"אם מישהו בעולם העסקי דורך לך על האצבעות, תמצא איך לעשות מזה כסף".
וילנסקי לא פוסל, למשל, שאקמאי תשלם לו כסף כדי לתת ללקוחות שלה שירות טוב יותר. "גילנו ש-20%-30% מהתעבורה מגיעים מהמחשב או הסמראטפון שלך, מאתרים שגלשת בהם בעבר. ככה שאנחנו חוסכים למפעילות סלולר 20%-30% מהעומס על רשת הרדיו", אומר וילנסקי. גם מזה, הוא חושב, אפשר לעשות כסף בעתיד.
לאחר שמכר את ג'נגו נהפו וילנסקי ושותפו דרי שרייבמן ליזמים מוכרים, ולא התקשו לגייס משקיעים למיזם החדש והמסתורי שלהם. השנה עלתה ג'נגו שוב לכותרות כשסיסקו רכשה את NDS ב-5 מיליארד דולר.
"דרי ואני הכרנו בצ'ק פוינט. שנינו טכנולוגיים. אני גם סיימתי בהצטיינות את מדעי המחשב בטכניון, אבל כיום אני כבר עוסק בניהול, ולא בקידוד. הסיבה היא שאחרי שפגשתי את דרי הבנתי שאין הרבה טעם שאני אתעסק בתוכנה. אין בכלל מה להשוות, זה כמו תחרות בין מעדר לשופל".
וילנסקי מספר שאחרי רכישת ג'נגו הוא בכלל התכוון לקחת חופש: "אמרתי לכולם שאני בפנסיה. הייתי גמור אחרי המכירה של ג'נגו, זו היתה תקופה מתוחה ומלאה אנדנלין. אחרי שהשולמה המכירה ממש חליתי. נשבעתי לא לחזור לעבוד, אבל אחרי 20 יום הרעיון החדש כבר בער בנו".
הולה, שנוסדה ב-2008 וכונתה בחיתוליה Zon נטוורקס, גייסה עד כה 18 מיליון דולר, אף שפעלה מתחת לרדאר והמוצר שוחרר רק באחרונה. החברה רשמה כבר מספר נאה של 30 פטנטים, אף שוילנסקי טוען שהיה מעדיף עולם בלעדיהם. בין השמות הגדולים ברשימת המשקיעים בה נמצא המיליארדר המזרח אסייתי, לי קאשינג, שהשקיע בחברה דרך הורייזונס ונצ'רס, תמיר פישמן (בעל המניות המרכזי), DFJ (מנלו פארק), מאגמה פרטנרס וטרילוג'י מסיאטל.
באמצע הריאיון, בשעה 13:00, דופק על הדלת בחור צעיר עם מכנסיים מפוספסים ומודיע שארוחת הצהריים מוכנה. "זה הטבח", אומר וילנסקי. מתברר שהחברה מעסיקה טבח שמבשל לעובדי החברה ארוחת צהריים מדי יום. ביום הראיון חגג אחד העובדים יום הולדת, אז בהתאם למסורת הוא בחר את התפריט - אוכל הודי טבעוני.
זה לא נראה לך בזבזני וראוותני? כמו הסיפורים על השולחן פול על הגג של הסטארט-אפ?
"הסתכל על השעון", מבקש וילנסקי כשאנחנו נכנסים לחדר האוכל הקטן. בסוף הארוחה הוא מבקש, "בדוק שוב". כל הארוחה לקחה 20 דקות. "לפעמים זה קצת יותר, בגלל הקינוח. אם העובדים יוצאים לאכול זה שעה עד שעה וחצי. חסכתי 15% בזמן העבודה. לפעמים בסוף הארוחה עושים גם ישיבה קצרה". החברה רזה בעוד מובנים: היא נמנעת מלנסוע לכנסים בחו"ל, ולא מחזיקה שרתים.
בדומה לסטארט-אפים אחרים, גם סביב שולחן ארוחת הצהריים של הולה קשה למצוא נשים, במיוחד כאלה בתפקידי פיתוח. וילנסקי מדגיש כי החברה כלל לא מתעניינת במין המועמדים, פשוט לא מגיעות פניות ממפתחות.
"באתר שלנו יש מבחן קוד פתוח לכולם", הוא אומר. המבחן הזה סייע לחברה לגייס חלק מעובדיה, והוא עדיין זמין לא רק למי שרוצה לעבוד בחברה: כל מי שמצליח לפצח את האתגר בתוך 5 דקות זוכה ב-2,000 שקל. עד כה חילקה החברה 80 אלף שקל למתכנתים מצטיינים, ונשארו עוד 20 אלף שקל לחלק.
________________________________________________________
"לא כל רעיון מצדיק השקעה מקרן" / ענבל אורפז
עד כה הולה שורפת מזומנים, ולא ברור מתי תכניס את הדולר הראשון. קרנות הון סיכון המשקיעות בחברות צעירות לא אוהבות שריפת מזומנים, אך מנכ"ל החברה, עופר וילנסקי, לא מוטרד: "לא חשוב לי מתי אתחיל לגבות כסף. בקצב הנוכחי יש לנו כסף לעוד שמונה שנים. עולה לנו להפעיל את העסק 1.5 מיליון דולר בשנה. נגיד שאנחנו מעלים את הקצב שריפת מזומנים ועוד שנתיים רואים שהולך להגמר הכסף. אתה חושב שבמיליארד משתמשים יהיה קשה לגייס כסף?"
הכסף שמממן את פעילות הולה הגיע כולו ממשקיעים חיצוניים, כחלק מתפישת העולם והניסיון של וילנסקי. "אני לא חושב שזה נכון שיזם ישקיע בסטארט-אפ של עצמו. אם לא הצלחת להביא משקיעים חיצוניים שמאמינים במוצר, למה שתשקיע בזה?" הוא שואל.
בכלל, השקעה ברעיונות גרועים מדאיגה את וילנסקי. בדיון שנערך ב-2011 בכנסת בנושא מימון חברות, הוא התייחס לסוגיה ואמר: "אם נשקיע הרבה כסף, הרבה רעיונות לא טובים יקבלו מימון וחברות גדולות שאנחנו רוצים שיצמחו כאן, ייפגעו". העמדה הלא פופולרית של וילנסקי גרמה למיני סערה בקרב אנשי ההיי-טק.
"כל אחד בישראל יושב בבית קפה ומרגיש שהוא יכול להיות יזם. כולם רואים בדמיונם את תוכנית הטלוויזיה 'מסודרים', אבל לא כולם מתאימים להיות יזמים. אי אפשר שכל אחד יקים כאן חברה, שיהיו כאן 7 מיליון סטארט-אפים ושיממנו אותם. יש לנו מעט מהנדסים טובים, והם לא יכולים להבדיל בין לעבוד בחברת סטארט-אפ טובה לבינונית. אני נפגש עם הרבה יזמים ועוזר לכל מי שרוצה לקבל עזרה, אך אני כמעט לא רואה רעיונות טובים וצוותי יזמים טובים. שילוב שלהם זה נדיר", הוסיף וילנסקי בכנסת.
גם כיום, מספר וילנסקי, יש לו "קריירה שנייה" של ייעוץ לסטארט-אפים, ללא תשלום. באותו דיון בכנסת אמר וילנסקי שאף קרן הון סיכון לא הסכימה לממן את החברה הראשונה שהקים. "את החברה הראשונה שלי הקמתי במרתף בבית, כי אף קרן לא הסכימה להשקיע בנו, ובצדק. היה לנו רעיון מחורבן. בתוך חודש הצלחנו למכור את המוצר ללקוחות, וכיום זה עסק רווחי שמעסיק 40 איש, אבל לא מצדיק מימון של קרן הון סיכון. לא כל רעיון מצדיק השקעה מקרן", אמר אז. "לא צריך לעודד השקעות ביזמים בינוניים, ויזמים גרועים לא צריכים לקבל בכלל כסף. יזמים מצוינים יסתדרו לבד".
________________________________________________________
חווית המשתמש: הגלישה הואצה, הסימות נעקפו / אמיתי זיו
התקנתי את הולה על המחשב הביתי. סיכום החוויה בשתי מלים: זה עובד.
נתחיל מהחיבור לרשת WiFi. שנייה עד שתיים מרגע שהווינדוס נדלק נשמע צליל "טינג" מנחם, כזה שמודיע על חיבור לרשת. דבר שני, ואולי הכי חשוב, הגלישה הרבה יותר מהירה. בבדיקת Speedtest הגעתי למהירות הורדה של 16 מגה-ביט, בעזרת חבילת 12 מגה-ביט שעליה אני משלם. עם זאת, מהירות ההורדה (Upload) היתה 1 מגה-ביט - המהירות הסטנדרטית.
בנוסף, הולה אכן מאפשרת צפייה בתכנים שלרוב היו חסומים עבורי כמו תוכניות מאתר הולו, ולאט-לאט פותחת בפני המשתמש עוד אתרים. חבל שעוד לא פתחו את Google music. ההמלצה שלי חד משמעית: כדאי להתקין את הולה.
לגבי אנדרואיד, כיום המוצר זמין רק למכשירים שעברו תהליך - Root מעין פריצה שעשויה להסיר את אחריות המפעילה. בעוד כמה ימים תעלה לחנות play של גוגל גרסה חדשה של התוכנה, שאינה מצריכה Root. עד אז כדאי להמתין עם ההתקנה בנייד.
_________________________________________________________
להורדה למחשב לחצו כאן
להורדה לאנדרואיד לחצו כאן
להורדה לכרום לחצו כאן
תגובות