הגיע הזמן להודות: ספריית הדיסקים שלכם, זו שבניתם במשך כמה עשורים, אחרי שעמלתם קשה על כל תקליטור בה - הספרייה שמייצגת את הפרופיל המוסיקלי שלכם והיתה מקור גאוותכם שנים - מעלה אבק. פורמט ה-CD הולך ועובר מן העולם.

כבר שנים שאנשים מעדיפים לרכוש מוסיקה ולהאזין לה באמצעות קבצים, לרוב MP3. חנויות הדיסקים נסגרות, ואותן מחליפות חנויות דיגיטליות, ובראשן iTunes של אפל, שעד לאוקטובר 2011 כבר הורדו בה 16 מיליארד שירים. הכונן האופטי יוצא מהסטנדרט של המחשבים, בנטבוקים אין כונן CD, וכך גם בסדרת מחשבי המק שאפל הכריזה עליהם השבוע. אז מה עושים עם האוסף המפואר שבמגירת הדיסקים? המדריך הבא ייתן חיים חדשים לקטלוג המוסיקה שלכם, צעד אחר צעד.

 

1. מהמגירה למחשב

השלב הראשון הוא גם השלב הארוך בכל התהליך - הוא מצריך סבלנות וסוף שבוע שקט. הוציאו את הדיסקים מהמגרה. כדי להעביר אותם למחשב תזדקקו לתוכנה שהופכת קובץ אודיו רגיל ל-MP3. קוראים לזה Ripping. יש כמה תוכנות Rip לא רעות ברשת שאפשר להוריד למחשב, אבל לרובכם כבר יש אחת כזו על המחשב - ה-WMP (Windows media player), נגן המדיה הסטנדרטי של ווינדוס. WMP מכוון להמיר קבצים לפורמט WMA של מיקרוסופט - ולכן מומלץ להגדירו להמרה לפורמט MP3. באשר לאיכות הקובץ, ככל שתבחרו איכות גבוהה יותר, משקל הקובץ יהיה גדול יותר. אנחנו ממליצים על איכות 256K שמהווה איזון טוב בין איכות הקול לנפח האחסון הנדרש.

בתוכנות ה-Ripping אפשר להגדיר איפה "ינחת" כל דיסק ולבנות ספרייה דיגיטלית לתפארת. צריך לראות שהתוכנה הצליחה לזהות את כל שמות הדיסקים והשירים, גם אלה שבעברית. אם לא, יש לתקן ידנית. תוכנת Express Rip של NCH עשויה לשמש חלופה ראויה ל-WMP.

 

2. מהמחשב לסמארטפון ולענן

השלב הכי כייפי הוא להעביר את כל הספרייה המוסיקלית לטלפון הנייד. מחברים את הטלפון למחשב באמצעות כבל USB, עושים Copy לכל הספרייה ו-Paste על הטלפון. הצרה היא שהטלפון מוגבל בנפח, בדרך כלל לעד 16 או 32 ג'יגה. זה מספיק לספרייה גדולה, אבל לא ענקית (משקלו של כל דיסק מוסיקה כ-100 מגה-בייט). לעתים אין ברירה, אלא לוותר על חלק מהמוסיקה, או לרכוש כרטיס זיכרון נוסף, כמו כרטיס מיקרו SD של 32 ג'יגה במחיר שמתחיל ב-105 שקל, ולהרחיב את התכולה.

לפעמים קורות תקלות קלות בהעברה מהמחשב לסמארטפון והעברית נהפכת לג'יבריש. יש אפליציות שמתקנות את התופעה הזו, כמו ID3Fixer או Music Tag Fixer. אפשר לשפר את החוויה באמצעות אפליקציה כמו Cover Art Graber ודומותיה, שמייבאת לכל הדיסקים את העטיפה.

אחרי שסיימתם את התהליך, יש לכם שלושה עותקים של הספרייה: אחת במדיה פיסית (דיסקים), אחת על המחשב ואחת על הטלפון הנייד. יש שיירצו גיבוי רביעי בשירות ענן, שיאפשר גם האזנה למוסיקה מכל מחשב, טאבלט או סמארטפון. אפשר לסנכרן את המוסיקה לכל שירות ענן, כמו גוגל דרייב, דרופבוקס או סקיידרייב, בהתאם למגבלת האחסון.

ניתן גם להעלות את ספריית המוסיקה לשירות ענן חדש בשם Bitcasa, שמציע אחסון ללא הגבלה. לבסוף, מומלץ להכיר אפליקציה בשם Audiogalaxy Music, שמאפשרת להזרים למכשיר הנייד את כל ספריית המוסיקה שעל המחשב.

 

3. האזנה נעימה

עכשיו הגענו לשדה מוקשים, אבל בכל זאת ניכנס אליו: איזה נגן אודיו מומלץ למחשב ואיזה לסמארטפון? נגן חביב למוסיקה במחשב הנייח (PC) הוא VLC הידוע, המשמש גם נגן לסרטי DVD. נגן אחר, BS Player, מככב בצפייה בסדרות, מכיוון שהוא יודע למצוא כתוביות תרגום לסדרות ברשת. באנדרואיד יש נגן מובנה, אבל הוא לא מאוד מוצלח. יש נגן טוב בשם MixZing, אבל יש גם נגנים פופולריים אחרים כמו Winamp, והרשימה אינסופית. בסופו של דבר, יש הרבה נגנים טובים והמאפיינים שלהם דומים למדי, כך שזה לא באמת משנה.

 

4. חזרה למערכת הסטריאו

ההאזנה הכי טיפוסית למוסיקה כיום היא באמצעות אוזניות. אפשרות נפוצה אחרת היא לחבר את הסמארטפון לכניסת ה-AUX שבמכונית. חוץ מזה, אפשר לחבר גם את הטלפון הנייד למערכת הסטריאו בסלון, ובעלי מכשירים ניידים של אפל משתמשים הרבה בתחנות עגינה (docking station) שמתחברות למערכת.

בנוסף, קיימת גם חלופה אלחוטית אלגנטית. לוג'יטק משווקת בישראל מתאם סאונד אלחוטי מבוסס Bluetooth, שנמכר בכ-200 שקל. למעשה, לאחר חיבור המתאם לרמקולים או למערכת, הסמארטפון או הטאבלט נהפכים גם לספריית המוסיקה וגם לשלט הרחוק.

כיום ניתן לקנות רמקולים איכותיים ומוגברים במחיר שנע בין 200 שקל ל-1,000 שקל, ולמעשה, מערכת כזו יכולה להוות תחליף למערכות הסטריאו המסורתיות.

 

5. המבינים מזרימים

האופציה האלגנטית, הטכנולוגית, המהירה והמודרנית לנעול את מגירת הדיסקים לנצח ולשמוע את כל המוסיקה בעולם, היא באמצעות מנוי לשירותי סטרימינג למוסיקה. מי שיבחר בנתיב הזה, יכול לדלג על כל השלבים הקודמים.

לצורך זה, יש להירשם לאפליקציית סטרימינג כמו Musix של פלאפון, ווליום של סלקום או וואלה Music, שעלותה 20 שקל בחודש, או לאפליקציה הבינלאומית Deezer, שבאחרונה נחתה בישראל (ראו מטה). הספריות אינן מושלמות, אך הן מכילות מאות אלפי שירים בגרסה הישראלית ומיליוני שירים באפליקציות הזרות, שאותם ניתן לשמוע על כל מחשב, טאבלט או סמארטפון.

____________________________________________________

שירות המוסיקה Deezer עושה עלייה / מיה אפשטיין

שירות המוסיקה הצרפתי דיזר (Deezer) הודיע על כניסתו לישראל לפני כשבועיים. בכך תצטרף ישראל ל-160 מדינות החברות בשירות. עם זאת, מאז ההודעה סגר השירות את שעריו בישראל ופועל כאן ככל הנראה בגרסת בטא סגורה: מי שנכנס לאתר של דיזר, נתקל רק באפשרות להשאיר כתובת מייל ולהמתין לכך שהשירות יהיה זמין בעתיד.

דיזר, שמחזיק ב-26 מיליון משתמשים ו-2 מיליון מנויים בתשלום, הוא שירות המוסיקה בסטרימינג עם הפרישה הגלובלית הרחבה ביותר. בעזרת חשבון משתמש מחו"ל ניתן להתרשם מהשירות הבסיסי של דיזר. השירות נחלק לשניים: Discovery - שירות שמספק למאזין המלצות על מוסיקה חדשה, וכולל רדיו אינטרנטי; ושירות ספרייה - שמתפקד ככונן אחסון בענן, שאליו יכול המשתמש להעלות את ספריית המוסיקה האישית שלו ולהתחבר אליה מהמחשב, הסמארטפון או הטאבלט.

ה-Discovery כולל ערוצי רדיו לפי ז'אנרים ולפי אמנים, בדומה לשירות פנדורה. מי שבוחר להירשם באמצעות הפייסבוק, ימצא ברשימת ערוצי הרדיו שלו ערוצים של אמנים שאותם הוא אוהד בפייסבוק. בנוסף, יש מדור של בחירת העורכים ושל מצעדים הכוללים דירוג גולשים.

ההמלצות מותאמות למדינה שממנה מגיע הגולש, ומציעות גם מוסיקה מקומית. השירות מוצע בתשלום, וכולל חבילת פרימיום במחיר 4.99 ליש"ט בחודש (כ-30 שקל), הכוללת סטרימינג ללא הגבלה, איכות קול משופרת וחופש מפרסומות. שירות הפרימיום פלוס, לעומת זאת, עולה 9.99 ליש"ט בחודש (כ-61 שקל), וכולל אפשרות האזנה ממכשירים ניידים ואפשרות הורדה של מוסיקה ישירות למכשיר או למחשב.