אחד האתגרים המרכזיים להיי-טק הישראלי הוא להגדיל את מעגל הנהנים מפירותיו - משכורות ואיכות חיים גבוהות מהממוצע. יוזמה חדשה תאפשר גם לאתיופים, חרדים ובוגרי צבא בדואים להשתלב במקצועות פיתוח במרכז NTS (Negev Technology Solutions), המוקם בימים אלה בירוחם.

המרכז יספק שירותי מיקור חוץ טכנולוגיים לחברות ישראליות. הוא יעסיק בשנה הראשונה כ-35 עובדים, בשנייה כ-85 עובדים, ותוך שלוש שנים הוא צפוי להעסיק כ-100 עובדים. מאחורי היוזמה עומדים נגבקו - חברה פרטית בתחומים העסקיים בנגב - בשיתוף אנדרס קוקווקא, שהיה סגן נשיא בנס טכנולוגיות.

מרכזי ניר שור (Near Shore), דוגמת המרכז החדש בירוחם, הם אחת הדרכים שמאפשרות גם לאוכלוסיות שנעדרות באופן מסורתי מההיי-טק להיכנס לתחום. ארגונים מעבירים למכרזים שירותים במודל של מיקור חוץ במיקום גיאוגרפי הקרוב לארגון, כלומר לא למזרח אירופה או להודו.

בניגוד למקובל בהיי-טק, מרכזי הניר שור בישראל מאופיינים בעלויות נמוכות מבחינת כוח אדם ותפעול, ובולטות בהם שתי קבוצות אוכלוסייה: נשים חרדיות וערבים. מרכזים כאלה פועלים בבית שמש, בירושלים, בנצרת עילית ובבאר שבע, שבה מפעילות נס טכנולוגיות וטלדור מרכזים.

קוקווקא מסביר כי המיקום נבחר בגלל הפוטנציאל של ירוחם להפוך למוקד היי-טק. "באר שבע הופכת למרכז היי-טק שהגיעו אליו חברות כמו ECI ו-EMC. כשאני רואה את ירוחם ובאר שבע - זה כמו הרצליה לתל אביב". לדבריו, כיום פועלות בירוחם כמה חברות לפיתוח אתרים ומובייל ומט"ח מפעילה חממה טכנולוגית ביישוב.

המרכז בירוחם יספק שירותי פיתוח ותחזוקה בשפות תכנות כמו קובול, ג'אווה ו-PHP ובתחומים כמו פיתוח אפליקציות מובייל ואינטרנט ובדיקות תוכנה (QA). בנובמבר יחל גיוס כוח אדם מהיישובים באזור: ירוחם, דימונה, מצפה רמון והסביבה. כמו כן, ייפתחו מסלולי הכשרה והעסקה לאתיופים, חרדים ובדואים ששירתו בצבא, במטרה להשאירם בירוחם. ההשקעה בפרויקט בשלוש השנים הקרובות תהיה 3.2 מיליון שקל, ותמומן על ידי נגבקו ומשקיעים נוספים.

העובדים במרכז צפויים להרוויח שכר הנמוך מהמקובל בהיי-טק במרכז, אך לטענת קוקווקא, הטבות מיסוי שמקבלים המועסקים בפריפריה יגדילו את השכר הפנוי שלהם. "כולם חושבים על הנגב והפריפריה ויש להם זכרונות לא טובים מהניווטים בצבא. יש בנגב אוכלוסייה איכותית עם אמיבציות. אנחנו מתכננים לנצל את זה לטובת כולם", מסביר קוקווקא.

בינתיים, NTS לא חתמה על הסכמים עם לקוחות. "הלקוחות יכולים להיות בנק או חברות ביטוח שצריכים תחזוקה של מערכת, סטארט-אפ שרוצה להוזיל עלויות ולא ללכת להודו או כל חברת היי-טק אחרת", מסביר קוקווקא.

הפרויקט יוצג לראשונה בכנס נגבויז'ן שייערך בנובמבר, שמטרתו לחשוף את הפוטנציאל העסקי-כלכלי בנגב. הכנס נערך על ידי נגבקו בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב, מט"י נגב מזרחי והמועצה המקומית ירוחם.