ביולי 2001 הגיעה לסופה תקופה סוערת. ההתנגשות בין עולם המוסיקה המסורתי למהפכת האינטרנט הצעירה הביאה לסגירתו של שירות המוסיקה המקוון נאפסטר. בעבור המשתמשים היה נאפסטר גן עדן: גישה חופשית למאגר מוסיקה אינסופי, שכלל בשיאו את ספריות המוסיקה של 70 מיליוני משתמשים ברחבי העולם. מנגד, חברות התקליטים ראו באתר חלום בלהות. הן היו רגילות לתמלוגים המשולמים להן תמורת זכויות יוצרים, ולפתע לא הרוויחו אגורה מעשרות מיליוני קבצים פיראטיים שהופצו ברשת.
נאפסטר חוללה מהפכה באופן ההפצה של המוסיקה, גם אם גרמה להפרה של זכויות יוצרים, והמייסד שלה שון פרקר נהפך לגיבור תרבות. מאז חלף יותר מעשור ותעשיית המוסיקה התחילה לגבש מודלים עסקיים המתאימים לעידן הדיגיטלי, והבינה שאין לה ברירה אלא לאמץ את הטכנולוגיה. גם המשתמשים התרגלו לשלם עבור תוכן וירטואלי. הטכנולוגיה, שהמשיכה להתקדם, ובעיקר מכשירי המובייל של אפל, יצרו מקורות רווח וערוצי הפצה חדשים שמגיעים אל הצרכנים ללא צורך בתיווכן של חברות התקליטים הגדולות.
המאבק של גופי התוכן לשרוד בעידן הדיגיטלי, במקביל לפריחתן של הרשתות החברתיות ומכשירי המובייל, יצר הזדמנויות גם לסטארט-אפים ישראליים שמציעים פתרונות חדשים לעריכה, ליצירה, להפצה ולשיתוף מוסיקה. כיום פועלות לפחות 20 חברות היי-טק ישראליות המתמקדות במוסיקה.
"שוק המוסיקה השתנה בצורה דרמטית ב-10-15 השנים האחרונות. זה נפלא ליזמים, כי זה אומר שיש עשרות הזדמנויות לאור הצרכים החדשים וקטגוריות חדשות שאפשר להוביל בהן. זהו חלומו של כל יזם, כי תעשייה שנשלטה בידי ארבע-חמש חברות תקליטים - התהפכה", אומר אורי אדוני, שותף מנהל בקרן ההון סיכון JVP.
בוועידת המוסיקה שהתקיימה בירושלים בשבוע שעבר ערכה JVP פאנל עם כעשרה סטארט-אפים בתחום, שאינו מזוהה עם ההיי-טק הישראלי באופן מסורתי. "החיבור בין מוסיקה להנדסה הוא טבעי", אומר קובי סטוק, מנכ"ל ומייסד ג'אם-סטאר (JamStar), אפליקציה ללימוד נגינה על גיטרה.
קודם להקמת הסטארט-אפ עבד סטוק בחברת התוכנה SAP. להערכתו, 90% ממהנדסי התוכנה מנגנים ובכל משרד שבו עבד היתה גיטרה. גם אם זו הערכה מופרזת, יש חיבור בין מוסיקה למתמטיקה. "אפשר לנתח אודיו בכלים מתמטיים כפי שמנתחים בסיסי נתונים (big data). צריך בסיס טכנולוגי והבנה עמוקה בתוכנה, ברכיבים של המכונה, בכרטיס קול, בסים, סוגים של מיקרופונים, אקוסטיקה. יש פה הרבה תחומים שמתחברים יחד".
יזמים של חברות בתחום המוסיקה, לדברי אדוני, מגיעים לרוב משני עולמות: בעלי רקע טכנולוגי שהחליטו ליישמו על אפליקציה בעולם המוסיקה, או מוסיקאים שזיהו צורך בשוק והחליטו לתת לו מענה. במקרים רבים היזמים בעלי הרקע הטכנולוגי הם מוסיקאים חובבים. כך למשל, סטוק הוא נגן בס שאף היה בעלים של אולפן הקלטות.
לינק לצפיה בסמארטפונים וטאבלטים
מבחינת הקרנות המממנות, אומר אדוני, השקעה בתחום אינה שונה מבתחומים אחרים - מחפשים חברות בעלות מוצר שמספק מענה לצורך רחב ושהן מובילות קטגוריה. "אין הבדל מהותי בין חברה שמתעסקת במוסיקה לכל סטארט-אפ אחר שמתעסק בענייני מדיה, סלולר, גיימינג, או פרסום. כיום לא משקיעים בחברות שהן רק מבוססות טכנולוגיה, כמשקיעים אנחנו רוצים לראות את האפליקציה", אומר אדוני.
הטאבלטים חוללו מהפכה
תחום בולט שהטכנולוגיה פסחה עליו הוא לימודי הנגינה. הלימוד הבסיסי של נגינה לא השתנה מאות שנים: מורה, תלמיד, כלי נגינה ודפי תווים. תלמידים המשיכו להתמודד עם הדרישה לתרגל אטיודים מייגעים, והורים המשיכו להפציר בילדים שיתאמנו, במקרים רבים בחוסר הצלחה.
הטאבלטים מסתמנים כמי שעשויים לחולל מהפיכה בתחום, והסטארט-אפים הישראליים לוקחים חלק מרכזי בשינוי. חלקם, כמו InstruMagic, מאפשרים לנגן בגיטרה וירטואלית ללא ידע מוקדם. כלומר, להחליף אקורדים ביד שמאל בלחיצת כפתור ולפרוט בסגנון חופשי ביד ימין.
הסטארט-אפ ג'אם-סטאר, שהוקם ב-2011, פיתח אפליקציה ללימוד נגינה ולשיפור כישורי נגינה שמספקת לתלמיד פידבק בזמן אמת על ביצועיו. האפליקציה משמשת מורה וירטואלי לגיטרה ומציעה קורסים לפי נושאים ורמות.
האפליקציה הושקה לפני כשבועיים למכשירי אנדרואיד של סמסונג ובהמשך תעבוד גם במכשירי אפל, והיא זמינה בדפדפנים. בפתיחה של כל שיעור מופיעים טיפים לנגן וכלי לכיוון הגיטרה. ג'אם-סטאר לא רואה בעצמה תחליף למורה לנגינה, אלא כלי משלים לתרגול שבהמשך יאפשר למורה לעקוב אחר התקדמות התלמיד. במהלך התרגול מופיע על גבי המסך האיצבוע בשתי הידיים, ורק כשהאפליקציה מזהה אקורד שמנוגן נכון ממשיכה הנגינה. האפליקציה מבוססת על תוכן מקורי שפותח בחברה ופלייבקים שהוקלטו על ידה.
בנוסף, המערכת מאפשרת ליוצרים להפיץ את המוסיקה לקהל וליצור אפיק הפצה. גולשים בעמודי הפייסבוק של הלהקות יכולים להתחרות ביניהם על נגינת שירי האמנים. עד כה יצרה החברה וידג'ט ללהקה האמריקאית "We The Kings" וללהקה הישראלית ה"דג נחש". ג'אם-סטאר שמה דגש על יצירת חוויה חברתית כך שניתן להשוות הישגים ובעתיד יהיה אפשר לשתף קטעים שנוגנו באפליקציה. החברה, שהוקמה על ידי סטוק ועופר פן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, גייסה כ-125 אלף דולר מג'ף פולבר, משקיעים פרטיים נוספים והמדען הראשי.
שתי חברות ישראליות נוספות המפתחות אפליקציות ללימודי נגינה, ובהן טכנולוגיות האזנה, הן טונרה (Tonara) וג'וי-טיונס (JoyTunes). ג'וי-טיונס מתמקדת במוצר המותאם לילדים הנחשפים לראשונה לנגינה, והאפליקציה כוללת יסודות משחקיים. עד כה ניגנו בה יותר מ-5 מיליון שירים והיא זכתה להכרה ובפרסים בינלאומיים, בין השאר של האו"ם ושל ברקלי.
שתי החברות השלימו בחודשים האחרונים גיוסי הון מקרנות הון סיכון ישראליות. טונרה גייסה 4 מיליון דולר בהובלת כרמל ונצ'רס וג'וי-טיונס גייסה 600 אלף דולר מג'נסיס פרטנרס ומשקיעים נוספים. חלק מהותי בהצלחת החברות הוא הסכמי תוכן עם בעלי זכויות יוצרים בתחום התווים שיאפשרו להן להציע מבחר עדכני של שירים ויצירות. לטונרה הסכם עם המו"ל הגדול בעולם בתחום, האל לאונרד, ול-InstruMagic שיתוף פעולה עם ספק תווי הגיטרה אולטימייט גיטר.
"כולנו נמצאים באותו השלב וכל אחד מאתנו תוקף סגנון שונה בשוק. יש מקום לכולם, זה שוק של מיליארדי דולרים שהולך וגדל עם הזמן", אומר סטוק על התחרות בין הסטארט-אפים.
לדברי מנכ"ל ומייסד ג'וי-טיונס, יובל קמינקא, הצורך בכלי שמקל על תרגול הנגינה הוא קריטי: 77% מהאנשים בארה"ב היו מעורבים בתוכניות ללימוד מוסיקה, אך שמונה מתוך עשרה פרשו מהלימודים בשנה הראשונה בשל הקושי לתרגל.
לדברי סטוק, שני גורמים הביאו לצמיחת חברות בתחום לימודי נגינה: כוח העיבוד המסיבי של המכשירים הניידים, ובראשם מערכת iOS שמותאמת לאודיו, וההכרה של שוק זכויות היוצרים בכך שיש צורך במודלים חדשים ליצירת רווחים.
עריכת מוסיקה וקליפים
קבוצת חברות אחרת מציעה אפליקציות ליצירת מוסיקה, קליפים ועריכתם. חברות אלה משתמשות בטכנולוגיות לניתוח התוכן והבנתו באופן אוטומטי ויוצרות תוצרים חדשים - קליפים או רמיקסים.
הסטארט-אפ PlayMyTone מאפשר ליצור רמיקסים מקטלוג שירים רחב תוך זיהוי קטעי המפתח המוסיקליים. החברה רואה עצמה כאפיק הכנסה חדשני לבעלי הזכויות על התוכן.
"אנחנו מספקים פתרון לבעלי תוכן המסייע לשפר את ההחזר על ההשקעה. כלומר, אם אני עובד עם מפעיל תקשורת אני יכול לסדר את כל השירים שעליהם יש לו זכויות על הענן בצורה נוחה, לאפשר למשתמשים למקסס אותם ולשתף את היצירה עם חברים", אומר מנכ"ל ומייסד החברה, אוהד שפר. "אנחנו בעצם האינסטגרם של המוסיקה, אנחנו מאפשרים למשתמשים לקחת תמונה מתוך שיר, להעביר פילטר ולשתף חברים".
PlayMyTone תשיק בקרוב אפליקציה למכשירי ווינדוז-פון ובהמשך לאנדרואיד ו-iOS. החברה, שמעסיקה שישה עובדים, הוקמה ב-2010 וקיבלה מימון של כמיליון דולר מהורייזון ונצ'רס, קרן ההשקעות בבעלות לי קאשינג, ומהמשקיעים הפרטיים פולבר ועודד ורדי. האלגוריתם של החברה, שפיתחו מתמטיקאים שהם גם מוסיקאים בהשכלתם, יודע לשלוף באופן אוטומטי מאפיינים מעניינים במוסיקה. השירות של PlayMyTone כולל שיתוף של קטעי המוסיקה שנוצרו בפייסבוק, הוא חינמי אך המשתמש נדרש לשלם כדי להוריד את התוכן ולהשתמש בו, למשל, כצליל המתנה בטלפון.
חברת Vid.it פיתחה פלטפורמה ליצירת סרט וידאו המבוסס על כמה קטעים שצולמו על ידי הקהל הרחב בהופעות, שנערכים ומסונכרנים לכדי קליפ אחד. גם Vid.it רוכבת על גב החברות שמשלבות בין השימוש במכשירי מובייל, במקרה הזה לצילום אירועים, לבין הרצון לשתף את התוכן ברשתות חברתיות. לשם כך, החברה נדרשת לזהות את הקטע הטוב ביותר בכל נקודת זמן, ולסנכרן בין מספר רב של קטעים שצולמו מנקודות מבט שונות ומכילים קטעי סאונד שונים. גם חברת אינטרלוד של המוזיקאי יוני בלוך פיתחה טכנולוגיה להפקת סרטוני וידאו אינטראקטיביים לאמנים, שבהם הצופה משפיע על התוכן ובוחר כיצד יתקדם הווידאו.
ניתוח קליפים יכול לספק כלים למפרסמים ולבעלי זכויות על התוכן המוסיקלי שישמשו להפיק ערך מוסף מהתוכן שברשותם. באני-קליפ (AnyClip), חברת פורטפוליו של JVP, משתמשים ביכולתה של החברה לזהות ולתייג פריטים המופיעים בקטעי וידאו עד רמות רזולוציה גבוהות במיוחד - כולל מותגים ודמויות מוכרות - כדי לייצר אפיק הכנסה נוסף מהתוכן. כך למשל, בעקבות ניתוח קליפ של ליידי גאגא, אפשר להציג פרסומות למעיל או למשקפי השמש שהיא לובשת לצופים. כמו כן, ניתן להשתמש במידע הקשור לקליפ כדי לשפר את מיקומו במנועי חיפוש.
רשתות חברתיות ואתרי מסחר למוסיקה
רגע לפני הזינוק המטאורי של פייסבוק היתה מייספייס רשת חברתית חלוצה ומובילה. אחת מנקודות החוזק שלה היתה העובדה ששימשה פלטפורמה נוחה לאמנים, ובראשם מוסיקאים, להפיץ תכנים ולשמור על קשר עם הגולשים. גם כיום, בעידן שאחרי הנפקת פייסבוק, פועלות חברות ונוסדים סטארט-אפים ישראליים, שמעוניינים לסייע למשתמשים להיחשף למוסיקה ולמוסיקאים להפיץ אותה באמצעות כלים חברתיים.
"נראה שזו התקופה הטובה ביותר להיות חובב מוסיקה - כל שיר בעולם נמצא איפשהו באינטרנט. עם זאת, נדמה שאף פעם לא היינו בודדים כל כך בהאזנה למוסיקה, כל אחד מקשיב למוסיקה שמגיעה מאתר ששואל 'למה אתה רוצה להקשיב היום?' זה יוצר לך רשימת האזנה על סמך דברים שאתה אוהב", אומר שגיא בן צדף, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ סרנדיפ (Serendip), שעוסק בגילוי מוסיקה חברתי.
כדי לשנות את המצב, פיתחה החברה שירות הממליץ למשתמש על מוסיקה שהוא עשוי לאהוב, על סמך חבריו ברשתות החברתיות. "אנחנו לא מעוניינים להקשיב לכל פיסת מוסיקה. רוב האנשים פונים לחברים כשהם רוצים לקבל המלצות למה להקשיב. מחציתם פונים לרדיו, שם אתה שומע מה שאתה אוהב או עשוי לאהוב, וזה מגיע מאנשים שאתה סומך עליהם. אנחנו רוצים לקחת את זה לאינטרנט. אנחנו לומדים את המוסיקה שאתם אוהבים, את האנשים שאתם סומכים על טעמם - ויוצרים את זה בשבילכם", אומר בן צדף.
השירות של החברה הושק באופן רשמי בסוף השבוע. הוא זמין בשלב זה בדפדפן, ובקרוב תשיק החברה אפליקציה. סרנדיפ, שהוקמה ב-2011, מעסיקה שישה עובדים וגייסה פחות ממיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ובהם גיגי לוי, פולבר וקרן אנג'לים אירופית. החברה מתכוונת לבסס את המודל העסקי על הסכמים עם שירותי צד שלישי שישתמשו במנגנון ההמלצות שלה.
חברות ישראליות אחרות מפתחות רשתות חברתיות ייעודיות למוסיקאים. במקרה של סטייג'י (Stagee), למשל, הרשת מחברת בין האמן לקהל, ואילו MuseLinked היא רשת שקמה כדי לענות על הצורך של מוסיקאים למצוא נגנים וציוד בקלות. נראה שגם אחרי נפילת מייספייס, היזמים הישראלים לא מוותרים על הרשתות החברתיות.
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
