תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החלקה לבסיס ראשון

מדוע חברות סטארט-אפ ישראליות צריכות להמשיך לרוץ מהר ולהשיג תנופה לצמיחה מואצת

תגובות

במשחק הבייסבול, שחקנים לעיתים קרובות מחליקים לבסיס כדי להימנע מפסילה, אך כמעט אף פעם אינם מחליקים לבסיס הראשון. הסיבה לכך איננה מכיוון שמהלך זה אינו חוקי, אלא מפני שהוא מאט את תנופת השחקן שרוצה להמשיך ולרוץ לבסיס הבא. חברות הייטק ישראליות רבות, "מחליקות לבסיס ראשון" שלא בחוכמה, ומקוות לביטחון ורוגע לאחר שנים של אי-וודאות ועבודה קשה, אך בכך מאבדות את התנופה הנחוצה לצמיחה נוספת.

מכיוון שבישראל ישנו מספר מצומצם של חברות בוגרות עם מומנטום וקנה מידה אשר משקיעים בחברות מסוג זה מחפשים, אין זה מפתיע שלישראל יש שוק מימון צמיחה (growth equity) שאינו מפותח ביחס לארה"ב. שמירה על תנופת הגידול היא האופן בו חברות גדולות נוצרות. זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים כיום בפני ההיי-טק הישראלי.

במבט על שוקי הון הסיכון של ארה"ב ושל ישראל ברור שחברות סטארט-אפ ישראליות הנמצאות בשלב מאוחר, לרוב לא חולקות את מאפייני הגידול של מקבילותיהן האמריקאיות. חברות סטארט-אפ ישראליות רבות נוטות להימנעות מסיכונים ככל שהן מצליחות. חברות כאלה נוטות לראות רווחיות באופק ונרתעות מהמחשבה על דילול נוסף ומועצת-מנהלים גדולה יותר, וכן נרתעות מנקיטת צעדים נועזים כשהן כה קרובות לגעת בקרקע בטוחה.

בניגוד לכך, כשחברות סטארט-אפ אמריקאיות מזהות סימני הצלחה באופק הן נוטות לקחת סיכונים נוספים; לשכור עוד כוח-אדם, להתרחב לחוץ-לארץ, לבצע רכישות ולהשיק קווי מוצר חדשים במקביל. רבים טוענים שחברות סטארט-אפ אמריקאיות פשוט טובות יותר בגיוס כספים מאשר סטארט אפים ישראלים, אך הן למעשה יעילות יותר בניצול הכספים הללו ליצירת גידול.

פסיכואנליזה

ישנם גורמים רבים המביאים לכך שחברות ישראליות "מחליקות לבסיס ראשון". ראשית, שמירה על מומנטום של צמיחה דורשת לעיתים קרובות גידול לא אורגני ולפיכך יציאה מאזור הנוחות. מהלכים מסוג הם, למשל, איוש משרות מפתח ניהוליות על ידי לא-ישראלים, העסקת צוותי מכירות באזורים גיאוגרפיים מרוחקים, פיתוח שותפויות וביצוע רכישות.

כל אחד ממהלכים אלו עשוי להביא לתחושה של איבוד שליטה. מהלך של רכישת קווי מוצרים קשה במיוחד עבר חברות ישראליות המתמקדות בפיתוח טכנולוגיה. מנגד, חברות אמריקאיות לא נתקלות בקושי תרבותי, לרשותן מאגר כישרונות רחב יותר והן רואות לרוב את יכולת הליבה שלהן כעסקית ולא כטכנולוגית - מה שהופך את רכישות הטכנולוגיה לברורות ופשוטות יותר.

שנית, מקורות המימון של משקיעים בחברות סטארט אפ ישראליות לעיתים מוגבלים וכתוצאה מכך הם נוטים להימנע מתוכניות גידול שדורשות מימון רב. חשש כזה מפני גיוס כספים עלול להוות מחסום עצום לצמיחה, מפני שחברה המבקשת לשמור על מומנטום דורשת השקעה מתמדת בפיתוח מוצר ומכירות, עוד לפני שלב ההצלחה או המימון.

הסיבה האחרונה שאנו נוטים "להחליק" במקום להאיץ, היא להיטות הן מצד היזמים והן מצד קרנות הון הסיכון לממש רווחים במקום להכפיל את השקעתם. אין הכוונה רק לכך שחברות סטארט אפ ישראליות מוכרות מוקדם, אלא הימנעות מצעדים אגרסיביים בשלבים מוקדמים, צעדים אשר היו הופכים דחיית הצעה לרכישה למובנת יותר.

שינוי באוויר

מימוני צמיחה נראו בישראל עד כה רק לעיתים נדירות. חברות סטארט אפ ישראליות בתעשיית הקלין טק, קונסומר טק, סמי קונדקטור, אדטק ואינטרנט הכריזו על סבבי גיוס של 25-50 מליון דולר עבור עסקים שצומחים מהר ואינם רוצים שאילוצי מזומנים יגבילו את הגידול שלהם. חלק מחברות אלו יוכלו לשרוד ללא מימון נוסף ולכן היזמים והמשקיעים של חברות אלו מייצגים אופן חדש של חשיבה בגדול.

דוגמה אחת של אופן החשיבה החדש היא הקבלה הגוברת של נזילות היזמים. רבים מסבבי מימון אלו מאפשרים מכירה של חלק מאחזקות היזמים ולעיתים אף מכירת אחזקות של אנג'לים ועובדים וותיקים. אף על פי שלרבים קשה לקבל את המגמה הזו, זהו בדיוק הצעד שמאפשר למקבלי ההחלטות להשקיע בחברה עוד מספר שנים של עבודה קשה בשביל להתמקד בטווח הארוך (Double Down).

בעוד שזמינות הון נחוצה, היא רחוקה מלהיות מספקת כדי ליצור לבדה הזדמנויות צמיחה בחברות ישראליות. הדבר תלוי גם ביזמים ובבעלי המניות הקיימים שיאמצו ראייה ארוכת טווח, המדגישה סיכונים מחושבים לצמיחה ולא רק סבלנות והתמדה. חברות ישראליות צריכות להמשיך לרוץ מהר, תוך כדי התמקדות בשאלה כיצד להגיע לבסיס שני ושלישי עוד בטרם הגיען לבסיס הראשון. לרוץ מהר מדי לבסיס הראשון זה בסדר, אם לא "מחליקים" לתוכו.

הכותב הוא שותף בקרן ההון סיכון בסמר.

לבלוג של אדם פישר

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם