עובדי האאוטסורסינג - עובדי הקבלן של ההיי-טק - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עובדי האאוטסורסינג - עובדי הקבלן של ההיי-טק

מדובר בתופעה פסולה שמקעקעת את מערכת היחסים שבין העובד למעביד, וחותרת תחת ההתקשרות החוזית המקובלת

תגובות

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הודיע על סכסוך עבודה כללי במשק, בדרישה להפסיק את העסקת עובדי הקבלן. תופעת עובדי הקבלן רווחת בישראל זה שנים רבות. היא החלה במקצועות שעניינם הוא הענקת שירותים כמו שמירה וניקיון ועם הזמן התרחבה לתחומים נוספים כמו הוראה, רווחה והיי-טק.

לכאורה, איך אפשר להשוות את עובדי ההיי-טק למורים ולעובדים הסוציאליים? מה בין עובד ניקיון קשה יום לעובד היי-טק נוצץ, שהרי עובדי ההיי-טק הם האחרונים שיכולים להתלונן על תנאיהם: המקצוע שלהם נחשק, המשכורת שלהם גבוהה והם זוכים להטבות נלוות כמו רכב צמוד, נסיעות לחו"ל, בונוסים ועוד. ואולם מבדיקה מדוקדקת יותר של המציאות, עולה תמונה שונה בתכלית: מתברר שלחלק גדל והולך מתוך כלל עובדי ההיי-טק יש פחות זכויות בסיסיות מעובדי ניקיון.

כיצד זה ייתכן? ובכן, מדובר באופן העסקה שתופס תאוצה בשנים האחרונות בקרב חברות ההיי-טק: חברות מיקור החוץ, outsourcing - המקבילה ההיי-טקיסטית לחברות הקבלן. מיקור חוץ הוא שיטת ניהול שלפיה חברת ההיי-טק אינה אחראית על תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסה, אלא מעסיק חיצוני.

כך החברה מתמקדת בניהול פעילותו של העובד בתחום התמחותו, אך היא אינה אחראית לתשלום משכורתו ולשמירה על זכויותיו הסוציאליות באופן ישיר. חלק מחברות ההשמה, שמגייסות עובדים בהתאם לצורכיהן של חברות ההיי-טק, משמשות בעצמן חברות מיקור חוץ. בדיקה אקראית של מודעות דרושים בעיתון מעלה שבמקרים רבים יותר מ-50% מהמודעות בתחום מפורסמות על ידי חברות מיקור חוץ.

אז מה בעצם הבעיה?

מדובר בתופעה פסולה שמקעקעת את מערכת היחסים שבין העובד למעביד, וחותרת תחת ההתקשרות החוזית המקובלת, שלפיה זכאי העובד להעסקה רצופה, סדירה ולכל התנאים מאת מי שעבורו הוא עובד. דבר זה מוביל לתחושה קשה בקרב אותם עובדים של חברת מיקור חוץ בהיי-טק.

תחושת חוסר ביטחון תעסוקתי, שהרי מחר יכולים אותם עובדים למצוא בתיבת האי-מייל שלהם או על שולחנם מכתב פיטורים; וכשזכויותיהם נפגעות הם אינם יכולים לפנות למנכ"ל חברת ההיי-טק שבה הם עובדים, שכן זה ישלח אותם למעסיק האמיתי שלהם בחברת האאוטסורסינג - מעסיק עלום שלא מכיר את עבודתם מקרוב, ושמבחינתו העובד הוא עוד שם על הדף.

וזה עוד מבלי להזכיר את עובדי המחשוב. חוק קבלני כוח אדם, שלפיו חייב המעסיק לקלוט לאחר תשעה חודשי עבודה את עובד הקבלן, אינו חל מאז 2009, "על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב. לעניין זה, 'תפקידי מחשוב' - תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב" (חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, סעיף 13א). משמעות הדבר היא שבניגוד לעובדים בענפים אחרים, אותם עובדי מחשוב יכולים להיות מועסקים גם חמש ושש שנים דרך חברת כוח אדם. ההשלכות הן פגיעה בצבירת זכויות והישארות בדרגת שכר נמוכה.

לפי נתוני הלמ"ס, בישראל פועלות כיום יותר מ-3,500 חברות היי-טק, שמעסיקות יותר מ-250 אלף עובדים. ההיי-טק הישראלי היה אחראי ל-16% מהתוצר העסקי של ישראל ב-2009 ול-51% מהיצוא באותה שנה - שיעור גבוה בהשוואה למדינות מערביות. בהתחשב בכך ששיעור המועסקים בהיי-טק הוא 8.9% מכלל העובדים בישראל, מדובר בנתונים מרשימים מאוד. לעומת זאת, אין נתון רשמי לגבי שיעור עובדי מיקור חוץ מתוך כלל עובדי ההיי-טק בישראל. כיצד יכולה מדינת ישראל לאפשר פגיעה כל כך בוטה בזכויותיהם?

הגיע הזמן להיאבק בתופעה הזו. הגיע הזמן ש"חברות הקש" האלה ייעלמו מן העולם. כל עובד ישראלי זכאי לביטחון תעסוקתי, לזכויות סוציאליות ולהעסקה הוגנת. עופר עיני, כולנו מאחוריך - רק אל תשכח את עובדי חברות הקבלן בהיי-טק.

הכותב הוא מנכ"ל חברת ההיי-טק WebShed ומנכ"ל חברת JobHunt למציאת עבודה בהיי-טק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם