להיי-טק הישראלי דרושים: אלפי תיכוניסטים - הייטק - TheMarker

להיי-טק הישראלי דרושים: אלפי תיכוניסטים

5,000 משרות מהנדס בהיי-טק מחכות שיאיישו אותן, ובכל זאת תלמידי התיכון בישראל חולמים להיות עורכי דין. סטף ורטהימר: "אי השקעה בחינוך טכנולוגי בישראל היא אסון גדול יותר מחיזבאללה"

"תלמידים, יש לי עיניים בגב!", צועק קולה של מורה צקצקנית בסרטון מקוון שהופק על ידי משרד החינוך וצה"ל, במטרה לעודד בני נוער להירשם ללימודי טכנולוגיה. לא נשמע כמו הדרך הטובה ביותר להדליק חבר'ה צעירים על משהו, נכון? עד שמתגלה כי הדובר בסרטון - על אף הקול הצורמני - הוא לא מורה ותיקה, אלא בכלל רובוט. וכן, באמת יש לו עיניים בגב. "תלמידי כיתה ט'", מכריז הקריין, "תחשבו שונה. תחשבו מתקדם. הירשמו עכשיו ללימודי טכנולוגיה בתיכון".

הסרטון שעלה לרשת ב-2011 במסגרת קמפיין רחב בעלות כוללת של מיליון שקל הוא בהחלט חביב, אין מה לומר, אבל לא בטוח שהוא עזר. רק כ-120 אלף תלמידים לומדים כיום במערך החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך - 36.3% מכלל הלומדים בכיתות י'-י"ב. לפי פרסומי OECD האחרונים, שיעור התלמידים הלומדים בחינוך הטכנולוגי בישראל - כלומר בתי ספר המיועדים ללימודי טכנולוגיה, בתי ספר מקצועיים ובמגמות ייעודיות בבתי ספר עיוניים - הוא 34.5%, לעומת 43.5% בממוצע מדינות OECD.

המשמעות של הנתונים האלה, אומרים מומחים רבים, היא פגיעה ממשית בענף ההיי-טק הישראלי - וכתוצאה במשק הישראלי כולו. ההיי-טק הוא ענף מרכזי בכלכלת ישראל. ב-2010 החזיק הענף על כתפיו 16% מהתוצר העסקי וכ-מיצוא הסחורות והשירותים של המשק. מועסקים בו 150-250 אלף עובדים ומאות אלפים אחרים באופן עקיף. ואולם רבים טוענים כי הפריחה של ההיי-טק הישראלי נובעת מהשקעה נבונה בחינוך לפני שלושה עשורים, וכי הפגיעה בחינוך הטכנולוגי בשני העשורים האחרונים כבר מתחילה לכרסם במעמדו של הענף כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי.

במוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה פירסמו באחרונה דו"ח חריף המצביע על בעיה קשה של ההיי-טק: הצמיחה המהירה של הענף בשנות ה-90, שהעניקה לו את הסופרלטיב "קטר צמיחה", נעלמה כמעט לחלוטין בעשור הראשון של שנות ה-2000. אם בשנות ה-90 משך ההיי-טק את המשק כולו - מבחינת חלקו בתוצר, ביצוא ובמספר המועסקים, בשנות ה-2000 הענף עובר האטה. אחת הסיבות לכך, טוען מוסד שמואל נאמן, היא מחסור במהנדסים.

הנתונים תומכים בכך: סקר שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כשבועיים המתייחס ליולי 2011, מעיד שיש כיום בשוק 4,142 משרות פנויות למהנדסים (מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול) - 6.1% מהמשרות הפנויות במשק (ראו טבלה). בנוסף, יש כיום 2,890 משרות פנויות להנדסאי מחשב, טכנאי מחשב ומתכנתים. כלומר, יש אלפי משרות פתוחות בענף, אך אין מי שיאייש אותן.

גם נתוני התאחדות התעשיינים מצביעים על מחסור של כ-5,000 טכנאים ומהנדסים בתעשייה בישראל. מחסור זה ניצב בבסיס הטענות בדבר הצורך לחזק את החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל. מחסור זה משפיע לא רק על ענף ההיי-טק ועל כלכלת ישראל, אלא גם על הצבא. נתוני צה"ל מצביעים על כך שבשנים האחרונות יש תהליך מתמשך של ירידה במספר בוגרי הנתיב הטכנולוגי, ובייחוד במספר בוגרי העתודה הטכנולוגית. לכן נדרש צה"ל להכשיר 35%-50% מבוגרי הנתיב העיוני למקצועות טכנולוגיים במהלך שירותם הצבאי.

חינוך מקצועי תורם גם לשיוויון במשק. ככל ששיעור הלומדים במקצועות הטכנולוגיים והמקצועיים גדל, כך קטן מדד האי-שיוויון במדינה. כך עולה מניתוח המבוסס על נתוני הלמ"ס, אונסקו ו-OECD. "היעדר השקעה בחינוך הטכנולוגי זה האסון הגדול ביותר של ישראל", אומר השבוע בראיון ל-TheMarker התעשיין סטף ורטהיימר. "זה גרם לכך שחצי מיליון ישראלים ירדו מהמדינה, כי לא לימדו אותם מקצוע. מבקרים את תקציב הביטחון, אבל לא מבקרים את תקציב החינוך, שהוא השני בגודלו במשרדי הממשלה. לא מבקרים את תקציב האוניברסיטאות והיעדר השקעה בחינוך טכנולוגי. בעיני זה האסון האמיתי. חצי מיליון ישראלים למדו מקצועות שלא הביאו אותם לשום דבר. הם הלכו ללמוד להיות עורכי דין. צריך לשאול מדוע ההוצאה על חינוך מובילה לכך שיש עדיפות להשגת תעודת בגרות שכביכול מכינה את האנשים לעבודה בהיי-טק, אבל רוב ההיי-טק לא נמצא בכלל בישראל".

אתה נשמע כועס.

"אני יותר מכועס. בעיני אי השקעה בחינוך טכנולוגי היא אסון גדול יותר מחיזבאללה. מדובר בחוסר הבנה ובסדרי עדיפויות שגויים של כל שרי החינוך בשנים האחרונות. ישראל לא שואלת את עצמה מה יחזיק את האנשים במדינה, באילו מקצועות להתמקד. נוצר כאן מצב אבסורדי שאין מספיק בעלי מקצוע בתחומים מסוימים, אבל יש מחוסרי עבודה".

לא רוצים ללמוד בחינוך הטכנולוגי

אז איך "אומת הסטארט-אפ" טיפחה שוק שתלמידים לא רוצים ללמוד אותו? על אף הכותרות המחמיאות של אקזיטים במיליוני דולרים, תלמידי חטיבת הביניים והתיכון לא נוהרים ללימודי טכנולוגיה, תעשייה ומדע - כלומר מתמטיקה, פיסיקה, ביולוגיה וכן מחשבים, תקשורת, אלקטרוניקה, עיבוד שבבים או חריטה.

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2008 שעסק בחינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם, חשף כי בשני העשורים האחרונים החינוך המקצועי והטכנולוגי נתפש כמסלול נחות לעומת החינוך העיוני - ולמעשה כחסם ללימודים אקדמאיים. כתוצאה, הביקוש ללימודים אלה ירד ופנו אליהם בעיקר תלמידים חלשים.

לא תמיד זה היה כך. בסוף שנות ה-70 היה שיעור הלומדים בנתיב המקצועי-טכנולוגי בישראל כ-52% מכלל התלמידים בחינוך העל-יסודי. ואז חלה הידרדרות. בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 החלה בדיקה בנושא ובעקבותה החלה יישומה של רפורמה מקיפה - אך היא לא הספיקה. אחת הסיבות לכך שהחינוך הטכנולוגי נמצא כיום במצב קשה נובע מקיצוץ חריף שמשרד החינוך השית על החינוך הטכנולוגי מתחילת שנות ה-90. לפי התאחדות התעשיינים ורשת אורט, מימון החינוך הטכנולוגי קוצץ משנת 90' ב-33%-35%. לפי נתוני משרד החינוך, הקיצוץ בתקציב החינוך הטכנולוגי בשנים 2000-2010 היה של 20%. קיצוצים אלה הובילו להחלשת המערכת כולה, כאשר פחות מורים מוכשרים העדיפו ללמד בחינוך הטכנולוגי.

בעקבות קיצוצים אלה ומכיוון שתחום זה דורש השקעה גדולה יותר בשל הצורך בהשקעה בציוד, כמו מעבדות רשתות תקשורת ומחשבים, רוב החומר שנלמד בעשור האחרון היה בעיקר תיאורטי ולא עדכני. המציאות הולידה ירידה כמותית במספר התלמידים ופגיעה באיכות ההוראה - ועקב כך גם בהישגי התלמידים.

אך הבעיה היא לא רק בחינוך המקצועי-טכנולוגי, אלא גם בחינוך המדעי בבתי הספר העיוניים - במקצועות כמו מתמטיקה, פיסיקה, כימיה או ביולוגיה. בדיקה שערך משרד החינוך מצא כי כיום רק 6% מבוגרי י"ב מסיימים עם תעודת בגרות מדעית-טכנולוגית איכותית, הנשענת על 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות מקצוע מדעי (פיסיקה, כימיה או ביולוגיה) ו-5 יחידות מקצוע עלית טכנולוגי (אלקטרוניקה, מחשבים, הנדסת מכונות, ביוטכנולוגיה או מקצוע מדעי נוסף).

רמת תלמידי ישראל במתמטיקה ומדעים, שני מקצועות הבסיס מאחורי החינוך המדעי והטכנולוגי, מידרדרת והולכת גם בגילאים צעירים יותר. דו"ח של מוסד נאמן שפורסם השנה תיאר מציאות כואבת של הישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים במבחן TIMSS הבינלאומי, שבודק את רמת הידע במתמטיקה ומדעים בכיתות ד' וח'. במבחן TIMSS האחרון (2007) דורגה ישראל במקום 24 מתוך 49 במתמטיקה ובמקום 25 במדעים. במקומות הראשונים נמצאות טייוואן, דרום קוריאה וסינגפור (ראו גרף).

במבחני פיז"ה הנערכים על ידי OECD לתלמידים בני 15 דורגה ישראל ב-2006 במקום 49 מתוך 58 מדינות. בכל התחומים שנבחנו נמצאת ישראל מתחת לממוצע - OECD ב-46 נקודות מתחת לממוצע במדעים, ב-56 נקודות מתחת לממוצע במתמטיקה וב-43 נקודות מתחת לממוצע בקריאה.

להיות דב מורן הבא

"קשה להאשים מישהו אחד במצב", אומר ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, "זה פיחות זוחל. היו הרבה קיצוצים במשרד לאורך השנים. ההבדל הגדול בין חינוך טכנולוגי לחינוך עיוני הוא בהיבט הפרקטי-התנסותי. תלמיד בונה מכונה או דגם של משהו, והיה נוח לקצץ את זה. הכי זול לשלם למורה שייכנס לכיתה ויאמר לתלמידים לפתוח ספרים. הקיצוץ בא לידי ביטוי בשעות לימוד ובתקציבי הצטיידות, ואלה בדיוק שני התנאים שאם הם לא מתקיימים - זה הורס את החינוך הטכנולוגי. התוצאה היתה שהתחלנו לקבל ביקורת מהצבא ומהתעשייה שאין מספיק בוגרים טכנולוגיים וגם האיכות נפגעה".

איך אתה מסביר שלימודי טכנולוגיה נהפכו למוקצים בקרב התלמידים?

רימון: "זה עניין של מיתוג, ואת זה אנחנו מנסים לשנות. לומר לאדם צעיר שבמקום להיות איש עסקים או עורך דין - שיהיה דב מורן הבא. אבל אנחנו רוצים להגיע לא רק לתלמידים מצטיינים, לא רק לאלה שעושים בגרות של 5 יחידות במתמטיקה ובמדעי מחשב ולאחר הפרק הצבאי מחכות להן חברות היי-טק עם הצעות עבודה. אנחנו רוצים להסביר גם לתלמידים הפחות טובים שמשתלם להם ללמוד חינוך מקצועי-טכנולוגי.

"לפני שלוש שנים פתחנו מגמת תקשוב שמתעסקת בניהול מערכות מחשבים ושנהפכה ל'לחמנייה חמה'. תלמידים חלשים יותר, חלקם ללא בגרות, יצאו עם הסמכה של סיסקו או מיקרוסופט, שאיפשרה להם להיכנס להיי-טק. יצאנו בקמפיין הסברה לתלמידים שהוצג בתקשורת ובאינטרנט ושידר להם שטכנולוגיה זה 'מגניב' ו'מדליק'".

מוזר שצריך לפרסם את זה. הרי אקזיטים שעושים יזמים טכנולוגיים זוכים לתהודה רבה. זה לא מחלחל לבני הנוער?

"לא יודע מה להגיד לך. אנחנו מעצמה של סטארט-אפים, אבל זה לא בא לידי ביטוי בביקוש ללימודים בתיכון. מייסד אם-סיסטמס דב מורן, מנכ"לית אינטל מקסין פסברג והנשיא שמעון פרס - כולם אומרים לתלמידים ללכת ללמוד טכנולוגיה - בין השאר באתר מינהל מדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. אנחנו מקווים שזה יקרה. אחת התוכניות שיצאנו אתה היא תוכנית ללימודי רובוטיקה לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. אנחנו רוצים שהתלמידים יתחברו לעולם הטכנולוגי ומחפשים ערוצים שידליקו אותם, אבל אין מטה קסם בעניין הזה. זה תהליך ארוך".

תוכנית לחיזוק החינוך הטכנולוגי

ואכן נראה שבכל זאת משהו משתנה בשנה וחצי האחרונות. שר החינוך גדעון סער ומנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני החליטו לשים בקדנציה שלהם דגש מיוחד על חיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי. לפני כשנה וחצי גובשה תוכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך הטכנולוגי בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, צה"ל וגורמים מהאקדמיה. עלות התוכנית היא 300 מיליון שקל ל-2011-2012, ומוביל אותה רימון. להערכתו, התוכנית תמשיך להיות מתוקצבת במיליוני שקלים ב-2013-2014, אך הסכום עדיין לא נקבע כי תקציב המדינה לשנים הללו עדיין לא נסגר.

בתוכנית בוצעו כמה מהלכים מרכזיים. ראשית, התבצע ניסיון להגדיל את שיעור התלמידים המצטיינים שרוצים ללמוד ברמה של 5 יחידות לימוד במקצועות מדעיים, במהלכו נפתח השנה מסלול למצוינות מדעית-טכנולוגית ב-30 בתי ספר ברחבי הארץ. על פי התכנון, בשנת הלימודים הקרובה ייפתח המסלול ב-200 בתי ספר. במשרד החינוך מקווים כי המסלול יכפיל ואולי אף ישלש את כמות המצטיינים במדע ובטכנולוגיה מ-6% כיום ל-12% בשנים הקרובות ול-18% בעתיד הרחוק יותר.

פרויקט נוסף שהורחב הוא פרויקט טו"ב (טכנאי ובגרות) - תוכנית המופעלת בשיתוף עם התאחדות התעשיינים ורשתות החינוך הטכנולוגי - אורט, עמל ואמי"ת. בוגרי התוכנית יקבלו בסוף כיתה י"ב תעודת טכנאי במקצועות כמו אלקטרוניקה, מכונות ומחשבים, יחד עם תעודת בגרות. בנוסף, הוקמו שני מרכזי טכנולוגיה אזוריים בצפון ובדרום - כדי להגדיל את מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי המשלבים למידה התנסותית משמעותית. כמו כן, הוסבו מאות פורשי היי-טק להוראת חינוך טכנולוגי בתוכנית שהגו במשרדי תמ"ת, החינוך והאוצר. כמו כן הושקו תוכנית הזנק לתעשייה, לקידום בני נוער בפריפריה המשלבת התנסות של יום בשבוע בתעשייה, ותוכנית ייעודית לשילוב תלמידים חרדים בחינוך הטכנולוגי.

לתוכנית האסטרטגית מצטרפת גם התוכנית לשיפור הידע וההישגים במדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים. במשרד החינוך מצאו שיותר מ-50% מבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לא הקצו את השעות הנדרשות למקצועות הללו. בהיעדר שעות הורדו נושאי לימוד, ובסופו של דבר כשהשוו את תוכנית הלימודים במדעים לסטנדרטים בינלאומיים, נמצא שהחלק החופף הוא קטן ביותר.

כדי לשנות את המצב הוסיף משרד החינוך כ-12,500 שעות לימוד בשנה למדע וטכנולוגיה בבתי ספר יסודיים ובחטיבת הביניים החל משנת הלימודים שהסתיימה. בנוסף, הוגברה האכיפה על מספר שעות הלימוד הנלמדות, והוגדרו באופן ברור יותר נושאי הלימוד בדגש על הידע הנדרש בכל אחד מתחומי הדעת - כימיה, פיסיקה וביולוגיה.

גם ורטהימר, חריף המבקרים של החינוך הטכנולוגי בישראל, לא רק מדבר אלא גם עושה. הוא הבין שהמחסור בכוח אדם מקצועי גורם להעברת פרויקטים למפעלים בחו"ל או העתקת מפעלים שלמים, והדבר פוגע בכלכלה הישראלית ומפתח תלות במדינות אחרות. לכן ורטהימר החל לפעול במטרה להקים בתי ספר תיכוניים מקצועיים שילמדו תלמידים צעירים את המקצועות הדרושים. לפני ארבעה חודשים, במאי 2011, הקים ורטהימר את בית הספר המקצועי צור ים, בשיתוף בית הספר הטכני של חיל הים.

צור ים מלמד מקצועות עם דגש על התמחות ימית - חשמל, תחזוקת מכונות תעשייתיות ועיבוד שבבי ממוחשב. סדר היום כולל הנפת דגל ישראל במסדר בוקר, לימודי מקצועות תעשייה מורכבים ולימוד מקצועות רגילים בהתאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו לשון, אזרחות ומתמטיקה. בבית הספר לומדים כמאה תלמידים, מתוכם שמונה בנות, הלומדים בעשר כיתות קטנות במחזורים ט' עד י"ב.

בנוסף, ורטהימר הקים ב-2009 בית ספר מקצועי בבסיס ג'וליס בשיתוף חיל החימוש וב-2006 הוא הקים את בית הספר צור לבון בגן התעשייה לבון, המתמקד בלימוד מקצועות התעשייה.

הטכנולוגיה שולטת בשדה הקרב

אלא שעל אף כל התכניות האלה, גם העוסקים בתחום נזהרים מפני תחזיות אופטימיות מדי. "כרגע אנחנו נמצאים בקרב בלימה", אומר רימון, "אין ספק שאת הפירות של כל התוכניות שאנחנו מתחילים לקדם יראו בעוד כמה שנים. התחלנו בתוכניות ב-2009, ומאז יש גידול של כ-8,000 תלמידים הפונים לחינוך הטכנולוגי, שאת חלקו ניתן להסביר בפעולות שלנו. שר החינוך ומנכ"ל משרדו התגייסו למען העניין ויש חיבור חזק של התאחדות התעשיינים שדחפה את האוצר לתקצב את הנושא. אני מאמין שבפעם הראשונה מבינים במשרד החינוך שמערכת החינוך לא יכולה לתפקד בלי חינוך טכנולוגי-מדעי חזק".

בצה"ל, כמו במערכת החינוך, משדרים מסרים בשני ערוצים: מצד אחד מאמינים בתוכניות החדשות ומקווים שבתוך כארבע שנים כבר יורגש שיפור, אבל מצד שני לא מפסיקים לדאוג: "בוגרי החינוך המדעי והטכנולוגי הם העתודה של צה"ל לתפקידים טכנולוגיים ולמסלול האקדמי", אומר תא"ל אמיר רוגובסקי, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם בצה"ל, האחראי על הקשר עם משרד החינוך בכל הקשור לחינוך הטכנולוגי. "חינוך טכנולוגי חשוב מכיוון שהטכנולוגיה שולטת בשדה בקרב והבעיה היא שאין כיום מספיק בוגרים שהם תוצר החינוך המקצועי והטכנולוגי בתיכונים. אני מעריך שלצה"ל חסרים מדי שנה מאות תלמידים מהתחום הטכנולוגי . אין מספיק בוגרים כמותית ואיכותית.

"לפני שנה וחצי איבחנו יחד עם משרד החינוך והתאחדות התעשיינים שהפער הזה קיים והגענו למסקנה שלא די רק להגדיל כמותית את מספר התלמידים, אלא גם להעלות את האיכות", אומר רוגובסקי. "יצאנו בקמפיין להגברת מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי-מדעי ואנחנו פועלים בשיתוף בתי הספר כדי להניע תלמידים בכיתה ט' לבחור מגמות טכנולוגיות ומדעיות. בנוסף, קציני צה"ל עברו יחד עם המפקחים במשרד החינוך על תוכניות הלימוד במגמות כמו מכונות, מחשבים, חשמל ואלקטרוניקה - כדי להתאים אותן לצה"ל ולצורכי התעשייה.

"כמו כן יצאנו עם מסלול חדש שפונה לתלמידים שהרקע שלהם הוא עיוני, ובסוף כיתה י"ב הם יכולים לגשת למסלולים טכנולוגיים שנמשכים שנה או חצי שנה וללמוד לתואר טכנאי והנדסאי. אנחנו פועלים גם להרחבת העתודה האקדמית בתחומי הנדסה ומדעי המחשב. אני מאמין שנראה את התוצאות, גם בצבא, בעוד שלוש-ארבע שנים".

לאל"מ מיקי בוסקילה, מפקד בית הספר הארצי לתקשוב (בה"ד 7), ברור לחלוטין למה הצבא לא מצליח לגייס כוח אדם טכנולוגי. "הבעיה היא שהנוער לא הולך ללמוד אלקטרוניקה וחשמל. הוא לומד חומרים עיוניים ואנחנו בצה"ל נאלצים לעשות התאמות".

למה זה כל כך נורא? אז אתם עושים קורסים ומסבים את התלמידים לצרכים שלכם.

בוסקילה: "אין בזה משהו רע, אבל אם לפני 15-20 שנה הרבה יותר תלמידים הגיעו אלינו עם ידע מקצועי, כיום זה חסר. אין מה לעשות, יש הבדל בין מישהו שלמד שמונה שנים אלקטרוניקה ומחשבים לעומת מישהו שנחשף לזה רק בצבא. אז אנחנו מתפשרים ועושים קצת הנחות כדי להתאים את הבוגרים, אבל היינו רוצים שזה יהיה אחרת. התפקיד שלנו הוא לא להחליף את מערכת החינוך".

עד כמה הבעיה קשה?

"הבעיה אקוטית. זה פוגע לא רק בגיוס חיילים לתפקידים טכנולוגיים, אלא גם בקצונה ובכמה חיילים אתה יכול להשאיר כמפקדים. אבל זה הולך ומשתנה. לפני כמה שנים היתה פריחה להיי-טק הישראלי והנוער הלך ללמוד מקצועות טכנולוגיה, ואז שוב היתה ירידה - וכיום זה מתחיל לחזור. יש מודעות. באחרונה ערכנו אירוע גדנ"ע תקשוב בבסיס ונבחרו 150 תלמידים מתוך 1,100 בני נוער. יש כיום יותר חשיפה לטכנולוגיה בצבא בזכות כל מה שקורה עם הסייבר".

בשורה התחתונה, אתה מוטרד?

"כן".

לשפר את איכות המכללות

הבעיה של המחסור בכוח אדם טכנולוגי, מדעי ומקצועי מתחילה בבתי ספר התיכוניים, עוברת לצבא ומוצאת את ביטויה ביתר שאת גם במוסדות האקדמיה - החולייה האחרונה בשרשרת המזון, שלאחריה מקבלת התעשייה את התוצרים, כלומר את המהנדסים והמדענים.

ב-2005 קיבלו 24.3% מסך מקבלי התארים בישראל תארים במדעים והנדסה. בהשוואה למדינות אחרות, ישראל ממוקמת נמוך במדד זה, אך עדיין מעל מדינות כמו ארה"ב (18.5%), בלגיה (19.3%) ודנמרק (19.8%). שיעור הנשים בישראל המקבלות תואר במדעים והנדסה מסך מקבלי התואר הוא 35% - דומה למדינות מפותחות אחרות. נקודת האור היא שהעלייה הגדולה ביותר במספר מקבלי תואר ראשון ב-1994-2009 (הנתונים המעודכנים ביותר של הלמ"ס) היתה בתחומי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי מחשב.

יהודה זיספאל, נשיא קבוצת רד ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, מאמין שעדיין יש הרבה מה לעשות בתחום הגברת מספר הסטודנטים שלומדים הנדסה ומדעי מחשב. לדבריו, צריך לספק יותר הכשרת מקצועות בתחום הנדסאי ומעל לכך.

זיסאפל טוען כי המכללות היו אמורות להיות פתרון טוב למחסור בכוח אדם טכנולוגי והנדסי. בשנים האחרונות נוסדו כמה דוגמאות טובות למכללות איכותיות, כמו המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, מכללת אפקה והמכון הטכנולוגי חולון. אבל לא כל המכללות באותה רמה ורובן מוציאות בוגרים שמתקשים למצוא עבודה בשוק ההיי-טק, שבאופן מסורתי עדיין מעדיף בוגרי אוניברסיטאות.

זיספאל מאמין שעדיין אפשר לשפר את איכות המכללות האקדמיות המלמדות הנדסאים ומהנדסים. "חסרים סטודנטים בתחומים טכנולוגיים ויש גם מה לשפר באיכות. כמות הבוגרים המהנדסים באוניברסיטאות לא השתנתה כבר כמעט 15 שנה. מדובר בכ-3,300 בוגרי אוניברסיטאות. אם מביאים בחשבון את כמות הפורשים מהענף והעובדה שמתחילים לפרוש גם מהנדסי היי-טק שהגיעו בעלייה הגדולה מבריה"מ, מגיעים למסקנה שהתעשייה מצטמקת. הייתי מוביל לכך שיוכשרו עוד 1,000-2,0000 מהנדסים מדי שנה".

ד"ר אלי אייזנברג, סמנכ"ל בכיר וראש המינהל למו"פ ולהכשרה ברשת אורט, תומך בדעה של זיספאל ומאמין שהחלטת ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) לשנות את השיטה לפיה מחושב הבונוס שמקבלים תלמידי תיכון המעוניינים להתקבל לאוניברסיטה היתה שגויה. לפי השיטה החדשה, הבונוס יינתן רק עבור שמונה מקצועות הליבה - כלומר תלמידים שלומדים במגמות מדעיות - אלקטרוניקה, מחשבים או ביוטכנולוגיה - לא ייהנו מהבונוס.

"אם המטרה של האוניברסיטאות היא לחזק את תחום ההנדסה והמדעים - צריך לחזק את התלמידים שלומדים פיסיקה, כימיה ושאר מקצועות המדע והטכנולוגיה ברמה מוגברת", אומר אייזנברג. "מצאנו שאחוז גבוה של מצטיינים באוניברסיטאות הם כאלה שלמדו במגמות טכנולוגיות ולא לימודים עיוניים. לאוניברסיטאות כדאי לחזק את החינוך הטכנולוגי-מדעי בתיכונים, כי יש להן אינטרס לכך. שלא לדבר שגם התעשייה וצה"ל מרוויחים מכך.

"מעט תלמידים לומדים מקצוע מדעי או מתמטיקה ברמה מוגברת. אלה תלמידים שלאחר מכן ממשיכים באוניברסיטאות לא רק להיי-טק, אלא גם לראיית חשבון, כלכלה ומשפטים. מדינת ישראל חייבת לשאול את עצמה באילו מקצועות היא רוצה שאנשים יעבדו בעוד חמש או עשר שנים".



עוד בנושא:

 "קטר ההיי-טק לא יכול לסחוב לבדו את המשק"
 קטר ההיי-טק הישראלי שוב מתחיל לנוע
 כבר לא אומת ההיי-טק

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בהיי-טק
הצעות מיוחדות