אלי פרוכטר, מייסד איזיצ'יפ: "אנחנו החברה הכי רווחית בישראל" - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלי פרוכטר, מייסד איזיצ'יפ: "אנחנו החברה הכי רווחית בישראל"

בתחילת יולי חצה שווי חברת השבבים הישראלית איזיצ'יפ את רף מיליארד הדולר. אלי פרוכטר, המנכ"ל והמייסד שמוביל אותה כבר 20 שנה, טוען: "אנחנו דומים לחברת תוכנה, וזה אומר שולי רווח גולמי מטורפים"

תגובות

לאלי פרוכטר, המנכ"ל והמייסד של חברת השבבים הישראלית איזיצ'יפ , אין יחצ"ן. הוא גר בחיפה, הרחק מאור הזרקורים התל-אביבי. כשהגענו לפגישה עמו בבית קפה בהרצליה פיתוח, שאליו הוא מגיע לסבב פגישות שבועי, לא היינו מנחשים שפרוכטר מנהל חברה ששווי השוק שלה חצה לא מזמן את רף המיליארד דולר. אחזקותיו האישיות בחברת השבבים שוות 75.5 מיליון שקל - לאחר הירידות החדות של הימים האחרונים.

ב-1 ביולי 2011 חצה מחירה של מניית איזיצ'יפ את רף ה-37 דולר, מה שהקנה לחברה שווי שוק של מיליארד דולר, והציב אותה בסביבות המקום ה-35 ברשימת החברות הבורסאיות הישראליות הגדולות. מאז עברו שבועות קשים על מניות השבבים התנודתיות ועל הבורסות בכלל, ושווי השוק של איזיצ'יפ ירד ב-16% לכ-844 מיליון דולר, כשדו"חות רבעוניים מצוינים העניקו לה רוח גבית.

בשנה האחרונה העניקה המניה למשקיעיה תשואה של 40%, לעומת עליה של 11% במדד נאסד"ק. היא גם זוכה להמלצות של אנליסטים רבים. איזיצ'יפ עוסקת בתכנון שבבים לנתבי תקשורת. החברה מעסיקה 160 עובדים בישראל, מרביתם ביקנעם. את השבבים שהיא מתכננת מייצר עבורה מפעל בטייוואן. באחרונה פתחה איזיצ'יפ שלוחה בקרית גת, שם מתכננים קו מוצרים חדש שפרוכטר שומר על חשאיות בכל הקשור אליו, ומוכן רק לומר כי הוא קשור "לתחום דומה של תקשורת".

לחברה יש כמה משרדי מכירות בעולם, בעיקר בערים הגדולות בארה"ב ובסין. נכון לסוף 2010 החזיקה איזיצ'יפ ב-19% מהשוק שבו היא פועלת - שוק השבבים העולמי לנתבי תקשורת - שנייה רק לאינטל.

"המוח של רשתות התקשורת"

מה בעצם עושה איזיצ'יפ?

"איזיצ'יפ מתכננת צ'יפים (שבבים) שנכנסים לתוך ראוטרים (נתבים). כל פעולה שעושים באינטרנט עוברת דרך מרכזיות, שבהן נמצאים הראוטרים שדואגים לנתב את המידע למקומות הרלוונטיים. כמו שמעבדי הפנטיום של אינטל הם המוח של המחשב הביתי, כך הצ'יפ שלנו הוא המוח של הראוטר.

"כיום כבר אפשר להגיד שחלק גדול מהראוטרים שנמכרים בעולם עושים שימוש בצ'יפים שלנו. את הראוטרים מייצרות חברות כמו סיסקו, שמחזיקה חצי מהשוק, או אריקסון - והן הלקוחות שלנו. הצ'יפים שלנו יושבים בתוך הקופסאות שלהן, שבכל אחת מהן יש כעשרה כרטיסים, כשבכל כרטיס יכולים להיות עד שמונה צ'יפים שלנו - כך שבסך הכל אנחנו יכולים למכור 80 צ'יפים לראוטר אחד. אלה צ'יפים גדולים ומסובכים, ומחירו של כל אחד מהם יכול להגיע לכמה מאות דולרים.

"כל חבילת מידע שמגיעה לראוטר צריכה להיות מנותבת למקום אחר. לכן, צריך לשלוף מחבילת המידע שדות נתונים כדי לראות מה לעשות - האם זה וידיאו, אי-מייל או תמונה. הראוטר יודע לקבל את כל ההחלטות ולשפר, לדוגמה, את איכות הווידיאו. הראוטרים נמכרים לספקי השירותים של האינטנרט, והם מעניקים ללקוחות אפשרויות ניתוח שונות לפי מחיר. אפשר לתכנת את הראוטר להעדיף נתונים מסוימים או לתת רוחב פס גדול יותר. את כל הדברים האלה עושה הצ'יפ".

בשנים הקרובות צפוי זינוק ברוחב הפס. איך אתם נערכים לכך?

"רוחב הפס באמת גדל כל הזמן, וככל שרוחב פס של כל ראוטר גדל - גם הכרטיס והצ'יפ גדלים. אנחנו מוציאים כל שלוש שנים צ'יפ חדש. ב-2002 השקנו את ה-NP1, ב-2005 את ה-NP2, ב-2008 את ה-NP3, ב-2011 נתחיל למכור את ה-NP4 וכבר התחלנו לעבוד על ה-NP5.

"אנחנו מקדימים את השוק בשנה-שנתיים. עם זאת, המתחרים שלנו הם גם הלקוחות שלנו, כי יש להם מחלקות גדולות שמפתחות צ'יפים, ואנחנו חייבים להקדים אותם. ככל שאנחנו מתקדמים וגדלים, הסיכון הזה קצת קטן כי היקפי ההשקעות שלהם בשבבים שלנו הם עצומים וזמן הבנייה של צ'יפ הוא שנתיים לפחות - כך שהם צריכים לשנות הכל, אם יחליפו אותנו במוצרים שלהם. זה יוצר קשר חזק מאוד, אבל לא מבטיח כלום. אם נפספס - ניזרק החוצה".

"יתרון תחרותי"

איזיצ'יפ (לשעבר לנופטיקס) פורחת בשנים האחרונות, אבל מדובר בחברה ותיקה שפועלת כבר 20 שנה. היא הוקמה כחברה בת של לנופטיקס, אחת החברות הישראליות הראשונות שהונפקו בנאסד"ק, ב-1992. פרוכטר, המייסד, מחזיק כיום 2.6% מהחברה.

פרוכטר, 56, שירת בצבא ביחידה 8200 ולמד הנדסת חשמל בטכניון. בסיום השירות עבד בפיברוניקס ("חברה שדי נעלמה"), ואז הצטרף לצוות ההקמה של חברת אדקום מבית היוצר של היזם מוטה גור. ב-1989 הקים פרוכטר את לנופטיקס, שלימים נהפכה לאיזיצ'יפ ושבתחילת דרכה עסקה בפיתוח לפרוטוקול התקשורת בין מחשבים טוקן-רינג, שבו עשתה אז שימוש ענקית המחשוב IBM.

במקביל החלה לחדור לשוק טכנולוגיה מתחרה, אתרנט (פרוטוקול תקשורת), שניצחה בגדול במבחן הזמן. "אני האמנתי בטוקן-רינג וחשבתי שנכבוש איתו את העולם - מה שכמעט הוציא את לנופטיקס מהביזנס", נזכר פרוכטר. "ב-1996-1997 כבר היה ברור שטכנולוגיית הטוקן-רינג הפסידה, והעברתי את החברה לטכנולוגיית האתרנט, שהיתה כבר בשימוש בחברות מבוססות כמו סיסקו, אינטל ומוטורולה.

"חשבתי שהדבר הנכון לעשות זה צ'יפים, ולא מערכות, ובמקום להתחרות בחברות הגדולות - למכור להן. ואז זיהינו את השוק של מעבדי הרשת. ראינו שהמוצרים של החברות הגדולות בנויים בצורה שלא איפשרה שדרוג.

"כל צ'יפ מורכב מהרבה מעבדים שעובדים יחד, וכל המתחרים השתמשו במעבדים גדולים מאוד. אנחנו פיתחנו בעצמנו מעבדים שהיו קטנים ומהירים אבל לא לפי הכללים הקיימים. המעבדים שלנו יועדו רק לנטוורק, והורדנו מהם דברים רבים אחרים. היינו הראשונים בעולם לבנות מעבד שהיה מהיר פי חמישה מכל מוצר אחר בשוק, ולא ראינו איך המתחרים מתקדמים בפיתוח לכיווננו".

מה היתרון שלכם על פני חברות ענק כמו סיסקו ומחלקות המחקר שלה?

"לא היינו נכנסים לשוק אם לא היה לנו יתרון תחרותי. דרושות כמה שנים כדי לבנות דבר כזה, ובזמן שהם יעשו את הבנייה הזאת אנחנו כבר נעשה את הדבר הבא. הצלחנו לפתוח פער תחרותי משמעותי. עובדה, מאז ועד היום כמעט כל השחקנים הגדולים יצאו מהשוק.

"הדור הראשון של השבבים שלנו היה יותר כמו הוכחת יכולת - המכירות לא היו משמעותיות. הדור השני הכיל כבר תכונות להעברת קבצי וידיאו, היה בוגר יותר והביא לנו גם את הלקוח הגדול הראשון, ג'וניפר".

"נכפיל את מכירות הצ'יפים"

ב-2007 נכנסה לתמונה סיסקו, הגדולה פי שלושה מג'וניפר, והזמינה את הדור הבא של מעבדי החברה, NP3. סיסקו אינה לקוח ישיר של איזיצ'יפ - היא מבצעת הזמנות דרך מרוול, כשאיזיצ'יפ נהנית מתמלוגים קבועים בגין כל שבב שהוזמן בידי סיסקו. שתי החברות מהוות 70% ממכירותיה של איזיצ'יפ.

"ברגע שקיבלנו את סיסקו כלקוח, ג'וניפר החליטה לפתח את המעבדים הבאים שלה בתוך הבית, מסיבות השמורות עמה", מספר פרוכטר. "זה לא משום שהמוצר שלנו לא היה טוב; אנחנו הכנסנו אותם לשוק ולמעשה הובלנו אותם להצלחה. אני חושב שזה קשור לתחרותיות מול סיסקו. הם התחילו לעבוד עם ה-2 ב-2005 וסיסקו עבדו עם ה-3 ב-2008, אבל עוד קודם ג'וניפר החלה לפתח את הצ'יפ שלה, פיתוח שנמשך חמש שנים בעלות של 100 מיליון דולר".

ההודעה על עזיבתה העתידית של ג'וניפר פגעה במניית איזיצ'יפ. "אמרנו שאמנם הפסדנו אותם, אבל קיבלנו לקוחות חדשים וייקח כמה שנים עד שג'וניפר יפסיקו לרכוש מאיתנו שבבים בפועל. מחזור החיים של המוצרים שלנו הוא בערך 10 שנים, ומי שקונה את המוצר לא מחליף אותו מהר. אנחנו דואגים להוציא גרסה חדשה כל שלוש שנים, וכאשר היא מגיעה לשיא המכירות שלה, מכירות הגרסה הקודמת כבר מצטמקות".

גם סיסקו, הלקוחה הגדולה ביותר של איזיצ'יפ, נקלעה באחרונה לקשיים והודיעה ביולי על פיטוריהם של 6,000 עובדים. פרוכטר טוען כי הקיצוצים בסיסקו עשויים להיות הזדמנות לחברות שבבים כמו איזיצ'יפ, וכי בכל מקרה המשבר הזה יורגש רק בעוד כמה שנים.

בינתיים, נראה כי איזיצ'יפ מצליחה להגדיל את מכירותיה. ברבעון השני של 2011 רשמה החברה עלייה של 16% בהכנסותיה, לעומת הרבעון המקביל ב-2010, ל-17.3 מיליון דולר, הרווח הנקי זינק ביותר מפי-2 ל-4.8 מיליון דולר ושולי הרווח הנקי קפצו מ-15.1% ל-27.7%.

מעבדי ה-NP4 יתחילו להימכר, כאמור, רק בסוף 2011. פרוכטר: "מספר הפלטפורמות שבהן כבר זכינו עם ה-4 הוא כפול מה-2 וה-3 ביחד. נכפיל את מכירות הצ'יפים שלנו. יש פוטנציאל גידול של פי 4 במכירות בשנים הקרובות והשוק צפוי לגדול.

"ב-2015-2016 ה-NP4 צפוי להגיע לשיא מכירות, ואני מאמין שאז נגיע לרמות האלה. עכשיו, צריך לראות מה המוצר הבא שיביא את המשך הגידול שלנו, פלוס קו המוצרים החדש בקרית גת. אנחנו צריכים לראות איך כל שלוש שנים באים עם משהו שמספק את מדרגת הגידול הבאה".

"קצת דומים לצ'ק פוינט"

ב-2010 החזיקה איזיצ'יפ ב-19% משוק שבבי התקשורת העולמי. פרוכטר מעריך כי ה-NP4 יגדיל את נתח השוק שלה באופן משמעותי: "שש מתוך שבע החברות הגדולות הן לקוחות שלנו, כשחמש מהן מתבססות על ה-4. זה בערך 60%-70% מהשוק העתידי. אלה שלא משתמשים בנו, אלקטל וג'וניפר, משתמשים בצ'יפים שהם מפתחים בבית".

אתה לא חושש שעובדים שלך יעזבו ויעברו לפתח שבבים אצל אחד הלקוחות-מתחרים?

"תמיד קיים חשש כזה, אבל איזיצ'יפ היא חברה שאנשים עובדים בה הרבה שנים. אנחנו מאמינים שאנשים זה הכל. "כל העובדים בחברה, בלא יוצא מהכלל, מקבלים אופציות. אנחנו מנסים לגייס לעבודה את המצטיינים מהטכניון. המנהלים בחברה התחילו איתנו בתור סטודנטים לפני עשר שנים. "בשנתיים האחרונות עובדים שלנו עשו המון כסף, כי המניה זינקה פי 3.7 והעובדים מימשו אופציות. השילוב בין אנשים מצוינים, פיתוחים מתקדמים - שהם הכי מסובכים בעולם - ועבודה עם הלקוחות הגדולים בעולם יוצר גאווה גדולה".

ומה עם העתקות של הטכנולוגיה שלכם, הרי אתם מייצרים במזרח?

"בכל החברות שעובדות איתנו יש מפתחי צ'יפים. הסינים, לפחות ממה שאני שומע, יודעים להעתיק את הדברים הקטנים. צ'יפ הוא מוצר עתיר תוכנה. יש פה הרבה יותר עבודת תוכנה מאשר עבודת חומרה - לכן, אפילו להעתיק דבר כזה יכול לקחת שנים. כל עוד נצליח להקדים את השוק ימשיכו לעבוד איתנו. אבל זה הסיכון של החברה. כיום, עם ה-4, אנחנו מכוסים עד 2015-2016. אחר כך, עם ה-5 נהיה מכוסים עד 2020".

זה לא מלחיץ?

"אי אפשר להתרווח ולהגיד 'עשינו את זה - הצלחנו, ועכשיו אנחנו יכולים לנוח'. אם לא נביא לשוק כל כמה שנים דור תחרותי, נתחיל לרדת. אנחנו חושבים איך לגדול. הייתי שמח אם היינו יכולים לגדל חברה ישראלית שיכולה להגיע לשווי ומכירות גדולים. אין לנו חלום אקזיט. יש פה רצון לבנות חברה משמעותית ושחקן מוביל בעולם".

אתה נשמע קצת כמו גיל שוויד מצ'ק פוינט, שקורא לחברות ישראליות לגדול ולא ללכת לכיוון האקזיט.

"אנחנו בתחילת הדרך וצ'ק פוינט היא חברת ענק, אבל יש קצת דמיון. צ'ק פוינט מאוד דומיננטית בשוק שלה וגם לנו יש נתח שוק גדול - אם כי השוק שלנו הרבה יותר קטן ולא נוכל להגיע להיקף המכירות שלהם. גודל השוק שלנו הוא 400 מיליון דולר וצפוי לגדול ל-800 מיליון ב-2015 - אם ניקח 60% מהשוק העתידי, המקסימום שלנו הוא בערך 500 מיליון דולר בשנה. בשנה שעברה מכרנו ב-62 מיליון דולר.

אבל אנחנו דומים לחברת תוכנה, וזה אומר שולי רווח גולמי מטורפים. את 2010 גמרנו עם רווח נקי של 49% אנחנו החברה הכי רווחית בישראל. השנייה היא צ'ק פוינט, שהיא חברת תוכנה בלי עלות מוצר. אין לזה אח ורע. אני מאמין שהמודל ימשיך בשנים הקרובות. זה המודל העסקי שלנו".

"מחפשים שווקים נוספים"

לאיזיצ'יפ 110 מיליון דולר בקופה ואין לה חובות. אתם בוחנים רכישות?

"אנחנו כל הזמן מחפשים. השוק שלנו הוא הרי בגודל של 500 מיליון דולר בלבד, אז אנחנו צריכים לחפש שווקים נוספים. קו המוצרים החדש בקרית גת יפתח לנו שוק חדש בהיקף דומה לשוק הנוכחי - ואנחנו מתבוננים גם על רכישות נוספות אחרות".

בסוף הראיון מספר פרוכטר כי בנו הגדול לומד כעת הנדסת תוכנה בטכניון. על השאלה אם יש עליו לחץ להשיג ציונים טובים, הוא משיב: "ברור, אחרת הוא לא יוכל להתקבל לאיזיצ'יפ".


עוד בנושא:

בין ג'וניפר לסיסקו, רווחי איזיצ'יפ ממשיכים לצמוח במהירות
במארוול ישראל נלחמים על לבם של מכשירי הסלולר
אינטל ישראל מגייסת 1,600 עובדים חדשים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם