שלמה דברת: אני אופטימי לגבי ההיי-טק, פחות לגבי ישראל - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלמה דברת: אני אופטימי לגבי ההיי-טק, פחות לגבי ישראל

דברת, ממייסדי קרן הון הסיכון כרמל ונצ'רס, אמר אתמול בכנס של פורום MIT ליזמות: "בתעשיית ההיי-טק קל להמשיך לחיות בבועה, שיש שמכנים אותה מדינת תל אביב. אני מודאג מהמצב כאן"

תגובות

שלמה דברת, אחד מבכירי ההיי-טק הישראלי וממייסדי הון סיכון כרמל ונצ'רס, ביקר היום בכנס פורום MIT ליזמות את התנהלות המערכת הפוליטית במדינה. "אני אופטימי לגבי תעשיית ההיי-טק הישראלית. אני פחות אופטימי לגבי מדינת ישראל" אמר דברת, "אנחנו חיים בבועה. קל לנו נורא בתעשיית ההיי-טק להמשיך ולחיות בבועה הנוחה של מדינת ההיי-טק, שיש שמכנים אותה 'מדינת תל אביב'. קל להישאר בבועה אבל אני מודאג מהמצב כאן. במדינת ישראל יש מגזר פרטי יוצא דופן באיכותו. עם יכולות יוצאות דופן. אבל יש לנו מגזר ציבורי עם בעיות קשות מאוד. יש לנו בעיה במנהיגות הפוליטית. בשיטה הפוליטית הנוכחית המדינה עוסקת בהישרדות, ולא בהנהגה. ההנהגה הפוליטית לא מעצבת חברה ולא עוסקת בחזון".

"הבעיה כיום היא במשטר הפוליטי במדינת ישראל. אני לא שותף לדמוניזציה כלפי פוליטיקאים. יש לנו שיטה פוליטית שלא מאפשרת למשול ולהנהיג ולא מבוססת על טובת המדינה. התוצאה היא שהמנהיגות לא עוסקת בבעיות היסוד של החברה הישראלית. לא בחינוך, לא בערכים, ובעוד. אני אזרח מודאג מאוד".

דברת התייחס גם לנושא שסוקר ב-TheMaker - אקזיט מהיר או חברות גדולות. "קשה לדבר במונחים כספיים מהו אקזיט טוב. זה תלוי באיזו תעשייה החברה שאתה משקיע בה פועלת. עם זאת, הדיון בנושא הוא בהחלט לגיטימי. אנחנו בכרמל ונצ'רס התנגדנו למשל לאקזיט של קופרגייט כי חשבנו שלא צריך למכור. אבל זה תלוי גם ביזמים. שירצו להיות כמו אייל ולדמן וגיל שוויד. ושלא יחפשו את האקזיט המהיר".

יזהר שי, מנחה האירוע, שאל בהמשך את דברת האם זה לגיטימי לערב שיקול לגדל חברה לטווח ארוך. לערב ציונות. דברת השיב שזה לא עניין של ציונות. "זה שיקול עסקי, לא שיקול ציוני. אם אתה רוצה להחזיר למשקיעים את הקרן שגייסת בהיקף של לפחותת של פי 3, אז בקרן כמו כרמל מדובר ב-700 מיליון דולר".

"כדי לעשות זאת אתה צריך להגיע לאקזיטים שמחזירים את גודל כל הקרן. להחזיר 100 מיליון דולר באקזיט אחד. אחרת אי אפשר להיות קרן הון סיכון מצטיינת. וכך גם לא בונים תעשייה מצטיינת. תעשיית הון סיכון הישראלית השתנה מאוד בחמש שנים האחרונות. חלק מהקרנות נעלמו או נעלמות. הן נעלמו כי הגישה שלהן היתה קצרת טווח. הדיון האם צריך לחכות ולגדל חברות היי-טק גדולות הגיע אפילו למשקיעים שלנו. חלק לא הסכימו וחלק טענו שאנחנו כן צריכים להוביל לכך שיהיו חברות גדולות. ושלא נמכור מהר"

דברת ציין כי מבדיקה שערכה קרן ויולה, המתמחה בהשקעות מאוחרות, יש כיום 500 חברות היי-טק ישראליות שמוכרות במעל ל-20 מיליון דולר. "נוצרה כמות משמעותית של חברות מתקדמות. יש אתגר מימוני לא קטן. לכן כשישבתי עם נציגי הממשלה הסברתי להם שהם מטפלים בבעיה הלא נכונה. הבעיה היא בהשקעות בשלבים מוקדמים אלא בשלבים מתקדמים יותר. אבל אני אופטימי.. יש היום חברות רבות שמוכורת בעשרות מיליוני דולרים. יש חברות שאפילו הגיעו לכך בשנתיים. אלו תופעות שלא ראינו בעבר".

מרגלית: השקענו רק 9 מיליון דולר בקליקטק

אראל מרגלית, מייסד ומנהל קרן הון סיכון JVP ומועמד לראשות מפלגת העבודה, אמר כי הוא גם מאמין שניתן להקים בישראל חברות היי-טק בוגרות. וזאת גם הסיבה להקמת קרן המתמחה בשלבים מאוחרים, שנחשפה לאחרונה. מרגלית חשף כי JVP השקיעה 9 מיליון דולר בלבד בחברת הבינה העסקית קליקטק ורשמה עד היום רווח של 400 מיליון דולר. מרגלית ציין כי הוא גאה במיוחד על השקעות נטרו וכרומטיס. "לוסנט אמנם הרסה את כרומטיס אבל אני גאה בכרומטיס. חברה נוספת אני גאה בחברת נטרו שעם השקעה של 666 אלף דולר היא הגיעה בתקופת הבועה לשווי של 5.5 מיליארד דולר".

גם מרגלית כמו דברת טוען שהקרנות בישראל יצליחו בזכות העובדה שהללו יקימו חברות בוגרות. "גילינו שאת ההחזרים הגדולים ביותר אנחנו לא עושים בחברות טובות אלא בחברות שהופכות למצוינות. אם חברה הגיעה למכירות של עשרות מיליוני דולרים, אז במקום למכור צריך להמשיך איתה. לפעמים אין ברירה וצריך למכור. אבל אנחנו וחושבים שצריך להשקיע בחברות על מנת שיהיו גדלות".

אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, התייחס אף הוא לנושא של חברות גדולות בהיי-טק הישראלי. "אנחנו מוכרים כרגע בהיקף של 250 מיליון דולר והשווי שלנו עומד קצת מעל למיליארד דולר. אנחנו יכולים, להערכתי, להגיע למכירות של מיליארד דולר לשנה. זה לא קל להיות חברה גדולה. זה לדאוג להרבה פרטים. חשוב מאוד לשמור על הצוות הראשוני ואיתו לרוץ קדימה. עדיין תשעת העובדים הראשונים במלאנוקס נותרו בחברה. אני חושב שהחזר לבעלי מניות יהיה יותר גדול מאשר מצב שבו נקנה על ידי חברה אחרת".


עוד בנושא:

המועצה הלאומית למו"פ תגבש אסטרטגיה לקידום ההיי-טק
JVP של אראל מרגלית מגייסת קרן חדשה בהיקף של 250 מיליון שקל
מרגלית: "המהפכה הבאה בהיי-טק תהיה תרבותית - ולא רק טכנולוגית"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם