"אנו חיים בחברה שוביניסטית": המהפכה הנשית עוד לא הגיעה להיי-טק - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנו חיים בחברה שוביניסטית": המהפכה הנשית עוד לא הגיעה להיי-טק

מחקר חדש מגלה כי מעט מדי נשים מצליחות להשתלב בעולם היזמות הטכנולוגית. רק 11% מהיזמים בארה"ב הן נשים, והיקף הגיוס של חברות שבראשן נשים נמוך. בישראל המצב לא טוב יותר

תגובות

אחת לכמה שנים מתפרסמים מחקרים שבודקים את מיקום הנשים בתעשיית הסטארט-אפים בארה"ב. נושא היזמות והמנכ"ליות בתעשיית ההון סיכון וההיי-טק בארה"ב הוא נושא כאוב וסקר חדש בתחום, של חברת המחקר דאו ג'ונס-ונצ'רס סורס, שפורסם בשבוע שעבר ב"וול סטריט ג'ורנל" מדגים שהמצב שלא השתנה לטובה. רק 11% מהחברות מגובות סיכון ב-2009 כללו אשה בתפקיד מנכ"לית או יזמת.

הסקר הזה משתלב בסקר נוסף של חברת CBinsights שפורסם בתחילת אוגוסט. בסקר זה התמקדו ב-185 חברות אינטרנט בשלבים ראשוניים שגייסו כסף מקרנות הון סיכון במחצית הראשונה של 2010. ב-CBinsights בדקו את כמות הנשים בחברות סטארט-אפ בשלוש המדינות העיקריות שבהן יש מרכזים של קרנות הון סיכון - מסצ'וסטס, קליפורניה וניו יורק. המצב במסצ'וסטס היה הטוב ביותר ושם 27% מהיזמים שגייסו כסף מקרנות הון סיכון עבור חברות אינטרנט היו נשים. בניו יורק 7% מהיזמים הן נשים ובקליפורניה, שם ממוקמת בירת עמק הסיליקון, מדובר ב-6% בלבד. כשמדובר בקבוצה של מייסדים, מתברר שרק 3% הן קבוצות שכוללות רק נשים. 8% הן קבוצות מעורבות, כלומר יזם ויזמת, ו-89% מהקבוצות מורכבות מגברים.

המחקר מצביע על ממצא מעניין נוסף: לא רק ששיעור הנשים בין היזמים הוא נמוך מאוד אלא שהיזמות מגייסות פחות כסף. החציון של גיוסי קבוצות היזמים המעורבות במסצ'וסטס היה 4.2 מיליון דולר לעומת 3.5 מיליון דולר בקבוצות היזמים שכוללות גברים בלבד ו-2 מיליון דולר בקבוצות שכל המייסדות הן נשים. דווקא מצבה של קליפורניה מרשים יותר מבחינת גיוסים של חברות בהן מעורבות נשים בלבד - 4.5 מיליון דולר לעומת 2.3 מיליון דולר של קבוצות מייסדים גבריות. המיקום של נשים בחברות סטארט-אפ שונה משיעורן בחברות בארה"ב, 27% מהעובדים בחברות הנדסה ומדעים בארה"ב הן נשים, אך שיעור בעלי השליטה והיזמיות עדיין נמוך ונמצא בסביבות 5%.

להקים סטארט-אפ במקביל להקמת משפחה

בישראל עדיין לא נערך מחקר שיכול לספק נתונים רשמיים ותמונת מצב מלאה על ההבדל בין המינים בחברות סטארט-אפ, מה שמקשה על דיון בנושא. יש בישראל גוש של הון סיכון וסצינת יזמות שוקקת חיים, אבל עדיין יש מעט מאוד נשים שמנסות להריץ סטארט-אפ או משמשות כמנהלות - בעוד יש הרבה יותר נשים בתעשיית ההיי-טק בתפקידים שונים שאינם קשורים ליזמות או ניהול בכיר.

עינת מצר, מנהלת השקעות בקרן ההון סיכון ג'מיני, מנסה לשפר את המצב באמצעות מפגשים חברתיים במסגרת קבוצת "יזמיות" (http://www.meetup.com/yazamiyot/). המטרה היא לעודד מודעות לנושא ולייצר רשת חברתית אלטרנטיבית לזאת של הגברים. זאת כדי לאפשר לנשים נגישות טובה יותר למשקיעים בחברות טכנולוגיה.

מטרה נוספת היא להשתלב בתוכניות היזמות של האוניברסיטאות והמכללות בישראל כדי לשלב יותר מודלים נשיים לחיקוי בתוכניות אלה וכך לגדל את דור העתיד של היזמיות בישראל. לטענת מצר, השלב שבו נשים מבשילות להקמת סטארט-אפ מקביל לשלב שבו הן מקימות משפחה ומביאות ילדים לעולם. "באופן טבעי להקים חברה בו בזמן שהמשאבים האישיים מושקעים בהתמודדות עם גידול הילדים בגיל צעיר, כשעדיין המעמסה בגידול הילדים נופלת בעיקר על האשה הוא דבר מסובך פי כמה", היא מסכמת.

מצר לא מאמינה שהסיבה שפחות נשים מקימות חברות סטארט-אפ נעוצה במשהו מובנה בנשים. "יש כאלה שיאמרו שנשים לא אוהבות לקחת סיכונים. אני לא חושבת שזה נכון, שכן כמות הנשים היזמות כל כך נמוכה שאי אפשר להסביר זאת רק בסיבה הזאת. בנוסף, יש לא מעט נשים שלוקחות סיכונים לא פחותים ומקימות עסקים קטנים. מדוע אנו רואים אותן בעסקים קטנים, שם המחיר האישי מבחינת השקעת זמן וכסף אינו קטן בהרבה, ואנו לא רואים אותן בסאטרט-אפים?".

רשתות חברתיות שסגורות בפני נשים

אחד היתרונות שיש לגברים בישראל הוא השירות הצבאי שמהווה כור היתוך ליזמי סטארט-אפ. "רבות מהחברות מוקמות על ידי חברים בעלי עבר משותף. למשל, די מקובל לראות גברים ששירתו יחד בטייסת, בשייטת או במודיעין, שאחר כך מקימים חברות ביחד או משקיעים בחברים", אומרת מצר. "מסיבות מובנות, לנשים יש פחות נגישות לרשתות חברתיות אלה".

מצר מאמינה שיתכן וקיימות השפעות סביבתיות על השאיפות של נשים שמונעות מהן להיות יזמיות. "עובדה היא שכבר מגיל צעיר רואים יותר ילדים משתתפים בתוכניות של יזמים צעירים מאשר ילדות. האם זה בגלל שהם נוטים ללכת לחוגים בקבוצות ואין הרבה ילדות שנמשכות לתוכניות אלה במקור? האם בגלל שהורים או הצוות החינוכי מעודדים יותר ילדים ללכת לתוכניות אלה מאשר ילדות? האם הסיבה היא בגלל שרוב העול הכלכלי של המשפחה נתפש כאחראיות של הגבר ולכן הוא יהיה מוכן לקחת יותר סיכונים בכדי להבטיח את עתידו הכלכלי? האם בגלל שבעיתונים כמעט ולא רואים נשים ש'עשו זאת' והתחום נתפש כגברי?".

מצר מאמינה שאחת הבעיות היא היעדר מודל חיקוי. כך למשל אין הרבה מרצות אורחות בתוכנית היזמות של האוניברסיטאות וכן יש מספר מצומצם של נשים המכהנות כשותפות מנהלות בקרנות הון סיכון, שמחליטות באילו חברות להשקיע. "יש השפעה ישירה של כמות הנשים המשקיעות על כמות החברות עם שותפה אישה שמקבלות השקעה", אומרת מצר. "בארה"ב נשים מייצגות 15% מהמשקיעים הפרטיים ורק כ-7% מהשותפות בקרנות הון סיכון. מה שיכול להסביר מדוע ב-2008 ל-30% מהסטארט-אפים היתה שותפה אשה, אך רק ב-10% מהחברות שקיבלו כסף היתה שותפה אישה. במחקר בנושא נמצא שבקרנות בעלות לפחות שותפה אשה אחת היה סיכוי גבוה ב-70% להוביל השקעה בחברה שהוקמה על ידי אשה".

נשים לא מתמקדות בתחום אחד

בישראל המצב גרוע לא פחות. עמית כנעני, לשעבר מנהלת מוצר בחברת וויקס, וכיום מייסדת שותפה עם ימי גליק לחברת וויקידו, חושבת גם היא כי המצב בישראל בעייתי. כנעני היא אם לשתי ילדות ובעלת ותק של יותר משש שנים בתעשיית הסטארט-אפים הישראלית. לדבריה החברה מאבדת משאב יקר בכך שאין מספיק יזמיות טכנולוגיות. כמו מצר, גם כנעני טוענת לצבא יש תפקיד חשוב ביצירת מאגר של יזמים שמסוגלים מאוחר יותר להקים חברה ומוסיפה לכך את המחוייבות של הנשים לילדים ומשפחה. "קשה מאוד להיות ממוקד ב-100% בסטארט-אפ כשאתה בעל משפחה, אך בשורה התחתונה אין סיבה פרקטית מדוע אשה לא תוכל להקים ולנהל חברת סטארט-אפ", מסבירה כנעני. "לנשים יש גם נטייה להתפרס על תחומים רחבים וזה יכול להיות קצת בעייתי כשאתה מנהל סטארט-אפ. בניהול חברה צריך שתהיה ממוקד".

כנעני מאפיינת את היזמיות הישראליות "שמתי לב שבמקרים בהם יזמיות מקימות חברות הן לא מגיעות מעולם הטכנולוגיה, אלא מעולם התוכן והשיווק. יש פחות יוזמות טכנולוגיות כי יש פחות נשים במקצועות טכנולוגיים. אבל זה לא אומר שהן לא נמצאות בהיי-טק. הן נמצאות שם בתפקידי ניהול פרויקטים, ניהול מוצר, שיווק והן עושות עבודה לא פחות טובה מגברים. פשוט הדרך שבה יזמות נעשית בישראל מקשה על נשים".

החברה הישראלית שוביניסטית ומקשה

מנהלת בכירה בהיי-טק הישראלי מאמינה שהעובדה שהחברה הישראלית שוביניסטית קשורה לעניין. "ליזמיות רבות יש חיי משפחה שמונעים מהם להיות בחוד היזמות מבחינת הזמן הנדרש. אנו חיים בחברה שוביניסטית שבה נשים מקוטלגות ככאלה שנוטות להקשיב לאחרות מאשר נתפשות כמנהיגות. גברים ישראלים, כמו גם גברים אחרים ברחבי העולם, תופסים נשים חזקות כ'גבריות'. המחיר שנשים יזמיות צריכות לשלם עבור חיי משפחה ודימוי אישי גבוה מדי".

אורלי יקואל, בלוגרית שמסקרת רבות את תעשיית האינטרנט הישראלית והעולמית, מאמינה שקיימות סיבות רבות למיעוט יזמיות בעולם הטכנולוגיה, אך הן נעוצות בעיקר בנשים עצמן. "אני רואה מסביבי המון נשים שמתעניינות או בעלות תפקיד בחברות סטארט-אפ, אך מעטות בעצם מנהלות או יזמו את הפרויקט בעצמן. זה לא אומר שנשים מבריקות אלו לא יכלו לעשות זאת, זו פשוט החלטה שלהן לא לעשות זאת. יכול להיות שהתזמון לא מתאים, יכול להיות שזה נובע מפחד שהקריירה תשלט על דברים אחרים. אולי הן מפחדות שהן לא יקבלו אותן כשוות בתעשייה. בסופו של דבר זו החלטה שלהן לא להגיע לשם. ולא משום שהגברים שולטים בתפקידים הניהוליים.

"מניסיון אישי אני יכולה להגיד שמעולם לא חשתי נחיתות כלשהי מצד הגברים. תמיד חיבקו את מה שאני עושה ועד היום מפרגנים לי בצורה כזאת שנותנת לי כוח להתקדם. עם הבנות דווקא היה יותר קשה. דווקא הן לא פירגנו במיוחד ויחסו את ההצלחה של מה שאני עושה למראה חיצוני, קשרים, וכל מיני השמצות אחרות. בשורה התחתונה זה לא פשוט להקים סטארט-אפ ולא משנה מה מין היזם. כשאני חושבת בעצמי ללכת עד הסוף עם רעיון שעלה לי, אני תוהה קודם כל אם זה באמת משהו שצריך ויכול להצליח ורוב השיקולים מסתובבים סביב עניין זה. אישית אני חושבת שיש הרבה יותר נשים בעולם הטכנולוגי מבעבר".

יזמיות בישראל - בעיקר במדעי החיים

תעשיית ההיי-טק בישראל מונה קרוב ל-4,000 חברות. רק חלקן הקטן זוכות להשקעות הון סיכון. קרן הון סיכון ישראלית ממוצעת רואה מאות חברות בשנה ומבצעת רק השקעות בודדות. רובן בחברות שהקימו יזמים גברים. אבל יש שני תחומים שמושכים נשים לתפקיד יזמיות או מנהלות - חברות מענף מדעי החיים וחברות אינטרנט. בתעשיית מדעי החיים אפשר למצוא יזמיות ומנהלות כמו ד"ר דפנה חפץ מטרנספארמה, ד"ר פנינה פישמן מכנפייט, ד"ר כנרת סויצקי מ-BiolineRx, ד"ר תמר טננבאום מ-HealOr, ד"ר אירית יניב ממטהקיור, ד"ר טלי סיון מאינקה מדיקל סיסטם, ד"ר תהילה היימן מגלוסנס וד"ר ליאת צורף מסלנדר מדיקל.

בתעשיית האינטרנט אפשר בנקל למצוא כמה דוגמאות לנשים שהקימו או ניהלו חברות. למשל אורית חשאי, שבתפקידה האחרון עמלה על הסטארט-אפ האינטרנטי שלה וטרינאס, אתר שמציג חלונות ראווה מכל העולם, וכיום היא משמשת כמסייעת באיתור השקעות בקרן ונצ'רס; או גלי רוס, היזמת מאחורי חברת הסטארט-אפ Razoss, שמנסה בימים אלה לפתח פטלפרומה שמאפשרת לכל גולש לשלב אפליקציות לדפדפן שלה בצורה חכמה; ויעל אליש ששימשה כמנכ"לית חברת האינטרנט הישראלית eSnips שנמכרה לחברת לוגיה.

מנהלת בכירה בתעשיית ההיי-טק אומרת שאין פלא שלא מעט יזמיות בחרו בענף מדעי החיים. "ענף מדעי החיים הוא ענף שהמוצרים שהוא מוציא מתוכו הם בתחום השירות, טיפוח, גידול וטיפול. כל אותם תחומים שחזקים אצל נשים". סיבה נוספת היא המצע שעליו גדלות היזמים והיזמיות הישראלים. לא מעט נשים יזמיות למדו באוניברסיטה כימיה, פיסיקה, רפואה וביולוגיה - תחומים שמובילים אחר כך ליזמויות ולחברות סטארט-אפ מתחום מדעי החיים (פארמה וביוטכנולוגיה). זאת בניגוד לחברות הסטארט-אפ מענף טכנולוגיות המידע (IT), שבהן לא מעט מהיזמים שירתו בצה"ל.


עוד בנושא:

מייסד טק קראנץ': "נשים הן יזמיות גרועות רוב הזמן"
ללכוד את מיס פק-מן בכיכר מסריק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם