המהנדסות שמבקשות לשבור את הסטיגמה על נשים בהיי-טק - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהנדסות שמבקשות לשבור את הסטיגמה על נשים בהיי-טק

התדמית הגברית של הענף מרתיעה נשים צעירות, שבוחרות ללמוד מקצועות אחרים. שתי מהנדסות בגוגל ישראל בחרו להילחם במצב: אלה אירגנו כנס שבו ניסו לשכנע 500 תיכוניסטיות להצטרף לחיים הטובים בהיי-טק

תגובות

הדימוי הקלאסי של עובד היי-טק הוא של גבר ולא של אשה". דברים אלה, שיוצאים מפיה של התיכוניסטית טל ולדרסקי, מדגימים היטב את אחד הגורמים המרכזיים לשיעורן הנמוך יחסית של הנשים בענף ההיי-טק: התדמית הגברית שיש לו. בעוד שטאבו המגדר נשבר כבר מזמן במקצועות תובעניים לא פחות, כמו עריכת דין ורפואה, תחום ההיי-טק עדיין נשלט על ידי הגברים. שתי מהנדסות תוכנה בגוגל ישראל, דניאלה רייכמן ומיכל סגלוב, החליטו שלא להסתפק במתיחת ביקורת על העניין - ולפעול כדי לעודד נשים צעירות לבחור בלימודים של מקצועות טכנולוגיים.

אין זה מקרה שהיוזמה נולדה דווקא אצל עובדות בגוגל: החברה מעודדת את עובדיה בכל העולם, וגם בישראל, להקדיש כ-20% מזמן העבודה שלהם לעניין טכנולוגי שאינו קשור באופן ישיר לפרויקט שעליו הם עובדים. המטרה היא לעודד יצירתיות, וכן לקדם נושאים לא סטנדרטיים. בשנה וחצי האחרונות ניצלו רייכמן וסגלוב את הזמן שהעניקה להן גוגל כדי לארח קבוצות של תלמידות תיכון במרכז הפיתוח של החברה בתל אביב. במפגשים למדו התיכוניסטיות על העבודה בתחום ההיי-טק, ושמעו מהמארחות שלהן מדוע אין אמת בדעות הקדומות שיש להן על המקצוע.

ביום שלישי האחרון עלה הפרויקט של רייכמן וסגלוב מדרגה, כש-500 תיכוניסטיות מכיתות ט'-י' מכל המדינה הגיעו ליום עיון במדעי המחשב שנערך במכון ויצמן ברחובות. יום העיון נפתח בהרצאה של רייכמן, שכותרתה "על מדעי המחשב בעולם האמיתי - הדגמה על מוצרי גוגל", ובהמשך הרצתה פרופ' מיכל אירני ממכון ויצמן על האתגרים שבתחום הראייה הממוחשבת. לאחר מכן נערך פאנל בהשתתפות נשים מתחום מדעי המחשב.

להכיר את התחום מגיל צעיר

ביום העיון השתתפה גם ד"ר תמי לפידות, מנהלת מרכז המורים הארצי למדעי המחשב. "תוכנית הלימודים במדעי המחשב בתיכונים בישראל היא מהמתקדמות בעולם, אבל בשנים האחרונות יש ירידה גדולה במספר הבנות שבוחרות ללמוד את המקצוע", היא מספרת. "ערכתי השנה בדיקה ב-40 בתי ספר, ונדהמתי לגלות שבחלק מהם אין כלל תלמידות שלומדות מדעי המחשב. במקרים אחרים שיעור התלמידות במדעי המחשב הוא 10%. באף מוסד לימודים לא עולה חלקן של הנשים על 25%".

למה זה קורה?

"אין שום סיבה קוגניטיבית או פיזיולוגית לכך שנשים לא ילמדו מדעים וטכנולוגיה. יש רתיעה בגלל סטיגמות ודעות חברתיות, וזה לא משהו שאופייני רק לישראל. בכל העולם בנות נרתעות מלימודי מקצועות מדעיים והנדסיים, שנתפשים כגבריים. חשבנו שבאמצעות יום העיון נוכל לפנות לתלמידות שבשנה הבאה יצטרכו להחליט אם ללמוד מדעי המחשב, ולהסביר להן שאין שום מניעה שילמדו את המקצוע. להפך, המחקרים מראים כי נשים שבוחרות ללמוד את המקצוע דווקא מאוד מצליחות ומשיגות ציונים גבוהים, אפילו יותר מגברים.

מדוע חשוב שיותר נשים יעבדו בתחום ההיי-טק?

"סטודנטים פונים כיום פחות ללימודי מקצועות מדעיים וטכנולוגיים ומעדיפים ללמוד מינהל עסקים ומשפטים. צריך למלא את השורות, ולנשים יכולה להיות תרומה ייחודית בהיי-טק. יש להן חשיבה יצירתית ייחודית".

רייכמן מצטרפת לדעתה של לפידות לגבי היתרונות של חשיבה נשית. "אם כל המתכנתים היו אותו הדבר, כל המוצרים הטכנולוגיים היו נראים אותו הדבר ולא היו פונים לקהלים אחרים", היא אומרת. "לדוגמה, כשפיתחו את כריות האוויר לכלי רכב לא התאימו אותן לנשים ולילדים, אלא רק לגברים - כי כל המהנדסים היו גברים. גם כשפיתחו את הטכנולוגיה לזיהוי קול היא לא היתה מסוגלת לזהות בהתחלה קול נשי. לכן חשוב שאנשים שונים יעסקו בטכנולוגיה - לא רק נשים, אלא גם אנשים עם מוגבלויות וכאלה שמגיעים מרקעים ומוצאים שונים".

לדברי רייכמן, היו פרויקטים שבהם היתה האשה היחידה בצוות - ולדעתה סיפקה נקודת השקפה שונה. רייכמן אומרת כי לדעתה יש פחות נשים במקצועות טכנולוגיים מפני שפחות בנות נחשפות לטכנולוגיה בגיל צעיר. היא מעידה על עצמה כי נחשפה לעולם המחשבים רק בצבא, כששירתה בחמ"ן תלפיות. "אנשים רבים שעבדתי אתם התחילו לתכנת בגיל צעיר מאוד, אבל אני לא", מספרת רייכמן. "תמיד הרגשתי שיש להם יתרון בגלל כל אותן שנות ניסיון. קצת חבל שלא נחשפתי למדעי המחשב בגיל צעיר, אבל מצד שני - ללא הצבא הייתי מפספסת את הקריירה הזאת. הייתי רוצה שלבנות שהגיעו לכנס תהיה חוויה שונה והן יכירו את האופציות שלהן בגיל צעיר".

ועורכות דין לא עובדות קשה?

סגלוב, ששירתה גם היא בחמ"ן תלפיות, אומרת כי הסטיגמה של מקצוע ההיי-טק ככזה שאינו מתאים לנשים לא נכונה. "זו סביבה שמאפשרת המון גמישות", היא מסבירה. "ובכלל - יש מקצועות רבים שבהם צריך להשקיע הרבה אם רוצים להצטיין. עורכות דין לא עובדות קשה? מורות לא יושבות בבית ובודקות עד הלילה מבחנים?"

יוסי מטיאס, מנהל מרכז הפיתוח של גוגל בישראל, אומר כי חשוב שהתפלגות העובדים בכל מגזר תשקף את המצב באוכלוסייה. "יש בעיה בכל הקשור למספר הנשים בתעשיית ההיי-טק לעומת משקלן באוכלוסייה, הוא מודה. "מעבר לכך, לנשים יש תרומה מעצם השונות שהן מכניסות למקום העבודה. היוזמה של רייכמן וסגלוב לתקוף את הנושא כבר מהתיכון בהחלט עשויה להשפיע. זה היה מרתק לראות 500 נערות מאזינות בריכוז, שואלות שאלות ונחשפות לכל נושא העבודה של נשים במגזר הטכנולוגי".

יש הטוענים שלנשים קשה להתמיד בעבודה בתחום ההיי-טק, שנחשבת למאוד תובענית.

"עבודה בכל תחום היא עניין תובעני, ולכן חשוב לעודד איזון בין עבודה למשפחה. וזה נכון באותה מידה לגברים ולנשים. בנוסף, לענף ההיי-טק דווקא יש יתרון כי הוא מאפשר גמישות רבה יותר ממגזרים אחרים".

טל ולדרסקי, הלומדת בתיכון הרצוג בכפר סבא, החליטה שלא להירתע מהדימוי הגברי שדבק בתחום ההיי-טק וללמוד מדעי המחשב ברמה של 5 יחידות. והיא לא היחידה. "היחס בין הבנים לבנות במגמה הוא חצי-חצי. זה די חריג, כי בשנים קודמות היו רק שתיים שלוש בנות", היא מספרת. "בהתחלה חשבתי שמחשבים לא מתאימים לי, אבל משהו השתנה. החלטתי לתת לזה צ'אנס ואני מאושרת. אני אוהבת את המקצוע ורואה את עצמי עובדת בתחום. זה עוד רחוק ממני, וכשאני חושבת על העתיד נראה לי קשה לעבוד בהיי-טק ובמקביל לעסוק במטלות נוספות. אבל אני מאמינה שלמרות הקשיים אני אסתדר".


ענף ההיי-טק - פי שניים גברים מנשים

באוכלוסייה הכללית בישראל מספרם של הנשים והגברים שווה - ולמרות זאת, נשים מאיישות רק כשליש מהמשרות בענף ההיי-טק. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2008 הועסקו בענף ההיי-טק 259.5 אלף עובדים - מהם 171.2 אלף גברים ו-88.3 אלף נשים. כלומר, בענף יש כמעט פי שניים גברים מנשים. חוסר איזון זה אינו צפוי להשתנות בקרוב, מפני שקצב הצמיחה של מספר הנשים המועסקות בהיי-טק נמוך מקצב הצמיחה בקרב גברים: ב-1999-2008 חל גידול של 40% במספר הנשים העובדות בהיי-טק, בעוד שמספרם של הגברים בענף עלה בכ-70%.



פרופ' ארזה צ'רצ'מן, המרכזת את נושא מעמד האישה בטכניון, חיברה ב-2006 דו"ח שבחן את ייצוגן של הנשים במוסד. מהדו"ח עלתה תמונת מצב עגומה, שלפיה הטכניון נשלט בעיקר על ידי סטודנטים גברים. כך למשל, שיעור הגברים בקרב הסטודנטים בטכניון הוא כ-65% בקרב הלומדים לתואר ראשון, 62%, בקרב הלומדים לתואר שני ו-57% בקרב הלומדים לתואר שלישי. בסך הכל, 64% מהסטודנטים בטכניון הם גברים (כל הנתונים נכונים למאי 2006). בקרב הלומדים מדעי המחשב בטכניון מספרן של הנשים נמוך אפילו יותר. ב-2006 החלו ללמוד את המקצוע 46 סטודנטיות בלבד, לעומת 193 סטודנטים. ב-2005, היו הנשים רק 24% מהסטודנטים שנרשמו ללימודים לתואר ראשון במדעי המחשב.

מחקר שערכה לריסה איידלמן מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון מצביע על כך שלחינוך המוקדם של נשים יש השפעה על בחירתן של רבות מהן שלא לעבוד בתחום ההיי-טק. המחקר, שבוצע בהנחיית פרופ' אורית חזן, בחן את מספר תלמידות התיכון הלומדות מדעי המחשב בהיקף של 5 יחידות לימוד. מהמחקר עולה כי שיעור התלמידות מקרב הזכאים לבגרות במדעי מחשב קטן והולך. ב-1995 היו התלמידות 53.2% מהזכאים לבגרות במדעי המחשב ברמה של 3, אך ב-2003 ירד שיעורן ל-44.9%. בקרב הזכאים לבגרות במדעי המחשב ברמה של 5 יחידות נותר שיעורן של הנשים כמעט קבוע במשך השנים - כ-26%-27%.

איידלמן טוענת כי העובדה שתלמידות נמנעות מלימודי מדעי המחשב חוסמת בפניהן את ההזדמנויות החינוכיות והכלכליות שמספק המקצוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם