הכל אודות פארם-ויל: המשחק שמשגע את הרשת - דיגיטל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכל אודות פארם-ויל: המשחק שמשגע את הרשת

ביום הם עורכי דין או אנשי תקשורת - בלילה הם מעבדים את האדמה, זורעים ונפגשים עם חוואים נוספים - בפייסבוק. בתוך 4 חודשים הצמיח המשחק פארם-ויל 60 מיליון שחקנים ופוטנציאל רווח של חצי מיליארד דולר לממציאיו

תגובות

אוולין ארפולג, 27, ובן זוגה ישבו מול הטלוויזיה בביתם בתל אביב וצפו בסרט. אלא שבדיוק אז, בשיא המתח, נזכרה אוולין שהיא שכחה לקצור את היבול בחווה שלה. לקול מחאות בן הזוג היא עצרה את הסרט והלכה לקצור. היא לא היתה צריכה להחליף בגדים או לצאת החוצה כדי לבצע את המטלה - אלא בסך הכל להדליק את המחשב ולהתחבר לפייסבוק. שם חיכתה לה החווה החקלאית הווירטואלית שלה, שאותה היא מטפחת במשחק פארם-ויל (Farmville).

"זה היה בתקופה שהייתי ממש מכורה והחבר שלי איים אז שישרוף לי את החווה. מאז כבר סידרתי את החווה שלי והורדתי את הפעילות למינימום. רק קוצרת וזורעת, אבל לא יותר מרבע שעה ביום". הווידוי הזה אולי נשמע מוזר, אבל יש כמעט 60 מיליון בני אדם ברחבי העולם שיכולים להזדהות עם ההתמכרות החקלאית של ארפולג - לאחר שהצטרפו למשחק שעלה לאוויר ב-19 ביוני השנה. כתוצאה מקצב ההצטרפות המסחרר, כבר זכה פארם-וויל לתואר "המשחק הגדל במהירות הגבוהה ביותר אי-פעם".

ההפתעה הגדולה: פארם-ויל לא כולל מלחמות, אלימות, מוות, סקס או עולמות פנטסטיים - הרכיבים המוכרים במשחקים מצליחים. יש בו רק עבודת אדמה ומסחר חקלאי. הגיבור, מי היה מאמין, הוא בעל חווה. בתחילת המשחק מקבל החוואי המתחיל שטח אדמה קטן ומעט כסף. המטרה שלו היא להקים חווה לתפארת - ובשביל זה צריך עוד כסף. לשם כך מבצע החוואי משימות שונות ובהן עיבוד חלקות אדמה, נטיעת עצים וטיפול בחיות משק. על יבולים שונים מתוגמל השחקן בכסף וירטואלי וב"נקודות ניסיון" שמקדמות אותו משלב לשלב. ככל שהשחקן מתקדם בשלבים הוא יכול לרכוש זרעים ליבולים משתלמים יותר כלכלית, ולרכוש אביזרים לחווה כמו ציוד חקלאי כבד, בתים או אסמי תבואה, שגם הם בתורם יסייעו לו להתקדם במשחק. בפייסבוק לבדה יש כיום תשעה משחקים חקלאיים ויותר מ-72 מיליון חקלאים במשחקים המובילים.

איך הפכה דווקא החקלאות ללהיט ברשת?

"כולם יודעים מה זה גינון ושתלו פעם משהו. כולם פשוט מבינים את זה", מסביר מארק סקאגס, ראש צוות פיתוח פארם-ויל וסמנכ"ל בזינגה, מפתחת המשחק. "המשחק פונה ליצר ולצורך לטפח ולספק הגנה, כמו משחק הטמגוצ'י שהיה בזמנו להיט בקרב ילדים", מוסיף הסבר אחר פרופ' שיזף רפאלי, ראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה וראש המרכז לחקר חברת המידע שלה, "ההבדל הוא שבטמגוצ'י זה היה בקנה מידה קטן, ובפארם-ויל זה בגדול".

ערבות ההדדית זה כאן

בפארם-ויל אפילו החקלאי המוצלח ביותר לא יכול להתקדם אם הוא לא מכיר חוואים אחרים, כלומר שחקנים אחרים. כדי לצבור נקודות ולהרוויח כסף, חייבים הגולשים לעזור לשכניהם בתחזוקת החוות שלהם, לשלוח ולקבל מהם מתנות. חלק מהוויראליות של המשחק נעוצה בכך שהשחקנים מדווחים לחבריהם על כל פעולה בחווה, באמצעות עמוד העדכונים של פייסבוק.

יובל בריל, 46, מראשון לציון הוא רואה חשבון ביום וחקלאי מסור בלילה: "אני נכנס למשחק כל כמה שעות ומשקיע כ-25-15 דקות בכל פעם. זה נהפך לשגרה עבורי, כמו בדיקת דוא"ל או כניסה למסנג'ר", מספר בריל על ההרגל החדש, שאליו התמכר בהדרגה ובעקבות לחץ קבוצתי. "בהתחלה לא היה שם משהו שגרם לי להישאר. אבל אחרי שבוע, כשראיתי שהחברים כל כך נהנים, חשבתי שכדאי לבדוק על מה כל הסיפור. לדעתי המרכיב השיתופי הוא מה שהופך את המשחק למדבק. ונראה לי שיצר התחרותיות הוא מה שמנהל את זה". בריל, שהגיע כבר לשלב 30 במשחק, צודק. פארם-ויל הוא חלק מז'אנר חדש של משחקי אינטרנט - "משחקים חברתיים" - שמתקיימים רק במסגרת הרשתות החברתיות, ובמיוחד בפייסבוק. השחקן חשוף לזירת המשחק של חבריו ובלי עזרה לזולת הוא לא יכול להתקדם.

לצד פארם-ויל, אפשר למצוא בפייסבוק משחקים חברתיים נוספים: מלחמות מאפיה, שבו 25 מיליון שחקנים; משחק חווה נוסף בשם פארם-טאון, עם 18 מיליון שחקנים וחברת החיות (Pet Society), משחק נוסף שגם לו מספר דומה של שחקנים (ראו תרשים על המשחקים המובילים בפייסבוק). על פי "ביזנסוויק", אם ב-2008 היו ברשת "רק" 50 מיליון שחקנים חברתיים, עד סוף 2009 צפוי מספרם לזנק לכרבע מיליארד. "העניין החברתי הוא זה שעושה את כל הסיפור של המשחקים האלה", מסביר פרופ' שיזף רפאלי. "היחסים בין השחקנים חשובים יותר מהיחסים בין השחקן למשחק. כללי ההתנהגות בין השחקנים אינם ברורים - וזה הקסם".

ויש גם עצומות

אחת ההצלחות הגדולות של המשחקים החברתיים היא שהם מצליחים להגיע לקבוצות גיל שבאופן מסורתי משחקות פחות. בעבר פנו המשחקים לגולשים צעירים מאוד ולמבוגרים מאוד - גילים שבהם לאנשים יש יותר זמן או כסף פנוי. או גם וגם. בריל מספר שרבים מחבריו בני ה-40 נשבו במשחק. "לילדים יש פחות סבלנות לעניין ההתקדמות בשלבים, למבוגרים יותר".

עם הגיל, באה התודעה המעמדית. כמו כל איגוד מקצועי חזק, גם חקלאי פייסבוק יודעים איך להפגין ולערוך עצומות - את מקום הממשלה ממלאת החברה המפתחת - זינגה. "הגולשים כבר פירסמו עצומות שקוראות להגדלת שטחי החוות, הוספת בעלי חיים חדשים כמו כלבים וחתולים, ואפילו למען האפשרות לגדל מריחואנה", מספרת ארפולג, בעלת חברת תרגום, שגם היא כבר הגיעה לשלב 30 במשחק ונחשבת אחת החלוצות ("הייתי מ-8 מיליון המצטרפים הראשונים"). לדברי ארפולג מאבק אחד כבר צלח - ובקרוב יורשו החקלאים לגדל גם פרחים בערוגות. מריחואנה עוד לא.

כמו במציאות, בזמן שהחקלאים עובדים בחריצות את אדמותיהם מישהו אחר גוזר את הקופון: חברת זינגה (Zynga), שחתומה על ההצלחה של פארם-ויל, היא הכוכב העולה בשמי תעשיית המשחקים החברתיים. החברה מסן פרנסיסקו רשמה בסוף ספטמבר כ-130 מיליון משתמשים, ביותר מ-30 משחקים, לאחר שהגדילה את מספר המשתמשים פי ארבעה בתוך חצי שנה בלבד. זינגה אחראית גם לעוד שלושה מבין עשרת המשחקים החברתיים הפופולריים ביותר בפייסבוק. משחק חדש לפייסבוק שהשיקה בתחילת החודש בשם קפה וורלד, צבר 10 מיליון משתמשים בתוך שבוע בלבד. המתחרות הבולטות של זינגה הן פלייפיש (Playfish) עם 5 מבין 25 המשחקים המובילים בפייסבוק ופליידום (Playdom) ששולטת במצעד המשחקים במייספייס.

פארם-ויל היא בכלל חיקוי, טוען אריק אלדון מהאתר Inside Social Media Games המסקר את תעשיית המשחקים החברתיים, "זינגה לא הצטיינה במקוריות במשחקיה". כישרונה של החברה, לדבריו, הוא ביישום וביצוע. בזינגה לא טורחים להכחיש. בראיון ל-TheMarker הודה מארק סקאגס, סמנכ"ל בזינגה, שמטרת החברה היתה לייצר גרסה משלה למשחק קיים. "נכנסנו לתהליך פיתוח זריז מאוד, ויצרנו את המשחק בתוך חמישה שבועות בלבד. היינו מופתעים ממהירות הצמיחה וכדי שהשחקנים ימשיכו לשחק אנחנו מקפידים להוסיף כל הזמן תוכן חדש".

ערימות של כסף קטן

בניגוד לפייסבוק, ששווייה אמנם מוערך במיליארדי דולרים אך עדיין לא למדה כיצד לתרגם אפליקציות למזומנים, מתברר שחוות וירטואליות מצליחות לייצר לא מעט כסף. המכירות השנתיות של זינגה מוערכות כיום ב-100-200 מיליון דולר. לפי הערכות, המתחרה פליידום כבר הגיעה להכנסות של 50 מיליון דולר.

רוב ההכנסות של זינגה ומתחרותיה מגיעות מתשלומים זעירים (micropayments) - שהגולשים המכורים מוכנים לשלם בעבור משחקי פרימיום, מוצרים וירטואליים או כסף וירטואלי. אמנם מדובר ב-2%-10% בלבד מהגולשים והתשלומים הם זניחים - כדולר לשעה במשחקי הפרימיום - אבל במאסות גדולות, הסכומים נערמים.

ממש כמו בקמפיין הבחירות של ברק אובמה - מעט כסף של הרבה אנשים שווה לשורה תחתונה מרשימה: החברות המובילות בתחום המשחקים החברתיים צפויות להרוויח השנה כ-150 מיליון דולר, מעריכים גורמים בתעשייה. בנוסף, כ-50 מפתחים קטנים של משחקים מרוויחים בין חצי מיליון למיליון דולר בשנה ויותר מ-100 נוספים מרוויחים בין רבע מיליון לחצי מיליון דולר בשנה. ביחד יכולים השחקנים הקטנים להגיע ל-100 מיליון דולר הכנסות ב-2009.

חברות המשחקים החברתיים לא מסתפקות בתשלומים הזעירים ומנסות למצוא מקורות נוספים להגדלת ההכנסות. זינגה, למשל, מוכרת באתריה לא מעט מודעות. היא גם משתפת פעולה עם אתרים רבים לפי מודל של תגמול בכסף וירטואלי בפארם-ויל. כלומר, גולש שנרשם לאחד מהאתרים שמשתפים פעולה עם זינגה, יקבל תמורת הכסף האמיתי שישלם (מלבד השירותים שמציע האתר, מקזינו עד תוכניות דיאטה) כסף חווה וירטואלי. המתחרה, פליידום השיקה לאחרונה כרטיסי prepaid עם אשראי למשחקיה - פתרון אידיאלי לבני נוער נטולי כרטיס אשראי. גורמים בתעשייה מעריכים שאם זינגה תחליט להנפיק בשנה וחצי הקרובות, היא תעשה זאת לפי שווי של 600-500 מיליון דולר.

בדומה למפתחים, גם הגולשים צפויים להתרגש, אבל לא תמיד מהסיבות הנכונות: "המערכת תהיה יותר ויותר חכמה ותדע עלינו יותר, המשחק ייתפר למידתנו ויהיה קשה יותר להבדיל בין האדם שמשחק לדמות שמייצגת אותו במשחק (אווטאר)", אומר רפאלי. "הגבולות בין המציאות והמשחק ייטשטשו, בדומה לסדרות הריאליטי בטלוויזיה. אם גוגל למשל תקנה את פארם-ויל ותחבר למשחק את מה שהיא כבר יודעת עלינו - צפויה לנו חוויה קצת יותר עמוקה מאשר להחליט אם לגדל תות שדה או לא. מפחיד? אולי. אבל בלי פחד הרי אין משחק".


הבעלים של זינגה: יזם מצליח, מנהל בעייתי

בראש זינגה עומד היזם מארק פינקוס, שבעברו שורה של חברות סטארט-אפ שהקים וניהל. פינקוס, בן 43, גדל בשיקגו ולמד מינהל עסקים בהרווארד. לאחר לימודיו עבד כאנליסט בחברת ייעוץ כלכלי וניהול נכסים ואת קריירת היזמות שלו התחיל ב-1995 עם הקמת Freeloader שהציעה שירות דחיפת מידע ברשת (Push). החברה נרכשה אחרי פחות משנה תמורת 38 מיליון דולר. לאחר מכן הקים פינקוס את SupportSoft שסיפקה תמיכה טכנית למערכות הפעלה של מיקרוסופט.

לאחר שעזב את החברה, פתח ב-2003 את אתר הקהילות - tribe.net מהסנוניות הראשונות שבישרו על עידן הרשתות החברתיות ונמכר בסופו של דבר לסיסקו. עד המכירה התגלו באתר לא מעט בעיות כולל עימותים בהנהלה, שינוי גישה בנוגע להעלאת תכנים (בשלב מסוים נאסרו באתר תכנים בעלי אופי מיני, דבר שקומם רבים מהגולשים) ונמתחה ביקורת על תפקודו של פינקוס ועל כישורי הניהול שלו. למרות הצלחותיו, יש הטוענים שפינקוס לוקה ביכולות הניהול ובכישורי המשא ומתן שלו, דבר שעלול להיות מכשלה לקראת הנפקה אפשרית של זינגה. מלבד יזמות, פינקוס גם משקיע בכמה חברות. בהן פייסבוק, הרשת החברתית Friendster (שנרכשה לאחרונה על ידי פייסבוק), Brightmail (שנרכשה על ידי סימנטק) ומנוע החיפוש לבלוגים Technorati.  אסף לבנון



עוד בנושא:

לא רק פייסבוק: 14 אתרים לשעות הפנאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם