האחראית על הפלזמות - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האחראית על הפלזמות

סא"ל ליאורה שכטר, CTO ביחידת התקשוב וטכנולוגיית המידע (לוט"ם) טוענת בראיון ל-TheMarker IT שצה"ל כבר אינו מוביל טכנולוגי. לדבריה, הצבא אמנם מוביל למשל בלוחמה אלקטרונית, "אך אין זה המצב בכל התחומים"

תגובות

מלחמת לבנון השנייה היתה שדה ניסוי לטכנולוגיות חדשות רבות אשר השתלבו בצה"ל בשנים האחרונות. מהעובדה שתוצאות המלחמה נתפסו כהפסד סבלו לא רק הפוליטיקאים ובכירי הצבא - גם האמצעים הטכנולוגיים הפכו עם סיום המלחמה לנושאים באשם. ידועות מכל הן הפלזמות שבתום המלחמה הפכו לסמל לנתק שנוצר בין הדרגים הבכירים לנמוכים. הראשונים הואשמו בכך שהעדיפו להישאר ספונים בחדרי ניהול המלחמה, במקום בין חיילים הפרוסים בשטח.

תכירו את ליאורה שכטר, ה-CTO החדשה (יועצת טכנולוגית) ביחידת התקשוב וטכנולוגיית המידע (לוט"ם) באגף התקשוב, שמודה בחצי פה: "כן - אני חלק מהאחראים על הפלזמות". למעשה, הקשר הישיר שלה לפלזמות הסתיים, לאחר שלפני כשלושה חודשים מונתה שכטר לתפקיד בלוט"ם. בתפקידה הנוכחי היא אחראית בין היתר על התוויית אופן ביצועם של פרוייקטים צה"ליים. בנוסף, "תפקיד ה-CTO הוא להיות מעין מצפן של הארגון, לחפש טכנולוגיות חדשות. המטרה היא איתור של טכנולוגיות פוטנציאליות שמתפתחות בשוק, לנסות להביא אותן לארגון ולהפוך אותן ליכולות מבצעיות".

תפקידו של אגף התקשוב לא מסתכם בחשיפה של הטכנולוגיות השונות ליחידות הצה"ליות, אלא כולל גם טיפול בבעיית הבזבוז בהקצאת משאבים: "כמעט לכל זרוע יש מטה תוכנה ועצמאות בפיתוח מערכות. ריבוי הגופים יוצר בעיה של אחידות וכפילויות בהשקעת משאבי פיתוח". חלק מהפיתרון לכך, לדבריה הוא "תקינה כלל צה"לית באמצעות ועדות תקינה שפועלות על מנת להגדיר סטנדרט צה"לי, ארכיטקטורה צה"לית אחידה".

אל הצבא הגיעה שכטר, שגדלה בצפת, כעתודאית. "נכנסתי ישר אל תחום המחשבים ועסקתי לאורך כל השנים בפיתוח", היא מספרת. כיום, היא מתגוררת במושב שדה חמד, ליד כפר סבא. היא בת 41 ואם לשלושה, בעלת תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון ותואר MBA במנהל עסקים בתל-אביב, "הגעתי לתפקיד מתחום מערכות המידע המבצעיות ומערכות הסימולציה של שדה קרב ומתחום הפיתוח של תוכנות 'שליטה ובקרה' - אותן 'פלזמות'". שנייה לאחר שהיא מודה באחריות שלה למכשירים בעלי המוניטין הבעייתי היא מתעשתת וממהרת לתקן את הרושם שנוצר: "ה'פלזמה' נותנת יכולת למפקדה לראות ולשלוט במהלך הדברים. ההשתלבות בשטח היא החלטה האישית של המפקד. המערכות שפיתחנו נמצאות בשטח ונותנות דיווידנדים ביומיום - גם בביטחון שוטף וגם בלחימה בעצימות גבוהה. הפלזמות לא הורדו בעקבות מלחמת לבנון השנייה".

נשארים בפלזמות

במסגרת לימודי התואר השני שלה החלה שכטר לעבוד בשנה שעברה על תזה בנושא מיקור חוץ של צרכים צבאיים, היא מספרת כשהיא משתמשת בעולם המושגים העסקי במופגן ללא חשש. "בחנתי את ההבדלים בתהליכי קבלת החלטות בסביבה האזרחית ובסביבה הצבאית. התיזה עדיין לא הושלמה אך התוצאות יתייחסו למשמעויות של שימוש במיקור חוץ עבור ארגון גדול העוסק בפיתוח תוכנה", היא מציינת. המחקר של שכטר נוגע באופן ישיר למציאות הצה"לית. אירועי מלחמת לבנון השנייה היוו תזכורת כואבת למי שחשב שמיקור החוץ יוכל לפתור את כל בעיותיו של הצבא. "אחרי המלחמה הצבא שינה את היערכותו בנוגע להעסקה של גופים אזרחיים", היא מספרת. "המצב המלחמתי הבהיר את הבעיות הכרוכות בסוג כזה של היקשרות, למשל בהגעה לאתרי לחימה. היו מקרים במלחמה האחרונה שעשינו שימוש בעובדים של חברות אזרחיות אבל הגענו איתם רק עד לפיקוד צפון. כשהיינו צריכים לעלות יותר צפונה, עלו רק אנשי צבא".

על פי שכטר, הבעייתיות הכרוכה בהצבתו של גורם אזרחי שנדרש לפעול מול גופים צבאיים, חורגת מעבר לסוגיות הבטחוניות. "זה יוצר בעיה ניכרת ביכולת להפעיל את הזרועות והיחידות השונות, ביכולת להפעיל בקרה וסמכות". בתחומים שאינם דורשים סוג כזה של אינטגרציה, כמו גם מעורבות עם מערכות הפרוסות בשטח ציינה שכטר כי הצבא בחר להמשיך ולפעול עם חברות אזרחיות. "התחזוקה והפיתוח של מערכת השליטה והבקרה של הגופים המטכ"ליים, למשל, נותרה בידיים של נס טכנולוגיות. כל מקרה נבדק באופן פרטני".

הבעיה עם "מפתחים צעירים"

ואולם, למרות הבעייתיות הכרוכה בפעולה עם גופים אזרחיים, לא בטוח כי צה"ל יוכל לענות על צרכיו המלאים תוך שימוש אך ורק ביחידות הצה"ליות. "הצבא היום הוא לא מוביל טכנולוגי", מציינת שכטר. "פעם המצב היה הפוך, אך היום אנחנו לומדים מהשוק על טכנולוגיות חדשות. כמובן שאנחנו עדיין מובילים בגזרות מסויימות כמו תקשורת מאובטחת, חסינות לתנאי שטח, הגנות לוחמה אלקטרונית, אך זה לא המצב בכל התחומים", היא מציינת.

היעדר המובילות הטכנולוגית אינה הבעיה היחידה שצה"ל מתמודד איתה בזירה זו. "מצד אחד יש יתרונות במוטיווציה של מפתחים צעירים", היא אומרת בהתייחסה לגילם של החיילים המשרתים ביחידות הטכנולוגיות, "ואולם תוחלת החיים של התפקיד - בין שנתיים לשלוש - מקשה על תהליך ההתמקצעות. הצבא צריך להעמיד מנגנונים שמאפשרים לו להתגבר על קוצרם של תהליכי ההכשרה".

תחלופת כוח האדם הגבוהה בצה"ל גוררת עימה בעיה נוספת - הטיפול ב"מערכות לגאסי", מערכות ישנות המשולבות כחלק ממערכות מחשוב חדשות. לצה"ל לא מעט מערכות לגאסי שפותחו עוד בשנות ה-80'. "המאבק הוא במטרה לשלב בהצלחה את המערכות האלו ולשדרג אותן. הבעיה היא שאין כמעט ארגונים שמכשירים כיום לתכנות בשפת ADA, שפה בה עשה צה"ל שימוש לפיתוח חלק ניכר מן המערכות שלו". שכטר מספרת כי במצב שבו כוח האדם מורכב בעיקר מתוכניתנים צעירים ההתמודדות נעשית באמצעות "גיוס אנשי מילואים שמכירים את הנושא ויצירת מערך הכשרה מיוחד". ועדיין, לא הכל הולך חלק. שכטר מודה כי הדבר "מעורר כמובן בעיות של מוטיווציה לעבוד עם מערכות ושפות מיושנות".

משכורות נחותות לעומת השוק האזרחי

למרות שיתכן ששאלה זו רלבנטית פחות, לאור הדיווחים על פיטורים הצפויים בהיי-טק בעקבות המשבר, רצינו לדעת בכל זאת מה יחסו של הצבא לתחרות מול פיתויי השוק האזרחי. "זאת שאלה קשה. אנחנו לא מסוגלים להשתוות למשכורות שיוצעו לאנשים בשוק האזרחי", הסבירה. כדי להתגבר על עמדת הנחיתות הזו משתדלים בצה"ל "להתמקד בערוצי התרומה וההתקדמות המקצועית, בעניין בעבודה ובתוכניות שירות שמיועדות למצטיינים - רכב, תגמולים כספיים ואמצעים נוספים". נוסף על כך מציינת שכטר את הנושא הערכי. לטענתה, "אצל חלק מהאנשים קצת ציונות גם משחקת תפקיד. יש פה סוג של טריידאוף".

ביקשנו לדעת האם הצבא ינצל את המשבר כדי למשוך כוח אדם איכותי של מפוטרי המגזר האזרחי במחירי תחרות. אך גם במקרה זה שכטר אינה אשת בשורות. לדבריה, "לאורך שנים הצבא פועל במגמת התייעלות,ואנחנו רואים את זה בתוכניות הרב שנתיות. יש מגמה של קיצוץ. מורידים תקנים וכוח אדם ואין צפי להיפוך מגמה".

כחלק מאותו "טריידאוף" שהוזכר קודם, סיפרה שכטר על פרוייקט מיוחד של אגף התקשוב. "אנחנו לוקחים אנשים שהם מוקדי ידע, אנשי צבא בעלי תארים אקדמיים, ומקדמים אותם בדרגות כדי לאפשר להם להתפתח במסגרת הצבא. במסגרת הפרוייקט מסייע הצבא לאנשי המסלול להתפתח גם בעזרת תקצוב לרכישה של ספרים וקורסים". האם הם עובדים פחות שעות? "עובדים מסביב לשעון", קובעת שכטר. זה לא יוצר בעיות, שאלנו, אצל בעלי משפחות? "אמנם יש מקרים בהם המשפחה אומרת די, אבל אנחנו ערוכים למקרי עזיבה ומתבססים לשם כך עם השדרה שמתחת לאותם עוזבים. נכון שיווצר במקרים כאלו פער ידע מסויים אך הוא תמיד נסגר", היא קובעת.



עוד בנושא -
"צה"ל יהיה בין הצבאות הראשונים עם WiMax" | צה"ל נגד מיקרוסופט: "לא נשדרג לוויסטה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם