ניסוי אובמה בתל אביב - דיגיטל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניסוי אובמה בתל אביב

האם הבלוגרים יוציאו את הצעירים מאדישותם וישנו את תוצאות הבחירות בתל אביב? בארה"ב זה עבד

תגובות

בישראל - בקטן, הרבה יותר בקטן מאשר בארה"ב - מתחולל בימים אלו ניסוי מרתק. האם האינטרנט יצליח לעשות את הבלתי יאמן, יוציא את הצעירים התל אביבים מאדישותם, ויגרום להם ללכת לקלפי ולהצביע בבחירות המקומיות?

בארה"ב זה עבד. בהרבה מובנים הבחירות בין אובמה ומקיין הוכרעו באינטרנט. הקלפיות היו רק תמונת מצב ששיקפה את מה שהתחולל באינטרנט במשך חודשים ארוכים: זאת הייתה מערכת הבחירות של הצעירים, מכל השכבות, המנהלים חלק ניכר מחייהם באינטרנט. חלקם יצאו להצביע בפעם הראשונה בחייהם.

ולכן, בדיעבד ניתן לראות כי את תוצאות הבחירות ניתן היה לנבא באמצעות האינטרנט: כמות הבלוגים, הסרטונים והאיזכורים של ברק אובמה באינטרנט היו כפול מאלו של מקיין. ביו טיוב יש 670 אלף סרטונים הקשורים באובמה, ורק 340 אלף סרטונים למקיין. בגוגל יש 204 מיליון איזכורים של אובמה, לעומת 142 מיליון איזכורים של מקיין בלבד.

גם בגוגל טרנדס - כלי המאפשר לבדוק כמה חיפושים היו עבור מילה או שם מסויים ולהשוות אותו לכמות החיפושים למילה אחרת - יכול היה לנבא במדוייק את תוצאות הבחירות: הפער בכמות החיפושים אודות אובמה, לכמות החיפושים על מקיין, כמעט זהה לפער בינהם בהצבעות בקלפי. הבאזז שנוצר באינטרנט היה זה שגרם לצעירים רבים להסכים לעמוד שעות על גבי שעות בתורים אינסופיים רק כדי לממש את זכותם להצביע, מחזה שהיה נחשב ללא פחות מדמיוני במערכת הבחירות הקודמת, זו שניצח בה בוש הבן. הצעירים האמריקאים רצו שינוי, והצליחו להעביר את המסר היטב בכלי התקשורת המרכזי שעומד לרשותם: האינטרנט.

נכון, כדי שמועמד יסחוף אחריו אומה שלמה, צריך קודם כל ולפני הכל כריזמה, אישיות, וקמפיין בנוי לעילא ולעילא. לאובמה יש את כל אלו ויותר. אבל צריך לא רק מסר, אלא גם מדיום, והמדיום של הבחירות הללו היה - לראשונה בהיסטוריית הבחירות האמריקאית - לא הטלוויזיה אלא האינטרנט. הנסיקה המטאורית של אובמה, פוליטיקאי אנונימי יחסית עד לפני כשנה, התרחשה בפורומים, בחדרי הצ'טים, בהעברת הלינקים מתיבת דואר אחת לשניה.

בלוגרים למען חנין, סלבריטאים נגד חולדאי

בישראל, הבחירות המקומיות זוכות על פי רוב לאחוזי הצבעה נמוכים יחסית. בבחירות האחרונות, ב-2003, עמד אחוז ההצבעה הארצי על פחות מ-40% מבעלי זכות הבחירה, הנמוך ביותר במערכות הבחירות המקומיות של העשורים האחרונים. אל הקלפי טורחים והולכים הרבה יותר מבוגרים מאשר צעירים בעלי זכות הצבעה.

אבל בחודשים האחרונים ניכרת תכונה באינטרנט: מספר גדול של בלוגרים, חלקם מהבולטים בביצת הבלוגים, נרתמו כדי לקדם את המועמד האנונימי יחסית דב חנין בבחירות בתל אביב, נגד חולדאי, שמכהן כיום כראש העיר תל אביב. הם משקיעים בכך שעות רבות מזמנם, מפיצים קישורים לסרטים, לטורי דעות, משוחחים ומגיבים אחד בבלוג של השני.

במקביל נרתמו אמנים ושחקנים צעירים כדי להפיק, ביוזמתם וללא כל תמורה כספית, סרטון ויראלי שעובר באינטרנט: קרן מור, אורי גוטליב, שי אביבי, עלמה זק, דב נבון ורבים אחרים צילמו סרט תחת השם "זאת לא העיר שלי", שכל כולו קריאה נגד חולדאי. עד כה ראו אותו 8300 איש ביו טיוב, ועוד כ-800 איש באתר פליקס.

חולדאי לעומת זאת, לא מצליח לבלוט לטובה באינטרנט. למרות ששכר חברה יעודית לנושא, ואולי דווקא בגלל זה, הוא לא מצליח לייצר שיח חיובי אודותיו במקום שבו הדברים באמת קורים באינטרנט: בבלוגים ובפורומים.

לעת עתה הסקרים מראים ניצחון לחולדאי, אם כי חנין מצליח לבלוט הרבה מעל המועמדים האחרים. העבר מלמד שכל מה שקורה בארה"ב מגיע לישראל בפער של שנה-שנתיים. אם הבחירות המקומיות הללו היו נערכות בעוד שנה, אולי היו סיכויו של חנין לזכות, גבוהים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם