"גם פייסבוק היה איזוטרי בהתחלה" - הייטק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"גם פייסבוק היה איזוטרי בהתחלה"

ד"ר אורן צוקרמן הוביל את הקמתה של מעבדת החדשנות הטכנולוגית במרכז הבינתחומי בהרצליה, בהשראת מעבדת המדיה ב-MIT. המשבר לא מדאיג אותו: "אנחנו פועלים לטווח ארוך, ובינתיים נזהרים מפרויקטים עם תקציבי ענק"

תגובות

תארו לעצמכם שאתם הולכים בשכונת פלורנטין בתל אביב, וניצבים בפני בניין מסקרן. על חזית הבניין קבוע שלט קטן, המציע לכם לשמוע סיפור שקשור לבניין באמצעות הקשת קוד בטלפון הסלולרי. אם גם לכם יש סיפור מעניין שקשור לבניין, תוכלו להקליט אותו ולהכניסו למאגר באמצעות הטלפון הנייד.

החזון הזה הוא אחד מכמה פרויקטים שבהם תעסוק מעבדת חדשנות חדשה, שנפתחה בימים אלה במרכז הבינתחומי בהרצליה. את המיזם, שמקור ההשראה שלו הוא מעבדת המדיה במכון הטכנולוגי היוקרתי MIT בבוסטון, מוביל ד"ר אורן צוקרמן. הוא יציג אותו בשבוע הבא בפסטיבל ראש פינה לטלוויזיה וניו מדיה.

מבחינת צוקרמן, חבר סגל בבית הספר לתקשורת על שם סמי עופר ומי שמרכז את תחום התקשורת האינטראקטיווית במקום, המעבדה היא "הדובדבן שבקצפת של פעילות הניו-מדיה והחדשנות". עם זאת, מדגיש צוקרמן, כי מדובר במיזם שונה באופיו ממעבדות חדשנות הקיימות בתעשייה.

"זו מעבדה של אקדמיה, שמנסה לתת תשובות מחקריות", אומר צוקרמן. "מטרת המחקר שלנו היא לנסות להבין את העתיד של האינטראקציה בין אנשים. אנו רוצים ליצור חוויית מדיה, לגשת לאנשים שהשתתפו בחוויה ולהגיע לתובנות חדשות באמצעות ניתוח הקשר שבין האנשים לחוויה. זה לא משהו שאנחנו המצאנו, בכל אוניברסיטה יש מעבדת מחקר כזו. המודל שקיבלתי ממנו השראה הוא מדיה-לאב של MIT, שם שהיתי חמש שנים. אני מוביל את הפרויקט עם שני בוגרי מדיה-לאב נוספים: ד"ר גיא הופמן וד"ר נטליה מרמס".

מדיה אורבנית

המעבדה הוקמה ממשאבי המרכז הבינתחומי, לצד השקעה של קרן ג'נסיס פרטנרס, בסכום שצוקרמן מגדירו צנוע. דוגמת הבניין בפלורנטין לקוחה מפרויקט בשם "סיפורי העיר", המשתייך לתחום המדיה האורבנית, שבו יעסקו במעבדה בשנה הקרובה.

"ניקח לדוגמה את דור הקשישים שחיים בעיר, שיש להם הרבה זיכרונות וסיפורים", אומר צוקרמן. "אנחנו רוצים לבדוק אם נוכל ליצור כלי תקשורת שלדור הזה יהיה נוח להשתמש בו כדי לחלוק אתנו את הסיפורים האלה. לדור הצעיר יהיה מעניין לשמוע את הסיפורים האלה. זה כמו תוכן גולשים, אבל לא בדיוק - זה יכול להיות שילוב בין תוכן גולשים לתוכן מקצועי. מישהו יקשיב לכל הסיפורים, יערוך אותם ויעשה קריינות, כך שהחוויה תהיה איכותית יותר".

תחום נוסף שבו יעסקו במעבדה הוא תוכניות טלוויזיה, והיכולת שלהן להתרחב לעולם האמיתי. "נראטיב, ולא משנה אם של סיפור או של סרט, הוא עולם של אשליה שעוטף אותנו", מסביר צוקרמן. "סופרים או כותבים בטלוויזיה יוצרים חוויות שעוטפות אותנו, אז למה שלא ימשיכו לעטוף אותנו כל השבוע - למשל, כשאני בהפסקת צהריים ופתאום מקבל SMS שקשור לתוכנית, או כשאני מסתובב בעיר ומשתתף במשחק עירוני, שיוצר לי חוויה עשירה.

"יש אנשים שאומרים שזה איזוטרי, אבל גם פייסבוק היה איזוטרי בהתחלה", טוען צוקרמן. "יש משפט חכם שאומר שהדרך היחידה לצפות את העתיד היא להמציא אותו".

באשר לשימוש שיכולה התעשייה לעשות בידע ובתובנות שמופקות במעבדת החדשנות שלו אומר צוקרמן: "צריך לחשוב על זה כמו על מדע - לעתים מחקרים נמשכים זמן רב, ובסוף מישהו לוקח את הידע וממנף אותו לתעשייה. יש דוגמאות עקיפות וישירות לשימושים שעשתה התעשייה במחקרים שנערכו במדיה לאב.

"למשל, בסוף שנות ה-90 עסקו חוקרים רבים במעבדת המדיה של MIT במחוות גוף ובטכנולוגיות חישה. זה היה פרויקט אמנותי שהתחיל והסתיים, ולא ניסה להיות מסחרי. עם זאת, שני המפתחים של חברת הרמוניקס, שפיתחה את משחק המחשב הפופולרי גיטאר הירו, היו במדיה לאב בתקופת המחקר. אני לא יודע אם הם השתתפו בפרויקט הספציפי הזה, אבל אני מאמין שהם ספגו ממנו השראה".

את התפוצצות בועת האינטרנט בתחילת העשור חווה צוקרמן כיזם. החברה שהקים, UTOP היתה לדבריו "ווב 2.0, כשאף אחד עדיין לא ידע מה זה בלוג ומה זה טוקבקים". החברה, שהקים עם מי שהיא כיום אשתו, פיתחה אפליקציה המאפשרת למשתמשים להעיר הערות על האתר ולפתח דיון. "יש הרבה חברות שמתעסקות בזה כיום, והיו הרבה כאלה כבר אז", הוא אומר.

החברה גייסה 5 מיליון דולר, והיו לה משרדים בסן פרנסיסקו ובניו יורק. "במארס 2001 הגיעה הנפילה", הוא מספר. "לצערנו זו היתה התקופה שבה נגמר לנו הכסף, והיה בלתי אפשרי לגייס עוד - אז סגרנו את החברה והלכתי לאקדמיה".

איך משפיע המשבר הנוכחי על התוכניות שלכם בישראל?

"בחדשנות חייבים להסתכל לטווח ארוך, של שנתיים-שלוש קדימה. ברור שיש לנו אינטראקציה עם התעשייה, אך המשבר לא משנה לנו את האג'נדה. יש לנו משימות משלנו, ואנו יוצאים החוצה לחקור. כוח האדם העיקרי של מעבדה כזו הוא סטודנטים. ולכן, המשבר אמנם משפיע עלינו באופן כללי, אך הדבר לא מורגש בעבודה היומיומית. עם זאת, כמובן שצריך להיות צנועים וזהירים מאוד, ולא ליזום פרויקטים עם תקציבי ענק. במקרה שלנו, השנה הזאת מוגדרת מראש כפיילוט".


עוד בנושא - אורן צוקרמן בכנס החדשנות של TheMarker



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם