ראיון TheMarker // מנכ"ל קונדואיט: לא מאמין באקזיטים

רונן שילה, מנכ"ל חברת האינטרנט הגדולה ביותר שצמחה בישראל בעשור האחרון, אומר כי קונדואיט אינה מתכננת לבצע אקזיט או להנפיק בתקופה הקרובה: "אני לא מבין למה יש בישראל את הטירוף הזה לראות חברה שמעסיקה עובדים נמכרת" ■ שילה מצהיר כי גם ב-2012 תחלק החברה לבעלי המניות ולעובדים דיווידנדים בהיקף של יותר מ-200 מיליון שקל

אין זה מפתיע שחברת קונדואיט זוכה לכל כך הרבה תשומת לב. אחרי הכל, זו חברת האינטרנט הגדולה ביותר שצמחה בישראל בעשור האחרון. לפי פרסומים מהתקופה האחרונה, קרן סילבר לייק ניהלה משא ומתן לרכישת אחזקות של קבוצת עופר היי-טק, שמחזיקה בין השאר 30%-40% בקרן יוזמה, המנהלת מגעים למכירת 9% מאחזקותיה בקונדואיט תמורת 200 מיליון דולר - עסקה המשקפת שווי של לפחות 2 מיליארד דולר לקונדואיט.

להרשמה לוועידת האינטרנט COM.VENTION 2012 לחצו כאן

העסקה למכירת אחזקותיה של יוזמה בקונדואיט לא יצאה אל הפועל ובקרן סילבר מכחישים את מעורבותה במשא ומתן. אבל גם אם השווי שתשקף העסקה בסופו של דבר יהיה נמוך יותר, ברור כי קונדואיט משחקת בליגה אחרת מרוב חברות ההיי-טק שצמחו כאן בשנים האחרונות. בראיון ל-TheMarker אומר מנכ"ל קונדואיט, רונן שילה, כי גם הוא מופתע מהערכות השווי הגבוהות שמעניקים בשוק לחברה.

"ניהלתי באחרונה שיחה עם קרן השקעות שהתעניינה בנו", אומר שילה. "אמרתי להם שהערכות השווי המוצגות באחרונה נשמעות דמיוניות. האם בכל זאת יש בהן היגיון? אני לא איש פיננסים, אבל מסבירים לי שבמכפלות ה-EBITDA זה אפשרי. אם פייסבוק רושמת הכנסות של 3 מיליארד דולר ויש לה שווי של 100 מיליארד דולר - כנראה שזה אפשרי".

למרות הערכות השווי ה"דמיוניות", הוא מצהיר כי קונדואיט לא תבצע בקרוב אקזיט וגם לא תצא להנפקה: "אני לא יודע מה זה אקזיט. אנשים קמים בבוקר, הולכים לעבודה בשמחה ומתפרנסים. אני לא מבין למה יש פה את הטירוף הזה לראות חברה שמעסיקה עובדים נמכרת.

"היו בכירים שהגיעו לעבוד בקונדואיט בגלל האקזיט, והם כבר לא כאן. לא מקימים חברה משום שרואים דולרים מול העיניים. מדובר במשהו שמזכיר צייר או מוסיקאי - תשוקה לפתח מוצר חדש בשוק. תוצר הלוואי הוא להרוויח כסף". במקום למכור את השליטה בקונדואיט שילה מכריז כי גם ב-2012 תחלק החברה לבעלי המניות ולעובדים דיווידנדים בהיקף של יותר מ-200 מיליון שקל: "ב-2011 חילקנו 200 מיליון שקל, השנה נחלק סכום גדול יותר".

11,800 קורות חיים בשנה

שילה מעדיף לדבר על מפת הדרכים העתידית של קונדואיט ולא על האפשרות שהשליטה בחברה תצא מידיהם של היזמים. עסקי סרגלי הכלים עדיין מהווים מקור ההכנסה העיקרי של קונדואיט. אף שנראה כי לא מעט גולשים רואים בסרגלי הכלים מטרד לא נחוץ, שילה מאמין שהם אינם עתידים להיעלם מהמסך: "אנחנו לא מכריחים אף אחד להתקין סרגל כלים. גם בגוגל, שיצאה עם הגרסה הראשונה של כרום ללא תמיכה בתוספים, התחרטו. תוספים זה גם מה שעשה את פיירפוקס לדפדפן פופולרי".

אם ניתן להסתמך על מספר הפניות שמגיעות למחלקת כוח האדם של קונדואיט, הרי שהתדמית הלא פופולרית של סרגלי הכלים לא ממש מטרידה את אנשי ההיי-טק הישראלים. לדברי שילה, בשנה שעברה קיבלה החברה, המעסיקה 330 עובדים, 11.8 אלף קורות חיים. קרוב לוודאי שהסיבה לכך היא הביצועים הפיננסיים המרשימים של החברה - רווח תפעולי נקי של 200 מיליון דולר והכנסות של 500 מיליון דולר ב-2011. כ-22% ממניות החברה מוחזקות בידי העובדים.

"קונדואיט מעסיקה עובדי ניקיון בשכר רגיל ולא בשכר מינימום כעובדי קבלן. פערי השכר אצלנו, בין המשכורת שלי כמנכ"ל למשכורות של עובדי הניקיון, הם בפרופורציה הגיונית. אין כאן סוציאליזם, אבל לחברה שלנו יש עקרונות. אני חושב שהגאווה בחברה מחלחלת.

"קרתה לנו תקלה מצערת - הצלחנו להרוויח כסף. כנראה בישראל זה חטא. טוויטר היא חברה מדהימה שלא עושה הרבה כסף. אחרי השנה הראשונה, כשהבאנו מספרים מדהימים, טענו כלפינו בגוגל שלא ניתן להגיע לזה באמצעים כשרים. אבל כנראה שזה כן כשר. אנו לא מצטערים על כך שאנחנו מרוויחים - זה לא מהבהב לנו בכלל על הרדאר. אם נרוויח פחות, לא נרגיש פחות טוב. אנחנו מונעים משביעות הרצון של הלקוחות שלנו.

"נכון, יש ביקורת על סרגלי הכלים. מתבדחים על כך שאפילו עובדי הוטבר לא הסכימו להתקין את סרגלי הכלים שהם פיתחו בעצמם (הוטבר היתה אחת החברות הישראליות הראשונות שפיתחה סרגלי כלים, אבל זכתה לביקורת רבה מצד הגולשים על כך שהיתה ספאמרית, ג"ג). בניגוד לחברות אחרות, אנחנו עובדים בצורה מתואמת עם גוגל בסרגלי הכלים שלנו. חברות אחרות שמות בסרגל הכלים שלהן שדה חיפוש בלי שיתוף פעולה עם מנוע החיפוש. אצלנו זה טהור והגון", מדגיש שילה.

כ-70 מ-330 עובדי קונדואיט מועסקים ביחידת סרגלי הכלים. "הם מתאימים את עצמם לכל שינוי. בעבר היה צורך לפתח סרגלים לכל דפדפן בנפרד. סיימנו לפתח מנוע שמאפשר לפתח סרגלים לכל הדפדפנים המרכזיים: פיירפוקס, כרום, אקספלורר וספארי. אם יהיה עוד דפדפן פופולרי, נתאים את הכלי החדש גם אליו. הטכנולוגיה שלנו גמישה", הוא מסביר.

המודל העסקי של קונדואיט הוא פשוט: בעקבות הסכם שחתמה עם מיקרוסופט בדצמבר 2010 בכל פעם שגולש משתמש בסרגל הכלים שלה כדי לחפש ברשת, הוא מופנה אוטומטית למנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט. עד להסכם זה הופנו המשתמשים לעמוד החיפוש של גוגל. בגין כל גולש שהגיע לבינג דרך קונדואיט והקליק על מודעת פרסומת, משלמת מיקרוסופט עמלה לקונדואיט. בנוסף מעבירה מיקרוסופט לחברת האינטרנט הישראלית תשלום שגובהו נקבע על פי מספר הגולשים שמגיעים לבינג דרך קונדואיט.

בשנים האחרונות קמו לקונדואיט כמה מתחרות, ובהן גם שלוש חברות ישראליות: iMedix, סייטהוד ו-Razoss. "היתרון שלנו על פני המתחרים הוא ביכולתנו לאפשר לבעלי אתרים לשלוט מרחוק על ההודעות לגולשים", מסביר שילה. "אצלנו, בעל אתר יכול בתוך שנייה להוסיף כפתור בסרגל הכלים שמגיע לעשרות מיליוני גולשים. לא יכול להיות שלא יהיה הבדל בין חברה של ארבעה אנשים שמפתחת סרגלי כלים לבין קונדואיט, המעסיקה 70 עובדים בתחום זה.

"יש לנו יתרון גדול בעומק הטכנולוגיה ובמערכות הנתונים המוצעות לבעלי אתרים - מה שמאפשר לנו, בין השאר, להציע שכבת בינה עסקית. נפגשתי באחרונה עם מנהל בכיר ששאל למה בעצם צריך את קונדואיט אם סרגל כלים זה לא 'מדע טילים'. השבתי לו כי זה קשור למומחיות שלנו".

שנה של שינויים

לצד ה-Community Toolbar - פלטפורמת פיתוח סרגלי הכלים של קונדואיט - הוסיפה החברה בשנה האחרונה לסל המוצרים שלה גם את הכלים שפיתחה חברת וויביה (Wibiya) הישראלית, שקונדואיט רכשה ב-45 מיליון דולר במאי 2011. הפלטפורמה של וויביה מאפשרת לאתרים להציע סרגלים מובנים בתוך האתר, שאינם דורשים התקנת תוכנה על ידי המשתמש.

"וויביה גדלה אורגנית. היא מזכירה את קונדואיט בתחילת דרכה", אומר שילה. וויביה מעסיקה כיום 30 עובדים, כפול ממה שהיה לפני שנרכשה בידי קונדואיט. גם מספר האתרים המשתמשים בפלטפורמה של וויביה גדל בהתמדה.

עם זאת, שילה אומר כי כדי להגיע לבגרות נדרשת עבודה רבה בוויביה: "וויביה עובדת כעת על פתרון שיאפשר לאתרים להציע שכבה שקופה, שתספק לגולשים חוויית גלישה מהירה יותר. בנוסף, היא מפתחת מודל עסקי חדש של פרסומות מותאמות לגולש, שיוצבו בחלק השמאלי של האתר. החברה גם תאפשר לאתרים לשלוח הודעות (Notification) לגולשים, כשגולש שחזר לאתר לאחר 30 יום יקבל הודעה אחרת מגולש שמבקר כל יום באתר".

תחום פעילות נוסף שקונדואיט מקדישה לו משאבים רבים הוא המובייל. "הכרזנו בכנס ברצלונה לפני שנה על המוצר Conduit Mobile, שמאפשר פיתוח של יישומים לסמארטפונים בלא צורך בידיעת קוד. אבל די מהר הבנו כי מה שקרה לנו עם סרגלי כלים לא יקרה בעולם המובייל. יש אתרים שרוצים רק התאמה לגלישה מהסלולר. אחרים רוצים יישום ייעודי לכל מערכת הפעלה סלולרית.

"פיתחנו מנוע שמאפשר לבעלי אתרים להציע אפליקציות לאייפון, אנדרואיד וחלונות. בעלי אתרים יכולים כעת, באמצעותנו, לפתח אפליקציה לסלולר ולשלם עליה לפי מספר המשתמשים. זיהינו כמה מגזרים בעלי פוטנציאל בהקשר זה, למשל מוסיקאים. רוב המוסיקאים בעולם לא חתומים עם חברות מוסיקה, והם רוצים לפתח אפליקציה שתאפשר להאזין להם באמצעות הסמארטפון. אנחנו רואים הזדמנות גם בפלח של אולמי שמחות ואירועים.

"אנו מפתחים גם אפליקציית אלבום תמונות שמשותפת לקבוצת משתמשים ומתעדכנת בזמן אמת. ביום הכיף האחרון של החברה נסענו ב-52 ג'יפים, וכל אחד מהעובדים העלה באמצעות הסמארטפון שלו תמונות".

כניסתה של קונדואיט לזירת המובייל בניסיון להרחיב את קו המוצרים לא מייתרת את השאלה המתבקשת: איזה פתרון היא יכולה להציע לבעלי אתרים שרוצים לפגוש את הגולשים ברשתות החברתיות? שילה אומר שאין כרגע כוונה מצד קונדואיט להציע פתרון לעניין זה.

"למרות הפופולריות של הרשתות החברתיות, האתרים המסורתיים לא פסו מן העולם. גם הניסיון של פייסבוק לפתוח חנויות בתוך הרשת שלה, כשל. הגולשים תופשים את הרשתות החברתיות בצורה מאוד מסוימת - הם רוצים להעלות לשם תמונות ולפרסם סטטוסים - אבל עדיין יש מקום לאתרים.

"אנחנו חייבים להיות ממוקדים במה שאנחנו עושים. יש חברה ענקית בתחום החיפוש. יש ענקית בתחום הרשתות החברתיות. קונדואיט תהיה ענק בתחום ה-Engagement - אינטראקציה עם הגולש".

Engagement הוא המושג שעומד גם בלב המיתוג מחדש שביצעה קונדואיט ב-2011. כחלק מהמהלך הציגה החברה לוגו חדש שעוצב על ידי אדם הנפט (Adam Hanft), אסטרטג מיתוג שאת שירותיו שכרו בעבר גם סוני ופרוקטר אנד גמבל. כמו כן, החברה הציגה סלוגן שאמור לשקף את הרחבת קווי המוצרים שברשותה: "Conduit. Engaging People".

"כשהקמנו את החברה לפני שבע שנים לא היה לנו חזון ברור, פעלנו לפי אינסטינקטים", מספר שילה. תהליך המיתוג מחדש, לדבריו, סייע לחברה למקד את המסר שהיא רוצה להעביר לבעלי האתרים: "המסר שלנו כיום הוא שקונדואיט היא חברה שמאפשרת לאתרי אינטרנט להיות בקשר עם גולשים, חברה המאפשרת Engagement. אנחנו כבר לא החברה שהמציאה סרגל כלים, אלא חברה שמאפשרת לאתרים להיות בקשר עם הגולשים, כשסרגל הכלים למחשב הוא המכשיר העיקרי".

ליהנות מהלוקסוס של התנהלות עצמאית

מה צפוי לקונדואיט ב-2012? האם היא יכולה לצאת להנפקה ולגדול, כפי שצופים לה לא מעט מומחי היי-טק? בשלב זה פוסל שילה את אפשרות ההנפקה. הוא מדגיש כי הדבר אינו נובע מהכורח להציג בתשקיף את קרביה הפיננסיים, מה שעשוי לחשוף את חלקה המשמעותי של מיקרוסופט בהכנסות קונדואיט.

"אני בז לאמירות שקונדואיט לא יוצאת להנפקה כי היא לא רוצה לחשוף את המספרים שלה", מכריז שילה. אם קונדואיט תצא להנפקה, הוא מסביר, היא לא תהיה הראשונה שמבצעת מהלך כזה כשהיא נסמכת על לקוח מרכזי אחד. "זינגה נשענת על פייסבוק, שלא לומר על הגחמות של מארק צוקרברג. אף שכל פעם היא צריכה להמציא עצמה מחדש עם משחק אחר, החברה יצאה להנפקה. אין בפארמוויל (משחק של זינגה, ג"ג) משהו שגורם לך לאהוב משחקים אחרים של זינגה. ואכן, משתמשים רבים מפסיקים לשחק בזינגה.

"קונדואיט נשענת על שוק החיפוש. כשאתה מרים את הבלטות ומחפש מה המודל העסקי שמניע את האינטרנט - זה חיפוש. קונדואיט עובדת גם עם בינג וגם עם גוגל - שני שותפים חזקים. אנחנו לא יוצאים להנפקה כי אנחנו לא רוצים להתנהל לפי גחמות המשקיעים, כפי שקורה בחברות ציבוריות. בעיני, זה עיוות לא רגיל. אנחנו רוצים ליהנות מהלוקסוס של התנהלות עצמאית - להתקדם כפי שאנחנו רוצים", מוסיף שילה.

אילו אתגרים מסכנים את החברה?

"אנחנו חיים בישראל, וזה מקום מסוכן למדי. הציעו לי פעמים רבות לעבוד במודל הקלאסי של ההיי-טק הישראלי - הנהלה בארה"ב ופיתוח מקומי. סירבתי. לדעתי, חשוב שהמנכ"ל יהיה קרוב לעובדים שלו.

"אנו חיים בעידן של שינויים מהירים. גוגל סגרה סדרה של מוצרים ומתקשה בפיתוח הרשת החברתית. מתנהלים מאבקים גדולים בין ענקיות האינטרנט, וכשיש מאבקים עפים ריקושטים.

"אנחנו, למשל, מפתחים כעת - בפעם הראשונה - מוצר שפונה למשתמשי קצה, שהסיכון שבו גדול מאוד. עם זאת, מדובר בהזדמנות בלתי רגילה, וזה גם כיף. מה רע בלנסות ליהנות?"

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
21
עמי
  • 14:37
  • 06.03.12

איזה יופי של גישה. איזו רעננות. זו הדרך ליצור תעשיה אמיתית שמניעה גלגלים כלכליים משמעותיים ויוצרת מקומות תעסוקה. אקזיטים מהירים יוצרים מספר מצומצם של מתעשרים ולרוב אינם תורמים לצמיחה.
כבוד !

20
הראל טייב
  • 11:46
  • 06.03.12

ממיקרוסופט.
אבל הכי חכם מבחינתם, הם מפתחים מנוע שמייצר לחיצות כאלה במאסות, וככה מיקרוסופט משלמת להם על כלום.
ומי שמשלם למיקרוסופט על פרסום, משלם עבור לחיצות של המנועים של קונדואיט, ולא על לחיצות של צרכנים אמיתיים.

רק ישראלים חושבים ככה...

17
גם אני הפסקתי להאמין במה שאני לא יכול
  • 08:31
  • 06.03.12

כי הם יכולים.
ולמה אנשים לא מאמינים באקזיט - כי הם לא יכולים.
אולי הנפקה בלונדון שמברכת על חברות הימורים, וספאם.
מעבר לזה, מכונת המזומנים של קונדואיט תחדל להפיק מזומנים בתוך כשנה, ואז החברה תדעך לאיטה.

ולכל הצהובים מקנאה, כדאי שתדעו, כי כאשר עובדים בזבל, גם אם מרויחים הרבה כסף (ומרויחים שם הרבה כסף), צריך לסבול את הריח.

15
מיכאל
  • 22:54
  • 05.03.12

החברה הייתה צריכה להמציא את עצמה כחברת מוניטיזציה, אופטימיזציה לפרסום, ניתוח מודעות ורי-טארגטינג חכם. אולי עוד לא מאוחר.

13
שדמי
  • 15:00
  • 05.03.12

ואם יפתחו מוצר מוצלח כפי שעשו עד היום הבוננזה בחברה הזו מ ובטחת.
חבל שהיא לא נסחרת באחת הבורסות.....

12
שולה
  • 12:09
  • 05.03.12

הם עובדי קונדואיט עם תנאים מכבדים. על זה שפו. אני עובדת בחברה שמתהדרת בסיוע החברתי שלה לקהילה ומעסיקה עובדי קבלן בתנאים מחפירים....

10
צבי
  • 11:50
  • 05.03.12

צהריים ובאים להגיב על כל תגובה.

09
עמיר
  • 11:23
  • 05.03.12

שילוב של הגינות, כשרון, חזון, ומה שהחלט חסר מאוד בסצנת הסטארט-אפים הישראלית: רצון עז לבנות משהו גדול עם נכונות לרוץ למרחקים ארוכים.

08
אחד שמבין
  • 11:17
  • 05.03.12

קונדואיט מאוד מצליחה, רק חבל שהיא גורמת לעובדים טובים לנטוש אותה...

07
עובד
  • 10:36
  • 05.03.12

גם אני לא הייתי מאמין בזה אם בייתי גורף לכיסי את הסכומים שהמנכ"ל גרף.
אבל מה עם שאר העובדים? מתי אנחנו נוכל ללכת לבנק ושהמנהל בנק יחחיך אלינו ?

06
צדיק בסדום
  • 10:05
  • 05.03.12

כל הכבוד, הגיע הזמן לחשוף לכולם את פגעי האקזיטים

05
יובל
  • 09:45
  • 05.03.12

שינה את ההגדרות כך שהחיפוש עבר דרך קונדואיט ולא גוגל! ואי אפשר להחזיר את זה בלי לשחק עם ההגדרות הפנימיות של הדפדפן (ולקח לי שעה למצוא איך באינטרנט). ממש פלילי!

04
מנכ"ל מתחום אחר
  • 09:37
  • 05.03.12

הדבר הזה זה הוירוס הכי קטלני שהיה לי במחשב אי פעם
לקח לי חצי שעות להבין למה המחשב שלי שבק חיים - ממש עבר למהירות של צב - ושעות נוספות עד שהצלחתי להסיר את הדבר הטורדני הזה
ואני לא רוצה לחשוב לאן הוא פיזר את הפרטים שלי בימים שהיה מותקן
אגב הוא הותקן מלחיצה תמימה של הבת שלי - ההתקנה ממש קלה ! ההסרה - טירוף.
בקיצור עצות ידידותיות למנכ"ל קונדואיט:
1. כפתור הסרה פשוט, זמין, מהיר וNo questions asked
2. בהתקנה - הודעה ברורה בשקיפות מלאה על סוג האינפורמציה שהסרגל אוסף, לאן הוא לוקח אותו וכו. בנוסף הודעה על האטה אפשרית במהירות הגלישה !!!
3. אפשרויות פשוטות ושקופות להגדרות פרטיות שמגבילות את הסרגל
בקיצור : שקיפות, פרטיות, ולא לכבול את המשתמשים

03
פרוייקטים מיוחדים
הרשמה לניוזלטר טקניישן
רוצים לקבל למייל את כל חדשות הטכנולוגיה? הירשמו לניוזלטר טקניישן
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
נא להזין כתובת מייל חוקית
הפופולריות בTechNation
הצעות מיוחדות