היזם עופר וילנסקי: כל אחד יושב בבית קפה וחושב שהוא סטארט אפיסט

וילנסקי, שמכר את ג'נגו ב-107 מיליון דולר, מתנגד להגדלת הסיוע לקרנות הון סיכון: "אם נשים הרבה כסף, הרבה רעיונות לא טובים יקבלו מימון וחברות גדולות שאנחנו רוצים לגדל ייפגעו"

בכירי ההיי-טק הישראלי הגיעו היום (ב') לדיון מיוחד בוועדת הכלכלה בכנסת כדי לדון במשבר שאליו נקלעה תעשיית ההון סיכון הישראלית. עם זאת, לא כל המשתתפים בדיון היו תמימי דעים שהמשבר המימוני בתעשייה פירושו משבר בתעשיית הסטארט אפים. עופר וילנסקי, יזם שעומד מאחורי חברת הסטארט אפ הולה ולשעבר היזם של ג'נגו שנמכרה ל-NDS ב-107 מיליון דולר, הציג במסגרת הדיון בכנסת עמדה שאינה פופלרית. "האם פחות סטארט אפים זה רע לישראל? לא. כי יהיו פחות סטארט אפים לא טובים", אמר.

לטענתו, עודף כסף בתעשייה יוצר מצב בו גם רעיונות שאינם טובים מקבלים מימון. "אם נשים הרבה כסף, הרבה רעיונות לא טובים יקבלו מימון וחברות גדולות שאנחנו רוצים לגדל ייפגעו", אמר בדיון בכנסת. העמדה שביטא וילנסקי היתה חריגה, כשרוב המשתתפים בדיון הביעו דעה נחרצת לפיה יש להגדיל את תקציב המדען הראשי, לדאוג שהממשלה תעודד השקעות בקרנות הון סיכון ובאופן כללי תדאג לטפח את תעשיית ההיי-טק.

וילנסקי ציין כי התעשייה תיקלע למשבר רק כאשר צוותים טובים עם רעיונות איכותיים לא יצליחו להשיג מימון, אך הוא אינו סבור שזה המצב כיום. "יש יזמים מצוינים עם רעיונות מצוינים. העובדה שלקרנות אין כסף להשקיע לא פוגעת בהם. גיל שוויד הקים את צ'ק פוינט בדירה של סבתא שלו עם הלוואה של 300 אלף דולר שהוא היה צריך להחזיר. אפשר לעשות את זה גם בלי כסף", המשיך במונולוג שהדהים את הנוכחים.

עופר וילנסקי
עופר וילנסקי

"בישראל, כל אחד יושב בבית קפה ומרגיש שהוא יכול להיות יזם. כולם רואים בדמיונם את תוכנית הטלוויזיה 'מסודרים', אבל לא כולם מתאימים להיות יזמים. אי אפשר שכל אחד יקים כאן חברה, שיהיו כאן 7 מיליון סטארט אפים ושיממנו אותם. יש לנו מעט מהנדסים טובים והם לא יכולים להבדיל בין לעבוד בחברת סטארט אפ טובה או בינונית. אני נפגש עם הרבה יזמים ועוזר לכל מי שרוצה לקבל עזרה, אך אני כמעט לא רואה רעיונות טובים וצוותי יזמים טובים. שילוב שלהם זה נדיר".

וילנסקי סיפר שאת החברה הראשונה שהקים אף קרן הון סיכון לא הסכימה לממן. "את החברה הראשונה שלי הקמתי במרתף בבית כי אף קרן לא הסכימה להשקיע בנו, ובצדק. היה לנו רעיון מחורבן. בתוך חודש הצלחנו למכור את המוצר ללקוחות, וכיום זה עסק שמעסיק 30-40 איש אבל לא מצדיק מימון של קרן הון סיכון. לא כל רעיון מצדיק השקעה מקרן".

וילנסקי העיר שיש היום מספיק כסף, ולא רק מקרנות הון סיכון, אלא גם מגופים אסטרטגיים. "בסטארט אפ השני שלי, ג'נגו, יצאתי לגייס כסף בתקופת המשבר של שנת 2000. לא הצלחתי להשיג מימון מקרנות הון סיכון, אבל הצלחתי לגייס כסף מאינטל ואינפיניון. ישנן דרכים אלטרנטיביות למימון חברות, בהן יכולים להשתמש יזמים: מימון עצמי (בוטסטראפ), משקיעים אסטרטגיים כמו חברות בינלאומיות, איחוד אירופי וכספי המדען הראשי. ואפשר גם למכור מוצר ולהרוויח", אמר וילנסקי. "יזם נחוש שמקים חברה לא נרתע גם אם הוא לא מגייס. הוא ישיג את הכסף. בשורה התחתונה, לא צריך לתת כסף ליזמים בינוניים שיעשו אקזיט של 20 מיליון דולר. זה לא מה שיתרום לישראל. לכן, הוועדה בכנסת לא צריכה לדון בעידוד השקעות קרנות במיזמים שכאלה. לא צריך לעודד השקעות ביזמים בינוניים, ויזמים גרועים לא צריכים לקבל בכלל כסף. יזמים מצוינים יסתדרו לבד".

הכתבה המלאה המסכמת את התמורות בתעשיית ההון סיכון הישראלית תתפרסם מחר במהדורה המודפסת של TheMarker.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות