ftm
40 הצעירים המבטיחים 2014
m
40 הצעירים והצעירות המבטיחים של מגזין TheMarker
הקריירה שלהם רק בראשיתה, וכבר היא הביאה אותם רחוק. כמדי שנה, מגזין TheMarker מצביע על המנהלים, החוקרים, עובדי הציבור, ההייטקיסטים והמשפטנים שעוד נרבה לשמוע עליהם בשנים הבאות

צילומים: אייל טואג

כתבים: ענבל אורפז, מירב ארלוזורוב, מוטי בסוק, אבי בר-אלי, עדי דברת-מזריץ, נטע הלפרין, רונית הראל, אמיתי זיו, טלי חרותי-סובר, רוני לינדר-גנץ, אפרת נוימן, ישראל פישר, רינה רוזנברג, אסא ששון

יונית גולוב- סירקין
קבוצה: הייטקיסטים
תפקיד: מנהלת השקעות
ארגון: Moonscape Ventures
גיל: 31
m

די.אן.איי יזמי

עד גיל 31 הספיקה יונית גולוב־סירקין להיות שותפה להקמתם של שני גופי השקעות בישראל, להוביל תהליכים לפיתוח היזמות בעיריית ניו יורק בצמוד לראש העיר לשעבר, מייקל בלומברג, להשלים שני תארים אקדמאיים בכלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ון הופקינס, ולהביא לעולם שני ילדים.

כיום גולוב־סירקין, ילידת חיפה, מנהלת השקעות בחברת ההשקעות הפרטית של מתי כוכבי, שמנהלת יותר מ־120 מיליון דולר. פעילות החברה הוכרזה רק באחרונה, לאחר שכבר ביצעה השקעה ראשונה בסטארטאפ. גולוב־סירקין מובילה את החברה יחד עם תמי מן, יוצאת קרנות ההון סיכון פיטנגו ואוורגרין. חברת ההשקעות תבצע השקעות בהיקף של עד חמישה מיליון דולר בחברות שפועלות בארבעה תחומים מרכזיים: אינטרנט של הדברים, ערים חכמות, ביג דאטה וחדשות וניו־מדיה - תחומים הרלוונטיים לאלה שבהן פועלות החברות של כוכבי, בהן AGT ו־3i־Mind. את הידע והניסיון בתחום היזמות הטכנולוגית רכשה גולוב־סירקין בתקופה שבה עבדה בלשכתו של בלומברג, והיתה מופקדת על פרוטפוליו הפיתוח הכלכלי של העיר. בתפקיד זה היתה שותפה לגיבוש חזון "סמטת הסיליקון" (Silicon Alley) - גרסה ניו יורקית לעמק הסיליקון בחוף המערבי. במסגרת זו גם נולדה התוכנית להקים בעיר מוסד לימודים גבוהים באוריינטציה טכנולוגית, שאותו מקים בימים אלה הטכניון בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל.

עם שובה לישראל ב־2010, התחילה גולוב־סירקין לעבוד בקרן אמליה שהקים חמי פרס, שותף־מייסד בפיטנגו ויו"ר מרכז פרס לשלום, יחד עם אסף שריב. הקרן, שפעלה עד לאחרונה הרחק מעיני התקשורת, גייסה 15 מיליון דולר מתוך 50 מיליון דולר שהיא מתכננת לגייס, ובכוונתה להשקיע אותם במיזמים שונים במזרח התיכון. גולוב־סירקין היתה שותפה להקמת הקרן ולגיבוש מודל פעילותה, ועזבה אותה ב־2013 כדי להצטרף לכוכבי. עד כה היתה גולוב־סירקין שותפה לצוותי הקמה של פעילויות בעלות אופי יזמי; בעתיד, ייתכן שתשתלב בתפקידים ניהוליים או בפיתוח עסקי בגופים גדולים ומבוססים עם די.אן.איי יזמי.

"אני מקווה להיות במקום שבו אני עובדת עם יזמים, ומביאה ערך לחברות בתחילת דרכן", היא אומרת. "אני באה לעבודה בכל בוקר כדי לפגוש יזמים מדהימים, אנשים מסורים לעבודה שחושבים על פתרונות יצירתיים".

זוהר דיין
קבוצה: הייטקיסטים
תפקיד: מנכ"ל ומייסד שותף
ארגון: Wibbitz
גיל: 30
m

משנה את פני תעשיית הווידאו

זוהר דיין חי ונשם יזמות מאז ילדותו. בגיל 13 כבר למד תכנות, ובתיכון הקים את המיזמים הראשונים שלו. את הסטארטאפ Wibbitz, שאותו הוא מוביל כיום מניו יורק, ייסד ב־2011 כאשר היה סטודנט במרכז הבינתחומי הרצליה, שם גם פגש את שותפו להקמת החברה, יותם כהן, המשמש כיום סמנכ"ל טכנולוגיות ב־Wibbiz. החברה, שפיתחה טכנולוגיה שהופכת כל טקסט לווידאו באופן אוטומטי בתוך חמש שניות, נולדה בתוכנית היזמות Zell של הבינתחומי, ומאז הספיקה לזכות בשלל פרסים יוקרתיים. שורה של גופים שמסקרים את תעשיית הטכנולוגיה קבעו כי זוהי חברה מהפכנית שמשנה את פניה של תעשיית הווידאו באינטרנט.

הפלטפורמה של Wibbitz מבוססת על אלגוריתמים לניתוח שפה שמבינים מהו הסיפור המרכזי בטקסט ומדמים את העבודה של עורך וידאו, כולל יצירת תקציר, הפיכת טקסט לדיבור ועריכת הקליפ הסופי. כך החברה מאפשרת לגופי תוכן לייצר במהירות ובקלות סרטוני וידאו שילוו את הכתבות המתפרסמות בהם וישאירו את הגולשים בהם עוד כמה רגעים. אתרי חדשות מצמידים פרסומות לסרטונים אלה, וכך מגדילים את הכנסותיהם. מדי יום מיוצרים יותר מ־10,000 קטעי וידאו באמצעות הטכנולוגיה של החברה שמוטמעת ביותר מ־70 מיליון עמודי אינטרנט.

החברה זכתה בשלל פרסים, בהם פרס המוצר הטוב ביותר בכנס המובייל בברצלונה, פרס על חדשנות עולמית מטעם UNESCO ואחת מהאפליקציות הטובות ביותר באפסטור של אפל.

איריס שור
קבוצה: הייטקיסטים
תפקיד: מייסדת שותפה
ארגון: Takipi
גיל: 33
m

הארכיטקטורה של הסטארטאפ

כשהיתה בת 25 הקימה איריס שור את VisualTao יחד עם טל וייס ויונתן סרוסי. החברה פיתחה פלטפורמת SaaS (תוכנה כשירות) שבאמצעותה יכולים מהנדסים ואדריכלים לעבוד בשיתוף על מודלים הנדסיים בזמן אמת. למוצר שפיתחה, VisualTao, יש כיום כ־15 מיליון לקוחות.

ב־2010 נמכרה החברה לאוטודסק העולמית בכ־25 מיליון דולר, וכשנה לאחר מכן, לאחר שמילאה את התחייבותה כלפי החברה הרוכשת, יצאה שור להרפתקת סטארטאפ נוספת. גם הפעם עשתה זאת כשלצדה וייס. החברה החדשה שייסדו, Takipi, פונה לקהל של מתכנתים, ומפתחת כלי בקרה לאיתור באגים. עד כה, גייסה החברה כ־7 מיליון דולר ממשקיעים.

שור שירתה בצה"ל בתפקיד טכנולוגי בחיל המודיעין, ועם שחרורה נרשמה ללימודי אדריכלות בבצלאל - מסלול לא אופייני ליזמי הייטק, שהוכח כמשתלם. בעת לימודיה הבינה כמה גדולה הדרישה למוצר משופר בשוק התוכנות ההנדסיות. בשנה הרביעית ללימודים פרשה והקימה את VisualTao יחד עם חברים מהשירות הצבאי. למרות היעדר ניסיון עסקי, הצליחו לגייס הון מקרן ההון סיכון האמריקאית המובילה סקויה, וכשלוש וחצי שנים לאחר הקמת החברה קיבלו את הצעת הרכישה.

ל־Takipi עוד מחכה כברת דרך לפני שתגיע לאקזיט שלה, אבל הפעם, כשהיזמים כבר מנוסים, הם יוכלו לבנות חברה גדולה יותר. כרגע החברה ממוקדת בבניית קהילת משתמשים. שור אומרת כי מוקדם עדיין לדעת מה יהיה המיזם הבא שתקים, אבל היא מקווה שלסטארטאפ השלישי שלה יהיה גוון חברתי.

ג'אד ג'רוש
קבוצה: הייטקיסטים
תפקיד: מייסד
ארגון: דאטומייט
גיל: 37
m

הצלחה מדידה

לד"ר ג'אד ג'רוש, מומחה לגיאודזיה יליד נצרת, אין מספיק שעות ביממה. בגיל 18 הגיע לטכניון והשלים ברצף שלושה תארים בהנדסת מיפוי וגיאו־אינפורמציה. תוך כדי כך עשה גם תואר רביעי בהנדסה אזרחית, שימש כמרכז פר"ח, עבד כמתרגל בפקולטה להנדסה אזרחית ובחברות למדידות, ובמקביל פיתח תוכנה לחישובי מדידות ששווקה למודדים בישראל. בשנת 2007 מונה למרצה בטכניון, ומאז עבד במרכז למיפוי ישראל וייעץ לחברות שונות. "לא היה לי זמן לנשום" הוא עונה כשהוא נשאל מתי הספיק הכל. אחרי שסיים את הדוקטורט הקים ג'רוש את חברת גיאופוינט, שהיא בין חברות המדידות הגדולות בישראל. כיום הוא מחזיק ב־60% ממנה. בסוף 2011 פנה לקרן ההון סיכון אל בוואדר, כדי שזו תשקיע בסטארטאפ שהקים על בסיס תוכנה שאותה פיתח בזמן לימודיו, לחישוב מדידות באמצעות ג'י.פי.אס על פי הרגולציה הנדרשת ממודדים בעולם. הוא גייס 600 אלף דולר והקים בנצרת את חברת דטומייט שמעסיקה 20 עובדים, ובאחרונה גייסה עוד 4.6 מיליון דולר מקרן באטרי וונצרס האמריקאית ומקרן אל בוואדר. זמן קצר לאחר הקמת דאטומייט הגה ג'רוש עוד רעיון פורץ דרך, המאפשר לייצר מפות גיאודטיות (המתחשבות בטופוגרפיה של השטח) תלת־ממדיות ומדויקות מאוד, מתוך צילומים הנעשים במצלמות דיגיטליות רגילות. באחרונה פיתחה החברה גם מוצר לטאבלטים שמתבסס על טכנולוגיית ענן ומאפשר לשרטט מפות בשטח, בזמן אמת, על בסיס סקיצות ידניות. בשלב זה היא מיועדת לשימוש מהנדסים אבל ג'רוש מתכנן להתאים את הטכנולוגיה שפיתח לקהל הרחב. כמרצה במחלקה להנדסה אזרחית בטכניון אחראי ג'רוש לגיוס מימון עבור מלגות לסטודנטים ערבים מצטיינים. בכל שנה מקבלים 5־10 סטודנטים מבני המגזר מלגה מלאה.

אסף רפפורט
קבוצה: הייטקיסטים
תפקיד: מנכ"ל ומייסד
ארגון: אדאלום
גיל: 31
m

לא מחפש אקזיט

אחד הטרנדים החמים בהייטק הישראלי הוא סייבר - גלגולו העדכני של תחום אבטחת המידע. בתוך הגל הנוכחי מצליחה להתבלט אדאלום (Adallom), שגייסה השנה 15 מיליון דולר, ובתעשייה תולים בה תקוות גדולות. אדאלום, שייסד ומנהל אסף רפפורט, מפתחת מערכת לניטור ואבטחה של שימושים ארגוניים בתוכנות מקוונות. רפפורט מתאר אותה בפשטות כחברת אבטחת מידע בענן. כחברה שנמצאת בתפר שבין שני תחומים אופנתיים - סייבר וענן - היא נהנית מהצמיחה המהירה בשניהם. פחות משנתיים לאחר הקמתה מועסקים בה 70 עובדים, מתוכם 45 בישראל, והיא מוערכת בכמה עשרות מיליוני דולרים. עם המשקיעים בחברה נמנים קרן ההון סיכון האמריקאית סקויה, קרן אינדקס ואיש ההייטק הוותיק זוהר זיסאפל, ובין לקוחותיה, SAP, לינקדאין ואולפני פיקסאר. בכל רבעון החברה משלשת את הכנסותיה. רפפורט למד לתואר במתמטיקה באוניברסיטת תל־אביב בגיל 16. עם גיוסו לצה"ל הצטרף לפרויקט תלפיות ולמד פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב, ואחר כך שירת ביחידת 8200 וביחידה מובחרת נוספת. בזמן השירות הצבאי הכיר את שותפיו להקמת אדאלום - סמנכ"ל הטכנולוגיות עמי לוטבק, וסמנכ"ל המחקר והפיתוח רועי רזניק. אחרי שחרורו עבד שנתיים בחברת הייעוץ מקינזי בישראל ובאוסטרליה ולאחר מכן הקים את אדאלום. תוך כדי כך, השלים תואר שני במדעי המחשב בטכניון. בשנה הקרובה צפויה אדאלום להמשיך לצמוח ולגייס הון. רפפורט אומר שהמטרה אינה אקזיט, אלא בניית חברה גדולה. "החברה גדלה מהר, ואני לומד וגדל איתה. יש לי אתגרים חדשים כל הזמן", הוא אומר.

אלדד פרקש
קבוצה: הייטקיסטים
תפקיד: סמנכ"ל טכנולוגיות ומייסד שותף
ארגון: סייסנס
גיל: 36
m

האולטימטום עבד

בגיל 12 קיבל אלדד פרקש מתנה מאביו - ספר ללימוד תכנות בשפת C. פרקש הצעיר התאהב ונכנס מהר מאוד לעניינים. בבית הוא ספג את עולם היזמות הטכנולוגית: פרקש האב היה מנכ"ל של סטארטאפ בשנות ה־90. פרקש הבן הוא כיום סמנכ"ל הטכנולוגיות בסייסנס (SiSense), הסטארטאפ השלישי שבהקמתו השתתף. מאז התיכון, כולל בתקופת השירות הצבאי בתפקיד מודיעיני בחיל האוויר, לא חדל מליזום ולפתח טכנולוגיות. סייסנס, סטארטאפ בתחום הביג דאטה הצומח במהירות, מפתחת טכנולוגיה שמסייעת לארגונים להתמודד עם כמויות המידע האדירות שנצברות במערכותיהם ולהפיק מהן תובנות עסקיות. כאשר החברה הוקמה לפני עשר שנים, המושג הזה כלל עוד לא הומצא. כיום, סייסנס היא הבטחה בתחום ויש לה פוטנציאל להפוך לחברה גלובלית משמעותית. בחמש השנים הראשונות לקיומה של סייסנס עבדו פרקש וארבעת שותפיו - אלעד ישראלי (מנהל המוצר), גיא ברינג'ו (ארכיטקט ראשי), אביעד הראל (מנהל שירותי תמיכה ומוצר) ועדי עזריה (מנהל פיתוח עסקי) - במשרד בנתניה, במימונו של אלי פרקש, עד שלבסוף הורה האב לבנו לגייס מימון ממשקיע חיצוני, או שלא יהיה מנוס מסגירת החברה. אז גויסו ארבעה מיליון דולר מקרן ג'נסיס הישראלית, והשנה גייסה החברה 30 מיליון דולר נוספים בסבב גיוס הון גדול בהובלת קרן DFJ Growth האמריקאית ובהשתתפות הקרנות באטרי ואופוס קפיטל. בסך הכל גייסה החברה כ־50 מיליון דולר מאז הקמתה, וכעת היא כבר מוכרת בכמה עשרות מיליוני דולרים ומגייסת כ־100 לקוחות חדשים מדי רבעון. שיעור הצמיחה השנתי בהכנסות החברה בשנתיים האחרונות הוא 300% והיא מעסיקה 121 עובדים, מתוכם 75 בתל־אביב.

מאיה לוגסי- בן חמו
קבוצה: חוקרים
תפקיד: מומחית לבקרת גנים של פרחים
ארגון:
גיל: 34
m

פרחים וכוכבים

מחקריה של ד"ר מאיה לוגסי־בן חמו מתמקדים במניפולציות גנטיות על זני פרחים במטרה לשלוט במועדי הפריחה שלהם. כך למשל, בתום השנה הראשונה ללימודי התואר השני באונ' בן גוריון פרסמה שני מאמרים על פרח הליזאנטוס, שבהם חשפה את הנוסחה האופטימלית להפרחת פרחי הצמח. במקום השיטה המסורתית של חימום וקירור הפרחים בשלבים שונים של הגידול, פיתחה לוגסי טכניקות שונות של הצללת פרחים בעזרת צליות, שגורמת לצמיחה אידיאלית של התפרחת. כך ניתן לשלוט באורך הפרח, וכתוצאה מכך גם במחירו בשוק. בתוך כך עוסקת לוגסי־בן חמו גם בקידום מהפכה חינוכית בלימודי המדעים בישראל במסגרת עבודתה בבית יציב – קמפוס חינוכי בבאר שבע שהוקם על ידי קרן רש"י ומפעיל תוכניות מדע וטכנולוגיה לילדים ולבני נוער באזור הדרום. היא יזמה את הקמתו של סטארטאפ חינוכי שבו סטודנטים לפיזיקה מלמדים אסטרונומיה בבתי ספר, והצלחת מיזם זה הביאה באחרונה את משרד החינוך לאמצו, ולהפוך אותו לתוכנית אזורית שממנה נהנים כ־10,000 תלמידים בדרום. כשהיתה בת 31 בלבד מונתה לוגסי־בן חמו לשני התפקידים הפדגוגיים הבכירים ביותר שמולאו אי פעם במקביל בישראל על ידי אישה, בוודאי בגיל כה צעיר: מנהלת פדגוגית של בית יציב ומנהלת המרכז הארצי לפיתוח מקצועי של הוראת המדעים. בעתיד היא מקווה להפוך את בית יציב למרכז חינוכי בקנה מידה ארצי המגשים את חזון קרן רש"י כתורם לצמצום פערים חינוכיים, שוויון הזדמנויות, מוביליות חברתית ועידוד למצוינות. להמשיך לפעול למען קידום בנות לתחומי המדע והטכנולוגיה.

יבגני ליאנדרס
קבוצה: חוקרים
תפקיד: חוקר בכיר ומרצה למימון
ארגון: המרכז הבינתחומי הרצליה
גיל: 38
m

כיצד פועלות חברות?

ילדותו של פרופ' יבגני ליאנדרס עברה עליו בסנט פטרבורג שברוסיה. ב־1990 עלתה משפחתו לישראל, וכיום הוא מחלק את זמנו בין ישראל לבוסטון. הוא קיבל את הדוקטורט שלו בתחום הכלכלה הפיננסית מאוניברסיטת רוצ'סטר, עבד במשך ארבע שנים באוניברסיטת רייס ביוסטון, טקסס, ואז עבר לאוניברסיטת בוסטון. מאז 2012 הוא משמש גם כמרצה וחוקר בבית ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, במקביל לעבודתו כמרצה באוניברסיטת בוסטון. תחומי המחקר העיקריים של ליאנדרס נוגעים לשילובים של החלטות פיננסיות ותפעוליות בחברות ולהשפעות של מבנה התעשייה על מבנה הון אופטימלי, תזמון של הנפקות ומיזוגים ומדיניות ההשקעה. כמו כן הוא חוקר יישומים של תורת האופציות הריאליות בקבלת החלטות פיננסיות. מאמריו ומחקריו פורסמו בכתבי העת היוקרתיים ביותר בתחום המימון וגרפו פרסים בכנסים יוקרתיים. בימים אלה מפתח פרופ' ליאנדרס תוכנית מחקר חדשה ובמרכזה ניתוח הבדלים בין חברות פרטיות לחברות ציבוריות. לצורך העבודה על תוכנית זו, זכה במלגת מארי קירי לשנים 2012־2016, המוענקת על ידי האיחוד האירופי. בשנים הקרובות יתרכז בפיתוח תוכנית המחקר שלו, כשהמטרה העיקרית היא לתרום להבנת המניעים בהחלטות פיננסיות ותפעוליות של חברות בתעשיות מגוונות, בתקווה שחלקים מן המחקר ייושמו וישפיעו על קבלת ההחלטות של הנהלות בארץ ובחו״ל.

מיכל פלדמן
קבוצה: חוקרים
תפקיד: פרופסור למדעי המחשב
ארגון: באוניברסיטת תל אביב
גיל: 38
m

השיקול האנושי

תורת המשחקים האלגוריתמית שבה מתמחה פרופ' מיכל פלדמן היא תחום צעיר ומבעבע — צומת מרתק בין מדעי המחשב ומדעי החברה, בעיקר כלכלה ותורת המשחקים, שאת פריחתו יש לייחס לפריצת האינטרנט וליישומים החדשים שהביא עמו (רשתות חברתיות, שיתוף קבצים). תחום המחקר שבו היא פועלת רחב ביותר וכולל מגוון עסקות חברתיות וכלכליות המתרחשות באינטרנט, כגון רשתות חברתיות, שווקי פרסומות ומכרזים קומבינטוריים (שבהם מוגשות הצעות לרכישתם של כמה מוצרים בו בזמן). מחקריה פורצי הדרך מצוטטים במאמרים רבים. "המחקרים שלי עוסקים בנושאים מגוונים מאוד, אך כולם מבקשים למצוא פתרונות לשאלה איך אפשר לבנות מערכות יעילות כשהן לוקחות בחשבון שיקולים חישוביים ואלגוריתמיים כמו גם שיקולים אנושיים ואסטרטגיים", היא אומרת. את לימודי הדוקטורט שלה השלימה פלדמן בשנת 2005 באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. אחרי שהשלימה פוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית ב־2007, נקלטה שם כמרצה בכירה וזכתה במלגת אלון לחוקרים מצטיינים. ב־2011 הועלתה לדרגת פרופסור חבר וזכתה במלגת מארי קירי מטעם האיחוד האירופי. לאחר מכן נסעה לבוסטון ובמשך שנתיים שימשה כחוקרת באוניברסיטת הרווארד. משנת 2013, בה זכתה במענק המחקר ERC מטעם האיחוד האירופי על סך 1.5 מיליון יורו, משמשת פלדמן פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. פלדמן חברה באקדמיה הצעירה הבינלאומית למדעים (מאז 2010), ובמקבילתה המקומית, האקדמיה הישראלית הצעירה למדעים. במסגרת זו, היא מקדמת יוזמות חברתיות. "בניגוד למיתוס של חוקרים שמסוגרים במגדלי השן, העשייה הציבורית והחינוכית ושילוב המדע בתוכה חשוב מאוד לחברי ולי", מצהירה פלדמן. "פרויקט יצירת סל מדע, למשל, שואף לחשוף תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה לאקדמיה, שלא תהיה נחלתם של מגזר או מעמד סוציו־אקונומי כזה או אחר". באחרונה נבחרה פלדמן ליושבת ראש הוועדה המארגנת של הכנס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום האלגוריתמיקה ותורת המשחקים. "ישראל היא אימפריה בתחום המחקר שלי", היא אומרת. "אני מוקפת כאן באנשים מעוררי השראה והתחום מלא פרגון והפריה הדדית. ביליתי שנים רבות בברקלי ובבוסטון ואינני מרגישה שבתחום שלנו יש לישראל פחות מה להציע".

טל דביר
קבוצה: חוקרים
תפקיד: חוקר מחלות לב
ארגון: אוניברסיטת תל אביב
גיל: 39
m

פלסטר חכם ללב

מחלות לב הן גורם התמותה המרכזי בעולם המערבי, ועבור חולים רבים הפתרון היחיד טמון בהשתלת לב, אלא שהביקוש עולה בהרבה על היצע התורמים. במעבדה של ד"ר טל דביר מהמחלקות לביוטכנולוגיה, מדע והנדסת חומרים והמכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מנסים החוקרים להתגבר על מגבלה זו בעזרת טכנולוגיות ביו־רפואיות יצירתיות. בין השאר, פותחה במעבדה טכנולוגיה לייצור רקמות מלאכותיות המושתלות על אזורים פגועים בלב — מעין טלאי המתכווץ ומתרחב בהתאם לפעימות הלב. תאי שריר הלב מתאפיינים בכך שאינם יכולים להתחלק ולפיכך גם לא להתחדש, מסביר דביר, בעל דוקטורט מאוניברסיטת בן־גוריון ופוסט דוקטורט מ־MIT. תכונה זו בעייתית במיוחד לאחר התקף לב, שכן על הלב מתהווה מעין צלקת, המורכבת מתאים מתים ובסמיכות להם תאים בריאים שאינם מצליחים לחדש את האזור. "על מנת שגוף החולה לא יתקוף את הרקמה המהונדסת, כפי שקורה לא פעם בהנדסת רקמות, אנחנו מייצרים את הרקמות מביו־חומרים ומתאים המגיעים מהחולה עצמו, וכך לטיפול יש יותר סיכויים להצליח". בפרויקטים אחרים מדפיסים דביר וחברי קבוצתו רקמות במדפסות תלת־ממדיות, ואף משלבים בהן מיקרו וננו־אלקטרוניקה על מנת לנטר את פעילות הרקמה המהונדסת בזמן אמת ולשלוט בה מבחוץ. "במקרה של חולה שיושב בבית ופתאום לא מרגיש טוב", מסביר דביר, "הרופא מקבל על כך הודעה, בוחן את הנתונים דרך המחשב בביתו ויודע לבצע משם גירוי חשמלי לרקמה המהונדסת, לשחרר בלחיצת כפתור תרופה אנטי דלקתית או לתת לרקמה הוראה להתכווץ מהר יותר — כל צעד שנדרש". בעתיד מקווים דביר וקבוצתו שניתן יהיה לשקם לבבות פגועים של חולים על ידי השתלת רקמה שתיוצר בהתאמה אישית בתוך מספר ימים, וכך לבטל את הצורך בהמתנה לתורם. "רבים מתים בהמתנה להשתלה", הוא אומר. "הפידבקים שאנחנו מקבלים טובים אבל יש לפנינו עוד עבודה רבה".

יעקוב חנא
קבוצה: חוקרים
תפקיד: חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית
ארגון: מכון ויצמן
גיל: 35
m

פריצת דרך בחקר תאי גזע

יעקוב חנא תכנן להיות רופא ולמד רפואה באוניברסיטה העברית, אבל באמצע הדרך החליט לשלב דוקטורט באימונולוגיה, ולאחר פוסט דוקטורט ב־MIT בהדרכת פרופ' רודולף ייניש הכף הוטתה סופית לטובת המחקר; מוסדות רבים בארץ ובעולם התחרו על חנא, שנחשב לאחד המטאורים בתחומו. לבסוף הוא בחר במכון ויצמן והקים בו לפני כארבע שנים מעבדה לחקר תאי גזע במחלקה לגנטיקה מולקולרית. כיום מונה המעבדה שהקים כ־15 חוקרים ומתמקדת בחקר תאי גזע עובריים – ארבעה תאים ראשוניים שנוצרים ממש לאחר ההפריה. את תאי הגזע העובריים אפשר לבודד מעוברים שנוצרים בעקבות טיפולי הפריה ולגדל אותם, אך חנא ועמיתיו מתמקדים בדרך שונה להשיגם, שבה נוטלים תא עור או תא דם מהחולה עצמו ומחזירים אותו למצב העוברי, בשיטה שאפשר לתאר כתכנות מחדש של התא (Cell Reprogramming). שיטה זו תוארה לראשונה במחקרו של זוכה פרס הנובל היפני, פרופ' שיניה יאמאנאקא. "תהליך כזה מייתר בעיות אתיות של שימוש בעוברים, וגם, מכיוון שהחומר נלקח מהחולה עצמו, אין צורך בהתאמות גנטיות", מסביר חנא. "אנחנו בודקים איך עובד תהליך התכנות מחדש של התאים, אילו בעיות נוצרות בתהליך וכיצד אפשר לייעל אותו". במחקר היפני הצליחו החוקרים להחזיר תאים לשלב הראשוני שבו מצויים ארבעת התאים הראשונים שנוצרים מהביצית, אולם חנא וצוותו מנסים לחזור שלב נוסף לאחור. "הצלחנו ליצור 'תאים נאיביים' שיודעים ללכת לכיוון תאי אב של זרע וביצית", הוא מספר לראשונה על התגלית, "וכאשר משתילים תאים כאלה בעובר של עכבר, נוצרות בתוך העכבר הזה רקמות אדם". פעולה זו, ששייכת לשדה המכונה "Humanized Animals", מאפשרת לחקור רקמות אנושיות בתוך חיה אחרת, הוא מסביר. "אם אני רוצה לחקור מוטציה מסוימת בלוקמיה, אני מעביר את החולה ביופסיה, מחזיר את התאים אחורה למצב נאיבי ומזריק אותם לעכבר, על מנת שתהיה לו מערכת דם כשל החולה; זה לא כמו לחקור ישירות את המחלה על האדם, אבל כאמור יש גבול למה שאפשר לעשות ישירות לחולה. זו פלטפורמה חדשה, שאנחנו בודקים את הגבולות שלה". בעתיד, מקווים חנא וצוותו, פלטפורמה זו תהפוך לכלי בסיסי המשרת חוקרים לחקור מגוון רחב של מחלות באופן יעיל, אמין ומהיר.

נעמי פודה- שקד
קבוצה: חוקרים
תפקיד: רופאה–חוקרת
ארגון: במחלקה לאונקולוגיית ילדים במרכז הרפואי שיבא
גיל: 34
m

תקווה לילדים

רק באחרונה החלה ד"ר נעמי פודה־שקד להתמחות ברפואת ילדים בבית־החולים לילדים ע"ש ספרא, אך אף על פי שהקריירה שלה כרופאה רק התחילה, היא כבר מחזיקה בשלל אותות הוקרה על עבודתה, בהם פרס קרן צ'רלס קלור ופרס קרן פולקס, על פריצת דרך מחקרית בתחום תאי הגזע. לתחום מחקר זה הגיעה לאחר לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב במסלול MD־PhD, המשלב דוקטורט בביולוגיה בלימודים הסדירים ומייצר מודל של רופא־חוקר שכהגדרתה, "פותר במעבדה בעיות בוערות שהוא מזהה אצל החולים ומנסה את הטיפול בזמן אמת". עם סיום המסלול הצטרפה פודה־שקד למכון לחקר תאי הגזע בשיבא. "תחום תאי הגזע מרתק מהבחינה הזו, במובן שהוא מאפשר עבודה עם רקמות אנושיות ולתקן בעזרתן מחלות בכל איבר". היא התמקדה בחקר גידולים סרטניים בילדים, ובפרט בגידול ע"ש ווילמס, הגידול הכלייתי הנפוץ ביותר בקרב ילדים, שפורץ לרוב עד גיל חמש. "התיאוריה המקובלת כיום היא שרוב הגידולים אינם הומוגניים, אלא מורכבים מכמה אוכלוסיות של תאים, שרק לחלקן יכולת לייצר את הגידול. אלה התאים שיש לאפיין את הגן שלהם, להבין מה מיוחד בהם ולפתח טיפולים שיפגעו בהם ספציפית וישאירו את האיבר מתפקד". פודה־שקד ועמיתיה בחנו תאי גזע מתוך רקמות שנלקחו מניתוחים של גידולים, עיבדו אותם ומדדו את יכולתם ליצור גידולים בעכברים. לאחר עבודה מאומצת הם זיהו תאי גזע בעלי סממנים שאובחנו כסרטניים (תאים שבעת שהוזרקו לעכברים אכן נוצר גידול) והשוו בינם ובין תאי גזע ללא אותם הסממנים. לפני כשנה וחצי התרחשה פריצת דרך נוספת כשנמצא גם הנוגדן שמכוון לאותם תאי גזע סרטניים ומחסל את הגידול. בימים אלה נמצא המחקר בשלבים ראשונים של ניסויים קליניים בבני אדם ב־NIH – המכון הלאומי לבריאות בוושינגטון. "אני מקווה שביום מן הימים יתאפשר טיפול אלטרנטיבי, מוכוון מטרה כזה, ואפילו יחליף את הטיפולים הקונבנציונליים", אומרת פודה־שקד, שבינתיים, במסגרת הסטאז', התקבלה לתוכנית תלפיות של בית החולים שיבא – תוכנית למנהיגות רפואית, שבוחרת חוקרים ורופאים בעלי חזון ומאפשרת להם זמן למחקר בעת ההתמחות. בתוך כך היא מרחיבה את העיסוק בחקר תאי גזע למחלות ילדים נוספות.

גלעד ויינר
קבוצה: חוקרים
תפקיד: אחראי על היחידה לפתולוגיה מולקולרית ועל מעבדת חקר הסרטן
ארגון: במרכז הרפואי איכילוב
גיל: 39
m

סיכול ממוקד לסרטן

בשנים האחרונות, בשל המעבר לרפואה מותאמת אישית, בעיקר בטיפולים האונקולוגיים, נמצא תחום הפתולוגיה בעיצומה של מהפכה: יחסי הגומלין ההולכים ומתהדקים בין רפואה לביולוגיה הביאו להיווצרותה של הפתולוגיה המולקולרית, הבוחנת את אפקטיביות התרופות הביולוגיות שלהבדיל מכימותרפיה, פוגעות במוטציות ספציפיות ולפיכך אפקטיביות מאוד — אך רק עבור חולים מסוימים. נכון לעכשיו, רק רופאים בודדים בישראל עוסקים בפתולוגיה מולקולרית ומשלבים בין האבחנה הפתולוגית לרקע הביולוגי הנדרש. אחד מהם הוא גלעד ויינר. ויינר למד רפואה באוניברסיטה העברית ובמהלך לימודיו שילב תואר PhD בביולוגיה של הסרטן בהנחיית פרופ' יואל ישראלי. לאחר הסאטז' התמחה בפתולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם, ובמקביל הקים מעבדת מחקר באוניברסיטה שעסקה במודלים מולקולריים של סרטן השד. לאחר ההתמחות, לפני כשנה וחצי, מונה כאחראי על היחידה לפתולוגיה מולקולרית באיכילוב, שמעניקה שירותים קליניים. במקביל, הקים במקום מעבדה לחקר הסרטן. "שם אנחנו עוסקים במה שהפתולוגים המולקולריים יעסקו בו בעוד כ־5־15 שנים", הוא מסביר. "בכל תחום מישהו צריך להחליט על הכיוון והקצב. הפתולוגיה המולקולרית היא למעשה הזרוע שמושיטה כיום הביולוגיה המולקולרית לכיוון האונקולוגיה והיא שמכוונת את האונקולוג להתאים בצורה הטובה ביותר את הטיפול מבחינת הביולוגיה של הסרטן. זה תחום קטן ויש בו אנשים עם תשוקה בוערת, שהגיעו אליו מתוך תחושת שליחות; אנחנו באים במגע עם רופאים ולא עם מטופלים, ונמצאים לרוב מאחורי הקלעים, אבל ההחלטות שמתקבלות כאן הן גורליות".

איל שבח
קבוצה: מנהלים
תפקיד: מייסד ושותף
ארגון: בחברת הייעוץ הכלכלי פרומתאוס
גיל: 39
m

הערכה מקצועית אדירה

לפני כשנה הקים אייל שבח את חברת פרומתאוס ייעוץ כלכלי ביחד עם שותפיו - יובל זילברשטיין שמשמש כמנכ״ל וכלכלן ראשי, ומשרד רו״ח ירדני גלפנד אברמן. זהו הישג משמעותי לכל אדם, בכל גיל. לשבח יותר מעשר שנות ניסיון בביצוע הערכות שווי, ניתוחים כלכליים של חברות עסקיות והכנת חוות דעת מומחה לבתי משפט, בין היתר בתחומים של ניתוח דו"חות כספיים, ניתוחים כלכליים, מימוניים, עסקיים וחשבונאיים שונים, והוא מתמחה בתחומי הטכנולוגיה, תקשורת ומודלים כלכליים מורכבים.

בגיל 35 מונה שבח לשותף בגיזה זינגר אבן כמנהל תחום הטכנולוגיה בפירמה, וזאת כשלוש שנים בלבד לאחר הצטרפותו לחברה. באותה תקופה היה חתום על הערכות שווי רבות, בהן לחברות בזק ואורמת. לפני כן היה מהנדס אלקטרוניקה באלביט מערכות ויועץ כלכלי בארנסט אנד יאנג.

שבח הוא בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון. פרומתאוס ייעוץ כלכלי צמחה בהיקפים מרשימים בשנת הפעילות הראשונה שלה, והיא מעסיקה כעת כעשרה עובדים. שבח זוכה להערכה מקצועית אדירה מצד לקוחות הפירמה, בהם אנשי עסקים בכירים ומנהלים מובילים במשק. בין השאר, הוא חתום על חוות דעת ועבודות עבור חברות מהמובילות במשק הישראלי, בהן החברה לישראל, אבוג'ן, מבטח שמיר ואחרות.

רונן מטמון
קבוצה: מנהלים
תפקיד: מנהל השקעות ראשי
ארגון: קופות הגמל אקסלנס
גיל: 39
m

המטאור מחדר המסחר

רונן מטמון מעיד כי הוא מה שמכונה "חיית שוק" — כינוי רווח למנהלי השקעות שחיים ונושמים את שוק ההון כמהות, ולא רק כמקום עבודה. בחמש השנים האחרונות הוא מנהל כ־21 מיליארד שקל של נכסי ציבור, ונמצא בשיאה, לפי שעה, של קריירה מרשימה שהחלה כאשר כתלמיד תיכון, השתתף במשחק השקעות שחשף אותו לעולם ניהול ההשקעות וכיוון אותו ללימודי כלכלה ולעבודתו הראשונה בשוק ההון כסוחר בחדר עסקות של בנק מזרחי. עבור מנהלי השקעות, חדרי המסחר כמוהם כרצפת הייצור שממנה שואפים לטפס למעלה לניהול כסף. מטמון עשה זאת כאשר עבר לעבוד כמנהל השקעות בחברת דיקלה, שהיתה חברת קרנות הנאמנות של הבנק הבינלאומי. שם, ניהל את קרנות הנאמנות המתמחות בתחומי האג"ח. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה (בהצטיינות), ותואר שני במינהל עסקים. במקביל ללימודיו עבד כמתרגל בתואר שני למינהל עסקים ומרצה בקורסים ליועצי השקעות ומנהלי תיקים. בגיל 29 מונה למנכ"ל הראל קרנות נאמנות, ומשם עבר לאקסלנס כמנהל השקעות של קופות הגמל מזרחי, שמוזגו לאקסלנס. כעבור שלוש שנים, בגיל 34, קודם לתפקידו הנוכחי כמנהל השקעות ראשי באקסלנס גמל.

ניר גרינברג
קבוצה: מנהלים
תפקיד: שותף–מנהל
ארגון: MNS וקרן יסודות
גיל: 32
m

בכל הצמתים המרכזיים

באוקטובר דיווחה קבוצת אריסון כי בכוונתה למכור את הפרויקטים הסולאריים שהקימה לקרן ההשקעות יסודות תמורת כ־90 מיליון שקל במזומן. מאחורי הקרן הזו עומדים שניים: יצחק מירילשווילי, בנו של האוליגרך הגיאורגי מיכאל מירילשווילי, ושותפו הצעיר ניר גרינברג. לאחר טיפוס מקצועי עקבי של כעשור, נהפך גרינברג לאחת מדמויות המפתח בתחום מימון הפרויקטים בישראל – ולהבטחה שכבר מממשת את עצמה. הוא החל את דרכו בחברת הייעוץ טאסק, שם נחשף לראשונה לעולם הפרויקטים הזכייניים. בהמשך "נחטף" על ידי בנקאות ההשקעות של גורן קפיטל, שם ליווה את המכרזים הסולאריים הבינלאומיים באשלים ואת תחנת הכוח OPC של החברה לישראל. בגיל 27 בלבד כבר נחת על כיסא יועץ המדינה לפרויקטים הזכייניים בחברת ענבל הממשלתית. בשירות המדינה, היה גרינברג שותף לכתיבת מכרזי ההתפלה וליווה את פרויקטי חוצה ישראל ומנהרות הכרמל. עוד בטרם מלאו לו 30, כבר תיקף עבור האוצר את חישובי ועדת ששינסקי להגדלת תקבולי הגז. ב־2011 פרש לטובת הקמת חברת הייעוץ הפיננסי MNS, שמעורבת כיום ברוב הסדרי החוב במשק – כולל אלה של אי.די.בי, קרדן ואפילו הדואר. תחת מטריה זו ממשיך גרינברג ללוות את פרויקטי משרדי הביטחון ביטחון הפנים ואת חברת חוצה ישראל. זאת, במקביל לייעוץ שהוא מעניק לפעילות קבוצות דלק וקרסו, ולבחינת השקעות עבור הגופים המוסדיים הגדולים בשוק ההון. אחת ההשקעות שבחן גרינברג בתחום החשמל הפרטי היתה עבור מירילשווילי, שבחר לבסוף להשקיע בבחור הנמרץ. יחדיו, מתכננים השניים שורת השקעות בפרויקטי תשתית בישראל ובחו"ל, כך, אף על פי שבגיל צעיר מאוד גרינברג הוא כבר בעל ניסיון עשיר – עתידו עוד לפניו.

בן ברנר
קבוצה: מנהלים
תפקיד: אחראי תוכן
ארגון: מיזם הטלוויזיה של סלקום 39
גיל:
m

אחת שתיים שלוש ניסיון

בעוד זמן קצר, תיכנס לשוק הטלוויזיה הרב הערוצית בישראל שחקנית חדשה לצד HOT ו־yes הוותיקות: סלקום. מדברים על זה כבר כמה שנים, אבל עכשיו זה באמת קורה, והחברה עומדת להציג מוצר חדשני ותמחור זול מזה של שתי המתחרות הקיימות. מנהל מיזם הטלוויזיה של סלקום הוא סמנכ"ל התוכן של החברה, יניב גרינוולד, שאחראי על התפירה של הפרויקט ועל כך שהטכנולוגיה תעשה את שלה ותעבוד היטב וללא תקלות. לצדו, עובד איש התוכן בן ברנר, שבשנתיים האחרונות שוקד על בניית חבילת התוכן של סלקום, כשלרשותו משאבים פחותים משמעותית מאלה של המתחרים. קודם לתפקידו בסלקום, גר ברנר במשך ארבע שנים באמסטרדם ועבד ב־UPC, תאגיד מדיה בינלאומי עם שירותי כבלים ביותר מעשר מדינות אירופאיות וכ־23 מיליון לקוחות. ברנר ניהל את תחום ה־VOD בחברה, וניצח על חדירת השירות לשווקים בהולנד, אוסטריה, אירלנד וגרמניה. לפני כן, עבד בחברת HOT על מוצר ה־VOD הישראלי. ברנר הוא בוגר כלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת חיפה, ובעל תואר שני במשפטים מבר אילן. הוא עשה את צעדיו הראשונים בעולם הטלוויזיה בגיל 17, כבמאי הטלוויזיה הצעיר בארץ ("איך להרוס שעה" בערוץ הילדים, 1991). כשאומרים תוכן בישראל, השמות שנזרקים לאוויר בדרך כלל הם של יונה ויזנטל, מנהל התוכן האגדי של yes שממונה כעת על פירוק רשות השידור, או מקבילו מ־HOT, יורם מוקדי. נראה כי בקרוב יצטרכו אנשי הקולנוע והטלוויזיה בארץ ללמוד לגלגל על הלשון שם חדש.

תום קורן
קבוצה: מנהלים
תפקיד: מנכ"ל
ארגון: טמרס טלקום
גיל: 31
m

מחבר את ישראל לרשת

הוא דעתני, בטוח בעצמו, בקי בנתונים ומעצבן את המתחרים, והוא המנכ"ל הצעיר בשוק התקשורת. בגיל 31, מנהל תום קורן את טמרס טלקום, החברה שהניחה את הכבל התת ימי שמחבר את ישראל לשדרת האינטרנט העולמית, ונמצאת בבעלותו של איש העסקים פויו זבלדוביץ'. לקוחות החברה הן ספקיות אינטרנט ישראליות וכן חברות בינלאומיות שצריכות קו יציב וטוב למשרדיהן בחו"ל. קורן סיים את לימודיו בחוג למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה כמצטיין דיקאן, ולאחר לימודיו החל לעבוד כעוזר אישי ליו"ר חברת הביטוח מגדל, דן ללוז. באותה תקופה, לאחר הגשת המלצות ועדת בכר, ביצעה מגדל רכישות בהיקף של כ־600 מיליון שקל וגדלה מחברה שמנהלת כ21 מיליארד שקל ומעסיקה כ־130 עובדים, לחברה שמנהלת כ־35 מיליארד שקל עם 250 עובדים. הוא עבר במהירות בתפקידים שונים במגדל שוקי הון: הוציא רישיון לניהול השקעות והיה אנליסט מאקרו. לאחר מכן הקים במגדל שוקי הון את פעילות בנקאות ההשקעות. באחת העסקות שליווה (Tower Vision) יצא לו לפגוש את זבלדוביץ', היכרות שהובילה לתפקידו הבא. בינואר 2011 הצטרף קורן לטמרס. תחילה, היה מעורב בניהול הפורטפוליו הקיים של החברה, שנע מהשקעות הייטק ועד מלונאות. באותם ימים היה נראה כי ההשקעה הגדולה שביצעה החברה בכבל התת ימי אינה מתרוממת, והלקוחות לא מיהרו להצטרף. שני מנכ"לים הוחלפו בטמרס טלקום, ובאוקטובר 2012 קורן מצא את עצמו על כורסת המנכ"ל, במה שהתחיל כמינוי זמני לשלושה חודשים. מאז הוא בתפקיד. טמרס טלקום היא חברה קטנה מאוד, המעסיקה עשרה עובדים. כמנכ"ל, חתך קורן בהוצאות מיותרות, החליף את כל צוות העובדים ונותני השירותים, ובעיקר הצליח לגייס לקוחות. אחת החברות החשובות שהביא היא HOT שקונה קיבולת בינלאומית מטמרס טלקום. ברשימת הלקוחות של טמרס גם חברות רב לאומיות. באחרונה הוחלט על השקעה גדולה בכבל תת ימי שני, בים סוף, לגיבוי הכבל הקיים. מדובר בפרויקט שקורן עבד עליו זמן רב, ואישורו מוכיח כי זבלדוביץ' חזר להאמין בטמרס טלקום — ובקורן.

אביה מגן
קבוצה: מנהלים
תפקיד: מנכ"לית
ארגון: מלונות רשת פתאל באילת
גיל: 37
m

קריירה במקום טיול

תוך כדי חופשת לידה עם תינוק בן חודש היא ממשיכה לענות על מיילים, לעבוד מהבית ולהיות בקשר עם העובדים שלה. ככה זה כשאת אחראית על תשעה בתי מלון — אין מחליפים, אין חופשות, אין חגים ואין שבתות. לפני כשנתיים, כשהיא רק בת 35, מונתה מגן למנהלת האזורית של מלונות רשת פתאל באילת שכוללת את האחריות גם על האטרקציה "עיר המלכים". בהשוואה לרשתות אחרות בישראל, אפשר לומר שמגן כבר אינה רחוקה מרמת האחריות הנדרשת ממנהל של רשת מלונות גדולה. הקריירה של מגן בתחום המלונאות החלה במקרה: לאחר שחרורה מהצבא, החלה לעבוד כמלצרית במלון דן, במטרה לחסוך כסף לטיול בחו"ל. אלא שבמקום הטיול הגדול שתכננה, ולא יצא לפועל, החלה להתהוות קריירה מבטיחה. מגן נהפכה לבת טיפוחיו של דוד פתאל, הבעלים של רשת פתאל, ומתפקיד של מנהלת קבלה עברה לעבוד כפקידת הזמנות, לאחר מכן כמנהלת חדרים ואז מנהלת מזון ומשקאות. את ההזדמנות האמיתית הראשונה שלה קיבלה כאשר פתאל קיבל את הזיכיון של מועדון קלאב מד באילת, ובחר בה לנהל את המלון. כך, בגיל 29, נהפכה מגן לאחת המנהלות הצעירות בתחום המלונאות בישראל ושל מועדוני הקלאב מד בעולם. כשרכש פתאל בסוף 2009 את מלון הרודס באילת, שנחשב בזמנו לספינת הדגל של הרשת בעיר, החליט לתת את המפתחות למגן, שהיתה אחראית גם על שיפוץ המלון ומיצובו מחדש. ההתקדמות המהירה של מגן, כיום כבר אם לשלושה ילדים, אינה מובנת מאליה כיוון שמדובר בענף שרוב המנהלים בו גברים, והעבודה בו מתנהלת בכל ימות השנה ומסביב לשעון. אם הכל יתקדם כמצופה, ייתכן שבבוא היום תנהל את רשת פתאל כולה. "קשה לדעת מה יהיה אבל מה שבטוח, זה שאני אנהל אנשים בתחום האירוח והשירות" היא אומרת.

דדי שוורצברג
קבוצה: מנהלים
תפקיד: מייסד
ארגון: אתר Adika
גיל: 38
m

האנליסט שהעדיף למכור בגדים

עם ג'ינס וטישרט, משקפי שמש ושרשרת בולטת מעל החולצה, דדי שוורצברג לא נראה כמו איש עסקים מנוסה, שהעסק שלו מגלגל מחזור של עשרות מיליוני שקלים בשנה. ואולם שוורצברג, יזם ממולח ביום ובליין פעיל בלילה, מותח קו ברור בין שתי האהבות הגדולות שלו ולא מניח לצד הנהנתני בחייו לעמוד בדרכם של העסקים — ולהיפך. בשנתיים האחרונות הוא עומד מאחורי אתר האופנה המצליח Adika, העוסק ביבוא, ייצור ומכירה של פריטי אופנה. שוורצברג הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים ותואר שני בכלכלה פיננסית, שניהם מהאוניברסיטה העברית. את שני התארים סיים כמצטיין דיקאן. בגיל 24 כבר ניהל מחלקה של שבעה אנשים בחברה לגיוסי הון, ולאחר מכן עבד כיועץ כלכלי באלביט. ואולם עד מהרה מאס בעבודה השכירה. המיזם העצמאי הראשון שהקים היה מכון יופי בעירו, רמת השרון. הוא מספר שהרעיון עלה במוחו כאשר ראה את ליהיא לפיד ממתינה זמן רב בתור למספרה, והחליט לפתוח מכון יופי בתוך המספרה כדי שלה ולנשים נוספות "יהיה על מה להוציא כסף בשעה שהן ממתינות". המיזם נכשל ושוורצברג חזר לתחום הפיננסי כאנליסט בקרן הגידור ספרה, שם נהנה משכר יפה ובונוסים. אלא שהחלום להיות עצמאי סירב לגווע. לפני כשנתיים פנתה אליו מכרה בשם עדי רונן, וביקשה ממנו להכין עבורה תוכנית עסקית לאתר מעצבים. שוורצברג זיהה הזדמנות, הסביר לרונן למה הרעיון המקורי שלה לא יעבוד, והציע לה להפוך את Adika לאתר שופינג אופנתי. מאז, באמצעות יחס אישי וקשר ישיר ללקוחות, ותוך שימוש מאסיבי ברשתות חברתיות, צמח האתר וכיום הוא מתגאה בכ־25 אלף כניסות ביום. שוורצברג מצהיר כי בכוונתו להפוך את Adika לאחד ממותגי האופנה הגדולים והמוכרים בישראל ובחו"ל.

ריקי דרורי
קבוצה: מנהלים
תפקיד: דירקטורית שיווק אזורי
ארגון: גוגל ישראל
גיל: 38
m

האישה הבכירה ביותר בגוגל ישראל

לפני כשנתיים זכתה ריקי דרורי בתואר המנהל הטוב ביותר בגוגל, תואר שמוענק מדי שנה ל־20 מתוך כ־6,000 המנהלים בכל זרועות החברה בעולם. דרורי, הממונה על השיווק האזורי במזרח ובדרום אירופה, באפריקה, במזרח התיכון, ברוסיה ובטורקיה, היתה בין העובדים הראשונים בשלוחה הישראלית של חברת הענק, אליה הצטרפה ב־2006 כסמנכ"לית שיווק. כיום מונה הצוות בראשותה 115 עובדים. בכירים בגוגל אומרים שדרורי היתה יכולה למלא כל אחד מאינספור התפקידים בגוגל העולמית שפתוחים בפניה, אבל היא ממשיכה לנהל את פעילותה וחייה מישראל. בשנה האחרונה היתה אחראית על פרויקטים בינלאומיים רבים: תוכניות להכשרת מורים בכלים אינטרנטיים להוראה; יוזמות לשילוב נשים בתחום הטכנולוגיה; קמפיינים לקידום השימוש בחיפוש קולי ברוסיה ולהרחבת השימוש בדפדפן כרום במדינות שונות; השקת שירות סטריט וויו במדינות שונות, כולל הפירמידות במצרים; וניצול האינטרנט כמשאב ופלטפורמה משמעותית לקידום עסקים קטנים. היא בעלת תואר MBA מאינסיאד, ובנוסף יש לה תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה מהאנטר קולג' בניו יורק. בשנת 2000 עבדה בקמפיין הבחירות של הילארי קלינטון לסנאט, במהלכו ייעצה לצוותה של קלינטון בנושא המפה הפוליטית של ישראל.

קרן חרובי- שניר
קבוצה: מנהלים
תפקיד: סמנכ"לית מיזוגים ורכישות
ארגון: טבע
גיל: 34
m

מרשם לרכישת חברה

קרן חרובי־שניר היא אצנית מרתון, ואולי אין זה מקרה שהיא בחרה דווקא בעיסוק הספורטיבי המאתגר הזה. גם הקריירה שלה בטבע היא ריצה שנמשכת כבר 11 שנה. היא הגיעה לחברה כסטודנטית, וכיום היא אחראית על רכישות ומיזוגים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. את המסלול הזה היא עשתה בהרבה ימי עבודה ארוכים ולילות לבנים במשרד, ובנסיעות מרובות לחו"ל, והשגרה האינטנסיבית נמשכת גם כיום, כשהיא כבר אמא. "אני יוצאת בשש בערב להשכיב את הילדים, וחוזרת בשמונה למשרד", היא מספרת. חרובי־שניר הגיעה לטבע בשנה השלישית ללימודי כימיה וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. תוך זמן קצר החלה לעבוד בחברה במשרה קבועה כאנליסטית, ועסקה בהכנת הערכות שווי לחברות שטבע התעניינה ברכישתן. בהמשך קודמה לתפקיד דירקטורית ועבדה עם הגורמים בטבע המעורבים בתהליכי הרכישה. תפקידה הנוכחי כסמנכ"לית מיזוגים ורכישות ממצב אותה כשרת החוץ של החברה: היא מנהלת את תהליך הרכישה – החל משלב הזיהוי האקטיבי של חברה פוטנציאלית או בדיקת המלצה לרכישה, עבור באנליזה מקיפה של העסקה, וכלה בהצגת ההמלצה בפני הגורמים המחליטים בחברה וקבלת אור ירוק לביצועה. בשנתיים האחרונות היתה חרובי־שניר אחראית בין השאר על רכישת החברות האמריקאיות מיקרודוז בתחום הנשימה (בכ־165 מיליון דולר) ולבריס, חברה בתחום הכאב (בכ־825 מיליון דולר). כמנהלת, היא מעורה מאוד בפרטים הקטנים, אבל לדבריה, עם השנים למדה להסתכל על התמונה הגדולה: "טבע היא חברת ענק בתעשייה שמשתנה כל הזמן", היא מעידה, "היכולת להשפיע על תעשייה שיש לה השלכה על חולים רבים, נותנת לי סיפוק ועניין רב".

נועה רוזנברג- סגלוביץ'
קבוצה: משפטנים
תפקיד: שותפה במחלקת חברות וניירות ערך, בינלאומי
ארגון: משרד גולדפרב זליגמן
גיל: 38
m

תופרת עסקות

הפעילות השוקקת של מיזוגים ורכישות בענף ההייטק הישראלי בשנים האחרונות מייצרת עבודה גם לעורכי הדין שעוסקים בתחום, ועורכת הדין נעה רוזנברג־סגלוביץ' היא אחת הבולטות שבהם. כשותפה במשרד גולדפרב זליגמן היא מייעצת באופן שוטף לחברות הייטק, ומלווה בשנים האחרונות עסקות מורכבות, החל משלב ההבנות, ניהול משא ומתן וניהול שוטף של העסקה — ועד לשלב הסגירה. הנה כמה מהעסקות הגדולות שליוותה רוזנברג־סגלוביץ' בשנים האחרונות: ייצוג חברת סנאפטו שנמכרה לפייסבוק תמורת 70 מיליון דולר (עסקת המכירה הראשונה של חברה ישראלית לפייסבוק); ייצוג חברת ברודקום שרכשה את ברודלייט תמורת כ־200 מיליון דולר; ייצוג סינגפור טלקום, מחברות הטלקום הגדולות באסיה, שרכשה את חברת קונטרה הישראלית תמורת 160 מיליון דולר; וייצוג חברת טראסטיר שנרכשה על ידי יבמ תמורת יותר מ־800 מיליון דולר. רוזנברג־סגלוביץ' היא בוגרת תואר ראשון בכלכלה ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת ניו יורק. לאחר סיום התואר השני עבדה במשך שלוש שנים במשרד עורכי הדין הבינלאומי Covington & Burling LLP בניו יורק. עם שובה לישראל, ב־2008, השתלבה במשרד גולדפרב זליגמן, ומ־2012 היא שותפה במחלקת חברות וניירות ערך, בינלאומי. זוהי מחלקה קטנה יחסית שבה כ־20 עורכי דין כולל שותפים, והעבודה בה דורשת מקצועיות והכרות עם סגנון העבודה בחו"ל. הקולגות של רוזנברג־סגלוביץ' מעידים שהיא יודעת להוביל עסקות מסובכות, מתמודדת היטב עם לחצים, ויש לה את מה שצריך כדי להיות מעורכי הדין הבולטים במשק ולהוביל עסקות גדולות במגזר הפרטי.

איטה קולדצקי
קבוצה: משפטנים
תפקיד: דירקטורית מגזר הנדל"ן בחטיבת הביקורת
ארגון: פירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט בריטמן אלמגור זהר
גיל: 38
m

פיתוח עסקי וסיוע לקהילה

רו"ח איטה קולדצקי היא אישה חרדית, אם לשישה ילדים, שגדלה בבני ברק ולמדה בתיכון חרדי. זו לא בדיוק ביוגרפיה סטנדרטית בקרב האנשים שהיא פוגשת סביבה במשרד, אך קולדצקי ידעה כבר מגיל צעיר שהיא תלמד באוניברסיטה ושתהיה לה קריירה. אחרי תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת בר אילן, החליטה שהיא רוצה תואר יותר שימושי ופנתה ללימודי חשבונאות, ובהמשך סיימה גם תואר שני במשפטים — גם הם באוניברסיטת בר אילן. לפני כארבע שנים הצטרפה קולדצקי לפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט בריטמן אלמגור זהר, שבה היא מכהנת כדירקטורית מגזר הנדל"ן בחטיבת הביקורת. היא עוסקת בליווי ויעוץ חשבונאי ובמתן שירותי ביקורת לחברות בתחום הנדל"ן. עם לקוחותיה נמנות קבוצת אפריקה ישראל ואלקטרה. קולדצקי עוסקת גם בניהול הפיתוח העסקי של הפירמה מול המגזר החרדי ומסייעת בקליטת עובדים חדשים ושילובם בפירמה. בנוסף לחיי משפחה וקריירה תובעניים קולדצקי משקיעה מזמנה בקידום אג'נדה של שילוב חרדים במעגל העבודה, ומשמשת כמנטורית בהתנדבות בכמה מוסדות אקדמיים לחרדים. אם תבחר להמשיך בקריירה שלה במסגרת המשרד — ולא, למשל, לחצות את הקווים ולעבור לעבוד באחת החברות שהיא מלווה — נראה כי בתוך שנים ספורות תהפוך לשותפה במשרד ומנהלת תחום.

טליה גרסטלר
קבוצה: משפטנים
תפקיד: שותפה
ארגון: משרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל
גיל: 34
m

בצד הנכון של העסקה

בגילה הצעיר, עו"ד טליה גרסטלר היא כבר שותפה במשרד עורכי דין מוביל, ומאחוריה ליווי משפטי של כמה עסקות ענק, בהן מכירת אתר יד2 על ידי וואלה תקשורת תמורת כ־800 מיליון שקל. הקולגות שלה אומרים שמה שהופך אותה להבטחה גדולה היא עקומת הלימוד המהירה שלה שנובעת מהחשיפה הגדולה לעסקות משמעותיות, כשהיא מצליחה לבלוט בחריצות, מקצועיות ויכולות בין אישיות גבוהות. המסלול המהיר של גרסטלר להצלחה התחיל באוניברסיטה העברית, שם סיימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים במקביל ללימודי תואר שני במינהל עסקים. בגיל 26 החלה להתמחות במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, ולאחר שבע שנים מונתה לשותפה. ההתמחות של גרסטלר היא בדיני חברות ומשפט מסחרי. בשנים האחרונות היא ייצגה את חברת איירונסורס בסיבוב גיוס בהיקף של 85 מיליון דולר; את פייסבוק ברכישת Face.com תמורת כ־100 מיליון דולר, ואת פריימסנס שנרכשה על ידי אפל תמורת 350 מיליון דולר. בנוסף היא מייצגת ומייעצת לאמדוקס וללקוחות נוספים בכל הקשור לדיני חברות וניירות ערך ועניינים מסחריים שוטפים. במשרד מתארים אותה כבחורה מבריקה שיודעת לעבוד עם אנשים — קולגות ולקוחות — בצורה נעימה. היא סומנה כאחת ההבטחות של המשרד, ונראה כי בעתיד תהיה שותפה בכירה וחלק מהצוות המוביל של המשרד.

תמר קריכלי- כץ
קבוצה: משפטנים
תפקיד: חוקרת בפקולטה למשפטים ובמחלקה לסוציולוגיה
ארגון: אוניברסיטת תל אביב
גיל: 38
m

האפליה פנים רבות לה

ד"ר תמר קריכלי־כץ היא קול ייחודי בעולם האקדמיה. היא מתבלטת בו הודות לשילוב מולטי דיסציפלינרי של משפטים, סוציולוגיה וכלכלה. מחקריה עוסקים בסוגיות כמו אפליה בשוק העבודה וברכישת מוצרים, לרבות על בסיס של הריון ואימהות, נטייה מינית ומשקל יתר. קריכלי־כץ שואלת שאלות מחקר מעניינות ומוצאת דרכים מקוריות לחקור אותן ולבחון אפליה ושינוי חברתי בראי המשפט. כך למשל, עסק אחד ממחקריה באי שוויון מגדרי במסחר באיביי. מחקר נוסף שערכה, בשיתוף עם פרופ' איסי רוזן צבי ופרופ' טליה פישר מאוניברסיטת תל אביב, עסק בפסיקת הוצאות בבתי משפט לערבים ונשים. החוקרים מצאו כי כשערבים זוכים במשפט, בדרך כלל נפסקות להם הוצאות נמוכות מהממוצע, בעוד נשים מקבלות הוצאות גבוהות מהממוצע. העיקרון הזה נשמר גם כשמדובר בהפסד. כשערבי יפסיד, הוא ישלם הוצאות משפט גבוהות מהממוצע, לעומת נשים שישלמו פחות מהמוצע. קריכלי־כץ סיימה תואר ראשון במשפטים במקביל ללימודים בתוכנית אמירים לסטודנטים מצטיינים באוניברסיטה העברית. היא התמחתה בבית המשפט העליון אצל השופט תיאודור אור, והמשיכה בעבודה בלשכתו כעוזרת משפטית. ב־2004 נסעה ללימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת סטנפורד, ולאחר מכן המשיכה ללימודי דוקטורט בסוציולוגיה. ב־2012 שבה לישראל ומאז היא מרצה וחוקרת באוניברסיטת תל אביב במשרה משותפת בפקולטה למשפטים ובמחלקה לסוציולוגיה. היא זכתה בפרסים ומלגות כמו מלגת ISF לחוקרים על ידי הקרן הלאומית למדע ומלגת אלון אשר נועדה לאפשר לאוניברסיטאות בישראל לקלוט מדענים צעירים מצטיינים. אפשר להעריך כי המסירות, היכולות האמפיריות וההכשרה הרחבה יסייעו לה להתקדם בעולם האקדמיה, ולבלוט גם כחוקרת בעלת שם עולמי.

רונן וינוגרד
קבוצה: משפטנים
תפקיד: בעלים
ארגון: משרד עורכי דין וינוגרד ושות'
גיל: 38
m

משרד בוטיק במיקום טוב

תהליכי הרגולציה שמעצבים את שוק ההון הישראלי בעשור האחרון הם תחום התמחותו של עו"ד רונן וינוגרד, שבחר כבר בתחילת דרכו המקצועית להתמקד בנישה הזו של שוק ההון. ההתמקצעות בתחום הובילה אותו לצבור ניסיון ולקוחות יוקרתיים, ולהפוך לשותף במשרד עורכי דין בגיל 30. ארבע שנים לאחר מכן פתח וינוגרד משרד משלו המתמחה ברגולציה, השקעות ומימון, נושאים שעליהם הוא גם מרבה להרצות. וינוגרד היה פעיל בגיבוש החקיקה והרגולציה על קרנות השקעה, וייצג בכנסת את איגוד קופות הגמל בדיונים על תקנות כללי ההשקעה ב־2012, אשר איחדו לראשונה את כללי ההשקעה של חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל לסט אחד. מדובר בחקיקה המשמעותית ביותר ביחס להשקעות המוסדיים, כשווינוגרד הוביל את גיבוש התקנות האלה מול משרד האוצר.המשרד שפתח השנה מעסיק שלושה עורכי דין, וכבר יכול להתהדר בשורה של לקוחות מרשימים. הפעילות מתחלקת בין ייצוג גופים מוסדיים ובהם בתי ההשקעות המובילים בישראל, לבין ליווי והקמה של קרנות גידור והשקעה בישראל ובחו"ל עבור יזמים. בנוסף, וינוגרד מלווה את התנהלותם של גופים זרים הפועלים בישראל מול רשות ני"ע ומשרד האוצר. וינוגרד הוא בעל תואר ראשון במשפטים ומינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, והתמחה במשרד עורכי הדין מישל אוחיון. לאחר מכן החל לעבוד במשרד ארנון שגב שם טיפל בעיקר ברגולציה שהוטלה על הגופים המוסדיים אחרי ועדת בכר. המשרד שלו צפוי לגדול, אבל יישאר משרד בוטיק המבקש להיות גורם מוביל בשוק ההון הישראלי.

טארק דיביני
קבוצה: משפטנים
תפקיד: שותף
ארגון: פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט במחלקת מסים
גיל: 34
m

הזכות לפטור

לפני ארבע שנים, כשהוא רק בן 30, קיבל רו"ח ועו"ד טארק דיביני מינוי של שותף בפירמת רואי החשבון BDO זיו האפט במחלקת מסים. דיביני, שגדל בנצרת, חשב בצעירותו להיות רוקח אבל ויתר על התוכנית כשהבין שיותר מתאים לו, וגם יותר מתגמל, לבחור בכיוון פיננסי־עסקי. הוא החל לאסוף תארים, ואחרי שסיים לימודי חשבונאות וכלכלה באוניברסיטת תל אביב והחל להתמחות ב־BDO זיו האפט, השלים תוך כדי עבודתו גם תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. את רוב הקריירה המקצועית עשה דיביני בפירמת רואי החשבון, למעט תקופת התמחות במשפטים במשרד אבי אלתר ושות', שם התמחה במסים. הוא הצליח לדלג מעל מכשולים של שפה ותרבות, ולאחר שחזר ל־BDO זיו האפט מונה לשותף באגף המסים כשהוא מרכז את הטיפול בנדל"ן בפירמה. דיביני מנהל באופן ישיר צוות של חמישה עובדים, ובין לקוחותיו בנק הפועלים, סיטיבנק, ישראכרט, שירותי בריאות כללית ומאוחדת. בתחום הנדל"ן הוא מטפל בלקוחות כמו קבוצת האחים עופר, חברת הבנייה צמח המרמן וקרסו נדל"ן. משימתו של דיביני היא להביא לכך שלקוחותיו ישלמו כמה שפחות מס, או בניסוח שלו: "שהם ישלמו את המס הצודק שעליהם לשלם". בנוסף לעבודתו הוא גם מרצה בכמה מוסדות, בהם המרכז הבינתחומי בהרצליה, אוניברסיטת בר אילן, המרכז האקדמי רופין ובמרכז האקדמי שערי משפט. בעתיד יוכל לבחור בין להמשיך ולהוביל תחום בפירמה, או להשתלב באופן פעיל יותר בעולם העסקים, במגוון תפקידים של ליווי חברות ופרויקטים באופן עצמאי בתחומי מיסוי ונדל"ן, או בתפקיד בכיר באחת מהחברות הגדולות במשק.

ערן בצלאל
קבוצה: משפטנים
תפקיד: שותף
ארגון: מחלקת הליטיגציה, משרד ש.הורביץ
גיל: 39
m

איך לזכות במכרז

לעו"ד ערן בצלאל יש יכולת לפשט תהליכים מורכבים ולהציג אותם בבהירות בבתי המשפט ובוועדות המכרזים. לא במקרה הוא ליווה את המכרזים הגדולים בישראל — בהם עיר הבה"דים, הנתיב המהיר, חוצה ישראל, הרכבת לירושלים — מכרזים מורכבים בשיתוף המגזר הפרטי והציבורי בתחום התשתיות, האנרגיה והקמעונות. בצלאל צמח במשרד ש.הורוביץ, שאליו הצטרף כמתמחה במשפטים, ולאחר תשע שנים מונה לשותף במחלקת הליטיגציה, כשהוא מרכז את תחום המכרזים במשרד. מדובר בתפקיד שמאפשר לו חשיפה והתעסקות בעניינים של משפט מנהלי ודיני מכרזים בחברות גדולות במשק. עם הלקוחות שליווה נמנים חברת החשמל, קבוצת שפיר, קבוצת פז, חברת טבע, קבוצת הפניקס, מפעל הפיס, מכון ויצמן, מפעל הפיס ואוניברסיטת אריאל בשומרון. לבצלאל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון בכלכלה — כולם מאוניברסיטת תל אביב, והשכלה משולבת כזאת היא יתרון משמעותי בתפקיד שאותו הוא ממלא. במשרד הוא נחשב לכוכב: הוא הצליח להרחיב את מעגל הלקוחות, וזוכה להערכה רבה גם מאנשים הנמצאים בצד שכנגד. רק טבעי שימשיך להתקדם במשרד ולהפך לשותף בכיר. אפשר להניח שעם הזמן יפרוץ גם לכיוונים מסחריים נוספים, כנראה בתחום הליטיגציה שאותו הוא מכיר ואוהב. המשרד שהקים השנה עו"ד רונן וינוגרד כבר יכול להתהדר בשורה של לקוחות מרשימים. פעילותו מתחלקת בין ייצוג גופים מוסדיים ובהם בתי ההשקעות המובילים בישראל, לבין ליווי והקמה של קרנות גידור והשקעה בישראל ובחו"ל עבור יזמים

גילעד פורת
קבוצה: משפטנים
תפקיד: שותף
ארגון: מחלקת הליטיגציה של משרד עורכי הדין ברקמן וקסלר בלום ושות'
גיל: 36
m

4.5 שנים עד לשותפות

משפטן יצירתי, שאפתן, שחושב מהר ומחוץ לקופסה — כך מתארים במשרד עורכי הדין ברקמן וקסלר בלום ושות' את עו"ד גילעד פורת, שנהפך לפני שש שנים לשותף, במהירות יוצאת דופן, כשהוא בן 30 בלבד. פורת, שהחל את המסלול המקצועי במשרד כמתמחה, לאחר סיום לימודי תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, עבד בו כשכיר במשך 4.5 שנים בלבד לפני שהגיעה ההצעה הקוסמת לשותפות. בשנותיו במשרד הוביל פורת תיקים משמעותיים, הגדיל את נפח הלקוחות שלו והפגין ביטחון רב בהופעה בבתי משפט ובבוררויות. הוא התבלט כאשר ניהל בהצלחה תיקים גדולים באופן עצמאי ובהיקף חריג לעורכי דין. תחומי התמחותו הם מאבקי שליטה בחברות, תביעות ייצוגיות וסכסוכים מסחריים מורכבים. בנוסף, ליווה סכסוכים בינלאומיים שבהם ייצג לקוחות מארצות הברית, אירופה, רוסיה ויפן. בין השאר, הוא מייצג את מפעלי ים המלח בבוררות הענק המתנהלת בינה ובין המדינה, את חברת מפעלים פטרוכימיים בישראל ונושאי המשרה בה בתביעה ייצוגית גדולה שהוגשה כנגדה ואת חברת פלאפון בעשרות תביעות ייצוגיות שהוגשו נגדה. כמו כן הוא מייצג את פירמת רואי החשבון דלויט בריטמן אלמגור בנושאים משפטיים שונים, את משרד הפרסום ראובני פרידן בסכסוך עם משרד שלמור אבנון עמיחי ואת עדי קייזמן שנתבע על ידי ערי סטימצקי. פורת ניחן בשילוב חיוני של חשיבה אנליטית ויכולת לעמוד בלחצים הרבים הכרוכים בליטיגציה מסחרית. כבר כיום מעמדו במשרד איתן ויש אליו הערכה רבה בעולם הליטיגציה; בעתיד, כשיהיו במשרד חילופי דורות, אין ספק שיתברג בחלק העליון.

מיה אבישי
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: דוברת
ארגון: דואר ישראל
גיל: 39
m

משברים רוויי אינטרסים

מגיל צעיר פעלה מיה אבישי, ילידת רמלה, בתחום התקשורת, עד שחצתה את הכביש לכיוון הדוברות. כשהיתה בת 22 כתבה והפיקה בעיתון "מעריב", בהמשך שימשה ככתבת חינוך בעיתון "העיר" וכתחקירנית בתוכנית הטלוויזיה "בולדוג". לאחר מכן, במשך שנתיים, שימשה כעוזרת הפרלמנטרית של ח"כ נחמה רונן, ומאז דבק בה חיידק המגזר הציבורי. אבישי, בעלת תואר שני בתקשורת מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, עשתה את תפקיד הדוברות הראשון שלה אצל אבישי ברוורמן. משם הגיעה למשרד ראש הממשלה, שם במשך חמש שנים היתה דוברת כלכלית־חברתית של שני ראשי ממשלה (אולמרט ונתניהו) ושלושה מנכ"לים — רענן דינור, אייל גבאי והראל לוקר. העובדה שאבישי החזיקה מעמד בתפקיד כה שוחק במהלך כל מעברי האישים האלה מוכיחה את ההערכה המקצועית שלה זכתה. היא ידועה כדוברת פעילה שאינה מחכה למסרים שייקבעו ומצמצמת את תפקידה להעברתם לתקשורת, אלא פועלת כדי להשפיע, לפי שיקול דעתה, על התהליך בתוך הארגון פנימה. "מכיוון שאני בין הדוברים היחידים שהתמחו על בסיס יומיומי בטיפול במשברים רוויי אינטרסים, סביר להניח שאהיה בתחום הזה גם בשנים הקרובות", אומרת אבישי. "הסוגיות המורכבות ביותר הן במגזר הציבורי, ולכן לא מן הנמנע כי אהיה בו עוד זמן רב".

יוליה איתן
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה
ארגון: משרד ראש הממשלה
גיל: 34
m

אסטרטגית הכלכלה–חברה של ישראל

כאשר יוליה איתן היתה בת 11 עלתה משפחתה מברית המועצות, חסרת כל. כשהאב, דוקטור לכימיה, מצא עבודה בדרום, חיפשה המשפחה את מקום המגורים הזול ביותר באזור. כך מצאה עצמה איתן גדלה בדירת עמידר בעיירת הפיתוח אופקים. לאחר שמערכת החינוך באופקים לא הצליחה לעמוד בדרישותיה של הנערה המוכשרת, מצאה את עצמה מבלה את שנות התיכון לבדה בפנימייה מובחרת בירושלים. איתן היא בוגרת לימודי כלכלה ומנהל עסקים וכן השתתפה בתוכנית עתידים לצוערים מצטיינים במגזר הציבורי. זה כשלוש שנים היא מכהנת כסגניתו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, פרופ' יוג'ין קנדל. לצדו של סגן נוסף, מנהלת איתן בפועל את המועצה, ובכך היא אחת התורמות העיקריות לעיצובה של המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל בשנים האחרונות. בחלוקת תחומי האחריות בתוך המועצה היא ממונה על נושאי פיתוח ההון האנושי, הבריאות והאסטרטגיה. למעשה, איתן מובילה את תפקידה החדש והמהפכני של המועצה הלאומית לכלכלה כמטה האסטרטגיה הכלכלי־חברתי של ישראל. "זה אתגר מטורף", אומרת איתן. "הבנו שלא צריך לכתוב תוכנית אסטרטגית לישראל, כי תוכניות ודו"חות יש למכביר. האתגר הוא איך לייצר מערכת שחושבת אסטרטגיה — איך בונים, בתוך הממשלה, את היכולות לעסוק באסטרטגיה ובתכנון לטווח ארוך. במידה רבה זה מחייב ללמד את הממשלה לעבוד בניגוד לדי.אן.איי שלה ומחוץ לאזור הנוחות. הרבה יותר קל לממשלה לעסוק בשאלות כמו מחיר המילקי מאשר בנושאים עמומים כמו מחיר אי ההיערכות להזדקנות האוכלוסיה". בין שאר עיסוקיה השתתפה איתן בדיוני ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות והובילה את תת־הוועדה שעסקה בתיירות רפואית. בימים אלה היא עוסקת בהכנת הצעות למבנה הביטוח הסיעודי בישראל, תעסוקת מבוגרים, עידוד לימודי הנדסה בישראל, סגירת פערים בחברה הערבית לרבות תקציב חינוך דיפרנציאלי, מדדי איכות החיים ועוד. בנוגע לעתידה אין לה ממש ספקות: "אני אוהבת מאוד את המגזר הציבורי", היא אומרת, "הוא מדהים מבחינת יכולת ההשפעה שלו על חיי אנשים. לכן בינתיים אני במועצה, וגם בהמשך אשאר במגזר הציבורי".

בדר עבאס- חוסיין
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: מנהלת החינוך הבלתי פורמלי בחברה הדרוזית
ארגון: מרכז מעשה, עמותה בת של קרן רש"י
גיל: 32
m

השינוי יבוא מבחוץ

זה כחמש שנים מובילה בדר עבאס־חוסיין את תוכנית "נעורים" של מרכז מעשה, עמותה בת של קרן רש"י. התוכנית נועדה לקדם שוויון הזדמנויות בקרב צעירים מבני ובנות העדה הדרוזית והעדה הצ'רקסית, והיא מציעה להם מגוון פעילויות פנאי והתנדבות בעזרתם של כ־90 מתנדבים ומתנדבות. כיום פועלים מרכזי הצעירים של התוכנית ב־14 יישובים בכרמל ובגליל ומשרתים יותר מ־3,000 ילדים ובני נוער. עבאס היא אחת הנשים הבודדות בחברה הדרוזית שמובילות ומנהלות פרויקט בסדר גודל כזה. היא בעלת תואר ראשון מהטכניון בהוראת טכנולוגיה ומדעים ובימים אלה מסיימת לימודי משפטים באוניברסיטת חיפה. בראשית דרכה המקצועית היתה מורה לביולוגיה ולמדעי הרפואה בתיכון בירכא, אך לדבריה, עד מהרה הבינה שהיכולת לעשות שינוי אמיתי לא תבוא ממערכת החינוך הפורמלית, ולכן החליטה לפרוש ולהתמקד במגזר השלישי. כשהיא נשאלת על תוכניותיה לעתיד היא עונה: "הייתי מאוד רוצה להיות חברת כנסת, לא כדי לשבת שם אלא כדי לעשות שינוי חברתי. אם אני אהיה שרה — אז שרת החינוך".

קובי בר נתן
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: סגן בכיר לממונה על השכר באוצר
ארגון: משרד האוצר
גיל: 37
m

הערך שבשירות הציבור

קובי בר נתן כמעט פספס את דלת הכניסה למגזר הציבורי. ב־2005, בעת שלמד לתואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית ועבד כמתרגל, עזב משרה מבטיחה אך לא מעניינת בבנק לאומי והגיש את מועמדותו למשרת כלכלן ביחידת האכיפה והביקורת במשרד הממונה על השכר באוצר. ביום שבו זומן לראיון עבודה התעכב בגלל שיחה עם הסטודנטים שלו, ולבסוף הגיע לראיון באיחור ניכר, כשהוא מתנשף. רגע לפני שמועמדותו בוטלה — זכה בתפקיד. ב־2009 מונה בר נתן לסגן מנהל היחידה. בין השאר טיפל באופן מקיף בחריגות השכר במכון התקנים ובאוניברסיטת תל אביב. בסוף 2011 מונה לסגן בכיר על ידי אילן לוין, הממונה על השכר בזמנו, וכיום הוא אחראי על נושאי הביטחון, החינוך וההשכלה הגבוהה, וכן על משרדי ממשלה שונים. הוא מילא תפקיד מרכזי בגיבושו של הסכם השכר החדש במשרד החוץ, לאחר שעובדי משרד זה שבתו במשך כמה חודשים. בר נתן התעקש על שינוי המודל התעסוקתי במשרד וכן על מתן תגמול לעובדים צעירים. כמו כן ניהל את הסכמי ההשלמה של רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" של ארגוני המורים ואת הסכם הסגל האקדמי הזוטר מ־2012. מי שעבד עם בר נתן יודע לספר על אדם בעל יחסי אנוש טובים מאוד, היודע לנווט משא ומתן בלי להתעמת. תוכניותיו העתידיות הן במגזר הציבורי, שם הערך המוסף אותו רכש בשנים האחרונות יכול להתבטא ולהשפיע. הוא גם רואה בשירות במגזר הציבורי ערך בפני עצמו וכן שליחות. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית.

עמרי דגן
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: מנהל אגף בכיר "צוערים לשירות המדינה"
ארגון: נציבות שירות המדינה
גיל: 39
m

הון אנושי וחשיבה ארוכת טווח

לפני כעשר שנים הצטרף עמרי דגן לצוות ההקמה של מכון ראות לחשיבה כלכלית חברתית אסטרטגית, שם הקים את מערך ההכשרה והטמעת מתודולוגיות החשיבה. ב־2011, כשכבר היה סמנכ"ל במכון ראות, גבר על עשרות מועמדים שהתמודדו על ניהול והובלת תוכנית העתודה המהפכנית "צוערים לשירות המדינה" – מסלול הכשרה של שש שנים שנועד להכניס כוח אדם צעיר ואיכותי לשירות המדינה. כמנהל התוכנית נדרש דגן לצקת לה תוכן, להקים את האופרציה ולקשור את כלל הקצוות. בימים אלה יוצא לדרך המחזור השלישי של התוכנית, הכולל שנתיים של לימודי תואר שני במדיניות ציבורית במקביל להיכרות אינטנסיבית עם המגזר הציבורי, ולאחריהן ארבע שנות עבודה בתפקידים שונים במגזר. לכל מחזור נבחרים 30 צוערים בלבד. כמו כן דגן שותף בייעוץ וליווי תוכניות צוערים נוספות בתחומים כמו תכנון ובנייה, תחבורה ושלטון מקומי. שביעות הרצון מביצועיו של דגן בתפקיד ניכרת בכך שמינויו הוארך באחרונה בארבע שנים נוספות. דגן, בעל תואר שני (בהצטיינות) בחקר סכסוכים מהאוניברסיטה העברית, אומר שהוא רואה את עתידו במגזר הציבורי, ובלבד שהתפקידים שיידרש לבצע ישלבו פיתוח של הון אנושי, חשיבה לטווח ארוך ונגיעה באיכות החיים של אזרחי המדינה.

גדי פרנק
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה
ארגון: משרד החינוך
גיל: 34
m

מנכ"ל המל"ג הצעיר אי פעם

בגיל 34 בלבד, גדי פרנק ממונה על ניהולו של הגוף הרגולטורי המרכזי בתחום ההשכלה הגבוהה בישראל. פרנק, בעל תואר ראשון בכלכלה ובתקשורת (בהצטיינות) ותואר שני במחקרי כלכלה (אף הוא בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב, הגיע למועצה בשנת 2009, ולפני שמונה למנכ"ל באוגוסט האחרון מילא בה שני תפקידים חשובים אחרים: סמנכ"ל תכנון, תפקיד שבמסגרתו היה שותף לגיבוש תוכנית החומש להשכלה הגבוהה; וסמנכ"ל תיקצוב. בתפקידו האחרון היה אחראי על חלוקת 8 מיליארד שקל לגופים השונים במערכת ההשכלה הגבוהה. בשנה האחרונה שימש כממלא מקום מנכ"ל המועצה. פרנק הוא בעל חשיבה חדה ודעתנית ויחסי אנוש טובים, והוא זוכה להערכתם של נשיאי המוסדות להשכלה גבוהה, כמו גם של הדרג המקצועי במשרדי החינוך והאוצר ובמשרד ראש הממשלה. למל"ג הגיע לאחר שב־2006 נמנה עם מקימי המועצה הלאומית לכלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה. פרופ' מנואל טרכטנברג, שהכיר את פרנק כשזה היה סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, גייס אותו לצוות ההקמה של המועצה, שבו שימש פרנק כלכלן בכיר. את עולמו כמי שיודע לגשר בין לא מעט גורמים בעלי אינטרסים שונים קנה בדיוני הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי (ועדת טרכטנברג), שבהם נטל חלק. בעת מינויו אמר עליו שר החינוך, שי פירון, המשמש יו"ר המל"ג: "פרנק הוא בעל ניסיון וידע ניהולי רב, שהתמקצע בתחום ההשכלה הגבוהה, ולכן ידע ללוות בבטחה את השינויים והמהלכים הכרוכים בה". ואכן, בשנים הבאות יתמודד פרנק עם אתגרים רבים, במיוחד נוכח מצבה המידרדר של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל במדדים הבינלאומיים.

אביגדור רבינוביץ'
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: מייסד
ארגון: עמותת "עבודות לחרדים"
גיל: 24
m

למנף רצון לכדי מעשה

כמו צעירים חרדים רבים שעזבו את המסגרת הישיבתית ומגלים שללא השכלה, כישורים וקשרים קשה להתאקלם בעולם שבחוץ, גם אביגדור רבינוביץ' חש תסכול וחוסר אונים. אך בניגוד לרבים אחרים הוא החליט ליצור בעצמו מסגרת שתקיים את כל המרכיבים הללו. לפני שלוש שנים פתח בירושלים את "זולה על הגג" – מקום בילוי לצעירים חרדים שרוצים להכיר אנשים המצויים במצב דומה לשלהם. "עם הזמן שמתי לב שרבים מהמבקרים פונים אלי בשאלות לגבי עבודה", מספר רבינוביץ'. "יש המון חרדים, גם יוצאי מסגרת צבאית, שמאוד רוצים לעבוד ולקיים את עצמם ופשוט לא יודעים איך למנף את הרצון הזה לכדי מעשה". בתגובה לדרישה שזיהה הקים רבינוביץ' את "עבודות לחרדים", מיזם חינמי שרשום כעמותה ומשדך בין חרדים שמחפשים עבודה ולמעסיקים שמחפשים עובדים, בהם חברות כמו סיסקו ומיקרוסופט. לדבריו, מדי יום פונים אליו כ־25 מעסיקים, חרדים וחילונים. האם זה מפני שחרדים הם כוח עבודה זול? "לא בהכרח, להבנתי רוב הפניות החוזרות הן מפני שהחרדים מסורים מאוד ויש להם אמביציה להצליח ולהתקדם. אף על פי שאחת הבעיות היא שחרדים לא תמיד מודעים למשכורת שהם יכולים לקבל". "עבודות לחרדים" פועל זה שנה וחצי ובעמוד הפייסבוק שלו כבר רשומים יותר מ־10,000 חברים. באחרונה הוקם גם אתר אינטרנט למיזם, וכעת הוא מציע משרות גם לנשים ולחרדים אקדמאים. "השאיפה שלי היא לתת מענה לכמה שיותר צעירים שהיו במצבי. עולם הערכים שמציב בראש את לימוד התורה נשאר על כנו, וטוב שכך, אבל יותר ויותר חרדים משלבים את לימוד הדף היומי עם רכישת השכלה ופרנסה; מה שקורה בכותרות ובשטח הם שני עולמות שונים".

ערן פוליצר
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: כלכלן בתחום המגזר הציבורי
ארגון: חטיבת המחקר בבנק ישראל
גיל: 36
m

כזה ראה ושפר

לפני כשנתיים, ולאחר ששימש כתב כלכלי בקול ישראל, נקלט ערן פוליצר בבנק ישראל. בתפקידו בבנק מתמחה פוליצר, בעל תואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, בנושאים פיסקאליים ובפרט בנושאי מדיניות בריאות. בין השאר שימש משקיף מטעם הבנק בוועדת גרמן, ותרם רבות לעבודת הוועדה בניתוחים כלכליים שהשפיעו על קבלת ההחלטות. יתרונו בשילוב שבין ניתוח כלכלי מעולה, כישורים בינאישיים גבוהים ויכולת ביטוי וניסוח מצוינים. אפשר לצפות שבעתיד יתרום רבות לגיבוש מדיניות כלכלית בישראל במסגרת עבודתו בבנק ישראל. בתוך תקופה קצרה יחסית, הצליח פוליצר למצב את עצמו כשותף משמעותי בעיצוב מדיניות הבריאות בישראל ובמחקר על מערכת המס, והוא צפוי להשתלב במחקרים בתחום כלכלת הבריאות שירחיבו את הידע על מערכת הבריאות הישראלית ויוכלו לתרום לבניית תוכניות מושכלות לשיפור המערכת והכנתה לקראת האתגרים הצפויים לה. בתחום המסים צפוי פוליצר להמשיך ולחקור את מערכת המס בישראל כדי להפיק תובנות שיסייעו לשיפור המערכת ותרומתה לכלכלה ולחברה. מעבר למחקריו הוא עתיד למלא תפקיד בניתוח האינטראקציות שבין ההתפתחויות הריאליות בישראל – ובפרט המדיניות הפיסקאלית – עם המדיניות המוניטארית שמנהל הבנק. כושר הביטוי וההצגה המעולה שלו יסייע לו להתקדם בעתיד לתפקידים בכירים שבהם יוכל להציג את פרי מחקרו ואת מדיניות הבנק. מכלול יכולותיו והתוואי המקצועי שבו הוא מתקדם יאפשרו לו בעתיד להשפיע באופן משמעותי על עיצוב המדיניות הכלכלית בישראל.

ניר קידר
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: סגן ראש המינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי ומנהל תחום כלכלת בריאות
ארגון: משרד הבריאות
גיל: 34
m

בריאות לכל

בגיל 34, אחראי ניר קידר על שורה של נושאים רגולטורים־כלכליים ועומד במרכז הצמתים הכלכליים המרכזיים של מערכת הבריאות. לאוזן הלא מקצועית זה אולי נשמע כמו עיסוק די אפרורי, אך ההחלטות שקידר שותף להן קובעות במידה רבה את איכות שירותי הבריאות שכולנו מקבלים. כך, למשל, הוא חבר בוועדות הקשורות לתמחור הטכנולוגיות המועמדות לסל הבריאות, נושא שעשוי להשפיע על כמות התרופות והטכנולוגיות שייכנסו לסל בסופו של דבר; חבר בוועדת ה"קפיטציה" שקובעת כיצד יחולקו עשרות מיליארדי שקלים בין קופות החולים ועבור אילו פעולות יקבלו הקופות תמריצים כלכליים, עניין שמשפיע מהותית על ההתמודדות עם אי שוויון בבריאות וקובע היכן ישקיעו קופות החולים את השקל הבא שלהן; חבר בוועדת המחירים שקובעת את תמחור ימי האשפוז והפרוצדורות בבתי החולים, נושא קריטי שמשפיע בסופו של דבר גם על הכנסות בתי החולים וגם על התמריצים שלהם לבצע פרוצדורות מסוימות; מרכז את הוועדה לתכנון כוח אדם לאומי במערכת הבריאות; חבר בוועדה לנושא ניצולי השואה; ומייצג את המשרד בפני גופים רבים, בהם מדא והביטוח הלאומי. בשנה האחרונה זכה קידר לאמונה של שרת הבריאות, יעל גרמן, שמינתה אותו לרכז את הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל ("ועדת גרמן"), ולאחר מכן לעמוד בראש צוות היישום בתחום הרפורמה בביטוחי הבריאות — הנושא המרכזי שיצא מוועדת גרמן. קידר הוא כלכלן ובעל תואר שני במדיניות ציבורית. הוא התחיל את דרכו המקצועית במגזר השלישי כיועץ כלכלי בעמותת סינגור קהילתי, והמשיך אותה באגף החברתי ביותר במשרד הבריאות. "אני רואה את עצמי כאדם עם אוריינטציה חברתית שגם למד כלכלה, שהיא רק אמצעי אחד מתוך רבים לנתח את המציאות המורכבת שאנו חיים בה", הוא אומר, ומעיד על עצמו כי הוא מושפע מהפילוסופיה של ג'ון רולס, שדיבר על "מסך הבערות" ועל "צדק כהוגנות". "המטרה המרכזית היא לחשוב כיצד לתת לציבור מערכת בריאות ציבורית אוניברסלית וכמה שיותר חזקה", הוא מוסיף. "האוניברסליות היא החוזקה הכי גדולה של מערכת הבריאות הציבורית ועל זה צריך לשמור מכל משמר".

יותם גורן
קבוצה: משרתי ציבור
תפקיד: חבר המשלחת הישראלית לאו"ם
ארגון: משרד החוץ
גיל: 32
m

על השיבר של האו"ם

זמן קצר אחרי שסיים את קורס הצוערים של משרד החוץ מצא את עצמו יותם גורן בחזית ההסברה הישראלית באו"ם. עבודתו בארגון לא מתמצה רק בהגנה על העמדה הישראלית בסוגיות המוכרות לכולנו, אלא גם בקידום הכלכלה והתרבות תוך כדי שיווק הכלים שאנחנו אוהבים לפרסם: המוח הישראלי ורוח היזמות. גורן הוא הנציג הישראלי בוועדה החמישית של האו"ם, שעוסקת בניהול ובחלוקת התקציב של הארגון, כולל תקצוב כוחות השלום. באחרונה אף מונה לעמוד בראש תת־ועדת הכנסים של הארגון — הוועדה שמפקחת על האגף הכי גדול באו"ם שמרכז את נושא הלוגיסטיקה, למשל הצבת 600 המתורגמנים שעובדים באו"ם ופיקוח על הפעילות השוטפת בו. כלומר, גורן עצמו אחראי על סדר היום של האו"ם ומבחינה לוגיסטית גם על סדר היום של העצרת הכללית. זוהי עמדת השפעה שישראל מעולם לא היתה בה. גורן נולד בישראל, אך בילדותו עבר עם הוריו לארצות הברית, שם העביר את שנות ההתבגרות ורכש השכלה אקדמית. מאוחר יותר שב ארצה כדי לשרת בצבא, ולאחר שחרורו הגיע לקורס הצוערים של משרד החוץ. בשלב מוקדם יחסית בקריירה שלו במשרד החוץ נשלח לייצג את ישראל במטה האו"ם בניו יורק. גם בין עמיתיו בוועדה החמישית של האו"ם נחשב גורן לאחד מהצעירים, אך הוא לא מתרגש מכך ומספר שהוא לא רואה הרמות גבה, אך לומד בכל יום משהו חדש. כוחו של גורן בולט במיוחד בוועדת התקציב של האו"ם, שמנהלת את הכספים שמעבירות 193 המדינות החברות. במועצה חברות כל המדינות והיא צריכה לתקצב את ההחלטות שמתקבלות באו"ם, בדרך כלל באמצעים של בריתות בין המדינות. ועדת התקציב משולה לברז על תקצוב הארגון. במסגרת אחריותו של גורן נמצא ניהול המדיניות הישראלית על תקציב של מיליארדי דולרים בכל שנה שמועברים לארגון ולכוחות השלום, אך גם לקדם את הנוכחות הישראלית באו"ם – שוק של 15 מיליארד דולר.