הסטארט-אפ ששומר על מוסר התשלומים עבור העסקים הקטנים - עושים עסק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט-אפ ששומר על מוסר התשלומים עבור העסקים הקטנים

קרדיט פלייס מציעה לעסקים קטנים ובינוניים בישראל להפוך חשבוניות בתשלום דחוי למזומן, ובכך לשפר את התזרים ולגוון את מקורות האשראי בסיוע מימון המונים

2תגובות
ירון סבאן
אסנת קרסננסקי

בוועדת הכלכלה עדיין דנים בחוק לקיצור ימי האשראי לעסקים במשק, שחוצים גם את רף מאה הימים. מוסר התשלומים הירוד במשק הנו רעה חולה ועל פי ניתוח של להב - לשכת העצמאים ובעלי העסקים הקטנים - הוא אחראי לסגירתם של 12 אלף עסקים מדי שנה. גם כאשר החוק יעבור הוא לא יפתור את כל בעיות התזרים של עסקים קטנים ובינוניים: רבים מהלקוחות שחייבים להם כסף הם עסקים גדולים, כמו חברות תשתית ובנייה גדולות, קמעוניות מזון ואופנה, חברות תקשורת ועוד כאלה שהחוק לא יחול עליהם.

מכירה לענקיות הללו משלבת ברכה וקללה בו זמנית: הן מסייעות לעסקים לצמוח בזכות ההזמנות הגדולות שהן מזרימות והן גם בדרך כלל משלמות בסופו של דבר. אולם הן נוטות לנצל את חולשת העסקים הקטנים ומכתיבות תנאי תשלום דרקוניים. כדי לממן את ההזמנות מהם, העסקים הקטנים לוקחים עוד ועוד הלוואות מהבנקים. ללא יכולת להעמיד ערבות אישית - גם הצינור הזה נחסם במהרה. והכי גרוע: אם ביום הפירעון של החשבונית הלקוח הגדול דחה שוב את התשלום - הספק הקטן עלול לפשוט רגל.

במציאות זו פקטורינג, פעילות מימון שבה הגוף הפיננסי רוכש מבית העסק את האשראי שהעמיד ללקוחותיו, בתמורה לגביית ריבית ועמלות על הסיכון ומשלם לעסק מזומן, יכולה לעזור. היקף הפקטורינג בישראל אינו מפותח ונאמד ב-7 מיליארד שקל בשנה. אחד השחקנים הבולטים בתחום הוא בנק אוצר החייל שרכש את הפעילות של כלל ביטוח בתחום לפני ארבע שנים. לשם השוואה, כלל היקף האשראי שנתנו הבנקים לעסקים הקטנים והבינוניים בישראל בשנה החולפת גבוה מ-200 מיליארד שקל. זאת על רקע העובדה שישראל היא מעצמת פינטק, והוקמו בה כמה סטארט-אפים בתחום הפקטורינג כגון Fundbox ו-Bluevine שפונים לעסקים קטנים בארה"ב, וללא הנגשת ההלוואות למשקיעים מהציבור הרחב. 

סטארט-אפ נוסף שמתכנן לפעול בעולם אבל בינתיים מציע את השירות לעסקים קטנים בישראל הוא קרדיט פלייס (CreditPlace) שמציע פקטורינג עם טוויסט - הרוכשים של החוב הם ציבור משקיעים במתכונת מימון המונים. כך זה עובד: נניח שספק מקלוני צמר גפן של רשת פארם מעוניין לקצר את ימי האשראי משוטף + 90 יום למזומן. הספק ממחה את החשבונית לטובת משקיעי קרדיט פלייס, ומעתה והלאה רשת הפארם תשלם את כל התשלומים שמגיעים לספק ישירות לקרדיט פלייס באותם תנאי תשלום שסוכמו עם העסק, בעוד שהעסק יקבל את הכסף במזומן.

תמורת קיצור ימי האשראי ספק צמר הגפן ישלם עמלה שתיקבע לפי מספר הימים בפועל בהם קוצר התשלום ובהתבסס על ניתוח הסיכון הגלום העסקה, והיא נעה בין 1-3% עד לתשלום החשבונית (בחישוב שנתי 9%-5%).  משקיעים שרוצים לגוון את תיק ההשקעות שלהם יכולים לרכוש בזירת המסחר חובות וליהנות מהריבית ממוצעת שנעה סביב 6% לשנה.

"המשקיע שקונה את החובות יודע מי מכר, מי משלם, מה הביטחונות לעסקה. הוא בונה לעצמו תיק השקעות, ובוחר את החובות שברצונו לרכוש" אומר ירון סבאן, מנכ"ל החברה לשעבר מנהל השקעות וקופות גמל בחברת הביטוח מגדל.

לדברי סבאן, עד כה קוצרו 107 אלף ימי אשראי בהיקף של 95 מיליון שקל, ובין החברות שכבר חתמו על המחאת הזכות נמצאות פרטנר, פלאפון, סלקום, סופר פארם, אקרשטיין, שירותי בריאות כללית, קק"ל ואחרות.

אולם סבאן מספר כי חברות רבות מערימות קשיים: "חלק מהרתיעה של עסקים להיעזר בנו היא שהלקוחות שלהם מסרבים לחתום על המחאת זכות. נתקלנו בעסק מהצפון שהעסיק עשרה עובדים ומכר ציוד לחברת כרייה. כאשר עובדי חברת הכרייה שבתו הם עיכבו לו תשלום של מיליון שקל, עשרה אחוז מהמחזור השנתי שלו. מסיבות שונות הם לא הסכימו שהוא יעביר אלינו המחאת זכות, ולכן לא יכולנו להעביר לו כסף והעסק נסגר. גם בקרב בעלי העסקים הקטנים יותר יש חוסר מודעות לאופי השירות. בעלים של עסק, איש מוכר בקהילה העסקית והפיננסית אמר לי שהוא חושש שתופץ שמועה שהוא בקשיים ופנה לשוק אפור".

סבאן סבור כי גם בתחום הפקטורינג דרוש מאמץ לעדכון החוק והתאמתו למציאות הנוכחית: "במשרד האוצר ובכנסת מחפשים פתרונות לעסקים קטנים שיעזרו להם לשרוד. פה יש מוצר וותיק שלא משתמשים בו כמעט בישראל בעוד שמדינות אחרות יש שוק פעיל. כך למשל שוק הפקטורינג בצרפת מנזיל לעסקים 250 מיליארד יורו. יש מדינות באירופה שבהן כדי להמחות זכות, הספק שולח מכתב ללקוח וזהו. גם בישראל לכאורה לפי חוק המחאות חיובים משנת 1969 בעל החוב הוא הספק אבל החייבים עושים מה שהם רוצים. הם הפכו את הספקים שלהם לערוץ מימון. אני מציע שהמדינה תתקן את החוק כך שיהיה ברור יותר שהחוב הוא של הספק כי זה ייתן יותר כוח לעסקים הקטנים".

לשים לב לריביות

קרדיט פלייס הפועלת משנת 2013 נמצאת בבעלות שני אנשי עסקים אמידים ולא מאוד מוכרים בישראל: דקל גולן, וסרג' עזיזה, לצד משקיעים פרטיים נוספים. בתחילת דרכה היא ניסתה קודם לגייס את הכסף לרכישת החשבוניות מהציבור באמצעות מכרז על חשבונית, והמשקיעים היו צריכים להציע את אחוז המימון מהעסקה, ואם המשקיעים קנו בית העסק קיבל את הכסף: "לא ייתה וודאות לעסקים בשיטה זו ולמשקיעים נדרשה יכולת לתמחר עסקה. היום אנחנו אלו שעושים אנליזה לחובות, ובודקים בין השאר מה הייתה בעבר מערכת היחסים בין בעל החוב לחייב".

כיום קרדיט פלייס נעזרת במשקיעים שמתפקדים כ'עושי שוק' - באמצעות הון של 5 מיליון שקל שהשקיעו בפלטפורמה ומשמש לרכישת החובות באופן מיידי עוד לפני שהם מוצעים לרכישה למשקיעים. סבאן ממהר להסביר שהדבר הכרחי כדי לקנות במהירות את החוב של העסקים, ולגשר על פרק הזמן עד שהמשקיעים ירכשו אותם, ושולל כל אפשרות שהם יוצרים אפליה - כלומר מאפשרים לבעלי החברה לרכוש חובות איכותיים ומוציאים החוצה חובות פחות איכותיים: "אין חובות שאנחנו לא מוציאים למכירה, ואין לעושי השוק זכות בחירה באילו חובות להשקיע".

לפקטורינג שמציעה קרדיט פלייס יש גם אותיות קטנות. בעלי החוב נדרשים לתת ערבות אישית אבל רק למקרה שבו התשלום לא יגיע בשל רמאות  מצד הספק או סכסוך מסחרי - למשל שהסחורה לא סופקה או נמסרה פגומה. שנית הוא לא זול: במונחים שנתיים מדובר בריבית של 9%-5% שמשלם העסק תמורת המימון. סבאן מסכם כי: "אם היית הולך לחברת ביטוח אשראי זה גם היה עולה לך כמה אחוזים. נכון שאנחנו לא תמיד זולים יותר מהבנק, אבל אנחנו מגוונים לעסק את מקורות האשראי. אשראי הוא חומר הגלם האמיתי של העסק, ואם מחר הבנק סוגר את הצינור בעלי עסק צריכים אלטרנטיבה. מה גם שהלוואה היא פלסטר, כי הבעיה חוזרת כל כמה חודשים. פקטורינג פותר את הבעיה ומאפשר להשתמש במוצר הזה שוב ושוב".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם