"כשאתה עסק קטן, אתה לא יכול להציב אולטימטום לעירייה לגבי תנאי התשלום" - עושים עסק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כשאתה עסק קטן, אתה לא יכול להציב אולטימטום לעירייה לגבי תנאי התשלום"

בעוד העסקים הקטנים קורסים תחת הנטל של ימי האשראי הרבים, שדורשות מהם חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות - בגופים הציבוריים המזמינים את השירותים מדווחים כי אין כל בעיה ■ חקיקה שמקודמת בימים אלה מבטיחה להסדיר את מוסר התשלומים הלקוי במגזר הציבורי

10תגובות
איור של עובדים רודפים אחרי הכסף

"אני עובד מול עיריות ומשרדי ממשלה ונתקל בעיכובים בתשלום כל הזמן. לפעמים אני מגיש חשבונית ומקבל את התשלום גם שלושה חודשים אחרי שנתתי את השירות", אומר גבי מזור, 67, בעלים של חברת שירותים לתכנון מתקני חשמל (לוחות חשמל, פיקוד ובקרה, למשל). "לא פעם, העיכובים מוגדרים כבר בחוזי העבודה. אם אני מנסה להתווכח, אומרים לי שאין מקום למשא ומתן - ואני, עסק קטן שצריך כל עבודה, באמת לא אתווכח. התוצאה היא הרבה עבודה - אבל גם מינוס תמידי בבנק".

זיוה, בעלת מוסך משפחתי שנותן שירות בעיקר לרשויות מקומיות, מכירה היטב את התופעה. לדבריה, "עד שאנחנו מקבלים את הכסף, אנחנו בעצם מממנים את הגוף שהזמין מאיתנו את השירות וכבר היו לנו מקרים של שוטף פלוס 180. כשאת עסק קטן, את לא יכולה להציב אולטימטום לעירייה. אנחנו לא חברה בע"מ, אם אני לא אקח - ייקחו מישהו אחר. הגעתי למצב שבו אני מגיעה ללשכת ראש העיר ומנסה לדבר עם המזכירות כדי למצוא דרך לקבל תשלום. הדבר שהכי מפחיד אותי הוא להפוך לחלק מהסטטיסטיקה של עסקים קטנים שקורסים".

גרף תנאי האשראי לכלל העסקים

העסק של גור זאב יצחק, בן 67, אכן קרס: "היה לי עסק למתקני מים במשך כתשע שנים. בסוף מצאתי עצמי משתמש בכספי החיסכון של אשתי ונאלצתי לסגור. כיום אני עובד כמאבטח במוסדות חינוך". הוא מתאר כיצד נקלע למינוס בבנק בשל תשלומי ריבית גבוהים, שכדי לשלם אותם לקח עוד ועוד הלוואות - בזמן שהרשויות עיכבו את התשלומים. "היו מודיעים לי רק אחרי קבלת הסחורה, שישלמו אחרי 90 או 180 יום", הוא מספר, "התגלגלתי - עד שאי־אפשר היה יותר". מסקר שערך ארגון העצמאים והעסקים הקטנים להב עולה כי 30% מהעסקים שסגרו את שעריהם ב–2016 עשו זאת בשל כשל אשראי.

עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק ורק עסקות שמבצעת הממשלה היו מוסדרות בהוראת תכ"מ (תקנון כספים ומשק), הקובעת פרקי זמן של 24–45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). גופים ציבוריים אחרים, ובהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות משלמים באיחור גדול עוד יותר, ומספר ימי האשראי בפועל במוסדות המדינה השונים יכול להגיע גם לשוטף פלוס 90 ושוטף פלוס 120.

דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עצמאים, עסקים קטנים ובינוניים, שאין להם את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין זמן רב עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה. תנאי האשראי הבנקאי שיכולים לתמוך בעסק הקטן, גם הם נחותים מאוד ביחס לעסקים גדולים. לפי דו"חות הבנקים, ב–2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואות שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים.

מנתוני חברת דן אנד ברדסטריט עולה כי מספר ימי האשראי הממוצעים לכלל העסקים ב–2016 היה 122 יום, לעומת 119 ב–2015. גם בסקר האשראי שביצעה הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה דיווחו כמחצית מהנשאלים על פיגור בקבלת תשלומים. 42% מהעסקים הקטנים דיווחו על פיגור בתשלומים מלקוחות מהמגזר עסקי, אך ממוצע ימי הפיגור הגבוה ביותר נרשם בהתקשרויות עם לקוחות מהמגזר הציבורי - 72 יום. דו"ח של הצוות לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה, בראשות החשבת הכללית במשרד האוצר, שפורסם באפריל 2014 - מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על ידי משרדי הממשלה לאחר המועדים הקבועים בהוראה.

גרף תנאי התשלום, לפי מגזרים בשנתיים האחרונות

על פי הדיווח העצמי - הבעיה אינה קיימת

למרות אין ספור דיווחים על מספר ימי אשראי מופרך בנוהגי התשלום לספקים, סקר טלפוני קצר שערכנו מעלה כי לפחות על פי הדיווח העצמי של הרשויות - הבעיה אינה קיימת. כך למשל, מעיריית חיפה נמסר כי התשלום לקבלנים מתבצע תוך 75 יום, לאמנים ולמרצים תוך 45 יום, ולספקי מזון תוך 30 יום. אלא שלפי עדות של מרצה אחד לפחות, במייל שקיבל לאחר שנשא הרצאה בת שעה, היה כתוב במפורש כי ישלמו לו בשוטף פלוס 75, או במלים אחרות — כמאה ימים לאחר ההרצאה.

גרף מדיניות התשלום מול הספקים

גם רשויות אחרות מעידות על עצמן כי מוסר התשלומים שלהן הוא ללא רבב. עיריות ראשון לציון ונתניה טוענות שהן משלמות בשוטף פלוס 25; פתח תקוה אומרת כי היא משלמת בשוטף פלוס 30; בעיריית ירושלים משלמים שוטף פלוס 30; ובתל אביב בכלל אין בעיה - התשלום מתבצע תוך 40–45 יום מקבלת החשבונית. קופות החולים לאומית ומכבי משלמות שוטף פלוס 60, בבית החולים איכילוב משלמים שוטף פלוס 30 או 60, תלוי בהסכמים, ומהמרכז הרפואי שיבא נמסר כי תנאי התשלום נעים בין שוטף פלוס 10 לשוטף פלוס 60.

נלחמים במוסר התשלומים הירוד

בשנים האחרונות הוגשו כמה הצעות חוק פרטיות, ובהן של ח"כ רועי פולקמן (כולנו), ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), שמטרתן להילחם במוסר התשלומים הירוד. הצעת החוק הנידונה בימים אלה בוועדת הכלכלה, ומבוססת על זו של פולקמן, קובעת כי מספר ימי האשראי שיינתנו למגזר הציבורי יהיה 45 יום מרגע קבלת החשבונית. העונש על אי־תשלום בזמן הוא תשלום ריבית פיגורים. מטרת ההצעה היא להעלים את המושג "שוטף פלוס 30", שמשמעותו היא כי מרגע הגשת החשבונית מחכים עד סוף אותו חודש, סופרים עוד 30 יום ורק אז מעבירים את התשלום. קבלנים העוסקים בעבודות בנאיות הוחרגו, ונקבעו להם 85 ימי אשראי ממועד מסירת החשבון למשרד הממשלתי.

עו"ד רועי כהן, נשיא להב

בדיון הבא תדון ועדת הכלכלה בבקשת מערכת הבריאות להחריג גם אותה. המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, החברות הממשלתיות והמוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו לספקים בתוך 45 ימים מקבלת החשבון. רן קויתי, ראש הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, אומר כי "חייבים לקבוע נורמה במשק כדי לגמד את הפגיעה בגופים החלשים ביותר".

עו"ד רועי כהן, נשיא להב, מציין כי "מאז 2010 אנחנו מנסים לקדם חוק שיטפל בסוגיית האשראי אבל בכל פעם יש סיבה לדחייה כדי לא להסדיר את הנושא. למדינה יש אינטרס שלא תוטל עליה חובה לשלם בזמן לספקים. לדיונים מגיעים גורמי לחץ שונים - הפעם משרד הבריאות וחברת החשמל ביקשו לקבל החרגה, אבל לשמחתי לעת עתה החוק חל על כולם, ותוך שנה שר הכלכלה ושר האוצר צריכים לקבוע איזה גופים יוחרגו".

פולקמן דווקא אופטימי: "אנחנו בשלבים סופיים של חקיקת החוק. אנחנו מבקשים להבטיח לעסקים הקטנים והבינוניים שישלמו להם בזמן ולהעביר את החוק המיוחל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם