שוטף פלוס אינסוף: "יוקר המחיה לעסקים הקטנים יירד בזכות הרבה מהפכות קטנות" - עושים עסק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוטף פלוס אינסוף: "יוקר המחיה לעסקים הקטנים יירד בזכות הרבה מהפכות קטנות"

עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת העצמאים והעסקים הקטנים (להב), מאמין שבשנה הקרובה תימשך תנופת החקיקה לטובת המגזר הכי מופלה במשק - ומסמן את היעד: להשוות את רשת הביטחון הסוציאלית העומדת לרשותם לזו של השכירים ■ "המטרה שלי היא להיות 'אבי ניסנקורן' של העצמאים"

4תגובות
מרכז מסחרי באור עקיבא
עופר וקנין

"אני מאמין שהמודעות הציבורית לקשיים של העסקים הקטנים עלתה מדרגה. בעבר היו מפלגות שהכניסו למצע שלהן את הדאגה למגזר הזה, והרבה פוליטיקאים ניסו לרכוב על הגל. הדבר הוביל לריבוי הצעות חוק טרומיות, אולם אחרי שחברי הכנסת קיבלו את הכותרת שרצו - ההצעות החוק נקברו בוועדות". עו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעקים בישראל - היה ממוביליה של תנופת החקיקה שנראתה בשנה האחרונה (חוק פנסיה לעצמאים, חוק "שוטף פלוס", תיקון דמי לידה לעצמאיות ועוד), שמטרתה לסייע לעסקים הקטנים ולעצמאים. בריאיון ל-TheMarker מסביר כהן מה היו הגורמים לשינוי, ומסמן את היעדים שלדעתו ניתן להשיג ב-2017.

"אמנם הפוליטיקאים אוהבים להגיד שהעסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה של המשק, אבל זה רק מהפה לחוץ. ביום-יום הציבור הזה מרגיש שרק מלקים אותו, במסגרת הספורט הלאומי של פגיעה במעסיקים ובעצמאים: הם יממנו ימי חופש בראשון, ישלמו חופשת אבהות, ישלמו הוצאות פנסיה לשכירים - אבל כשהעצמאים נזקקים לתשלומים והטבות, הם לא מקבלים כלום. אני רואה בעלי עסקים שנולד להם ילד והם מגיעים עם הצמיד מבית החולים, בזמן שהעובדים השכירים שלהם מקבלים ימי חופש. פעם חשבו שהעצמאים עשירים, אבל היום הם במעמד נחות - למרות שבעלי העסקים מייצרים משרות חדשות, גם בפריפריה. אם המדינה תשקיע בעצמאים, תיווצר צמיחה ויגדל הפריון".

מה הזיז את החוקים התקועים?

"כשנכנסתי לתפקיד, לפני שנה וחודשיים, גיליתי אוזן קשבת אצל שר האוצר, שעוד לפני הבחירות אמר שהוא מחויב לנושא. בנוסף אליו גיליתי אוזן קשבת גם אצל שורה של חברי כנסת שמכירים את העיוותים הקיימים בנוגע לסקטור העצמאים. להב סייעה לאחד את הכוחות ולהתגבר על החלוקה לאופוזיציה וקואליציה.

"למשל, התיקון של חישוב דמי לידה לעצמאיות - החקיקה היתה תקועה במשך שנים, ונשים שחזרו מחופשת לידה התבקשו להחזיר כסף לביטוח לאומי. המצב היה קטסטרופלי. גיליתי שעוקבים אחרי נשים בעלות עסק שבמהלך חופשת הלידה מבקרות מדי פעם בעסק שלהן כדי לוודא שהוא ממשיך להתנהל באופן תקין, לרשום צ'קים, לבדוק את הספקים - ואז שוללים מהן את דמי הלידה.

"בביטוח לאומי אמרו לי שבעלת העסק העצמאית מרמה: היא לא תיקח משכורת בתקופת חופשת הלידה, ותיקח אותה לאחר מכן כשתחזור לעסק. שאלתי אותם למה זה אכפת להם והאם הם מעדיפים שהעסק ייסגר. בסופו של דבר נמצא הפתרון כשבאתי לשר האוצר והראיתי לו שכל התיקון של נושא דמי הלידה לעצמאיות יעלה בסך הכל 15-10 מיליון שקל. בעקבות זאת הוא הסכים לקדם את התיקון, דבר שבפועל התרחש השנה בעזרת חברות הכנסת טלי פוליסקוב (כולנו) וד"ר עליזה לביא (יש עתיד).

"מס הכנסה שלילי לעצמאים הוא דוגמה נוספת לחוקים שהיו תקועים. החוק שאושר ב-2012 הפלה את העצמאים ביחס לשכירים, ואיפשר להם לקבל את מלוא מענק העבודה רק אחרי חמש שנים,  ובניכוי של 25%. השנה הצלחנו לתקן את העיוות הזה.

רועי כהן, נשיא להב

"חוק חובת המכרזים הוא דוגמה נוספת. מתוך חצי מיליון עסקים בישראל רק 20 אלף זוכים בחוזים מהמדינה, בגלל דרישות סף גבוהות מהדרוש בנוסח המכרזים. כיתתנו רגליים והשקענו הרבה בהסברה של הסוגייה בקרב הפקידות המקצועית וחברי הכנסת, ובסופו של דבר הצלחנו לגייס את הסכמתם ולהוריד את החסמים הללו. היום במכרזים של עד 50 מיליון שקל בעלי עסקים לא צריכים להציג ערבות, להראות מחזורים גדולים  או להציג ניסיון עבר".

האם רשויות השלטון קשובות כיום יותר לעצמאים?

"מדינת ישראל מנוהלת על ידי שכירים שתמיד מקבלים משכורת בזמן, בעוד שהעצמאים שוברים את הראש איך להביא משכורת לעצמם ולעובדים שלהם, ולהתגבר על כל הקשיים המורכבים שעומדים בפניהם כל הזמן. כדי לשנות את התפיסה, בשנה החולפת נפגשנו עם כל הרגולטורים הרלוונטיים וביקשנו שיכירו את מגזר העצמאים ויסייעו לו - החל מנגידת בנק ישראל, החשבת הכללית באוצר ואפילו הסטטיסטיקאי הראשי - שממנו ביקשנו שיתחיל לסקור ולאסוף נתונים גם על העצמאים ולא רק על השכירים.

"גם את עצמנו הכרחנו להשתנות. להב הפך להיות ארגון שיוזם הצעות חוק ולא רק מגיב אליהן. בין היתר יזמנו תיקון לחוק דין קדימה בפשיטות רגל. כשעסק פושט רגל ולא משלם לספקים - העסקים הנושים נותרים אחרונים מבחינת זכותם לגבות את החוב. החוק הקיים מאפשר לשכיר שהלינו את שכרו לקבל מביטוח לאומי עד 130 אלף שקל, אבל את העצמאי הקטן משאירים להיות אחרון הנושים. כדי להתמודד עם המצב הזה, יזמנו הצעת חוק עם חבר הכנסת רועי פולקמן (כולנו). החקיקה יצרה דין קדימה בפשיטות רגל לעסקים קטנים שחייבים להם עד 21 אלף שקל. המשמעות היא שהספקים הללו מקודמים בתור של רשימת הנושים - כך שיוכלו לגבות את הכסף שפושט הרגל חייב להם בדיוק כמו הבנקים או רשויות המס. כפתרון חלופי ביקשנו שלעצמאים תהיה זכות לתבוע את הביטוח הלאומי על הכסף שחייבים להם, ותמורת זאת הם ישלמו סכום מזערי מההכנסות כביטוח למקרים כאלה".

על כל תיקון שהשגתם, חוקק גם חוק שמיטיב עם השכירים ומעמיס על המעסיקים הקטנים.

"לפי הנתונים של BDI, בשנת 2016 נסגרו 43,500 עסקים. המטרה שלי היא שבכל חקיקה שתכלול עלות חדשה למעסיקים יהיה ברור לחברי הכנסת מה היא בדיוק העלות הזו, ולכמה סגירות של עסקים היא צפויה להוביל. לא יכול להיות שלצד חקיקה כה נרחבת לטובת ציבור השכירים לא תיווצר מנגד גם חקיקה שתעניק תמריצים לעסקים, ותאפשר להם לייצר את המשאבים הדרושים כדי לעמוד בעלויות שמשתמעות מהדאגה לעובדים שלהם".

אבי ניסקורן של העצמאים

כהן, 39, מתפרנס כעורך דין אזרחי ומכהן כמשנה לראש לשכת עורכי הדין וכחבר הוועד המרכזי של הלשכה. הוא גם סגן ראש העיר חולון וחבר מועצה בעירייה. בנוסף הוא מכהן כדירקטור בחברות ממשלתיות, ומשמש כיועץ המשפטי של איגוד מאמני הכדורגל בישראל. את הקריירה הפוליטית שלו החל כהן כיו"ר אגודת הסטודנטים במכללת רמת גן, ובהמשך ריכז את סניף "קדימה" בחולון. "הרעיון שלי היה להיכנס לפוליטיקה הארצית. פקדתי 2,000 איש למפלגה שהגיעה פעמיים להישגים אדירים, אבל כל מה שהשקעתי ירד לטמיון בגלל שני אנשים, לבני ומופז, שהתקוטטו מי יעמוד בראש המפלגה", מספר כהן על המסלול הפוליטי שלו. את הלקח הוא למד, לדבריו, וכיום הוא לא חבר באף מפלגה.

לתפקידו כנשיא להב נבחר כהן בסוף 2015, כמועמד מטעם לשכת עורכי הדין - אחת החברות בלהב. המינוי שלו התרחש בתקופה של התעוררות במודעות לעיוותים הקיימים במשק כלפי העצמאים, שלא לומר תסכול וכעס בקרב בעלי עסקים ועצמאים בשטח. תחושות ההזנחה, האפליה והתסכול הובילו להקמתם של מספר ארגונים - התאגדות העצמאים, עצמאים עושים שינוי ועוד - וליוזמות הנמצאות כיום ברמה שונה של התמסדות. להב, בתור הארגון היציג שהוקם בהחלטת ממשלה בשנת 1983, מאגדת 45 ארגונים מקצועיים, ונותרה הארגון המבוסס ביותר שנהנה מתשתית משפטית ומנהלתית ומוזמן לדיונים בכנסת. הקולות שעלו מהשטח, שחלקם מצאו ביטוי ברשתות החברתיות, דירבנו את להב לפעול בצורה יותר אפקטיבית.

לזכותו של כהן ייאמר כי זיהה את התסכול והצליח לזהות ולנצל את שעת הכושר - שר אוצר שהתחייב לפעול למען העצמאים והעסקים הקטנים עוד במערכת הבחירות, וחברי כנסת המחויבים לקידום חוקים ששכבו שנים בצנרת: "ביום שנהפוך לקבוצה הומוגנית, נפסיק לקבל פירורים. המטרה שלי היא להיות 'אבי ניסנקורן' של העצמאים ולהקים את התאחדות העצמאים בישראל. מדובר ב-270 אלף איש המוגדרים עוסק 'מורשה יחיד', שלא מאוגדים כיום בשום איגוד. יחד עם בעלי העסקים הקטנים נהיה קבוצה של חצי מיליון איש. כשנכנסתי לתפקיד ביקשתי לאחד את כל הגופים שפועלים למען העצמאים ובעלי העסקים, כי המטרה משותפת, ואין מקום לאגו. כיום אנחנו פועלים ביחד, מגיעים ביחד לוועדות בכנסת. אבל להב הוא הארגון היציג".

התיקונים והחוקים שהשגתם לתקציב המדינה החדש הם בעלות של מיליוני שקלים בודדים. זה מספיק כדי לשנות את מצב העצמאים ובעלי העסקים?

"המהפכה לשיווין של העצמאים ובעלי העסקים הקטנים ביחס לשכירים תיעשה בהרבה מהפכות קטנות שיורידו את יוקר המחיה של העצמאים, ובכסף קטן שהם יקבלו בסעיפים שונים שיתגבשו לרשת ביטחון סוציאלית. למשל, דמי הפגיעה בעבודה: עצמאי ששבר את היד מתחיל לקבל כסף רק מהיום ה-13, בעוד שהעובד שלו מקבל כסף מהיום הראשון. מדוע? ככה. נפעל כדי שעצמאי יקבל כסף גם הוא מהיום הראשון. בסך הכול עולה לתקן את זה 15 מיליון שקל. עוד נושא הוא "גמלת אבל": נהג  מונית או מתווך או חשמלאי שסגר את העסק שלו בשל אבל מדרגה ראשונה, לא עובד ולא מרוויח אבל גם לא מקבל גמלת אבל מביטוח לאומי. יש מקרים של אנשים שעובדים בשבעה כי הם צריכים להתפרנס, בעוד שהשכיר מקבל כסף מהמעסיק. אני רוצה שגם העצמאי יקבל מביטוח לאומי גמלת אבל.

"יש עוד המון עיוותים כאלו", מוסיף כהן. "נהגי מוניות, מוסכניקים, גננים, אומנים - הם עצמאים שעובדים עד יום מותם כי אין להם פנסיה. אז הנה עוד אבסורד שנתקלתי בו: נהג מונית כזה, שהגיע לגיל 67 זכאי לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי. אבל אם הוא ממשיך לעבוד ומרוויח בחודש מעל 5,000 שקל - ישללו לו את קצבת הזקנה שעומדת על 2,300 שקל, והוא יקבל אותה רק מגיל 70. למעשה זה כאילו ממסים אותו בשלוש השנים הללו ב-45 אחוז מס. לעומת זאת, אצל שכירים שמקבלים פנסיה בשלוש השנים הללו, לא משנה באיזה גובה, אין מגבלה כזו. 60% מהעצמאים מרוויחים עד 6,000 שקל, אז דנים אותם לאומללות ומענישים אותם כי הם רוצים לעבוד. אפשר לקבוע רף של שכר ממוצע ושזה יהיה תקף גם לשכירים, אבל למה להפלות?"

חוק פנסיה חובה לעצמאים שעבר השנה גרר ביקורת, כי לרוב העצמאים הוא גרע מאות שקלים מההכנסה החודשית נטו, גם אם לטובת חיסכון ארוך טווח. לך לא היו ספקות לגביו?

"כנגד התפיסה האידאולוגית שדורשת שהמדינה לא תתערב ולא תכריח לחסוך, אני לא יכול להילחם. אבל המציאות היא שלעצמאים אין רשת ביטחון והם עובדים עד יום מותם. גרמנו לכך שכל ציבור העצמאים יזכו לקבל חינוך פנסיוני על מנת שבעוד 20- 30 שנה הם יוכלו, לצד קצבת הזקנה, לקבל קצבת פנסיה שתוכל לאפשר להם לחיות בכבוד ולא להגיע לחיי עוני. מה גם שלפי מה שסוכם, במקום לשלם לביטוח לאומי הם יחסכו ביטוח פנסיוני. מאחר ש-60% מהעצמאים מרוויחים פחות מ-6,000 שקלים, ל-90% מהעצמאים החוק משתלם. שאר העצמאים קיבלו פיצוי בדמות היכולת למשוך פיצויי פיטורין, שליש מההפקדות שחסכו בגמל, ולקבל עליו פטור רטרואקטיבי ממס. זה הישג עצום".

מה תהיה גולת הכותרת של החקיקה למען עצמאים ב-2017 להערכתך?

"אני מאמין שזו תהיה שנת המהפכה במוסר התשלומים. נסדיר זאת אחת ולתמיד, אחרי שבע שנים שזה נמרח. משלמים פה שוטף פלוס אין סוף, והמדינה היא חלק מזה".

בדיונים בוועדת הכלכלה נשמעו קולות שקראו להחריג גופים רבים מהחוק כדי שהחוק יעבור סוף סוף. מהי עמדתכם?

"אנחנו לא נסכים להחרגות, אלא אם יוכיחו לנו שההחרגה נובעת מסיבות כמו קבלת תשלומים מחברות בינלאומיות למשל, אבל בכל מה שקשור לקבלת תשלומים מהמדינה אין סיבה שיהיה מוסר תשלומים לקוי. גם עיריות ורשויות מקומיות צריכות לקבל לפי חוק את הכסף מהמדינה תוך 60 יום ולשלם לעסקים. אם צריך, אני אלחם כדי שהן יקבלו את הכסף בזמן על מנת שיוכלו לשלם לעסקים".

במה עוד תתמקדו ב-2017?

"נושא חשוב הוא עמלות הסליק. העסקים הקטנים שהרווחיות הממוצעת שלהם היא 10%, משלמים לחברות האשראי עמלות סליקה הגבוהות פי ארבעה מעסק גדול - 2.5% כאשר הממוצע במשק הוא 1.5%, והעסקים הגדולים משלמים 0.85%. רבע מהרווח על המוצר או השירות הולך לעמלות סליקה. זה נטו מאבק ביוקר המחיה ובחברת האשראי שהפכה לשותפה של בעל העסק ברווח.

"בדיוני ועדת הרפורמות נחשף עוד אבסורד: המפקחת על הבנקים מאמינה שהפחתת העמלות לבתי העסק תפגע בתחרות הפוטנציאלית בשוק חברות האשראי, ולכן לדעתה אין להפחית אותן. כלומר, העסקים הקטנים צריכים לסבסד את חברות כרטיסי האשראי. כחלק מהמאבק, להב ולשכת עורכי הדין יצאו למכרז להשיג לעסקים הקטנים בארץ עמלת סליקה הוגנת. השאיפה של 200 אלף העסקים היא שב-45 הארגונים החברים בלהב תהיה עמלת סליקה נמוכה. אני מקווה שהמהלך הזה יצליח ואם לא - יש לנו אופציות נוספות. 

"חוק נוסף שנרצה לקדם יחד עם חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו) הוא הכרה מצד מס הכנסה בכלל הוצאות הרכב לבעלי העסקים, במקום 45% המוכרים כיום. כיום, רק הרכבים המסחריים הענקיים מקבלים הכרה מלאה במס. המדינה מעודדת לקנות רכבים יקרים וזללני דלק פי כמה, ועוד משלמת להם 100% מהוצאות ההחזקה דרך זיכוי המס, ובאותו זמן טוענת שהברלינגו של החשמלאי, עם כל הברגים והשמנים - שלא היית נכנס אליו אפילו אם היו משלמים לך - זה רכב להסיע את המשפחה. אז גם כאן אני שואל, 'איפה ההיגיון של המדינה?'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם