רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ב-2016 העצמאים ובעלי העסקים הרגישו קצת פחות מוזנחים

אחרי שנים ארוכות בהן עצמאים ובעלי עסקים קטנים זכו ליחס של מגזר זניח בכלכלה במקרה הטוב, או רמאי מס הכנסה פוטנציאליים במקרה הרע, השנה נעשו בכנסת צעדים חשובים לחיזוקם ■ סיכום השנה: החוקים שסייעו לעצמאים ובעלי העסקים הקטנים - ואלו שלא

2תגובות
תשלום בכרטיס אשראי ויזה
בלומברג

זוכרות שפעם עצמאיות נדרשו להחזיר דמי לידה? זוכרים שעצמאים לא נהנו ממענק עבודה מלא? שתי דוגמאות אלו מזכירות את עומק האפליה ממנה סבלו עצמאים ומעסיקים קטנים עד לאחרונה. הבשורה הטובה היא שבשנה החולפת תוקנו כמה מהעיוותים הללו, ו-2016 תיזכר בשל קידומם של מספר חוקים ותקנות שעוסקים בזכויות הסוציאליות של העצמאים. מאחורי התיקונים עמדו חברי כנסת בולטים ברשימות מרכזיות שהתגייסו  בעידוד ארגוני העצמאים הממוסדים יותר ופחות למען מאות אלפי עצמאים.

סקירת כלל הפעילות מלמדת כי הולך ומתמסד לובי משמעותי ועקבי למען מגזר העצמאים ובעלי העסקים הקטנים שכולל חברי כנסת בולטים כמו אלי כהן, רועי פולקמן וטלי פלוסקוב (כולנו); עפר שלח, עליזה לביא ומיקי לוי (יש עתיד); אראל מרגלית ומירב מיכאלי (המחנה הציוני); עודד פורר (ישראל ביתנו) ואחרים.

ענבר בזק, ממובילות מחאת העצמאים וממקימות קבוצת הפייסבוק עצמאים עושים שינוי, שפועלת מזה שנתיים במטרה לקדם חקיקה ולאחד בין גופים שונים הפועלים בתחום, סבורה כי בניגוד לעבר, היוםקשה למצוא חבר כנסת שלא יסכים עם האמירה שעסקים קטנים הם מנוע הצמיחה של המשק ושנדרשת חקיקה מתקנת על מנת לתקן את האפליה כלפי מגזר העסקים הקטנים והעצמאים: "אנחנו מקבלים יחס מצוין ואוזניים קשובות כמעט עם כל מי שאנחנו מדברים".

הבשורה הרעה היא שמדובר בכסף קטן יחסית הן לאוצר והן לעסקים. דווקא הסעיפים הגדולים והכבדים יותר כגון הכרה רחבה בהוצאות, הכרה בימי מחלה, דמי פגיעה בעבודה, העדפה מתקנת במכרזים וכו' - אלו רחוקים עדיין מחקיקה ויישום. בעזרת רואה החשבון של "עצמאים עושים שינוי" ולדימיר בליאק, ונשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי ריכזנו את רשימת החוקים שעברו השנה.

תיקון לחוק הביטוח הלאומי, דמי לידה לעצמאיות

הצעת חוק שהוגשה על ידי חברות הכנסת עליזה לביא וטלי פלוסקוב. התיקון לחוק הוגש בעקבות תלונותיהן של עצמאיות רבות שנדרשו להחזיר נתח ניכר מדמי הלידה שלהן עם הגשת הדו"ח השנתי, בשל העובדה שכמעט תמיד ניכרת ירידה בהכנסותיהם בתקופה שלפני הלידה ומיד אחריה.

במקרים מסוימים נשים דיווחו על החזרים של יותר משני שליש מדמי הלידה לביטוח הלאומי. על פי התיקון, חישוב גובה דמי הלידה לעובדת עצמאית יקבע על פי ההכנסה בתקופה שלפני הלידה, או  בתקופה המקבילה בשנה המס הקודמת - לפי הגבוה מביניהם. התיקון, שנכנס לתוקף ביוני 2016, גרם לעצמאיות רבות לנשום לרווחה.

תיקון חישוב דמי המילואים לעצמאים

הצעת חוק שהוגשה על ידי חבר הכנסת עפר שלח. התיקון הוגש לאחר שמילואימניקים עצמאיים שחזרו משירות מילואים ממושך לצורך לחימה במבצעי צוק איתן ועמוד ענן, גילו שהתשלום שקיבלו בגין ימי המילואים אינו לוקח בחשבון הוצאות קבועות של העסק ופגיעה בעסק לאחר היעדרות ממושכת של בעליו.

מצב זה הכניס רבים מהעצמאים ששירתו במילואים לחובות כלכליים לעיתים עד כדי סגירת העסק. בתיקון נקבע כי משרד הביטחון יממן מתקציבו תוספת של 25% לפיצוי שמקבל כל מילואימניק עצמאי בגין ימי המילואים, באופן שישקף את העלות האמיתית של יום העבודה של העצמאי.

חיילים ממבצע צוק איתן
אליהו הרשקוביץ

ביטול ניכוי 25% מס ממענק העבודה לעצמאים

הוגש על ידי חבר הכנסת מיקי לוי. עד 2016 הייתה קיימת אפליה באופן שבו ניתן מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) לשכירים ולעצמאים. בניגוד לעובדים שכירים, מעצמאיים שנמצאו זכאים למענק עבודה נוכה מס בשיעור של 25% ללא כל סיבה מוצדקת. בזכות התיקון לחוק בוטל הניכוי ועצמאים ייהנו ממלוא ההטבה ללא הפחתת מסים, בדיוק כמו שכירים.

חוק פנסיה חובה לעצמאים

החוקה הוגש על ידי חברי הכנסת אלי כהן ורועי פולקמן. החוק אושר בדצמבר האחרון והוגש במסגרת חוק ההסדרים - 2018-2017. חוק זה קובע כי כל העצמאים יחויבו החל מינואר 2017 להפריש לפנסיה סכום העומד על כ-8.5% מהכנסתם (עד גובה השכר הממוצע במשק), כאשר במקביל יופחתו שיעורי הביטוח הלאומי לעצמאים בדרגות ההכנסה הנמוכות, ויועלו תשלומי הביטוח לעצמאים המשתכרים מעל 21 אלף שקל. יוזמי החוק טוענים כי אף שכבר כיום ניתנת לעצמאים האפשרות להפריש לפנסיה ולקבל על כך זיכוי במס, למעלה ממחציתם אינו מפקיד לקרנות הפנסיה, ולכן נדרש חוק שיחייב אותם לכך ויבטיח את עתידם הפנסיוני. 

בנוסף לחוקים אלו, הוגשו השנה מספר הצעות חוק שתהליך חקיקתם לא הסתיים

תיקון חוק חובת המכרזים

השנה הוגשה על ידי חבר הכנסת רועי פולקמן הצעה לתיקון חוק חובת המכרזים (בעבר הוגשו בגרסאות שונות חוקים דומים על ידי חברי כנסת נוספים). התיקון מחייב רשויות מקומיות וגופי ממשלה להעדפה מתקנת של עסקים קטנים במכרזים, על מנת להגדיל את הנתח שלהם במכרזים ממשלתיים. עוד צוין בהצעת החוק כי יש לתת העדפה לעסקים הקטנים שיקבלו את התוצאה הגבוהה ביותר בשקלול הסופי במכרז, על פני עסקים בינוניים וגדולים שקיבלו תוצאה זהה.

רפורמה ברישוי עסקים

במסגרת חוק ההסדרים מנסה הממשלה לקדם רפורמה בתחום רישוי העסקים, על מנת להקל בבירוקרטיה שפוגעת ביכולתם של עסקים קטנים לצמוח ולהתפתח. במסגרת זו אימצה הממשלה את המודל שהציע חבר הכנסת אראל מרגלית (אך דחתה הצעת חוק פרטית שהגיש), שמטרתה לאגד את כל הגופים שקשורים לרישוי עסקים תחת קורת גג אחת. המונח מכונה One Stop Shop, ומטרתו לזרז תהליכי רישוי עסקים ולהוזיל אותם. הרפורמה נמצאת עדיין בדיונים והצבעות בוועדות. 

דמי פגיעה בעבודה לעצמאים

ענבר בזק

הצעת החוק הוגשה על ידי חבר הכנסת עפר שלח ועברה בקריאה טרומית. בניגוד לשכירים שמקבלים דמי פגיעה בעבודה כבר מהיום הראשון לפגיעה, מקבלים העצמאים מהביטוח הלאומי דמי פגיעה בעבודה רק מהיום ה-13. הצעת החוק מבקשת לתקן עיוות זה ולהבטיח שגם עצמאים יזכו לדמי פגיעה בעבודה מהיום הראשון.

חוק אשראי ספקים (שוטף פלוס)

חוק זה הוגש על ידי קבוצה גדולה של חברי כנסת מכמה סיעות. המצב הנוכחי הוא  שכ-67% מהעסקים הקטנים שמספקים שירותים למדינה, מקבלים את התשלום באיחור שמגיע לעיתים למספר חודשים ועד שנה. מציאות זו פוגעת במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים שנאלצים לממן את הפיגור בתשלומים בגיוס הלוואות יקרות, העלולות לגרום לקריסתם, לפגיעה בצמיחה ולעליה באבטלה. הצעת החוק קוראת להגביל את תקופת התשלום של גופים ציבוריים לספקים ל-30 ימים לכל היותר, לאחר אספקת השירות או הסחורות.

רפורמת הסליקה

בדצמבר האחרון, תמכה ועדת הרפורמות בפתיחת שוק סליקת כרטיסי האשראי לתחרות, בכניסתם של סולקים חדשים ובפעילות מאגדים בתחום עמלות הסליקה. רפורמה זו, שהוגשה על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית, משמעותית לציבור כולו אך, זו בעיקר בשורה ענקית למאות אלפי עסקים קטנים, אשר נאלצים כיום לשלם עמלות סליקה הגבוהות במאות אחוזים ביחס לחברות גדולות. 

הכרה מורחבת בהוצאות רכב לחלק מענפי השירות

הצעת החוק הוגשה על ידי חבר הכנסת עודד פורר. כיום, מוכרות הוצאות רכב לעצמאים בגובה של 45%, ללא קשר לתחום עיסוקם ולסוג הרכב שהם מחזיקים. מדיניות זו מפלה לרעה עסקים כגון חשמלאים, אינסטלטורים, גננים וכד', שנדרשים מעצם עיסוקם להחזיק רכב יעודי המשמש אך ורק לצורכי עבודה. הצעת החוק מבקשת להגדיר מקצועות אשר יהיו זכאים להחזר מלא על הוצאות רכב לצורכי עבודה.

ואלו החוקים שהגדילו את הנטל על העסקים הקטנים

עם זאת, לצד התיקונים מהם נהנו העצמאים, ובעיקר כאלו שאינם מעסיקים עובדים, שורה של חוקים שמיטיבים עם שכירים הגדילו את עלות העסקת העובדים - דבר שהכביד מאוד על בעלי העסקים.

בין החוקים: תוספת שני ימי חופשה לכל עובד - הצעת חוק של חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) שאושרה בפברואר השנה; תוספת 2.5% הפרשה לפנסיה על חשבון המעסיק (יוזמה של המפקחת על הביטוח בהסכמת ההסתדרות והארגונים העסקיים); תוספת תשלום לסוכני ביטוח בגין פוליסת ביטוח לעובד (יוזמת המפקחת על הביטוח); והצעת חוק לתת לאבות שנולד להם ילד 6 ימי חופשת לידה כשלפחות 3 מהם יהיו על חשבון המעסיק - הצעת חוק של חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ).

לפי החישוב שערכו בעצמאים עושים שינוי ובלשכת יועצי המס, עלות חוקים אלו, לעסק קטן שמעסיק 10 עובדים, מגיעה קרוב ל-40 אלף שקל. חוק נוסף שעבר בקריאה טרומית הוא החוק ל-6 סופי שבוע ארוכים בשנה, של חבר הכנסת אלי כהן ודב חנין (הרשימה המשותפת), שעלותו למעסיקים מוערכת ב-3,168 שקל לעובד.

בנוסף, תקנות שונות בשורה של תחומים ייקרו את עלות העסקת העובדים. כל תקנה עושה זאת באחוזים או אף שברי אחוזים בודדים, אולם כאשר מסכמים את העלות הכוללת מדובר בגידול של אלפי שקלים לעובד לשנה. באופן ברור, שום צעד לא הוביל להוזלת העסקת עובדים במשק.

הגדלת הפרשת המעסיק לביטוח לאומי בגין עובדיו

ב-5 השנים האחרונות גדלו השיעורים בגינם משלמים המעסיקים דמי ביטוח לאומי עבור עובדיהם מ-5.43% בשנת 2011 ל-7.5% בשנת 2016, לגבי שכר העולה על 5,678 שקל לחודש. משמעות גידול זה, לפי השכר הממוצע במשק, היא תוספת 76 שקל לחודש לעובד.

שינוי באופן הדיווח לקופות גמל

בחודש ינואר 2016 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות הנוגעות לתשלומי מעסיקים לקופות הגמל (בכלל זה ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות), לפיהן על כל המעסיקים להעביר את הדיווח בפורמט אחיד. תקנה זו מחייבת את המעסיק ברכישת שירותים מלשכת שירות. מדובר בעלות עשרה שקלים בחודש עבור כל עובד.

הגדלה ב הפרשות "פנסיה חובה"

הפרשות המעסיק לפנסיה חובה לעובד גדלו  ב-0.5% החלק מחודש יולי 2016. משמעות הגדלה זו לפי שכר הממוצע – תוספת של 47 שקל בחודש לעובד.

הגדלת שכר מינימום

שכר המינימום גדל החל מחודש יולי 2016 ל-25.94 לשעה, כאשר גם עלויות אלו מושתות כמובן במלואן על המעסיקים.

זוג קשישים עומדים מחוץ לחנות מכולת בערד, בדצמבר 2014
אילן אסייג

על רקע שפע התקנות והחקיקה שמייקרים את עלות העסקת העובדים מזכיר גינדי את מקומה העגום של ישראל בדירוג המדינות שקל לעשות בהן עסקים: "לפי דו"ח הבנק העולמי, ישראל במקום ה-52 בדירוג המדינות בהן קל לעשות עסקים. מקדימות אותנו מדינות כמו ארמניה, מקסיקו, קפריסין, פולין קזחסטן ומלזיה - שם קל לעשות עסקים יותר מישראל. הדבר מנוגד לאינטרס הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל – לאפשר לעסקים הקטנים להצליח.

"השנה קיבלנו חוקים מצוינים לשכירים אך על חשבון המעסיקים: הוספת ימי חופשה, ימי ראשון חופשיים, הגדלת הפרשות לפנסיה, העלאת שיעורי ביטוח לאומי, תוספת תשלום לתפעול פוליסות מנהלים ופנסיה וחופשת לידה והנקה לאבות, שכירים בלבד, כמובן. בעל עסק של עד 10 עובדים, ישלם רק עבור התוספות האלה בלבד – 70 אלף בשנה. אמנם נחלנו הצלחה משמעותית עם כמה חוקים סוציאליים חשובים שעברו השנה ואני מברך על כך, אך הדרך עוד ארוכה.

"אנו מתכוונים לפנות לשר האוצר ולגבש יחד איתו ועם שאר הלשכות המקצועיות וארגוני העצמאיים חבילת סיוע לעצמאיים, שתכלול בין היתר את הגדלת תקרות ההכרה במס להפקדות לגמל פנסיה וקרן השתלמות, שינוי בהכרה בהוצאות הרכב, שינוי בהכרה בהוצאות הפחת על רכישת רכוש קבוע בעסק והקלות נוספות ברגולציה ומיסוי של העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם