רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוטף + כמה שיותר: 5 נתונים שמראים כמה דחוף לתקן עיוות בלתי נסבל

חברי כנסת מכל הסיעות הביעו תקווה כי במושב הנוכחי יצליחו סוף כל סוף לחוקק בחוק את מה שאמור היה להיות דבר טבעי: שהממשלה על ענפיה השונים תשלם בזמן לנותני השירותים שלה

5תגובות
איור: מונופול, שוטף + 30
איור : שרונה גונן

בדיונים על חוק מוסר התשלומים שהתקיימו אתמול בוועדת הכלכלה במסגרת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית השתתפו לצד חברי הכנסת גם החשבת הכללית באוצר והחשבונאי הראשי, נציגי העסקים הקטנים, נציגי הקבלנים ונציגים של חברות ממשלתיות גדולות שהשמיעו את הסתייגויותיהם מנוסח הצעת החוק והמשיכו ללטש אותה. במהלך הדיון נחשפו מספר נתונים שממחישים עד כמה דרוש, וגם מסובך, לקבוע בחקיקה דבר שהיה אמור לקרות באופן טבעי: תשלום בזמן לבעל עסק שביצע את עבודתו.

7 שנים

7 שנים מנסה הכנסת לחוקק את חוק מוסר התשלומים. חבר הכנסת אלי כהן, שהגיש הצעת חוק דומה לפני שנתיים, אמר בדיון כי "חבל בכלל שצריך לחוקק חוק כזה. עסקים קטנים לא צריכים לקחת מימון מהבנקים כדי לשלם למדינה, זה נוגד את היעילות המשקית. ברגע שהמדינה לא משלמת בזמן העסקים מתמחרים את האיחור בהצעת המחיר וההפסד למדינה כפול".

חברת הכנסת שלי יחימוביץ שהגישה הצעת חוק דומה לפני שבע שנים אמרה: "החוק עמוס בהחרגות. אני מבקשת שלא נהיה יותר קשובים לבקשות להחרגות". חבר הכנסת רועי פולקמן שמקדם בשנתיים האחרונות את החוק הפציר במשתתפים להסתפק במה שכבר הושג אמר כי "אנחנו אחרי חצי שנה אינטנסיבית של משאים ומתנים. החוק לא מושלם, יש חורים אבל יש פשרות הגיוניות בדרך לשנות את הנורמה. פחות קריטי אם נקבע תשלום אחרי 75 יום או פחות, יותר חשוב שיותר גופים יהיו כלולים בחוק הזה.  האתגר הגדול הוא לייצר מצב שבזמן הכי קצר החוק מוחל על מקסימום המערכת הציבורית במדינת ישראל".

12 אלף עסקים נסגרים

לדברי עו"ד רועי כהן, סגן ראש העיר חולון ונשיא להב, 12 אלף - מתוך 43 אלף העסקים שנסגרו בשנה האחרונה - נסגרו רק בגלל בעיות בתזרים המזומנים. "אם עובד מדינה אחד לא יקבל משכורת, המדינה תיסגר. אין שום סיבה שבעלי העסקים יצטרכו לחכות 60 ואפילו 90 או 180 יום למשכורת שלהם", אמר.

לדבריו מאחר והחוק יאפשר להחריג את תנאי התשלום בענפים מסוימים ולדחות את התשלום עבור העבודה שבוצעה, יהיה צורך לפקח על ההסכמים הללו כדי לוודא שלא נעשה בהקלות שנקבעו בחוק שימוש לרעה.

חבר הכנסת יעקב פרי, ממלא מקום יו"ר הוועדה, התרעם על כך שבנוסח הנוכחי של הצעת החוק גופים רבים מוחרגים בדרכים שונות: "מדוע להחריג את משרד הבריאות, או את מפעל הפיס מהחוק? מדוע לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה, או גופים מתוקצבים שונים, או גופים סטטוטוריים כמו מועצות דתיות או חברות ממשלתיות  -  לקבוע מועדי תשלום אחרים שיסוכמו במועד ההתקשרות? זה מאיין את החלת החוק על הממשלה". בתום הדיון החליטה הוועדה להחיל את הכללים שיחולו על מוסדות המדינה גם על הפיס והמועצה להסדר הימורים בספורט.

23 ימי עסקים

זה פרק הזמן שלוקח למשרד ממשלתי לאשר כי החשבונית שקיבל תקינה. עוזי בר, החשבונאי הראשי במשרד האוצר שחשף את המספר המוזר הסביר כי הנוהל הוא שאם המשרד הממשלתי לא מגיב כלל תוך 23 ימי עסקים, החשב מחויב לשלם לעסק – כלומר מאותו רגע מתחילים לספור את ימי התשלום. חברת הכנסת שלי יחימוביץ תהתה "כיצד הגיעו לנוסחה המתמטית של 23 ימי עסקים?".

ואכן, אחד המוקשים שטמון בנוסח החוק הוא ממתי מתחילים למנות את הימים לתשלום: מסתבר כי גם בסוגיה זו אין במשק הישראלי הסכמה בסיסית. בחלק מהמגזר הציבורי די שחשבונית תוגש, למשל תישלח בדואר או תוגש פיזית למשרד. לעומת זאת במקומות אחרים רק כאשר החשב מאשר את תקינותה מתחיל תהליך התשלום.

הוועדה דנה בשאלה הפילוסופית כיצד ראוי לקבוע את המועד בו החשבונית אכן הוגשה: רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים הציע כי בעל העסק יוכל להראות ששלח מכתב או מייל כאישור לכך: "זה עדיף כי זה משהו שבעל העסק יכול לשלוט בו לעומת אישור על קבלת החשבון מהמשרד הממשלתי שלא תלוי בבעל העסק". חברת הכנסת שלי יחימוביץ הציעה כי חותמת דואר רשום תשמש כאישור לכך שהחשבון התקבל במשרד, אולם מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית, תהתה האם דואר ישראל יהיה מסוגל לעמוד במשימת הבאת המכתב הרשום עם החשבונית בזמן ליעדו.

חבר הכנסת עבד אלחכים חאג' יחיא, ראש עיריית טייבה בעבר הצביע על הסיבוך הביורוקרטי שטמון לעתים באישור ביצוע תשלום על ידי רשות מקומית: "היו מקרים שהחשבונית לא שולמה כי משרד הפנים לא באו לבדוק שהעבודה בוצעה, כי הם חיכו למכרז שיבחר בחברת המהנדסים שתבוא לבדוק שהעבודה בוצעה".

4 מיליארד שקל , שוטף 30

זה הסכום ותנאי התשלום שמשלם מדי שנה משרד הביטחון לספקיו. מסתבר שמשרד ענק, מקצועי ועשיר דווקא כן יכול לשלם לספקים שלו בזמן. מנכ"ל התאחדות בוני הנגב, אליאב בן שמעון שהביא את הדוגמה הזו אמר כי הוא מקווה "שהממשלה תלמד לשלם כמו משרד הביטחון". לדבריו במשרד הביטחון הבינו כי תנאי תשלום הוגנים מאפשרים להם להוזיל את עלות הרכש והשירותים הנרכשים.

ייתכן שיעברו עוד חודשים ארוכים עד שכלל משרדי הממשלה יישרו קו עם משרד הביטחון. לדברי החשבת הכללית מיכל עבדי בויאנג'ו החשבות חסרה כיום את היכולת המחשובית לבצע זאת: "התשלום לא קשור רק לאגף החשבות...זה תהליך שלם שמתחיל מהקניין ויש שרשרת ערך של תשלום. יש קושי מחשובי ומיכוני בקשר עם הספק והמשרד הממשלתי. מדובר בעשרות אלפי תשלומים לספקים ובלי יכולת מחשובית הדבר נידון לכישלון. לא אמדנו נכון את הקושי בנושא. הכלי המחשובי לא היה מוכן אבל הנושא בראש תוכנית העבודה לשנת 2017".

200 אלף חשבוניות

זה מספר החשבוניות שחברת החשמל מקבלת לבדה מספקים מדי שנה. מאשה אלוני, חשבת מטעם החברה שנכחה בדיון ביקשה לא לקבוע בחוק סעיף שמחייב להודיע לכל עסק כי החשבונית שלו התקבלה "כי זה יטיל עלינו עומס כבד. אצלנו קבלת החשבונית היא מועד הגעת חשבונית, זה מופיע בחוזים שלנו מול הספקים". זו המחשה לחשש בקרב גופים רבים במשק מסרבול שיגרור החוק. מאחר וחוק מוסר התשלומים נוגע לכל עסק בישראל כמעט,כל תקנה חדשה עליה יסכימו המחוקקים עלולה ליצור עומס ביורוקראטי נוסף, אי וודאות ואי הבנות שמהן בסופו של דבר ייפגעו העסקים הקטנים, ולכן החשיבות שהחוק יהיה פשוט ליישום, קל להבנה וגורף לכלל המשק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם