תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תתעוררו: הנה ההזדמנות להקל על העסק שלכם

רפורמה ברישוי עסקים בישראל נעה בין קצוות - ורק הציבור, שיכול להשפיע על הכיוון שלה, נותר אדיש

12תגובות
תשלום בכרטיס אשראי ויזה
בלומברג

אם עלה בכם הרצון לפתוח מסעדה חדשה, כדאי שרגע לפני שאתם הולכים לבנק לבקש הלוואה — תבקרו באתר business.gov.il. האתר מרכז את פירות הרפורמה ברישוי עסקים בישראל, שנסחבת בקושי מאז 2012, ורק איומים בוטים של משרד ראש הממשלה על הרגולטורים הממשלתיים, שגוררים רגליים, הביאו להתעוררות בה.

בעקבות ההתעוררות, יש כבר 11 סוגי עסקים ש"זכו בפיס": הממשלה טרחה ופירסמה את מפרטי דרישות רישוי העסקים מהם. מעתה, כל יזם שרוצה לפתוח מסעדה, בית מרקחת, תחנת דלק, בית מטבחיים או מוסך יכול להיכנס אחר כבוד לאתר ולראות שם את הרשימה המלאה והמחייבת של כל התנאים שהוא נדרש לעמוד בהם, מטעם כל משרדי הממשלה.

על המזל הגדול של אותם 11 סוגי עסקים יעיד מאבק האיתנים שניהל משרד ראש הממשלה בשנה האחרונה, ארבע שנים לאחר שהרפורמה יצאה לדרך, כדי להכריח את משרדי הממשלה להמשיך ולפרסם מפרטי דרישות לעסקים נוספים.

המצב האבסורדי הזה, שבו יזם שרוצה להקים עסק בישראל אינו יודע כלל מה הם התנאים לכך, מפני שאף משרד ממשלתי לא טרח לרכז ולפרסם אותם — ולעתים כלל לא היתה רשימה כזאת מפני שכל מפקח אזורי קבע דרישות אחרות — הפך את ההליך של פתיחת עסק בישראל למסלול מכשולים, שלא ניתן לדעת מה יהיה אורכו ומה תהיה עלותו. בתנאים כאלה צריך להיות אידיאולוג צרוף, או אדם קל דעת במיוחד, כדי להסתכן בניסיון ליזום להקים עסק חדש בישראל.

בעיה נוספת היא שהציבור נרדם בשמירה: אף שכל המפרטים יצאו לשימוע ציבורי לפני שנהפכו למחייבים, בפועל כמעט לא התקבלו תגובות מהציבור. התוצאה היא שהמפרטים אמנם מפורסמים ברבים — אבל האם מדובר במפרטים סבירים, שעושים חיים קלים ליזמים? קשה מאוד לומר.

קחו, למשל, את דוגמת המסעדה, ותשאלו את עצמכם איך נהפכו המסעדנים לחוקרים פרטיים ברשות המשטרה. אין דרך אחרת לתאר את רשימת הדרישות המופרכת של המשטרה מהמסעדנים. כל מסעדה בישראל מחויבת בהצבת מצלמות, ולא רק זאת — המשטרה דורשת מצלמה בכל כניסה; מצלמות חיצוניות המכסות שטח של 30 מטר מפתח המסעדה; מצלמה בחניה; שהמצלמות יצלמו גם בחושך; שהצילומים יישמרו ל–14 יום לפחות ושלמצלמות תהיה מערכת גיבוי למקרים של הפסקות חשמל.

הדירוג של ישראל בין מדינות העולם בתחומים שונים של קלות עשיית עסקים

קשה לא לתהות לגבי סוגיית הפרטיות של אזרחי ישראל, כשמעתה והלאה כל מסעדה בישראל תעקוב אחריהם במצלמותיה. קשה עוד יותר לשאול מי שם את המשטרה להכריח את המסעדנים לשרת אותה ואת חקירותיה.

פלוג: הביורוקרטיה בישראל מנוונת

פרסום 11 המפרטים הראשונים לרישוי עסקים בישראל הוא צעד בכיוון הקלת הרגולציה, אבל רק צעד קטן. על הפרק נמצאות כרגע עוד 30 טיוטות מפרטים, שפתוחות לשימוע הציבור לפני שהמפרטים יוכרזו כמחייבים.

במשרד ראש הממשלה מתלוננים מרה שמאז פרסום טיוטות המפרטים, ציבור היזמים כלל לא טרח לקרוא אותן ולהגיב עליהן. כך, למשל, פורסמה טיוטת המפרט להפעלת מזנון, וגם היא כוללת מערכת בלתי־אפשרית של עשרות מצלמות לפי דרישות המשטרה. אם בעלי מזנונים בהווה או בעתיד יתעוררו למחות, בעוד טיוטת המפרט פתוחה לשימוע ציבורי, אולי ניתן יהיה לבטל את רוע הביורוקרטיה המשטרתית המגוחכת הזאת.

מדד קלות הסחר של OECD **, בנקודות

אין כמעט עוררין על כך שהביורוקרטיה בישראל היא אחת המנוונות בעולם המפותח, ושהיא מטילה משקולת ענקית על הצמיחה. נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הקדישה לכך את הרצאתה בוועידת TheMarker לכלכלה וחברה שנערכה לפני שלושה שבועות. הנגידה הציגה שלל גרפים מדכאים, שמעידים עד כמה הביורוקרטיה בישראל ירודה.

כך, ישראל מדורגת במקום 52 במדד קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי, אחרי שצנחה כמעט 30 מקומות בתוך עשור. המדד כולל דירוגי משנה מזעזעים — ישראל מדורגת במקום 89 בעולם באכיפת חוזים ו–126 ברישום נכסים.

בנוסף, ישראל נמצאת במקום השני מהסוף בקרב המדינות המפותחות בקלות הסחר, מקום לפני אחרון בתחום מוצרי הצריכה בהגנות רגולטוריות שמשרתות חברות קיימות דרך בלימת תחרות ועוד.

במקביל לנגידה, גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקדיש בשבוע שעבר דברים לנטל הביורוקרטיה בישראל. בישיבה של ועדת השרים, נתניהו הציג גרף שלפיו ישראל נמצאת במקום שני מהסוף בקרב המדינות המפותחות בנטל הרגולציה על יוקר המחיה. הוא אמר כי "ישראל נמצאת במקום אחד לפני האחרון בעודף רגולציה. זאת לא רק אמירה שלי או של חברי השרים, זאת אמירה אובייקטיבית שמבוססת על מחקר בינלאומי. בישראל יש יותר מדי רגולציה, יותר מדי חוקים, יותר מדי תקנות, יותר מדי צווים — והדבר הזה מעלה את יוקר המחיה. האזרח משלם בשביל זה. אנחנו באים להזיז את ישראל למקומות הראשונים מבחינת היעילות".

צעד פורץ הדרך של הרשות לכבאות

מדד Doing Business 2017 של הבנק העולמי, בנקודות

עם זאת, יש התקדמות ברגולציה הממשלתית, והמצטיינת בכך היא דווקא זרוע־אחות של המשטרה — הרשות הארצית לכבאות והצלה. בניגוד למשטרה, שרווחת העסקים בישראל כנראה אינה מעניינת אותה, בכבאות דווקא החליטו להקל, ואפילו באופן משמעותי. המהלך יוצא הדופן של הכבאות, שכלול בחוק ההסדרים, הוא לפרסם את כל הדרישות של רשות הכיבוי מכל בתי העסק בישראל, ועל הדרך לפטור חלק גדול מהם מהחובה לעבור תהליך רישוי מטעם הכבאות.

מתוך כ–200 סוגי עסקים שחייבים ברישוי, הכבאות פוטרת עתה 75 סוגים מהחובה לעבור תהליך רישוי מטעמה, ובמקומו מסתפקת בהליך של הצהרה עצמית. מסעדות קטנות, חנויות קטנות, מחסנים, בתי מרקחת, מספרות, קליניקות — בסך הכל כ–50% מבתי העסק בישראל — כל אלה לא יצטרכו עוד לשלם אגרה, ולראות כבאי שמבקר בעסק ומוודא שגודל פתח המילוט הוא כנדרש. במקום זאת, העסקים יוכלו לבנות את הפתח לפי הגודל הנדרש, להצהיר כי הם עומדים בדרישות ולקבל אישור אוטומטי לפתיחת עסק מהכבאות.

משרד ראש הממשלה דוחף את הרפורמה

המהלך מרחיק הלכת לא נבע רק מהתחשבות ברווחת העסקים, אלא קודם כל מצרכיו של מערך הכבאות. לדברי האחראי על הרגולציה בכבאות, חיים תמם, מכיוון שיש לו 180 פקחים שיכולים לבצע עד 60 אלף ביקורות בשנה, וצריכים לכסות מאות אלפי עסקים — ניהול הסיכונים מחייב אותו להתמקד היכן שיש פוטצניאל משמעותי לאסון בגלל שריפה.

לדבריו, מגדלי מגורים, בתי חולים וקניונים מדירים שינה מעיניו הרבה יותר ממשרד עורכי דין שנפתח בבית מגורים. לכן, במקום לבדוק את המשרד, הוא מעדיף לשלוח את הפקחים שלו לבדוק מדי שנה את תקינות מערכות הכיבוי בעסקים שמארחים מאות ואלפי אנשים. את הזמן היקר של הפקחים שלו הוא מתכוון למקד בביקורות שנתיות בקניונים או במגדלי מגורים שבהם יותר מעשר קומות.

המהלך פורץ הדרך של הכבאות הוא בינתיים סנונית בודדת. שאר משרדי הממשלה גוררים רגליים, ומשתפים פעולה בעל כורחם עם הלחץ שמפעיל עליהם משרד ראש הממשלה. התעניינות מוגברת של הציבור, שתבהיר למשרדי הממשלה עד כמה מדובר ברפורמה בעלת פרופיל תקשורתי וציבורי גבוה, היא כנראה האמצעי היחיד לשכנע עוד משרדים שפחות רגולציה זה דווקא יותר רגולציה חכמה. האם הציבור יתעורר?

מהמשטרה נמסר בתגובה: "חוק רישוי עסקים מגדיר את התנאים הנדרשים לשמירה על שלום הציבור בכמה מישורים — כמו בריאות, בטיחות, מניעת שוד והתפרצות וכדומה. משטרת ישראל בוחנת את רמות האיום ותרחישי הייחוס, ומנחה בדבר הסדרי אבטחה והתנאים למימוש החוק, ובכלל זה גם התקנת מצלמות, כאמצעי מניעה והרתעה. אפיון המצלמות ומקום הצבתן נקבע מקצועית על פי רמת האבטחה הנדרשת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם