פרילנסרים שעבדו באמצעות חברות שכר: הביטוח הלאומי דורש עשרות אלפי שקלים

חברות השכר נתנו לפרילנסרים דיל משתלם: הן רשמו אותם כשכירים, התעסקו עם החשבוניות, התרוצצו מול הרשויות - ובתמורה גבו עמלה ■ כעת טוען הביטוח הלאומי כי הצטברו לעובדים חובות ענק ■ ח"כ מיקי רוזנטל: "הביטוח הלאומי משתמש בפרילנסרים כבכלי משחק"

זה כמה שבועות שפרילנסרים רבים מקבלים שיחות טלפוניות לא מזוהות וחוששים לענות להן. השיחות מגיעות מהמוסד לביטוח לאומי, שתובע מהם להשיב חובות של עשרות אלפי שקלים. לטענתם, הם שילמו לביטוח הלאומי את כל חובותיהם.

מהיכן צצו החובות האלה? התשובה לכך נעוצה בכך שהפרילנסרים, בדרך כלל נותני שירותים, בין היתר בתחומי המדיה והטלוויזיה, ייעוץ עסקי ואדריכלות, לא הציגו עצמם בפני הרשויות כעצמאים, אלא כשכירים. מי שאיפשרו להם לבצע את המהפך הזה הן חברות הקיימות בשוק כבר שני עשורים ומכונות "חשבונית לשכיר", "חברות שכר" או "חברות העסקה".

ואולם מה שאולי נראה היה כפתרון קסם עבור עצמאים שביקשו לעצמם ראש שקט כשל שכיר בהתמודדות מול הרשויות, מתגלה כעת כתסבוכת הגובה מהם מחיר כבד. חברות השכר אכן נתנו לעצמאי דיל משתלם: במקום שיתרוצץ מול הרשויות ויתעסק עם חשבוניות, הן עושות עבורו את העבודה, ואף רושמות אותו כשכיר בחברה ומנפיקות לו תלוש, בניכוי העמלה שלהן. העצמאי, לפיכך, זוכה בתנאים ובסטטוס של שכיר אף שאינו כזה. יתרון בולט הטמון בשיטת ההעסקה הזו הוא היכולת של עצמאים לתבוע דמי אבטלה, אף שהזכות הזו נתונה כעיקרון רק לשכירים.

משה מאיר
משה מאירמורן מעיין

"זה כמו ללכת על חוט דק בתחום האפור", מסביר רו"ח עמירם קליין את פעילותן של חברות השכר. לדבריו, אמנם מערכת המיסוי ‏(מס הכנסה, מע"מ‏) אינה נפגעת מן השימוש בחברות - שכן המס משולם במלואו - אבל הביטוח הלאומי עלול להיפגע, בעיקר בשל היכולת של פרילנסר לתבוע דמי אבטלה, אף שאין בינו לבין חברת השכר יחסי עובד־מעביד.

קליין מוסיף כי בהתנהלותן של החברות "יש היבטים הנוגדים את רוח החוק". הוא מתייחס לכך שלפי חוק מנפיק החשבונית צריך להיות נותן השירות, ואילו כאשר נעזרים בחברות שכר - הן שמנפיקות את החשבונית אף שאינן נותנות השירות. "יש פה התחכמות ועיוותים שהמערכת כנראה לא יכולה להתמודד עמם".

חברות השכר, אם כך, מטעות במידת מה את הרשויות בכך שהן משחקות עם הסטטוס של העובד, ואולם הן מעולם לא הוכרו כבלתי חוקיות ולכן המשיכו לפעול בחופשיות. עם זאת, הביטוח הלאומי טוען שטמונה בעייתיות בכך שעובדים מזדהים כבעלי סטטוס שאינו באמת שלהם, ולכך יש גם השלכות כלכליות - למשל היכולת של עצמאים להערים על הביטוח הלאומי ולתבוע דמי אבטלה.

אז מהיכן הגיעו החובות שלגביהם טוען הביטוח הלאומי? כאן קיימות כמה גרסאות: ייתכן שהכסף לביטוח לאומי לא הועבר בידי אותן חברות שכר, או שאולי כגרסת ביטוח לאומי - העצמאים כלל לא דיווחו על מלא הכנסתם ולכן חייבים לביטוח הלאומי יותר כסף מאשר שולם בפועל. עוד טוען הביטוח הלאומי שלא כל הכספים המגיעים לו אכן שולמו. כך או כך, נראה כי אותן חברות שכר ועובדיהן סומנו בידי ביטוח לאומי, אף שבמקרים קודמים בעבר פסק בית הדין לעבודה כי ניתן לראות בחברות אלה מעסיקות של פרילנסרים. כמו כן הוצאו צווי מניעה נגד הביטוח הלאומי כשביקש לגבות כספים מעובדים אלה.

מיקי רוזנטל
מיקי רוזנטלנויברג תומר

מאיפה אביא את הסכום הזה?

"הרבה בתל אביב עובדים עם חברות השכר האלה. רוב הפרילנסרים שמועסקים אצלן מגיעים מתעשיית הטלוויזיה - צלמים, תאורנים וכותבים", אומר דני ‏(שם בדוי‏), שמתמודד עם דרישות לחוב לכאורה של כ–60 אלף שקל לביטוח הלאומי.

"איימו עלי בכל מיני דרכים. הם אמרו שמס הכנסה בדרך אלי. זה מפחיד. טפסים ותלושי שכר שברשותי מוכיחים בבירור שהכסף שולם. ואם לא שולם, מדוע הביטוח הלאומי נזכר עכשיו? לאורך שנים הוא אמר שהכל בסדר. לא ניסינו לרמות או לגנוב את המדינה. כעת אנחנו מנסים ליישב את הסוגיה ולהתקזז אם צריך, והוא פשוט לא מגיב לבקשותינו".

מיכאל ‏(שם בדוי‏), מספר כי נדהם מההתנהלות של הביטוח הלאומי. לטענת המוסד לביטוח לאומי, החוב שלו כלפיו הוא של כ–100 אלף שקל. "אני עובד דרך חברות שכר כבר שמונה שנים, וביצעתי בדיקות רבות בכדי לוודא שהחברות מוכרות וחוקיות. אם היו פונים אלי אחרי שנה ואומרים 'אתה לא יכול לעבוד כך', הייתי מתקזז אתם ובזה זה היה נגמר. מדוע הם נזכרים כעת? מאיפה אני אמור להביא את הסכום הזה? אני מאבד את האמון במוסדותיה של המדינה".

בחלק מחברות השכר אכן היו סימנים לכך שכדאי לעובדיהן לוותר על מודל ההעסקה הזה - כמה מהן נסגרו לאורך הדרך ואף נמצא כי בעליהן ביצעו עבירות. בתוך הסבך הזה, העצמאים המאוימים הם במידת מה השעיר לעזאזל. חלקם אכן חשדו כי פעילותן של חברות השכר אינה לגמרי לגיטימית והיו צריכים בדיעבד להימנע מהתחזות לשכירים, אך העובדה שהחברות פעלו באופן חוקי גרמה לכך שהסירו דאגה מלבם. מעבר לכך, בידי העצמאים יש מכתבי הודאה מהביטוח הלאומי כי אינם חייבים לו כספים - ומקצת מהמכתבים האלה הגיעו לידי המערכת.

אלא שכעת - כנראה על רקע שיתוף פעולה שבין מס הכנסה לביטוח לאומי שבעקבותיו התגלו חובות והתנהלות בעייתית של חלק מחברות השכר - מסיר הביטוח הלאומי את הכפפות ולא מתכוון לוותר. 16 עובדים פרילנסרים שהביטוח הלאומי תבע מהם לשלם לו חוב, הקימו באחרונה קבוצה המיוצגת בידי עו"ד משה מאיר ממשרד תבל מאיר ושות'. מאיר מספר כי פניות חוזרות ונשנות לביטוח הלאומי לצורך בירור העניין לא נענו, ולכן נאלצה הקבוצה להגיש ערעור לבית הדין לעבודה נגדו.

"אנחנו רוצים להידבר, לראות מהם הסכומים החסרים ומדוע, ואם צריך - להתקזז לצערי לא ענו לנו", מספר מאיר. "הביטוח הלאומי אומר, 'אין יחסי עובד־מעביד בין הפרילנסרים לחברות השכר, אני לא מכיר בהם, ולכן יש לשלם לי'. הכוונה היא לסחוט עוד ועוד כספים. אנחנו לא מערערים על עניין יחסי עובד־מעביד, אלא על כך שהכסף לא שולם. הביטוח הלאומי פשוט מתחמק מלתת תשובה".

"הפרילנסרים זקוקים למסגרת מגוננת"

ח"כ מיקי רוזנטל ‏(העבודה‏) נרתם לעזרת הפרילנסרים המאוימים ואף שלח בשבוע שעבר מכתב בירור למנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, בכותרת: "גביית כספים שלא כדין על ידי המוסד לביטוח לאומי". במכתב נאמר: "עובדים ים שמדי חודש משלמים ביטוח לאומי נדהמו אל מול דרישת החוב מהמוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי אינו משיב פניות כדי לעמוד על הפרטים בסוגיה, כמו גם מסרב להיפגש עמם לביאור הדברים... מדובר בהתנהלות מחפירה שמטילה טרור ואימים על האזרח הפשוט. כיצד ייתכן שהביטוח הלאומי מפר הוראה של בית הדין לעבודה? כיצד ייתכן שמוסד ממשלתי שאמור לפעול למען האזרח בעצם פועל נגדו בבריונות גלויה"?

רוזנטל סבור כי ייתכן שחברות השכר אכן בעייתיות, ועל כן נדרש בירור של המחוקק בעניינן של החברות, אבל הפרילנסרים אינם צד לעניין. 
מדוע המחוקק לא הכריע עד היום בעניינן של החברות האלה?

"אני לא יודע, אך אני מתחייב ללמוד את הנושא. ייתכן שאכן מדובר באחריותו של המחוקק לקבוע מהו מעמדן".

פרופ' שרון רבין־מרגליות, מומחית לדיני עבודה ודקאן בית ספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, סבורה כי יש מקום להכיר בחברות השכר, במיוחד כאשר מדובר בפרילנסרים החסרים חוסן כלכלי וביטחון תעסוקתי. "בשני העשורים האחרונים חלו שינויים בשוק העבודה הישראלי, ובתוך כך נולדה שכבה גדולה של עובדים פרילנסרים. חלקם עבדו מול לקוח עיקרי אחד בלי שהיו להם זכויות סוציאליות או קרן פנסיה. מעמדם הוא בין עובד שכיר לעצמאי, אבל הביטוח הלאומי רוצה לכפות עליהם מעמד של עצמאי.

"אם הלקוח מסיים את הקשר מולם, לא ברור אם פיטרו אותם או לא ולמה הם זכאים. חברות ההעסקה מציעות להם פתרון ומאפשרות להם לעבוד מסודר. כאשר הן מתנהלות היטב, הכל בסדר. הן גם מונעות תופעות של העלמת מס ולכן זו חלמאות להתעמר בפרילנסרים. היקף ההשתכרות שלהם נמוך ולא היתה כל כוונה לרמות, להפך".

"לא התקיימו יחסי עובד־מעביד"

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות אנו נתקלים בתופעה שחברות מדווחות על עובדים למרות שלמעשה הן אינן מעסיקות אותם אלא משמשות רק כגורם מדווח. "החברה אף אינה מהווה גורם מקשר בינם לבין מקומות העבודה. למעשה, האיש מתקשר אתם באופן עצמאי. מאחר שיש השלכות משמעותיות הנגזרות ממעמד העובד אם זה שכיר או עצמאי, על זכויותיו וחובותיו בביטוח הלאומי, הכרחי לבדוק את המצב לאשורו. במקרים שבהם עולה כי לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד, על פי החוק והפסיקה בין החברה לבין העובד, מעמדו של האיש משתנה מעובד שכיר לעובד עצמאי. מכאן, מחויב האיש בסכום הפרש הכספים ששולמו על ידו כשכיר לבין מה שהיה אמור לשלם כעצמאי לביטוח הלאומי.

"בבדיקות ובחקירות שעורך הביטוח הלאומי נבדקים מקרים מסוימים, שבהם יש חשד לכאורה שמלבד התהליך הפיקטיבי של ההעסקה, דיווח השכר של העובד על ידי החברה לא כלל את מלוא ההכנסות שהיו לו בפועל".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות תאסוף את המידע לגבי החברות האמורות, תבדוק את המידע שנאסף ותפעל בהתאם".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר