המשתמשים בסמארטפונים ובטאבלטים נוהגים לבלות זמן רב באינטרנט. פעם עשו זאת באמצעות דפדפן, אך כיום עובר הכל באפליקציות ייעודיות. יותר ויותר חברות מחקר מצביעות על כך שהמשתמשים מעדיפים לגלוש ולצרוך תוכני טקסט ווידיאו באמצעות אפליקציות. רשת הטלוויזיה CNN פירסמה השבוע מחקר חדש של חברת Flurry Analytics, שמצא כי המחזיקים בסמארטפון מבלים 94 דקות בכל יום בממוצע בגלישה באמצעות אפליקציות, וגולשים 72 דקות בלבד בדפדפן במכשיר הסלולרי.

הממצא מעיד כי האינטראקציה של המשתמשים עם הטלפון גדולה בהרבה מבעבר. אחת התופעות השכיחות בקרב רוכשי המכשירים היא הלם אפליקציות - המשתמש "מסתנוור" משפע האפליקציות ומוריד רבות מהן, כמעט בלי לחשוב. בסופו של דבר, כמעט אין הוא נוגע במרביתן: על פי רוב הוא מוצא שלוש או ארבע אפליקציות שמעסיקות אותו יותר מהאחרות.

ביקשנו מכתבי TheMarker לבחור את האפליקציה שלהם - לא את החדישה ביותר או את "המגניבה" ביותר, אלא את השימושית ביותר, זו שהם לא יכולים להעביר יום אחד בלעדיה.

Musix מיה אפשטיין

אוסף הדיסקים שלי היה תמיד גאוותי הגדולה. הפלסטיקים נשרטו לא אחת כשעברו בין החברים שהכירו דרכי את ניל יאנג, או את Velvet Underground. אחרי הצבא התכווץ האוסף לקופסת מתכת עם 20 ג'יגה של שירים - אך הם איבדו שמות, פנים, מלים, מה גם שדרך המלך לגילוי אמנים ואלבומים חדשים היתה פירטית. אין ספק, הורדת שירים מהרשת מעקרת את הרגש.

והנה, לפני חצי שנה גיליתי את Musix. התגובה הראשונית היתה זלזול. מדוע שארצה שירות של חברת סלולר, שרק מנסה לדחוף אותי לפורטל שלה? 20 שקל לחודש כדי לשמוע אייל גולן ושלמה ארצי? לא משהו שישביע את רעבוני לז'אנרים מוסיקליים ביזאריים.

וראו זה פלא, בחצי שנה האחרונה לא נגעתי בקופסת המתכת הוותיקה. ב-Musix מצאתי הכל. מלהקות פולק של אלבום אחד ועד ללהיט המיינסטרים האחרון בגלגל"ץ, שככל הנראה לא הייתי מוציאה עליו את כספי. נכון, הסנכרון לסמארטפון לא מושלם, וגם בפורטל יש לא מעט הטעון שיפור, וכשהאינטרנט מת אין מוסיקה. אבל כשחברים מבקשים שאכיר להם להקה טובה, אני כבר לא נותנת להם דג בצורת ניל יאנג או - Velvet underground אני נותנת להם חכה בצורת Musix.

Flipboard גיא גרימלנד

האם כתב היי-טק צריך להיות טכנולוג בעצמו? האם עליו להתנסות בכל מוצר אלקטרוני מיד עם צאתו לאוויר העולם, לאמץ כל אפליקציה חמה שיוצאת מהתנור? התשובה המתבקשת היא כן, כמובן, ומהר ככל האפשר - לא כן?

והנה, הח"מ הצטרף למהפכת הטאבלטים - תאמינו או לא - רק בשלהי 2011. ביום סתוי אחד מצאתי את עצמי יוצא לרחובות תל אביב לרכוש 2 Ipad. עד אז לא הבנתי מהי בדיוק תנוחת Ipad. למי שעדיין לא רכש טאבלט, אומר מיד שזו התנוחה החביבה עלי, וכנראה על מיליונים ברחבי העולם: שכיבה מתחת לשמיכת פוך עם הטאבלט ביד.

התאהבתי מיד באפליקציות הקריאה בטאבלטים. ואולם, לאחר שבחנתי את Pulse ,Zite ו-Google currents, בחרתי באפליקציה אחת ויחידה, ועמה התחפרתי במיטה - Flipboard. ולאחר שיצאה גרסה גם לאייפון - אהבתי אליה אף גברה. רשימת הקריאה שלי ב-Flipboard כללה בתחילה את הפידים החברתיים שלי מטוויטר ומפייסבוק, אבל הפלא ופלא, בזכותה נחשפתי לראשונה לתכנים שאת קיומם יכולתי רק לשער. למשל, צילומי טבע מרהיבים של חיות מנשיונל ג'יאוגרפיק.

כשאני מנסה לנתח מהו הסקס-אפיל של Flipboard, מה מותרה משאר אפליקציות, המסקנה היא שחוויית השימוש בה קלה מאוד. האפליקציה לא מאלצת אותך לברור בכל רגע את התכנים שלך ולקבוע מאיזה כלי תקשורת לשלוף אותם. את הבחירה הזאת עושים בהתחלה, ולאחר מכן הקריאה חלקה. כמו כן, השימוש ב-Flipboard אינטואטיבי ביותר. אחרי שתתקינו אותה לא תבינו עוד איך עברו חייכם מול קורא ה-RSS של גוגל במחשב, ישובים על כיסא בחדר העבודה, ובלי שמיכה.

Google Docs אמיתי זיו

כתיבה היא מה שאני עושה במשך רוב שעות היום. לא, אין לי תלונות כלפי Word לבית מיקרוסופט, שליוותה אותי עד כה בנאמנות. אלא שבאחרונה דרכינו נפרדו. נישאר ידידים, כנראה.

את מעבד התמלילים הוותיק החלפתי בתוכנת הענן Google Docs. למי שלא מכיר, מדובר במעבד תמלילים מבוסס ענן, ובענן כמו בענן, כל המסמכים נשמרים אוטומטית, כל הזמן, ונגישים מכל מקום. חסל סדר S + Ctrl. משמעותית עוד יותר היא תכונת השיתופיות (Collaboration) שמאפשרת לי לשתף את המסמך עם אחרים, ולכתוב אותו עם עוד כותבים בעת ובעונה אחת. צריך להתנסות בזה בשביל להבין את הרבותא.

כמוצר גוגלי, החיפוש במאגר הקבצים מעולה, ומעל לכל, זהו מוצר חינמי - בניגוד לזה המיקרוסופטי המתחרה. אכן, Google docs עוד רחוק משלמות. יש קבצים בעברית שהוא מתקשה לפתוח, ובמשימות מורכבות מוטב אולי לחזור למקורות. אני מקווה שמהנדסי גוגל ישפרו עוד את המוצר. כך או כך, אני ל-Word לא חוזר.

Endomondo סמי פרץ

הסופר היפאני הרוקי מורקמי, חובב הריצה, כתב בספרו "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה" שאין הוא נוהג להשתתף בתחרויות ריצה, אבל בכל פעם שהוא רץ הוא מתחרה בעצמו. הישגו היומי, בהשוואה לזה של אתמול, הוא מבחינתו המקור לסיפוק - או לתסכול.

קל להזדהות עם המשפט הזה, קל הרבה יותר לעשות זאת עם - Endomondo האפליקציה ששינתה לי את החיים. טוב, קצת. בשנתיים האחרונות התחלתי לרוץ. בהתחלה הייתי משלים סיבוב מתנשף מסביב לבניין, ולאט לאט עליתי בקילומטרז'. לא אגיע למרתון, וגם לא לחצי מרתון. אבל אני רץ מספיק קילומטרים כדי להשתעמם כהוגן. מוסיקה מפחיתה קצת את השיעמום, אבל לא מספיק.

לפני כמה חודשים גיליתי את Endomondo, שגאל אותי מהשיעמום בריצה. פתאום כל העסק נהפך למדעי יותר, הישגי יותר ומעניין יותר. האפליקציה פשוטה למדי. היא מבוססת על GPS, ומציירת לי את מסלול הריצה על המפה. היא מודיעה לי בזמן אמת בכמה זמן אני עובר כל קילומטר, ומהו הזמן המצטבר. היא מספרת לי כמה קלוריות שרפתי (חישוב פשוט שלא מביא בחשבון פרמטרים כמו עליות או ריצה נגד הרוח), ומתעדת את כל הפעילות הספורטיבית שלי באדיקות של כתב ספורט ממושמע וקפדן.

מחשבון הקלוריות מותאם לכל סוגי הספורט: ריצה, הליכה, רכיבה, סקי. היא גם מאפשרת לשתף חברים בתוצאות הריצות שלי. בינתיים אני משתדל לא להעיק על אף אחד עם היישום הזה, אבל צפו להתפתחויות.

ההישגים הספורטיביים שלי הם לא משהו לכתוב עליו בעיתון. אני מכיר את ההישגים שלי, ומכיר עיתונאים. הם לא יודעים לפרגן. אבל Endomondo הוא חבר אמיתי. הוא מתייחס ברצינות לכל מטר שאני רץ, עורך סטטיסטיקות ומחזיר אותי לקרקע המציאות. כשאני משוכנע שכבר רצתי קילומטר, הוא טוען שעברתי רק 750 מטר. אולי זה הפגם היחידי שלו: עם Endomondo אי אפשר לרמות.

Constellation אמיר טייג

ברור כשמש בצהריים שהמהפכה האינטרנטית תגיע בקרוב לטלוויזיה. מה שלא ברור הוא כיצד תיראה המהפכה ומה תהיה חוויית הגלישה בטלוויזיה שמחוברת לרשת האינטרנט: האם הטלוויזיה תהפוך למסך מגע אחד גדול? האם נזפזפ בין תוכניות בהינף אצבע כפי שמיקרוסופט מבטיחה?

אכן, תחום הממשק בין האינטרנט לטלוויזיה צריך עוד לעבור דרך ארוכה. השלט הרחוק שאנו כה רגילים לו אינו הפתרון לטלוויזיה האינטרנטית. הפתרון הוא ככל הנראה ה-Ipad, או כל טאבלט אחר, שמן הסתם ירכז בעתיד את כל המדיה הביתית שלנו. כשזה יקרה, אפליקציות כמו Constellation ייהפכו למרכז השליטה שלנו בטלוויזיה האינטרנטית.

Constellation היא אפליקציה השולטת באמצעות הרשת הביתית בנגן הווידיאו בקוד הפתוח XBMC. עם התקנתה על ה-Ipad והפעלת ה-XBMC על מחשב המחובר לטלוויזיה, נהפך ה-Ipad לשלט הטלוויזיה הטוב ביותר שיכולתם לקוות לו.

האפליקציה סורקת את כל המחשבים ברשת הביתית שלכם וממיינת את החומרים בהם - סרטים, סדרות ומוסיקה. לכל פריט מדיה מוצמד תקציר, תמונה ופרטים נוספים. הניווט אינטואיטיבי וקל, כמעט כמו לדפדוף באפליקצית Flipboard. ניתן להגביר ולהחליש את השמע, להריץ קדימה ואחורה בנוחות.

ואולם, היתרון הגדול ביותר של האפליקציה הוא דווקא הקישור שלה לאינטרנט. Constellation מביאה לראשונה את יו-טיוב לטלוויזיה בסלון בצורה נוחה וקלה לגלישה. כך תיראה הטלוויזיה העתידית - והכל חינם אין כסף. גרסה מלאה ללא הבאנרים הפרסומיים בתחתית המסך תעלה 4.99 דולר.

Waze נתי טוקר

מסיבה לא ברורה, הפכו הישראלים את יכולת ההתמצאות לתכונה המגדירה את זהותם. הח"מ, לעומת זאת, לא מתבייש להודות שניווט אינו הצד החזק שלו. אם אני נוסע לפגישה בהרצליה, קורב לוודאי שאמצא את עצמי ברעננה; כאשר אני קופץ להביא את הילדה מבית הספר, אני מגיע לא פעם לרחוב שבו מתגוררת דודתי הזקנה - ובחצי שעה איחור. אני פותח שוב ושוב את החלון לשאול איך מגיעים, ונענה בשורת פקודות: שמאלה, ימינה ברמזור החמישי, ישר בכיכר עד לתחנת דלק ואז פרסה, ימינה, שמאלה וישר עד הסוף.

באמת תודה. אלא שכל זה היה נכון עד להופעת אפליקציית הניווט החברתי Waze. מאז חיי קלים הרבה יותר. מדליקים, מקליקים כתובת ומשייטים. אפשר גם לדווח ולקבל התראות על ניידת משטרה מתקרבת או על מצלמת מהירות, על מפגעים בכביש - ועל עומסי תנועה כמובן. אפשר גם לנהל שיחה קצרה בעת עמידה בפקק עם מי שכבר חצה את צוואר הבקבוק (תגיד, זו תאונה רצינית?) או לגלות שעוד מאות משתמשי Waze הגיעו להופעה בראשון לציון (התחיל כבר?).

יש סיבות רבות להתמכר לסמארטפון - אספקה שוטפת של אי-מיילים, התראות בפייסבוק, עדכונים חשובים מהבורסה ומה לא. Waze היא כבר תלות מוחלטת. מה הייתי עושה ללא האפליקציה הזאת? מן הסתם היינו נשארים, הסמארטפון ואני, בבית.

Dropbox ענבל אורפז

קצת קשה להאמין שעד לפני פחות משנה, בכל פעם שרציתי להמשיך לכתוב בבית את המסמך שעבדתי עליו במשרד, הייתי צריכה לשלוח אותו לעצמי בדואר אלקטרוני, או לקחתו אתי על דיסק-און-קי. לא פעם קרה שבאמצע הלילה גיליתי שדווקא הקובץ שאני צריכה, שמור על המחשב שנמצא אי שם במשרד. ולאחר שטרחתי על הקובץ בבית, הייתי צריכה לשלוח אותו בחזרה לעצמי בדואר אלקטרוני כדי שאוכל להמשיך לעבוד עליו במשרד. נו, בלגן שלם. מכל מסמך נוצרו גרסאות רבות, ובקושי אפשר היה לעקוב אחריהן.

Dropbox הפך את הקערה על פיה. הסרבול והבלגן הם נחלת העבר. בעזרת האפליקציה המסמכים שלי נגישים מכל מכשיר - המחשב במשרד, הנייד, הסמארטפון והטאבלט. התנאי פשוט: צריך לשמור את המסמכים בתיקייה ייעודית. תמו הימים שבהם התחבטתי בשאלה אם אזדקק למסמך במקום אחר. הוא פשוט שם, זמין תמיד.

Google Sky Map ירון כהן צמח

הכל התחיל בשאלה תמימה של הילד: "אבא, איזה כוכב הוא זה?" פלח ירח נתלה בשמי המערב, רגע לפני שקיעת השמש, ובסמוך אליו ניצנץ כוכב שכמו קרץ אלינו ממרחק שנות אור.

את שמות כוכבי הלכת אני מכיר. את הסדר שלהם על פי מרחקם מהשמש אני יודע בערך. על הספק אם פלוטו הוא כוכב לכת או סתם סלע שמרחף בקצה מערכת השמש קראתי באיזשהו מקום. אבל לזהות את הכוכבים בשמי הערב? משימה קשה, ללא ספק, אך לא כזו שתגרום לי לאכזב את בני. בזירת האפליקציות של אנדרואיד מצאתי לא מעט אפליקציות שיודעות לספר על מערכת השמש, אבל רק אחת שמזהה מיד את הכוכב שמעלינו - google sky map.

למעשה, זוהי אפלקציית ניווט רגילה, שבמקום להראות את מפת הארץ מראה את השמים. בהזזה ימינה ושמאלה היא סוקרת את הכוכבים שמולה - על המסך מופיעים כוכבי הלכת, גלקסיות רחוקות, קווי המזלות, קווי האופק וכוכבים בולטים נוספים. ניתן לחפש בכל רגע נתון כוכב נבחר, או לבדוק כיצד נראו השמים בכל זמן בעבר, או איך ייראו בעתיד.

מאז שהורדתי אותה, אני מוצא את עצמי משוטט בשמים פעם ביום לפחות, עם ילדי או בלעדיו, ובודק את מצב הכוכבים: איפה מאדים עכשיו ואיה פלוטו, היכן מתחבא המזל שלי, וכן - מהו אותו כוכב קטן ליד הירח, רגע לפני השקיעה. רוצים לדעת? הורידו את האפליקציה, ותרגישו כמו קפטן קירק על סיפון האנטרפרייז במסע בין כוכבים.

TuneIn Radio יאיר מור

רדיו תמיד היה הפריט החשוב ביותר בתיק היד שלי בחופשות בחו"ל. אחרי הכל, צילומים עוצרי נשימה של נוף הרים שווייצי יש בלוחות השנה התלויים בכל פינה בבית. את המוסיקה שמשמיעים בתחנות רדיו אירופיות, לעומת זאת, אין בישראל. כך על כל פנים היה עד שהגיעה TuneIn Radio.

TuneIn זמינה בחינם לסמארטפונים ולמחשבים באמצעות הדפדפן, ומאפשרת להאזין דרך הרשת לאלפי תחנות רדיו מרחבי העולם. היא איפשרה לי להשתחרר מכבלי הפלייליסט של גלגל"ץ ולעבור בדילוג קליל בין רוק אוסטרלי, פופ שוודי והאוס אמריקאי - והכל מכביש ירושלים תל אביב. ואם שמעתי שיר חדש שמצא חן בעיני, יכולתי לשמור את פרטיו.

המכורים לתזמוני תנועה ימצאו כאן גם את מרבית תחנות הרדיו הישראליות, ללא מגבלות של אזורי קליטה או תדרים מתחלפים. עם זאת, יש לשים לב שההאזנה בדרכים צורכת נתונים מחבילת המידע הסלולרי, כך שאולי כדאי להתקין לצדה את אפליקציית אונאבו.

עם פתיחת האפליקציה תופיע רשימת התחנות הישראליות הזמינות בה - החל ברשת ב' ובגל"ץ וכלה בקול הקמפוס ובקול השלום. גלילה נוספת תגלה לכם אלפי תחנות נוספות, שאותן תוכלו למיין לפי סוג או אזור שידור. ניתן ליצור רשימת תחנות קבועה, ובתחנות מסוימות אפשר אף להקליק על פרטי השיר המתנגן ולהורידו בתשלום מחנויות מוסיקה מקוונות. עכשיו רק צריך לשכנע את הרדיו האוסטרלי לדווח על הפקקים באיילון.

Google Maps בר בן-ארי

זה קרה לי לא אחת בעידן של טרום הסמארטפון: צעידה באזור חדש, ברחובות לא מוכרים, שאבה ממני אנרגיות לא סבירות. לא פעם הסתובבתי בעיר חסר אונים, מתאמץ לא לפספס שמות רחובות ומספרי בתים. ללכת לאיבוד ביער האורבני - זה גורלו של אדם חסר כישורי התמצאות שאינו סוחב אתו ספרי מפות ומדריכי טיולים כבדים.

קל אפוא להבין מדוע שירות Google Maps הוא מבחינתי לא רק אפליקציה כיפית וממכרת, אלא אף מצילת חיים. שלא כ-Waze, היא כוללת ניווט לנהגים ולהולכי רגל כאחד. עדיין יש בה חסרונות: לא כל רחוב ישראלי מוכר לה, ולא תמיד אפשר להורידה מהאנדרואיד מרקט - ככל הנראה כדי להגן על אפליקציות ניווט אחרות, הניתנות בתשלום. אך בשביל ההלך האבוד, מדריך צמוד שמכוון אותו ושומר עליו שלא יסטה מן הדרך הוא הדבר הנכון בזמן הנכון.

Viber דפנה מאור

עם שם יאכנעי כזה קשה היה לצפות למשהו מענג כל כך. בתנועת אצבע קלה, לגמרי בחינם, עולים ובאים כל האנשים בעולם שיש להם - Viber אפליקציית שיחות והודעות טקסט, מין שילוב של Whatsapp וסקייפ.

אם התמזל מזלכם והדודות מאמריקה קנו סמארטפון, אתם יכולים לדבר אתן - ועל פי רוב באיכות די טובה. עם החברים בישראל, האפליקציה מאפשרת לכם גם להתכתב בהודעות טקסט בחינם. כל מה שצריך הוא להוריד את האפליקציה ולמצוא את החברים שלכם על פי מספר הטלפון שלהם.

אם תצאו לחו"ל, תמצאו שהשימוש ב-Viber כדאי מאוד מבחינה כלכלית. ואם יש לכם גישה לרשת Fi-Wi, אתם בכלל לא צריכים רשת סלולרית כדי לנהל שיחות בינלאומיות. לא נותר אלא למצוא זמן לחופשות ולשיחות בלוח הזמנים השוחק של היומיום.

SoundHound שרית מנחם

מי לא מכיר אז זה. אתם יושבים בבית קפה, ברקע מתנגן שיר נחמד. מי המבצע? הרכב בריטי? אולי גרמני? עכשיו מתחיל משחק הניחושים. הייתם שמחים לשמוע את הביצוע שוב, אבל מצפונכם אוסר עליכם לכם לטרטר את המלצר, ואתם מוותרים. לאחר מכן, באוטו, אתם מדליקים את הרדיו בדיוק באמצע שיר שמתנגן בראשכם כבר יומיים ושהייתם שמחים לשמוע שוב - אבל השדרן ציין את המבצע ואת האלבום בתחילת הביצוע. ואפילו אם הספקתם לשמוע את שם השיר, מה הסיכוי שתזכרו אותו עד שתחזרו הביתה?

כאן מגיעות התשואות לאפליקציה SoundHound, שמאז שנחתה על צג הסלולרי שלי, שידרגה את חיי התרבות המוסיקליים שלי. האפליקציה מזהה את הנעימה המתנגנת ברקע, ובתוך כמה שניות מציגה את האמן ואת האלבום. בשעה שאני נוהגת במכונית, מכשיר הסלולר שלי עסוק בזיהוי אלבומים שמתנגנים ברדיו. השדרן לא צריך לשוב ולומר מיהו המבצע, הכל כבר שמור ונצור במכשיר.

SoundHound היא אפליקציה נהדרת, אבל למרבה הצער, אין היא מזהה מבצעים ישראלים, גם לא את אלה ששרים באנגלית. נוסף על כך, בביצועי כיסוי (קאבר), האפליקציה עשויה לא לזהות כהלכה את המבצע. אבל למרות החסרונות, עכשיו כשאני יושבת בבית קפה, כבר איני צריכה לתהות מהו השיר שמתנגן ברקע.

ולאחר שהורדתם את האפליקציה שתשנה את חייכם - בחרו את הגאדג'ט שלכם לשנת 2012