הבינתחומי בעקבות MIT: מכשירים את הדור הבא של מפתחי אפליקציות סלולריות - סמארטפון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבינתחומי בעקבות MIT: מכשירים את הדור הבא של מפתחי אפליקציות סלולריות

15 סטודנטים קיבלו משימה אטרקטיבית - לפתח אפליקציה שתעודד פעילות גופנית או תחזק את הקשר המשפחתי ■ התוצאה: משחק טריוויה לנסיעה משפחתית במכונית ומשחק שמעודד רכיבה על אופניים ■ כך נראים תוצרי השנה השנייה של מעבדת החדשנות במרכז הבינתחומי

12תגובות

מאות אלפי האפליקציות הסלולריות שצצו מאז הגיע האייפון לעולם, הן הביטוי הברור ביותר למהפכת התוכן שמתרחשת בימים אלה. הדור הבא של מפתחי האפליקציות לסלולר הם אנשים מעולם התוכן בעלי ידע גם בתכנות.

המרכז הבינתחומי בהרצליה זיהה מגמה זו והקים לפני שנה מעבדה לחדשנות במדיה בראשות אורן צוקרמן. שיתוף הפעולה בין בית ספר סמי עופר לתקשורת לבין בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, מייצר זו שנה שנייה ברציפות אפליקציות שעשויות לסמן את כיוון ההתפתות בתחום. במסגרת החופש האקדמי הסטודנטים המפתחים מתעלמים מהצגת היתכנות כלכלית, אך ברור כי ברקע קיים חלום ההתעשרות.

בפרויקט השנה התמקדו הסטודנטים באפליקציות סלולריות שמטרתן לעודד פעילות גופנית וכן בחיזוק הקשר בין בני המשפחה. 15 סטודנטים, מסיימי המחזור הנוכחי של המעבדה, יציגו את פיתוחיהם מחר בקמפוס של המכללה.

"אף אחד מהפיתוחים לא עבר לשלב המסחרי", אומר צוקרמן. "במכון המדיה-לאב של MIT עובדים באותו מודל. אני מעריך שבתוך ארבע-חמש שנים המעבדה תוציא יותר ויותר מוצרים מסחריים. ראינו שהצלחנו בשנה שעברה לזהות טרנדים חמים כמו אוגמנטד ריאליטי ושירות מבוסס מיקום".

ההשוואה ל-MIT לא מקרית. צוקרמן, בעל תואר מאסטר ודוקטורט מ-MIT, הכריז לא פעם כי המודל לחיקוי הוא האוניברסיטה הטכנולוגית הנחשבת בבוסטון.

גם השנה ליוו את הסטודנטים שורה של אנשי מקצוע, כמו אדן שוחט, יזם סדרתי, שותף בקרן הון סיכון ג'נסיס ומיזמי חברת פייס.קום; עומר פומרנץ, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת סאן; ואיתי פרייס, יזם בתחום הסלולרי. בין חברי הוועדה המייעצת של המעבדה נמצאים ארנה ברי, יאיר גולדפינגר ומנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד.

אף אחת מהאפליקציות לא פותחה על האייפון. לדברי צוקרמן, לסטודנטים ניתנה האפשרות לבחור במכשירי אנדרואיד, אייפון וחלונות מובייל, ורובם בחרו בנקסוס 1 של גוגל. הסיבה להיעדרות של האייפון היא שהדגמים שנמצאים בשוק עדיין לא תומכים בריבוי משימות.

להפוך בני נוער לאקטיביים

הקבוצה: אולימפיקול (Olympicool)

סטודנטים: אפרת גולן, בוריס גרינברג, אביעד חן ומיטל עבו.

מלווים מקצועיים: נוני קם ואסף פלדמן.

הרעיון: יישום המוגדר כמשחק חברתי שמשלב בין העולם הווירטואלי והעולם הפיסי באמצעות רשתות חברתית, מכשיר סלולרי ומתקני כושר בגנים ציבוריים. כחלק מהמשחק, בוחר לעצמו המשתתף דמות וירטואלית, ובמקביל, מתאמן במתקנים ציבוריים וכשהמכשיר הסלולרי לצדו הוא צובר נקודות אימון. נקודות אלה ישמשו את דמותו הווירטואלית בתחרות מול דמויות של משתמשים אחרים. בנוסף, ברגע ששחקן מגיע לפארק, הפרט הזה מתעדכן בסטטוס שלו בפייסבוק, וכך גם בסיום האימון בצירוף הניקוד.

היישום יתריע בפניו כשהזניח את פעילותו הגופנית. "המטרה היתה להפוך בני נוער ליותר אקטיביים", אומרים בצוות. "ניסינו להבין על מה בני הנוער חושבים כשהם עושים פעילות ספורטיבית, ולהתחקות אחרי הפעילות היומיומית שלהם - שהיא בעיקר פגישות בפארקים ושיתוף תכנים בפייסבוק. בנוסף, מצאנו שבגיל הזה הם מאוד תחרותיים, ולכן הדגשנו את אלמנט התחרות במשחק".

ניצול זמן הנסיעה המשפחתי

הקבוצה: ג'וירייד (JoyRide)

סטודנטים: איתי שוורץ ודניאלה מרגלית.

מלווים מקצועיים: יעל נתן ועומר פומרנץ.

הרעיון: משחק טריוויה לנסיעה משותפת של בני המשפחה ברכב. הוא נועד להביא לניצול זמן הנסיעה לגיבוש משפחתי. במהלך הנסיעה, נדרשים בני המשפחה לענות על שאלות הקשורות למיקומם הגיאוגרפי. בתחילת הנסיעה מוצג במחשב המרכזי פאזל ריק, ובמטרה להשלים אותו על המשתתפים לענות נכונה על השאלות.

"התחלנו לבדוק בעיות שקיימות אצל משפחות, ומצאנו שיש להן מעט זמן משותף ולא תמיד בשעות נוחות", אומרים המפתחים. "משפחות העידו שהנסיעה ברכב היא סיוט, ויחד עם זה, בשנים האחרונות אנחנו רואים שהרכב מתמלא בטכנולוגיה".

לעודד רכיבה על אופניים בערים

הקבוצה: סייקוסיטי (CycoCity)

סטודנטים: חן אברבאנל, מיכל חכם ודניאל שיר.

מלווים מקצועיים: איתי פרייס ונוני קם.

הרעיון: משחק סלולרי שמטרתו לעודד רכיבה באופניים בעיר על פני שימוש בתחבורה מנועית. המשתתפים מקבלים מידע על אתרים שונים על פי מיקומם הגיאוגרפי, כמו פארקים ובתי קפה, וצריכים להגיע ליעד לפי מיקום החץ - אולם הם בוחרים בעצמם באיזו דרך ברצונם להגיע אליו.

אפשר לשחק לבד או בקבוצה, וכשהוא מתרחק מחברי הקבוצה האפליקציה מסמנת זאת, כדי שיבחין בכך ויחזור על עקבותיו. הרוכב צובר ניקוד לפי המסלולים שהשלים. החזון, אומרים המפתחים, הוא שילוב של בונוסים למצטיינים - כמו למשל הנחה בארנונה.

לאסוף חוויות ותכנים משפחתיים

הקבוצה: פמורי (Femory)

סטודנטים: עדי בן חיים, נטע דנס-דרימר, חזי טיטיאני ואמיר נאור.

מלווים מקצועיים: ארנון יער ואדן שוחט.

הרעיון: מערכת המבצעת תיעוד של תכנים משפחתיים ואוגרת אותם לשימוש בני המשפחה. המערכת שולחת את קטעי הווידיאו שהיא אוגרת לשרת המערכת. בנוסף, מתבצע תהליך סינון ותיוג של האירועים באמצעות טכנולוגיית זיהוי חיוך. כשהיא תזהה חיוכים, למשל, תתייג המערכת את הסרטון כאירוע שמח.

במקרה של צילום יזום באמצעות הסלולר, נדרש הצלם לתייג את התמונה בעצמו. באמצעות שימוש בתוכנת המדיה סנטר של מיקרוסופט, מתבצעת עריכה של הקטעים בשילוב אפקטים, ובני המשפחה יכולים להתכנס ולצפות במהדורה מיוחדת שבה אוסף הקטעים המשותפים שלהם. "משיחות עם משפחות, למדנו שיש נכונות ורצון לאסוף חוויות", אומרים בצוות. "היה לנו חשוב לתפוס את הרגע בדיעבד, ולתת מענה למצבים שבהם המצלמה לא נמצאת ביד שלך והתוצאה היא שרגעים רבים מתפספסים".

רשת חברתית מוסיקלית

הקבוצה: סאונדספוט (SoundSpot)

סטודנטים: אמיר לזרוביץ', נדב מלניק, סיון קיפרמן ובעזרתו של רועי דיין.

מלווים מקצועיים: אסף ברזילאי ומיכל גבע.

הרעיון: יישום לזיהוי מוסיקה על פי הקשר בהתבסס על רגש ומיקום. משתמשים יכולים לחפש מוסיקה שאחרים השאירו במקום מסוים, לתייג ולהשאיר אותה לבאים אחריהם, תיוג המוסיקה נעשה על פי רגש ובכך נוצר ניסיון ליצירת רשת חברתית המבוססת מיקום.

גילוי המוסיקה נעשה באמצעות תנועות גוף המזוהות על ידי הסלולריים כשמחים או עצובים - תנועה ש"מציירת" סמיילי נתפשת כשמחה, למשל. החזון הוא שבעתיד יוקם מאגר מוסיקלי על שרתים של היזמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם