>> חוף צאלים-אשלים בכנרת, המוכר לציבור בשם דיאמונד, היה עד לא מזמן אחד החופים האחרונים מסביב לכנרת שנותרו ללא מגע יד אדם. הנוף הפראי במקום - מפרצונים קטנים מחופים בסבך אשלים וקנים - יוצר בקרב המבלים בחוף תחושה של ניתוק ושקט, כשברקע ניבטים הרי הגולן.

אך הנוף הנדיר הזה עלול להיעלם בקרוב - זה שלושה חודשים שהחוף מגודר, וטרקטורים עובדים בו במלוא המרץ. הם מכינים את השטח להקמתו של מתחם מלונאות, שבנייתו אושרה כבר לפני חמש שנים. במקום צפוי לקום מלון "אורכידאה כנרת", בבעלות קבוצת ג'ורדאש ישראל של האחים נקש, שמחזיקים גם בחברת התעופה ארקיע. על פי פרסומי החברה, המלון ישתרע על שטח של 100 דונם, שבו יקומו 50 יחידות כפר נופש שיצפו אל האגם. בעבר פורסם כי בהקמת המתחם יושקעו 40 מיליון דולר.

קבוצת צעירים, תושבי רמת הגולן, עשויה להיות התקווה האחרונה של חוף צאלים-אשלים. עבור חברי "מטה המאבק להצלת חוף אשלים", החוף המדובר הוא המגרש הביתי לספורט גלישת רוח ו-kite. לטענתם, "בניית המלון תביא להרס החוף באופן בלתי הפיך". בשבוע הבא הם מבטיחים לערוך הפגנה במקום.

מדוע נזכרו חברי הקבוצה להיאבק בתוכנית רק חמש שנים לאחר אישורה, כשהעבודות בחוף כבר החלו? "התחלנו את המאבק כבר ב-2006, אבל בדיוק אז פרצה מלחמת לבנון השנייה ורובנו גויסנו לצבא", אומר אלון לבנה ממטה המאבק להצלת החוף. "המאבק פסק וקיווינו שהתוכנית לא תתממש, אבל כשראינו שהטרקטורים מתחילים לעבוד החלטנו לחדש את הפעולה".

החוקים השתנו, תוכנית הבנייה לא

חופי הכנרת זכו להתעלמות מהמדינה במשך שנים ארוכות. חוק שימור הסביבה התייחס בעבר רק לחופי הים התיכון, וחוק הסדרת חופי הכנרת, שמגן על חופי האגם מפני בנייה וזיהום ומבטיח את זכות הציבור למעבר חופשי בהם - נחקק רק לפני כשנתיים וחצי.

בארגוני הסביבה טוענים כי אף שהתוכנית לבנייה בחוף צאלים-אשלים אושרה לפני חקיקת חוק הסדרת חופי הכנרת, יש לבחון אותה מחדש לאורו. "נורמות התכנון של התוכנית אינן תקפות כיום", אומר גל סילברמן מעמותת אדם וים. גם לבנה ממטה המאבק אומר כי העובדה שבשטח כבר נערכות עבודות לא מרפה את ידיהם: "הסטנדרטים בכל הנוגע לשמירה על חופי הכנרת השתנו בשנים האחרונות. המדינה שינתה את המדיניות, ואנו משוכנעים שהיא תבין שאין הצדקה למלון במקום הזה, והעבודות ייעצרו".

המתנגדים חוששים כי הפרויקט התיירותי יורחב מעבר לתכנון. על פי ניסיון העבר בחופי הכנרת, הם אומרים, עם חלוף הזמן יכרסמו היזמים ברצועת החוף הפתוחה. "החוף יילקח מהציבור למען אורחי המלון, והבנייה בסמוך לחוף תפגע באופן אנוש בחוף ובמי הכנרת", אומר לבנה. הם מציגים לכל המעוניין חוות דעת סביבתיות שמצביעות על אזור החוף המדובר כאחד משלושת האזורים החשובים מבחינה סביבתית שנותרו סביב הכנרת. "כל בנייה נוספת תפגע במערכת האקולוגית הייחודית ובאיכות המים", אומר קמינסקי.

בין השאר מצביעים המתנגדים על מחקר שנערך ב-2002, שבו ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת של הכנרת, חופיה וסביבתה. בפרק שדן בערכי נוף ומורשת הוגדרה "דלתת כורסי" - אזור חוף אשלים - ברמת הערכיות הגבוהה ביותר במחקר. על פי המחקר, מדובר באזור שנשמר "כמעט ללא הפרות שאינן הפיכות".

לעומת חוקי הגנת החופים הצעירים יחסית, התוכנית המלונאית לחוף צאלים-אשלים נהגתה כבר לפני כ-15 שנה, באמצע שנות ה-90. באותם ימים, הרגישות הציבורית לפגיעה בחופי הכנרת היתה נמוכה בהשוואה להיום, ומוסדות המדינה חלמו על פיתוח מסיבי של חופי האגם. מינהל מקרקעי ישראל גיבש באותם ימים תוכנית גדולה לפיתוח החוף שכללה שני מרכיבים: מרינה ל-20 סירות ותוכנית לבניית חדרי מלון.

החברה להגנת הטבע נכנסה אז לתמונה - והתנגדה למהלך.

בעקבות ההתנגדות החליט מינהל מקרקעי ישראל לצמצם את התוכנית, וסיכם עם החברה להגנת הטבע על ביטול המרינה, בניית כפר הנופש בבנייה נמוכה והקמת טיילת ציבורית לאורך החוף. ההישג החשוב ביותר היה ההסכם כי המינהל יתמוך בתוכנית להכרזה על שמורת טבע משני צדי שפך נחל סמך. על פי התוכנית שאושרה, רצועת החוף תישאר פתוחה לציבור, ברוחב 50 מטר, ותוקם בה טיילת שתוביל עד לחוף גולן. המדינה ערכה מכרז עבור השטח התיירותי, ובו זכו האחים נקש.

אלא שמאז אמצע שנות ה-90 ועד להודעה על הזוכה במכרז הפרויקט התיירותי, ביוני 2006, לא עלו כל התנגדויות לתוכנית. המינהל המשיך לקדם את התוכנית, בעידוד המועצה האיזורית גולן שבשטחה נמצא החוף, והתוכניות זכו לאישורים הנדרשים בכל מוסדות התכנון.

לאחר שהסתיים המכרז, ניסו הפעילים לשכנע את שר הבינוי והשיכון דאז, מאיר שטרית, לעצור את התוכנית. לשר הוגשה עצומה נגד תוכנית הבנייה, ובה 40 אלף חתימות. שטרית השיב כי לא ניתן למנוע את הבנייה, מכיוון שהתוכניות כבר אושרו. הוא הוסיף כי יבחן מחדש את התוכנית הכוללת של חופי הכנרת, אבל זמן קצר לאחר מכן עבר לתפקיד שר הפנים. אחרי שטרית התחלפו עוד שני שרי בינוי ושיכון, ובינתיים תוכניות הבנייה בחוף כבר יצאו לדרך.

מטה המאבק הציג אז מכתב של 133 אנשי אקדמיה ומחקר, שהביעו התנגדות לתוכנית. לפי המדענים, "קטע החוף של מניפת הסחף של נחל סמך הוא הקטע הארוך והרחב ביותר, ולכן גם המשמעותי ביותר מבחינה נופית ואקולוגית, ברצועת החוף הפנויה עדיין בכנרת. מחובתנו לשמר, לטובת כלל הציבור בישראל ולדורות הבאים, משהו ממערכות הטבע הייחודיות של חופי הכנרת ורצועת היבשה הסמוכה להם, בהיקף שיש לו משמעות אקולוגית ונופית. חופי הכנרת הם נכס ציבורי שכל תושבי המדינה אמורים ליהנות ממנו. בפועל, רוב החופים כבר נמסרו ליזמים פרטיים. בנוסף לפגיעה בנוף עלולה להיגרם על ידי כך גם פגיעה במגוון הביולוגי וביציבות של המערכת האקולוגית של האגם, וכתוצאה מכך פגיעה באיכות המים בכנרת".

מנכ"ל קבוצת אורכיאדה, אבי חורמרו, אמר בתגובה כי הקבוצה חכרה את מתחם כורסי לפני כ-4 שנים ממינהל מקרקעי ישראל ושילמה מחיר גבוה פי 11 ממחיר המינימום במכרז. "זהו פרויקט ירוק וידידותי לסביבה שבא לפתח את חוף הכנרת שכיום הוא מאוד לא מטופח", אמר. "זהו פרויקט ציוני שיפתח את כל אזור התיירות בסובב כנרת. החוף ישמש את כל אזרחי המדינה".

הגולש האולימפי גל פרידמן: "אסור לפגוע בחוף אשלים"

פרידמן, שזכה במדליות זהב וארד באולימפיאדות אטלנטה ואתונה, אמר אתמול ל-TheMarker כי "מדובר באחד החופים הטובים בעולם לגלישת רוח ו-kite. הסיבה לכך היא העובדה כי כל השנה נושבת במקום רוח, דבר שלא קיים במקומות אחרים". פרידמן נזכר כי נהג לבקר בחוף כבר מילדות: "מגיל תשע הייתי בא לשם עם המשפחה שלי בסופי שבוע ובחופשים. זה חוף מדהים, יש לי זיכרונות יפים מהמקום ואני ממשיך לבקר בו גם היום. זהו גם אחד החופים האחרונים בכנרת שנשארו פתוחים וטבעיים ועדיין לא נהרסו".

לדבריו, "מאות אנשים, בהם גולשים רבים, מגיעים למקום מדי סוף שבוע ובחופשים, ואסור לפגוע בייחוד שלו". קורזיץ, אלופת העולם לשעבר בגלישת רוח, הביעה גם היא התנגדות לפיתוח התיירותי סמוך לחוף.