האדריכל ארתור ספקטור: בנייני האומה יתחרו במרכזי הקונגרסים הגדולים באירופה - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האדריכל ארתור ספקטור: בנייני האומה יתחרו במרכזי הקונגרסים הגדולים באירופה

הסוכנות היהודית מתכננת להפוך את בנייני האומה בירושלים לקומפלקס גדול של קונגרסים, מסחר, משרדים ומלונאות שתחתיו תחנת רכבת בהשקעה של 80 מיליון דולר

תגובות

<<היכל המופעים הייצוגי של המדינה - בנייני האומה בירושלים, עומד לעבור שדרוג ומתיחת פנים. המקום שבו התקיימו שתי תחרויות אירוויזיון, אלפי מופעים מסוגים שונים, קונגרסים ואף משפט דמיאניוק, יוסיף שטחי מסחר, משרדים ומלונאות בהשקעה של כ-80 מיליון דולר.

בנייני האומה, או בשמם הרשמי מרכז קונגרסים בנייני האומה, הוקמו בהדרגה על ידי הסוכנות היהודית בשנות ה-50. המקום, הנמצא בכניסה לירושלים, עוצב על ידי האדריכל זאב רכטר והוא בעל שבע קומות, על שטח של 58 דונם ובו כ-26 אלף מ"ר בנוי ועוד 20 אלף מ"ר שטחי חנייה מקורים ופתוחים. המרכז כולל כיום 27 אולמות ובהם אודיטוריום אושיסקין, שבו 3,000 מקומות ישיבה, ואודיטוריום טדי שבו כ-2,000 מקומות. עוד מספק המרכז 15 חדרי סמינר עם 20-400 מקומות ו-12 אלף מ"ר שטחי תצוגה המתפרסים על פני עשרה חללים שונים, המאפשרים קיום תערוכות של מאות מוצגים.

ב-2007 התקיימו בבניינים 355 אירועים, והכנסות המרכז באותה שנה היו כ-20 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2008 התקיימו במרכז 160 אירועים, עם הכנסות של כ-10 מיליון שקל. הנתונים אינם כוללים שירותים נוספים שמעניק המרכז, כמו שירותי אבטחה, חניונים ומזון, שההכנסות מהם נאמדות במאות אלפי דולרים בשנה.

גיל מתקדם ועיצוב משעמם

במשך השנים בוצעו עבודות שיפוצים והרחבות במקום, בעיקר בשנות ה-90, בעלות של עשרות מיליוני דולרים. ב-2006 הושקעו 3 מיליון שקל בהקמת אולם אוסישקין.

הבעיה המרכזית בבנייני האומה היא גילם המתקדם, צורתם הארכיטקטונית המשעממת והלא מצודדת יחסית למרכזים מקבילים בעולם, המחסור באולמות ראויים בגודלם ובדרכי גישה נוחות, והקושי הרב לארח את האורחים הרבים המגיעים מדי שנה. לשם השוואה, מרכז הקונגרסים שבעיר פרנקפורט שבגרמניה משתרע על שטח של כ-321 אלף מ"ר, ובשטחו נכללים מספר בתי מלון, אולמות ושטחי תערוכה ענקיים.

צוות ההיגוי שהוקם לצורך הרחבת המרכז מורכב ממועצת המנהלים של בנייני האומה ובעלי המניות בראשות עמוס מר-חיים, הסוכנות היהודית, משרד התיירות, עיריית ירושלים וגורמים מקצועיים כחברת HOK, המומחית בתכנון מרכזי קונגרסים ומשרד האדריכלים ספקטור עמישר. כל אלה עוסקים בהכנת התוכנית לשיפוץ והרחבת המבנה בהתאם לצרכים הנדרשים. את הכסף מתכוונת הנהלת המרכז לגייס באמצעות כל הגורמים המעורבים כדי למנוע מצב דומה לזה שאירע בשנות ה-50, כאשר הבניין נותר כשלד משך זמן רב בשל קשיי מימון (ואף זכה לכינוי "חירבת אל אומה"). "צריך להבין שמרכז קונגרסים במדינה הוא תשתית כלכלית, נכס לאומי שמעודד תיירות, ולכן על כל הגורמים לקחת חלק במימונו", אומרת מירה אלטמן, מנכ"לית מרכז הקונגרסים.

לפי התוכנית, יורחב המבנה הקיים כיום בשטח נוסף של כ-30 אלף מ"ר ויישארו לו זכויות בנייה נוספות, שלעת עתה לא ינוצלו, כשגם שטח החנייה יוכפל. במקום ייבנו שלושה בניינים בני 33 קומות שישמשו למסחר, משרדים ובית מלון בסטנדרט גבוה ובהשקעה פרטית של כ-100 מיליון דולר. כמו כן, קיימות תוכניות להקים במקום בתי קולנוע ותיאטראות. "אנחנו מסתכלים קדימה ל-25 השנה הבאות. המטרה היא להקים מקום שיתחרה עם מרכזי הקונגרסים הגדולים באירופה", מסביר האדריכל ארתור ספקטור, האמון על התוכנית.

במקום המסדרונות ולובי כניסה שלעתים נהפכים לשטחי תערוכה, יוקם מבנה מיוחד בן 24 קומות שיספק, בין היתר, גם שטחי תערוכה ענקיים בגובה של כ-12 מטר. "כל מרכז קונגרסים שמכבד את עצמו זקוק לשטחי תערוכה ראויים. במצב כיום, מי שרוצה לקיים תערוכת מכוניות או ציוד בנייה, למשל, לא יכול להשתמש בשטח המסדרון ולכן חייבים להרחיב את המקום ולהתאים אותו לצרכים הקיימים", מסביר ספקטור.

ירושלים כמותג

"מתחת לבנייני האומה תיבנה תחנת רכבת תת-קרקעית, כאשר המטרה היא שהמרכז יהיה נגיש לכל סוגי התחבורה, כמו שקיים בכל מקום בעולם. בשטח שבין בנייני האומה לתחנה המרכזית בעיר תעוצב כיכר שבה יוקמו בתי קפה ומסעדות, ואלה יהוו המשך השטח הפתוח של המרכז", אומר ספקטור.

ואולם השאלה היא האם כל זה שווה, לנוכח הימצאותם של גני התערוכה בתל אביב, שמושכים אליהם ירידים רבים. "מרכז קונגרסים כלל לא דומה למרכז ירידים", טוענת אלטמן. "מרכז קונגרסים לא יכול להיהפך למרכז ירידים, ומרכז ירידים לא יכול לקבל אף קונגרס שמתקבל אצלי. המטרה שם היא תערוכות ענק עם שווקים פתוחים, מה שלא יכול להתקיים אצלנו.

"ועידת נשיאים למשל", ממשיכה אלטמן, "לא יכולה להתקיים במרכז הירידים. אין להם את התשתיות הראויות והטכנולוגיה הדרושה, לכן מי שמוהל את השניים ביחד לא יודע על מה הוא מדבר. מעבר לזה, המותג ירושלים הוא כלי שיווק מצוין. היא עיר הקודש לכולם, והכנסים שנערכים פה הם, בין היתר, בגלל המיקום".

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם