ארז כהן: "החל במחצית השנייה של 2008 נתחיל לראות ירידות במחירי הדירות" - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארז כהן: "החל במחצית השנייה של 2008 נתחיל לראות ירידות במחירי הדירות"

יו"ר לשכת השמאים הנכנס, ארז כהן, אינו אופטימי; בראיון ל-TheMarker הוא מגלה כי עליית המחירים בשוק השכירות נעצרה, וכי לוקח זמן רב מבעבר למכור דירות

תגובות

"לצערי, אני לא צופה עתיד ורוד לענף הנדל"ן, ואני מעריך שהחל מהמחצית השנייה של השנה הנוכחית נתחיל לראות ירידות במחירי הדירות" - כך אומר היו"ר הנכנס של לשכת שמאי המקרקעין, ארז כהן, בראיון ל-TheMarker. כהן רואה כבר עכשיו עצירה במגמת עליית המחירים, שאיפיינה את שוק הדירות באזור המרכז בארבע השנים האחרונות.

ביום חמישי האחרון נבחר כהן ברוב גדול לתפקיד, במקומו של רן וירניק. על שולחנה של לשכת השמאים מונחת שורה של מאבקים לא פשוטים על נושאים רבים, ואולם הנושא החם שעומד על הפרק הוא מה עומד להיות בשוק הנדל"ן. כתבות שפורסמו באחרונה ב-TheMarker חשפו ששוק השכירות בתל אביב, שעד לפני חודשים ספורים רק העלה במחיריו - נעצר. גם במכירת הדירות בשוק היוקרה נרשמה האטה.

בפריפריה קשה לסגור עסקות

"צריך להבין", אומר כהן, "לאנשים נמחקו מיליארדי דולרים עקב המשבר הכלכלי בארה"ב, והאמריקאים הם אלה שהשקיעו בשוקי היוקרה בישראל. לכן, מזה כמה חודשים שאני שומע על האטה גדולה בשוק דירות היוקרה. למעשה, אני מאמין, שהדבר היחידי שמונע מדירות של 9,000-10,000 דולר למ"ר לרדת כבר עכשיו במחירים זה מחסור בהיצע דירות זמינות. רוב הדירות במחירים האלה מיועדות לאיכלוס של עוד שנה-שנתיים".

טוענים שהמשבר בארה"ב לא השפיע על השוק הישראלי.

"אז אומרים. על משקל האמירה המפורסמת אשאל: האם ייתכן שאמריקה חולה, והיא חולה, ואנחנו לא נתעטש? אני לא מאמין. יש אחרים שאומרים 'הנה, על רקע הגמגומים של שוק ההון יש נהירה משוק ההון לנדל"ן'. יש להם הוכחות? לטעמי, זה טוב בתור סיסמה ולא בטוח שזה נכון".

ומה עם השוק העממי יותר?

"בניגוד למה שנכתב במקומות מסוימים, מחירי הדירות בתל אביב ובסביבה לא ירדו עדיין, אבל יש סימנים שלא מבשרים טובות. לבעלי דירות לוקח כיום יותר זמן למכור ולהשכיר אותן מאשר לפני כמה חודשים. בפריפריה הצפונית והדרומית אני מקבל דיווחים משמאים שמספרים על קושי גדול יותר מבעבר לסגור עסקות. אני לא צופה תקופה ורודה לנדל"ן למגורים בזמן הקרוב, וזאת עוד בלי שהכנסתי את המרכיב הביטחוני לחישובים. כעת החל מבצע בעזה ואנחנו כבר רואים את מעגלי הרקטות הולכים ומתארכים, מה שמשפיע ישירות על השוקים שם, ובעקיפין על מצב הרוח הלאומי".

אנשים לא בודקים

בלשכת השמאים טוענים שכשאנשים קונים דירות, הם לא יודעים מה הם קונים. למה הכוונה?

"יש הרבה נעלמים בעת רכישת דירה שאנשים לא בודקים. בדירות יד שנייה, למשל, יש הרבה תוספות ושינויים, שלא כולם חוקיים. פרגולות, חדרים על גגות וסגירת מרפסות מתבצעות פעמים רבות ללא היתרים מהעירייה, ורוכשי דירות יכולים להיות מופתעים. אנשים מסתמכים בעיקר על נסח הטאבו, ואולם לא פעם מתגלים שינויים מהותיים בין מה שכתוב בנסח למה שרשום בהיתרי הבנייה. כבר קרה שמה שרשום בטאבו כדירת מגורים רשום בהיתרי הבנייה כמחסן.

"מעבר לזה, אין לקונים שמץ של מושג על התוכנית החלה על הסביבה, מה יוקם במגרש הריק שממול, מה מצב הזכויות של הקבלן ואילו היתרים הוא קיבל. אף אחד, גם לא עורכי הדין, לא מבצע כיום את הבדיקות הללו".

ישנו השמאי שנשלח מטעם הבנק למשכנתאות שאמור לבצע את העבודה הזו.

"השמאי הזה מקבל בעבור עבודתו 300 שקל, וזה גורם לכך שהדבר היחיד שהוא בודק באמת זה רק את סבירות המחיר שנקבע בהסכם, ולא שום דבר אחר. זו שומה מקוצרת, שאינה עומדת בתקינות השמאיות ובמשרד הפנים שוקלים להכריז עליה שומה לא חוקית. השומה המקוצרת הזו היא גם עילה לתביעות של הבנקים נגד השמאים, בגין רשלנות מקצועית. נוצר כאן מצב שבו מובן לכולם שבעבור 300 שקל אינך יכול לצפות לבדיקות רציניות, ואולם אף אחד, כולל משרד השיכון, לא פועל לשינוי התעריף כדי ששמאי יעשה עבודה כמו שצריך".

כיצד יוצאים מהמצב הזה?

"בבריטניה, כתנאי לביצוע פעילות מכירה, מחייבים את המוכר לשכור שירותי שמאי כדי שיערוך דו"ח כולל על הדירות מבחינת רישוי בנייה, תכנון וקניין. זה נוהל טוב שצריך להיות אינטרס של כל אחד. בישראל הדבר חסר ועובדה היא שעורכי דין, שעליהם הקונים מסתמכים כשהם קונים דירות, נתבעים פעם אחר פעם. גם קבלנים, שאינם נותנים תמונה נכונה של המצב התכנוני, נתבעים על ידי קונים בקטע הזה.

"אישית, קשה לי להבין. כשקונים מכונית ב-20 אלף שקל לוקחים אותה למכון בדיקה, וכשקונים דירה ב-2 מיליון שקל מסתמכים על פרוספקטים ואמירות של מתווכים ואנשי שיווק? ראינו מה קרה עם ערבויות המכר בפרשת חפציבה".

וכמה דו"ח כזה יעלה?

"זה באמת נושא רגיש. אנחנו מנסים לקדם חוק שיטיל על המוכר להגיש דו"ח כזה, שיתאר במדויק את מצבו הקנייני והתכנוני של הנכס והסביבה, ואולם לא יכלול הערכת שווי של הדירה, משום שזה דבר שנתון למגעים בין הקונים למוכרים. לדעתי, מחיר של 1,000 שקל בעבור דו"ח מינימלי כזה הוא מחיר סביר".

בדירות חדשות ישנם בנקים מלווים, שלהם הרי יש מידע ואחריות כלפי הקונים.

"נכון. כחלק ממסקנות פרשת חפציבה מקודם חוק לפיו הכספים בגין רכישת הדירה לא יועברו לקבלן ומשם לחשבון הליווי, אלא לבנק ומשם לקבלן. אני לא בטוח שהבנקים יהיו מאושרים מהחוק הזה, משום שזה יעביר אליהם אחריות נוספת. בנק הוא מוסד מימוני. לא אחראי על קבלנים. מכל מקום, מידע מקצועי ואובייקטיווי שיועבר לקונים על ידי שמאים לא יחפוף את האחריות שקיימת לבנקים, כך שאי אפשר לומר שהבנקים יבואו במקום בדיקה שכזו".

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם