לא חייבים להרוס - אפשר לשמר, לחדש ולהוסיף שימושים - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא חייבים להרוס - אפשר לשמר, לחדש ולהוסיף שימושים

הריסה טוטאלית של מתחם קיים לטובת חדש מוחקת בהכרח את כל מה שהיה בו, כולל נכסים שאינם חומריים ושאינם ניתנים לכימות, ובהם היסטוריה, אופי ואפילו קהילות. לכן, במקרה הנדל"ני - החדש אינו בהכרח טוב יותר

6תגובות

בשנים האחרונות נכנס לישראל טרנד נדל"ני, שלפיו פותרים בעיות באמצעות הריסה, מחיקת הקיים ובנייה מחדש. כך למשל, שכונות מפנות את מקומן באמצעות בולדוזרים שמשטחים את הקרקע, שעליה נבנים מגדלי מגורים ומשרדים. באותה השיטה נהרסים מבנים קיימים וקמים מתחמי בילוי, פנאי ותעסוקה.

ישראל עדיין מתונה יחסית באופן שבו היא מבצעת פעילות כזאת ביחס לעולם, בשל מדיניות התכנון והבנייה המאפשרת לגורמים רבים לחוות את דעתם בתהליכי התכנון והבנייה באמצעות ההתנגדויות. במדינות המתפתחות, ובמיוחד במעצמות העולות כמו סין והודו, שכונות ותיקות — ולפעמים אפילו עיירות שלמות — נהפכות לעיי חורבות לטובת הקמת מיזמים לאומיים כמו כבישים, שכונות מודרניות ואצטדיונים. במקרים האופטימיים יותר, השכונות הוותיקות נהפכות למתקנים לטובת אירועים אולימפיים, המסעירים את המדינה לזמן קצר, שאחריהם נותרים המתקנים כמצבות אבן ריקות לתיירים מזדמנים.

בית קפה בבניין לשימור במתחם שרונה. החדש איפשר את שימור הישן
אייל טואג

ההתלהבות שמלווה פרויקטים כאלה של מחיקה ובינוי אינה הופכת את המגמה הזאת לחלופה הטובה ביותר לכל מצב. דווקא בישראל אנו עדים לתופעה אלטרנטיבית, שאמנם אינה מדביקה תמיד את ממדי ההרס לטובת הבנייה החדשה, אבל טומנת בחובה הזדמנות אמיתית, שאותה נכון לשכפל ככל האפשר. ניתן לקרוא לתופעה הזאת: שימור, חידוש, הוספת שימושים ובינוי.

הריסה טוטאלית של מתחם קיים לטובת חדש מוחקת בהכרח את כל מה שהיה בו, כולל נכסים שאינם חומריים ושאינם ניתנים לכימות, ובהם היסטוריה, אופי ואפילו קהילות. לכן, במקרה הנדל"ני — החדש אינו בהכרח טוב יותר. לעומת זאת, אם עובדים על הבסיס הקיים ומשפרים אותו, תוך שימור המאפיינים הייחודיים והמקוריים של המקור, שילוב בנייה חדשה והוספת שימושים על אותה קרקע, אפשר להביא למציאות טובה יותר.

שימור, שיפוץ והתחדשות אינם מחייבים שלא תהיה בנייה חדשה באזורים האלה — להפך. במתחם שרונה לדוגמה, עיריית תל אביב־יפו השכילה לשמר את האופי ההיסטורי והייחודי של המקום, עם בנייה של מרכז מסחרי בתוך המבנים המקוריים ופרויקט מגורים גדול ומרשים, כך שהאחד לא בא על חשבון השני. החדש איפשר את שימור הישן. דווקא ההתעקשות לא לאבד את האופי המיוחד של המקום כבסיס לתפישה הנדל"נית של הפרויקט — היא שהפכה אותו למה שהוא כיום.

גם פרויקט קירוי האיילון, המיזם התשתיתי המוניציפלי הגדול בישראל, הוא דוגמה לאפשרות לשפר את הקופסה במקום פשוט לצאת ממנה. במסגרת הפרויקט, תוקם מעל האיילון רצועה ירוקה שתכלול מגוון שימושים אורבניים. הרצועה תחבר בין חלקי העיר תל אביב, תוך הקמת מתחם בילוי ופנאי על חשבון האוויר שקיים היום מעל נתיבי התחבורה. דוגמאות נוספות הן התחדשות העירונית שקורמת עור וגידים בימים אלה בעיר העתיקה בבאר שבע והתוכניות הגדולות למרכז העיר לוד. התוכניות הכוללת שיפוץ מבנים ושדרוג התשתיות הקיימות לטובת התושבים ולא דווקא החלפתן.

בתחום הנדל"ן, בדומה לתחומים אחרים, מה שנחשב כיום לטעם רע ולא אסתטי עשוי להיחשב בעתיד לביטוי מובהק של יופי ואיכות. זו סיבה נוספת לכך שהאצבע לא צריכה להיות קלה על ההדק. לשמר במקום להרוס, לשפץ ולהוסיף שימושים במקום להתחיל מאפס — זו החלופה הזולה יותר, המהירה יותר והמתחשבת יותר במאפיינים הייחודיים של העבר וההווה. לא תמיד היא מתאימה, אבל במקום שבו היא קיימת, כדאי להביא אותה בחשבון באופן רציני. במדינה כמו שלנו, שבה ההיסטוריה השאירה את חותמה בכל כך הרבה מקומות, טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם יהפכו את החלופה הזאת למדיניות המועדפת.

הכותב הוא חבר מועצת העיר תל אביב־יפו ויו״ר ועדת ההיגוי לפרויקט קירוי האיילון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם