המדינה משקיעה 450 מיליון שקל בשיפוץ דירות להשכרה שחלקן בבעלות משקיעים - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה משקיעה 450 מיליון שקל בשיפוץ דירות להשכרה שחלקן בבעלות משקיעים

משרד השיכון הודיע על החזרת פרויקט לשיקום שכונות, הכולל שיפוץ מבני שיכון ישנים בעיירות פיתוח ■ בשדרות כבר שופצו שבעה בניינים שבהם 80 דירות ואולם חלק מהדירות הן בבעלות של משקיעים - הנהנים מעליות מחירים שפוגעות בתושבים - בלי להוציא כסף מכיסם

4תגובות
בניין מגורים ששופץ בשדרות במסגרת התוכנית
אליהו הרשקוביץ

שלשום נערכה בשדרות חגיגת הסיום של השלב הראשון במיזם שיקום שכונות חוזר, שעליו ממונה משרד השיכון, ובנוכחות השר יואב גלנט הוכרז על היציאה לשלב השני לשיקום בניינים נוספים. עד כה טופלו במסגרת הפרויקט בשדרות שבעה בניינים, שבהם 80 דירות. בשיפוץ הושקעו 4 מיליון שקל — 50 אלף שקל מכספי ציבור לכל יחידת דיור. בסך הכל תשקיע המדינה 450 מיליון שקל בפרויקט, שיכלול שכונות בכל ישראל. ואולם לא רק התושבים נהנים מהתוכנית — שעל הדרך מעלה את המחירים — אלא גם משקיעים.

השיפוץ כלל תיקון של מעטפת המבנה, צביעת חדרי מדרגות, חידוש הכניסות והחצרות, והחלפה של מערכות המים והביוב המשותפות לכל הדירות בבניינים. שיקום שכונות חוזר הוא גלגולה של תוכנית שיקום שכונות שנולדה בממשלת הליכוד הראשונה, בשלהי שנות ה–70, שבמסגרת הושקעו כספים בשיקום פיזי וחברתי של יישובים חלשים. בגלגולה הראשון, התוכנית מומנה באמצעות תרומות מחו"ל שהגיעו דרך הסוכנות היהודית. ברבות השנים נמתחה ביקורת רבה על התוכנית, כשהעיקרית היתה כי היא כשלה במטרתה להביא לשוויון חברתי וכלכלי.

ואכן, בשכונות שבהן בוצע שיקום שכונות, שברובן גרו תושבים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה, לא שינו את אופיין, ולעתים אף להפך — עצם זה שהשתתפו במבצע, הדביק להן תדמית רעה. לפיכך, עם השנים ירדה העבודה שהושקעה לטמיון, והמבנים הישנים התבלו שוב.

לתוכנית החדשה יש תכלית דומה, אלא שהפעם התקציבים מגיעים ממשרד השיכון לרשויות מקומיות חלשות כדי לשקם תשתיות בינוי, ולתמוך בפעילות חברתית שתתרום לקידום אוכלוסייה ענייה ופחותת הזדמנויות. בתוכנית יכולים להשתתף יישובים המדורגים עד לאשכול 5 במדד הסוציו־אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בנוסף לשיקום פיזי של חזיתות בניינים והשטחים המקיפים אותם, התוכנית כוללת הקמה של מרכזי נוער, מרכזי למידה, חוגי תיאטרון וספורט, ליווי לבגרויות, הכנה לשירות צבאי, הדרכה הורית ועוד. מתוך 450 מיליון שקל שיושקעו בשכונות בתוך שנתיים — 380 מיליון שקל יושקעו בשיפוץ מבנים.

בכל הקשור לשיפוץ הפיזי של המבנים, הכסף יושקע בבניינים שהוקמו לפני 40–60 שנה על ידי חברות הדיור הציבורי עמידר ועמיגור. לדברי משרד השיכון, הכספים יופנו לשיפוץ בניינים בערים פריפריאליות, והרשויות המקומיות יחליטו אילו בניינים ישופצו.

שישה מהבניינים ששופצו בשדרות נמצאים ברחוב הוורד, הסמוך לאזור שבו נמצאים מסעדות ופאבים שבהם מבלים הסטודנטים מהמכללה העירונית. ליד רחוב הוורד נמצאות שתי הישיבות הגדולות של שדרות, ולכן השכונה מבוקשת כמקום מגורים בקרב זוגות צעירים של אנשי הקהילה הדתית הלומדים בהן.

בשלב הראשון של התוכנית בשדרות, בחירת הבניינים התחשבה ביחס בין סוגי הבעלות על הדירות, ונתנה העדפה לבניינים שבהם רוב הדירות בבעלות החברות המשכנות, שבהם גרים זכאים לדיור ציבורי. לדברי עיריית שדרות, בשלב השני יינתן הכסף ביחס הפוך — תהיה העדפה לבניינים שבהם הדירות הן בבעלות פרטית, כשבעלי הדירות הפרטיות אינם משתתפים בעלויות השיפוץ.

מנהל פרויקט שיקום שכונות במשרד השיכון, אבי ביטון, אמר כי קריטריון נוסף לבחירה יהיה קרבה של הבניינים לאזור שכבר שופצו בו בניינים אחרים. "אנחנו לא רוצים לשפץ בניין פה ובניין שם. בהנחיית השר ננסה לשקם אזורים שלמים, כלומר לסיים שיקום שכונה אחת ואז לעבור לשיקום הבניינים בשכונה אחרת".

בניין מגורים וגן שעשועים ששופצו בשדרות במסגרת התוכנית
אליהו הרשקוביץ

התשואה הבטוחה מאיצה את שוק הדירות להשקעה

בבניינים ששופצו ברחוב הוורד יש דיירי דיור ציבורי, המשלמים שכר דירה מפוקח לחברות המשכנות, ודיירים בדירות שבעלות משקיעים, המשלמים שכר דירה בסביבות 2,000 שקל לדירת שלושה חדרים. לדברי שוכרים שדיברנו עמם, בעלי הבתים ביקשו, ואף העלו את שכר הדירה בעקבות השיפוץ.

השכונות הוותיקות בשדרות נהפכו בשנים האחרונות ליעד למשקיעים וקצב העסקות בהן גובר. בעיר יש שני גורמים שמאיצים את שוק הנכסים להשקעה: מחירים נמוכים ותשואה בטוחה. דירת 5 חדרים בבניין שיכון ברחוב הוורד נמכרה החודש ב–620 אלף שקל, בלי התמקחות. מחיר דירות שיכון בנות 4 חדרים הוא כ–550 אלף שקל, ויכול להיות קצת פחות מ–500 אלף שקל לדירה שזקוקה לשיפוץ בקומה גבוהה בלי מעלית.

כנגד מחירים אלה יש קהל שוכרים בטוח — סטודנטים מהמכללה. יש אף מחסור בדירות נוכח הביקוש שלהם. הדרישות של סטודנטים, התופשים את הדיור כזמני, אינן גבוהות, והם מוכנים לשלם עד 800 שקל לחדר, לדברי עדי הראל, מרי/מקס בשדרות.

ביקשנו מעיריית שדרות לקבל את רשימת הבניינים המתוכננים לשיפוץ בשלב השני של פרויקט שיקום שכונות, ומטעמה מסרו כי רוב הבניינים שישולבו בפרויקט בשלב זה יהיו ברחוב הוורד וברחוב יהושע בן נון. ביהושע בן נון כבר שוקם בניין אחד בשלב הראשון של הפרויקט. "בעלי בתים ירצו להעלות מחירי שכירות בגלל שבית נראה יותר טוב", אומר הראל. "זה הגיוני, בדיוק כפי שבאזור המרכז עולים מחירים של דירות לפני תמ"א 38 ותוכניות מסתמנות לפינוי־בינוי".

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, אמר כי "החיוך על פניהם של התושבים בשכונת הוורד כשהם רואים את הבניין המשופץ והגינה החדשה, ממלא אותי שמחה וגאווה". עכשיו גם למשקיעי הנדל"ן בעיר יש סיבה טובה לחייך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם