תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כים נגד "חוק המאכערים": "הדיירים ינוצלו לרעה - ואנחנו נכשיר את השרץ"

ועדת הרפורמות החלה לדון בחוק המסדיר את פעילותם השנויה במחלוקת של מארגני עסקאות התחדשות עירונית, המוכרים בשוק כ"מאכערים". ח"כ גואטה: "המארגן הוא חלק לשון במקרה הטוב - ועבריין במקרה הרע"

8תגובות
בניין לפני תמ"א 38
עופר וקנין

ועדת הרפורמות של הכנסת החלה הבוקר (ד') את דיוניה ב"חוק המארגנים" – חוק שנועד להסדיר את פעילותם של מארגני עסקאות להתחדשות עירונית, המוכרים בשוק בשמות "מאכערים" או "קבלני חתימות". מדובר בגורמים הפעילים בבניינים, מתחמים ושכונות המיועדות לעבור הליכי תמ"א 38 ופינוי-בינוי, ומהווים את החוליה המקשרת בין בעלי הדירות והחברות היזמיות.

במסגרת פעילותם, מחתימים המארגנים את הדיירים על הסכמים המסמיכים אותם לפעול מטעמם באופן בלעדי למציאת יזם אשר יקדם את הפרויקט. אלא שבלא מעט מקרים התברר כי במסגרת ההתקשרות מנוצלים בעלי הדירות לרעה, כאשר המארגנים גוזרים קופון שמן מהעסקה על חשבונם. בלא מעט מקרים גילו בעלי הדירות כי גם כאשר המארגן לא מצליח להביא יזם שיקדם את הפרויקט, אין ביכולתם להשתחרר מההסכם עמו.

הצעת החוק שנדונה כוללת הגבלה מרכזית אחת על פעילות המארגנים, והיא הגבלת משך זמן ההתקשרות בין בעלי הדירות והמארגן, במידה שהאחרון לא עמד בהתחייבויותיו החוזיות. כך, על פי ההצעה, על מארגן שחתם על הסכם עם הנציגות המשותפת של הבניין, להתקשר בחוזים פרטניים עם לפחות 50% מבעלי הדירות במתחם בתוך תקופה של חצי שנה (או 40% במקרים של 17 דירות ומעלה), שאם לא כן יפקע ההסכם. אם הצליח להגיע לסיכומים הנדרשים, קונה לעצמו המארגן שנה נוספת שבה עליו להביא יזם שיתקשר עם הדיירים, וכך הלאה לפי אבני דרך שונות בתהליך. מלבד זאת, קובעת ההצעה כללים לאופן הפנייה של מארגן לדיירי בית משותף או מתחם פינוי-בינוי, ולעריכת הסכם ארגון. 

לדברי יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה (כולנו), בדיון, "עד היום החוק לא הגדיר מי יכול לארגן ולהחתים דיירים, ולא הסדיר את מהות ההסכם, מה שהוביל לניצול לרעה של דיירים, בעיקר מאוכלוסיות חלשות. דיירים אלו חותמים לאדם שמבטיח גדולות ומוצאים עצמם כבולים בלי יכולת להשתחרר. נוצר מצב שפרויקטים רבים נתקעים ויש מי שמנצלים את הכאוס ואת מצוקת הדיירים לרעה. הצעת החוק תהווה בשורה אמתית בהסדרת התחום, הסרת חסמים וזירוז הליכים של התחדשות עירונית ברחבי הארץ". עזריה ציינה שלהצעת החוק תהיה תחולה רטרו-אקטיבית, כלומר שהחוק יחול גם על חוזים שנחתמו לפני מועד חקיקתו".

נציגת משרד המשפטים בדיון, עו"ד כרמית יוליס, אמרה כי "הוחלט לשים את כל כובד המשקל בהצעה הזו, בכך שקבענו שמארגן שלא יעמוד בתנאי הצעת החוק, ההסכם שהוא יחתים עליו את הדיירים יפקע".

אולם בקרב חברי הוועדה נשמעה ביקורת על נוסחו הראשוני של החוק, ובפרט על היעדר כל קריטריון בסיסי להגדרת המארגן. לדברי ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) "מדובר בהגדרה אמורפית. לא נקבע מה השכלתו ומי יפקח על פעילותו". לדבריו הצטרף ח"כ יגאל גואטה (ש"ס), שטען כי "המארגן, במקרה הטוב הוא בעל עבר מפוקפק וחלקלקות לשון. במקרה הרע, הוא שותף בארגון פשע שגורם לדייר להתפנות מביתו בדרכים מאוד בעייתיות. האדם הזה לא בא לדאוג או לסייע לדיירים".

ח"כ זנדברג מחתה על היעדר הגנה מספקת לדיירים: "חלק מסעיפי הצעת החוק יכולים לשמש לניצול הדיירים. אני חוששת שהיזם ישכור את שירותיו של המארגן, ואנחנו נהיה אלה שנכשיר את השרץ. אני מתנגדת נחרצות להצעה".

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, הביע גם הוא התנגדות להצעת החוק: "הגענו למסקנה שלא נכון להסדיר את העיסוק. וזאת מפני שהיזם פועל גם הוא ללא הסדרה, ואין סיבה שנסדיר את המארגן ונותיר את היזם חופשי מכך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם