"שייקחו שק שינה ויישנו על הרצפה. לא מעניין אותי, לא אחכה לכבישים בשביל לבנות דירות" - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שייקחו שק שינה ויישנו על הרצפה. לא מעניין אותי, לא אחכה לכבישים בשביל לבנות דירות"

האוצר רוצה לאפשר בניית שכונות גם בלי שנסללו בהן כבישים ופותחו תשתיות ■ אדם טבע ודין: "זהו פתח להקמת שכונות בלהות, ללא תשתיות, פארקים, כבישים ותחבורה ציבורית"

85תגובות
פרויקט בנייה בכפר יונה
אייל טואג

יוזמה חדשה שמקדם משרד האוצר מבקשת לבטל את התלות של קידום בנייה חדשה למגורים בקיומם של תנאים מקדימים שדורשות כיום תוכניות הבנייה - ובהם סלילת כבישים ומחלפים, בניית מכוני טיהור שפכים, הקמת מוסדות ציבור, ומניעת מפגעי ריח ורעש. על פי ההחלטה, המקודמת במסגרת חוק ההסדרים, שטיוטה שלו פורסמה בשבוע שעבר, יוכלו יזמי תוכניות לערער על כלל התנאים המקדימים.

התנאים שבהם מדובר מכונים במוסדות התכנון בשמות שונים, ובהם "תנאים מקדימים", "תנאים תב"עיים" או "שלביות", אך הרעיון שבבסיסם זהה: התאמת מספר הדירות הנבנות לרמת התשתיות המסוגלת לשאת אותם. כך, במקרים רבים מאושרות תוכניות לבניית אלפי יחידות דיור, כשבפועל ניתן לבנות רק חלק קטן מהן בטרם פתיחתו של מחלף חדש או מכון לטיהור שפכים.

הצורך בתנאים כאלה הוא מובן, שכן בלעדיהם ניתן יהיה לחזות במחזות אבסורדיים של שכונות חדשות המוכנות לכאורה לאכלוס, אך נעדרות חיבור למערכת הכבישים, או מערכת ביוב מתפקדת, או שהן סמוכות לאתר פסולת עצום שעדיין לא פונה ומפיץ ניחוחות לכל עבר. עם זאת, באגף התקציבים באוצר כבר אמרו כמה פעמים בשנים האחרונות כי השימוש שנעשה בהתניות אלה על ידי הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה הוא מופרז, וכי הן מקשות מאוד על מאמצי המדינה להגדיל את היצע הדירות במהירות.

באוצר גם מבקרים את העובדה כי בעוד שהוועדות המחוזיות מוסמכות לקבוע את התנאים המקדימים - הן אינן נושאות באחריות להשלכות התקציביות של החלטותיהן. ביקורת זו עומדת גם בבסיס הצעד החדש שמבקש להצר את צעדי הוועדות המחוזיות בנידון, וכן לספק למדינה וליזמים "מסלול עוקף" חדש שיאפשר לבטל התניות שנקבעו על ידי הוועדות המחוזיות.

אביגדור יצחקי
מוטי מילרוד

על פי ההצעה שמצורפת לחוק ההסדרים, תחת הכותרת "שכלול מנגנון לבחינת הקמת תשתיות וצורכי ציבור בתוכניות", נקבע כי בניגוד למצב כיום, המאפשר ליזמים לשנות הוראות שלביות של תוכנית רק בנושאי סלילת דרכים ותשתיות ביוב - תורחב אפשרות התיקון לכלל ההתניות.

עוד נקבע כי לצד הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, שהן הגוף המוסמך כיום לאשר את ביטול התנאים המקדימים בתוכניות (והן גם מי שקובעות אותם מלכתחילה) תוקם ועדת משנה חדשה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה - "ועדת המשנה להקמת תוכניות" - וזו תוסמך לשנות את ההוראות שנקבעו על ידי הוועדה המחוזית.

"אם הוועדה המחוזית לא החליטה בבקשה שהוגשה לה בתוך 21 יום — תועבר הבקשה לוועדת משנה של המועצה הארצית", נכתב. משלב זה, הוועדה החדשה תצטרך לדון ולהחליט בנושא בתוך 30 יום.

"הפתרונות התכנוניים יקרים ובלתי־יעילים"

דברי ההסבר להחלטה מנמקים מדוע חש משרד האוצר צורך ליטול את הסמכויות לקביעת תנאים מקדימים מוועדות התכנון. "במקרים רבים מוסדות התכנון כוללים בהוראות התוכנית קביעות רגולטוריות מובהקות הנמצאות בסמכותו של רגולטור, כמו ספים של רעש או קרינה ותקן בנייה ירוקה", כתבו. "מעבר לעובדה שמוסד התכנון אינו הגוף בעל הידע המקצועי או האחריות לקבוע קביעות מסוג זה, אלה קביעות שמטבע הדברים עשויות להשתנות ולהתעדכן בחלוף הזמן, בהתאם להתפתחות המקצועית בתחום, והוראות הרגולטור האמון עליו. קביעת הוראות כאלה בתוכנית מעקרת וגוברת למעשה על סמכותו של הרגולטור לקבוע את הרגולציה בתחומו".

נימוק נוסף לכך הוא כי פעמים רבות חולף זמן רב בין מועד הכנסת ההוראה לבין מימוש התוכנית בפועל, שבו עלולים התנאים להיהפך לבלתי־רלוונטיים, לאור העובדה שנמצא פתרון אחר לבעיה. כדוגמה לכך מביא האוצר את התוכניות בדבר חיבור למט"ש (מכון טיהור שפכים) ספציפי, בעוד שבחלוף הזמן הוחלט על הקמה של מט"ש אחר, שיכול לקלוט את השפכים מהתוכנית ביעילות רבה יותר.

נימוק שלישי המובא הוא כי מוסדות התכנון אינם מחויבים להתייחס לעלות הפתרונות התכנוניים שבהם הם מחייבים את השכונות החדשות, וכך "אין כל חובה על מוסדות התכנון לשקול שיקולים של עלות הפתרונות הנקבעים על ידם. על כן, לעתים נקבעות הוראות שאינן מביאות בחשבון שיקול עלות־תועלת, וכך נבחרים פתרונות שאינם ישימים מבחינה כלכלית או שאינם יעילים".

אולם מי שאמר את הדברים בצורה הברורה ביותר הוא לא אחר מאשר יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אביגדור יצחקי. בדיון שנערך לפני כחודש, שעסק דווקא בתמ"א 38 ובעומסים שהתוכנית יוצרת על התשתיות העירוניות, אמר יצחקי כי הגדלת מספר הדירות היא המטרה העליונה הגוברת על כל שיקול אחר, ובכלל זה, המתנה לבניית תשתיות תחבורה וביוב.

"אני אומר לך, שייקחו שק שינה בבוקר יום ראשון, יגיעו לעבודה, יישנו על הרצפה ויחזרו ביום חמישי. זה לא מעניין אותי. אני לא אחכה לכבישים בשביל לבנות דירות. אני פשוט לא אחכה להם, כי אני לא יכול לעמוד בזה שלאנשים לא יהיה איפה לגור. גם אם הם עומדים שעתיים בתחבורה הציבורית". יצחקי התייחס גם לסוגיית טיהור המים ואמר כי "הטיהור השלישוני (רמת טיהור גבוהה של מי שופכין, נ"ב) של המים יחכה עד שקודם כל אנחנו נבנה דירות. כל הדברים האלה לא יכולים לעצור אותנו".

"להפסיק להתעלל במערכת התכנון"

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, גינה את הצעד שיזם משרד האוצר, והזהיר כי "אישור הסעיף התכנוני בחוק ההסדרים יפתח את הפתח להקמת שכונות בלהות, ללא תשתיות, ללא פארקים, ללא כבישים וללא תחבורה ציבורית. הגיע הזמן להפסיק להתעלל במערכת התכנון ולספק לציבור הישראלי לא רק קירות — אלא מגורים שמבטיחים איכות חיים ראויה ולא מאלצים אנשים לישון במשרד בשקי שינה".

במשרד האוצר סירבו להגיב.

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם