קרב האשמות בין ראשי ערים ליזמי בנייה: "זוג סטודנטים יכול לגור במכולה" - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרב האשמות בין ראשי ערים ליזמי בנייה: "זוג סטודנטים יכול לגור במכולה"

"חברה חזירית"; "תפסיקו להתבכיין"; "כולם אומרים אכלו לי־שתו לי - ואף אחד לא מסביר איך הוא הולך לפתור את הבעיה" ■ דיון משותף על פתרונות דיור לצעירים שאירגנה חברת הבית האקדמי נהפך עד מהרה להתכתשות מילולית, שחשפה מה הצדדים באמת חושבים זה על זה

14תגובות

מה קורה כשמכניסים קבוצה של ראשי עיר לחדר אחד יחד עם שורה של מנהלי חברות בנייה גדולות ומכריחים אותם לשוחח על מנת לנסות לגבש יחד פתרונות למשבר הדיור? את הניסוי הזה ערכה בשבוע שעבר חברת הבית האקדמי - זרוע הנדל"ן של התאחדות הסטודנטים, שמונה ראשי רשויות מקומיות, שמונה מנהלי חברות יזמיות בתחום הבנייה למגורים ושמונה נציגי סטודנטים. פתרונות דיור לא נמצאו שם, אבל הרבה מאוד משקעים, במיוחד של ראשי רשויות כנגד חברות הבנייה - צפו ועלו.

בתחילת המפגש ניסה מנכ"ל חברת הבנייה תדהר, גיל גבע, לתאר את קשייה של חברה יזמית בישראל, ולהביע אי־אמון ביעד שקבעה הממשלה ל–60 אלף יחידות דיור חדשות בשנה.

"לא משנה מה המספרים שיזרקו, אם זה בגלל העובדים או החומרים - שוק הדיור לא יכול להנפיק יותר מ-45 אלף יחידות דיור בשנה. גם אם נגיע ל–50 אלף יחידות דיור, יצטרכו 70 אלף - ועד שנגיע ל–70 אלף, יצטרכו 90 אלף".

ואולם ראשי העיריות שהשתתפו בדיון לא התרשמו. ראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, הטיח בגבע: "פעם הייתם בונים בשביל רווח של 50 אלף שקל ליחידת דיור ואומרים תודה. היום בשביל פחות מ–200 אלף שקל אתם לא יוצאים מהבית".

גבע השיב: "תהליכי בנייה בישראל לוקחים שנים. המשמעויות הכלכליות של זה הן אדירות - מהרגע שמכריזים על פרויקט ועד שמסיימים את הבנייה".

"מה אתם מתבכיינים?", שאל ביבס את גבע, וראש עיריית חיפה, יונה יהב, הוסיף: "אם כל כך קשה לך, למה אתה לא עוזב את התפקיד שלך?"

"אני לא מתבכיין", ענה גבע. "אני לא זה שרק מדבר. אני בונה עכשיו 3,500 יחידות דיור. אני קם בבוקר ועובד".

יונה יהב, ראש עיריית חיפה (מימין), אסף אנגל, יו"ר חברת הבית האקדמי
אדי קפרוב

"זוג סטודנטים יכול לגור במכולה"

השיח הטעון בין השלושה היה רק הפתיח לעימות החריף שהתגלע בדיון. בכירי הרשויות המקומיות וראשי העיריות שהשתתפו במפגש הגיעו אליו כשהם שבעים מהטענות החוזרות ונשנות מצד היזמים והממשלה שלפיהן הם מעכבים את הליכי הבנייה.

גם הסטודנטים זכו לתגובות כעוסות מצד ראשי העיריות. יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, הילה קורדנה־דהן, העירה כי "לא צריך לחכות שתהיה תעסוקה בשביל לקדם פתרונות דיור. עיר צריכה לקדם את שניהם במקביל" ואמרה לראשי העיריות כי "אתם צריכים לספק פתרונות דיור לצעירים בשביל שהם יישארו אצלכם, אם העיר תיטיב עם הצעירים הם יידעו להישאר בה גם כשהם יתבגרו ויתחזקו".

על כך הגיב ביבס ואמר כי רוב הרשויות המקומיות אינן מחזיקות בבעלות על הקרקעות - אלא המדינה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - כך שלראשי הרשויות אין אוטונומיה להחליט מה ייעשה בהן. "תל אביב יכולה לעשות דברים שערים אחרות לא יכולות לעשות, כי הקרקע ברובה שייכת לה", אמר ביבס.

קורדנה־דהן אמרה כי העיריות יכולות להנפיק חוזה שכירות הוגנת, כפי שעשתה עיריית תל אביב - והדבר אינו מצריך משאבים או קרקעות. על כך ענה לה ראש עיריית לוד, יאיר רביבו: "חוזי שכירות זה נחמד, אבל לא משמעותי. עיריות צריכות להקצות יותר שטחים חומים (שטחים המיועדים למבני ציבור; נ"ב) לפתרונות דיור לצעירים. פרויקט המכולות שלנו, למשל, פתר הרבה בעיות לצעירים. זה בסדר שזוג סטודנטים יגור במכולה. זה יפה ומרוהט. אפשר לגור שם חמש שנים, לא יקרה כלום".

"ומה יקרה לזוג סטודנטים עם שני ילדים?", שאלה קורדנה־דהן.

"שתי מכולות שמחוברות ביניהן", השיב רביבו.

בשלב זה דיבר מייק סקה, מהנדס העיר הרצליה, כשהוא חוזר ומאשים את היזמים בעליות המחירים. "אתן דוגמה לאופן שבו משחקים עם המחירים: לפני שנתיים ניתן היתר לבניית איקס יחידות דיור, לחברה שלא אזכיר את שמה. נרכשה קרקע ל-400 יחידות דיור, והחברה תימחרה את הדירות לפי 18 אלף שקל למ"ר. עבר קצת זמן, ולמרות ששום דבר לא השתנה בעלויות - החברה פשוט פיצלה את הפרויקט לשני שלבים. אתם יודעים בכמה הם מכרו בשלב ב'? ב–26 אלף שקל למ"ר".

דניאל קוטלר, יו"ר אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה, הגיבה על כך: "אין לי בעיה שהקבלן מרוויח. יש לי בעיה עם זה שלא שמעתי אף ראש עיר שאומר 'אלה הבעיות וזה מה שאני עושה כדי לפתור אותן'. כל אחד פה בוכה 'אכלו לי שתו לי'. אני רוצה לשמוע מכם היום איך ראש עירייה יכול להחזיר אשה נשואה ועם ילד בדרך — לגור בעיר שלו".

ביבס ענה לקוטלר כי החסם המרכזי עד כה היה ועדות התכנון, ושהבעיה הזו נפתרה עם הקמת הוותמ"ל (ועדה לתכנון ובניית מתחמים מועדפים לדיור; נ"ב).

"במודיעין, למשל", אמר ביבס, "אישור לבניית שכונת של אלף יחידות דיור לקח יותר משמונה שנים. אבל זה לא שאנשים מקבלים את המפתחות ברגע שנגמר התכנון. יש שיווק, בנייה, עבודות עפר — כל אלה נמשכים 4–5 שנים". הוא הוסיף ואמר לקוטלר כי "כדאי שיאפשרו לשלטון המקומי לפעול, ככה נוכל לייצר עבורכם עוד פתרונות".

ליזי דלריצ'ה, ראשת מועצת גני תקווה, טענה כי "המדינה לא באמת סגורה על עצמה, לא באמת רוצה לעודד בניית יחידות דיור. בפועל, חברות הבנייה הן לא עמותות ולא מלכ"רים ואי אפשר להגיד להן 'תורידו מחירים'. ביקוש והיצע הם כללים בסיסיים בכלכלה. לא משנה מה נעשה, אם 800 יעמדו בתור, המחירים לא ירדו, נקודה. אז אנחנו בונים מסחר כדי לקיים את עצמנו. אם נבנה רק דיור - בלי תחבורה, תשתיות, וחינו - אז ניתן מכה גדולה לתושבים שלנו".

יהב הוסיף כי בחיפה יש חוק שמחייב לבנות בכל פרויקט חדש 35% דירות בנות 3 חדרים. "את באה לגור אצלנו?", שאל את קוטלר, אלא שאז ענה לו יו"ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארדיטי, כי בחיפה "אם אני לא מהנדס או פועל אין לי איפה לעבוד בחיפה".

יהב: "אפריקה ישראל - חברה חזירית"

אחד העימותים הקשים בין המשתתפים בכנס נרשם בין יהב לבין מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, אורן הוד. "כשיש רשות שמצליחה לפעול באופן עצמאי יחסית, אנחנו רואים את התוצאות של זה", אמר הוד. "אצל ביבס (במודיעין; נ"ב) אנחנו בונים השנה פרוייקט ש–75% מהדירות בו הן בנות שלושה חדרים. בהרצליה קנינו במאי 2014 את הקרקע בגליל ים, והשנה יגורו שם אנשים בפרויקט שכירות ארוכת טווח. היינו ניגשים לעוד ועוד פרויקטים - אם היו. אנחנו נתקעים בשיווקי הקרקע, הקצב נמוך מדי".

בשלב זה פנה יהב להוד ואמר: "אם יש דוגמה לחברה שמתנהגת בצורה חזירית - זאת הדוגמה. באים לבנות בעיר הררית כמו חיפה, ומול שכונת וילות רוצים לבנות מגדלים של 30 קומות ולחסום את הנוף. לא בבית ספרי. הם (החברה) מכרו קרקעות בחיפה ועובדים היום רק במדינת תל אביב. כשמדברים על התנהגות חזירית - זאת החברה".

דבריו של יהב מתייחסים להתנהגותה של אפריקה ישראל בשכונת סביוני דניה, שם קיבלה החברה זכויות בנייה גדולות - ואז העדיפה לצאת מהעיר. "בכל הפרויקטים שלהם שממוקמים באתרי נוף קריטיים, הם תמיד התנו את הבנייה באחוזי בנייה חורגים", הוסיף יהב. לדבריו, "בחלק מהמקומות הלכנו לקראתם, עם הבטחה מצדם לבנות ולפתח מיד לאחר קבלת ההיתר - אך לאחר השבחת הנכסים הם מכרו אותם ונעלמו מהעיר".

חברת אפריקה ישראל מגורים מסרה בתגובה, כי "כל התוכניות שאותן קידמה החברה בעיר חיפה נעשו מול הגורמים הרלוונטיים בעירייה ובתיאום מלא עמם. אנו מצרים על התבטאותו של מר יונה יהב, ראש עיריית חיפה".

שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין, התייחס ליוזמת מחיר למשתכן של שר האוצר כחלון, וליוזמת מחיר מטרה שקדמה לה. לדבריו, דווקא מחיר מטרה מציגה את המודל הנכון יותר. "המודל מייצר תמהיל נכון גם בין רוכשי דירה ראשונה לבין משפרי דיור, וגם מאפשר לקבלן למכור 20% מהדירות במחירי שוק. החולשה במחיר למשתכן היא שמדובר בבלוקים שלמים שכולם מחיר למשתכן, אז הקבלן ישקיע פחות כסף בארכיטקטורה או ביטוח. בנוסף, אני מקבל לעיר הרבה זוגות צעירים שנמצאים 'על הקשקש' מבחינה כספית".

"3 חודשים להזיז עץ, שנתיים לסלול כביש"

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג, אמר: "אני מרגיש כמו מכשפה על המוקד. התהליכים בארץ הם אטיים מאוד - גם של הרשות המקומית וגם של המדינה. גם אם קיבלת את ברכת הדרך מהרשות המקומית והגעת לוועדה המחוזית, אתה עובר למצב מנוחה לשלוש שנים לפחות. למה? לא יודע".

מהנדס העיר הרצליה, מייק סקה, אמר לאמסלם: "לא ציינת שאתה אף פעם לא רוצה לבנות לפי התב"ע (תוכנית בניין עיר, ששינויה מצריך פניה לוועדה המחוזית ונמשך שנים, נ"ב).

אמסלם ענה: "כשאני רוכש מגרש שהתב"ע שלו אושרה בשנות ה–60, היא לא מתאימה לתנאי הדיור העדכניים. לא ביקשנו גורד שחקים של 40 קומות במקום דו־משפחתי".

סקה השיב לו: "אם אתה רוצה להפוך שתי קומות ל–18, אין בעיה - תלך לוועדה המחוזית ותחכה שנתיים".

על כך ענה אמסלם: "יש לי קרקעות לעשרת אלפים דירות. 1,200 נמצאות בבנייה, ו–8,800 תקועות ברשות המקומית או בוועדות המחוזיות. פה יש עץ שלוקח שלושה חודשים להזיז, ושם יש דרך שייקח שנתיים לסלול - ועל חברת החשמל אני בכלל לא רוצה לדבר".

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם