תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לישראלי אין סבלנות": במי נעזרים רוכשי הדירות בקבלת החלטה?

סקר שנערך עבור אתר yad2 מעלה כי 53% מרוכשי הדירות נעזרים באינטרנט לבחינת המחיר המבוקש ■ פחות מ–20% בלבד נעזרים בשמאים או בנתוני רשות המסים

15תגובות

באילו כלים משתמשים רוכשי הדירות כדי לבדוק אם מחיר הנכס שבו הם מעוניינים הוא מחיר ראוי? סקר שערכה באחרונה חברת טלסקר עבור אתר yad2 בקרב מאות רוכשי דירות, מעלה כמה ממצאים מעניינים — ובראשם שיעור נמוך ביותר של רוכשי דירות המסתייעים בדרכים המסורתיות לבדיקת הגינות המחיר המבוקש, כמו בדיקה המבוצעת על ידי שמאי מקרקעין או בדיקה של נתוני רשות המסים. מנגד, אתרי האינטרנט, והלוחות המקוונים בפרט, משמשים כלי מרכזי עבור המתעניינים ברכישת דירה.

הסקר נערך בקרב 505 נשאלים, מהם 435 שהעידו על עצמם כי רכשו דירה בחצי השנה האחרונה. במסגרת הסקר, שנערך באופן מקוון, הוצגה לנסקרים השאלה הבאה: "באילו כלים או אמצעים השתמשת כדי לבדוק אם מחיר הדירה שאותה רצית לרכוש, סביר ואינו מופרז?" — והוצגו בפניהם שמונה תשובות אפשריות, שמהן יכלו לסמן תשובות מתאימות ללא הגבלה.

שלט דירה למכירה תלוי על עץ
אייל טואג

האפשרות הפופולרית ביותר שסומנה על ידי הנשאלים שרכשו דירות באחרונה, היתה שימוש ב"לוח דירות למכירה — לפי מחירים מבוקשים לדירות זהות". אפשרות זו סומנה על ידי לא פחות מ–53.5% מהנשאלים (ראו תרשים). האפשרות שזכתה לפופולריות דומה היתה "אתרי אינטרנט", עם 53% מהנשאלים שסימנו אותה. למקום השלישי הגיעה האפשרות "מידע מחברים או בני משפחה", עם 45.2% מהנשאלים, ולמקום הרביעי הגיעה האפשרות "שכנים המתגוררים בסמוך לנכס", עם 25.1% מהנשאלים.

שתי האפשרויות שסומנו על ידי השיעור הנמוך ביותר של נסקרים הן "שמאי מקרקעין" — אפשרות שסומנה רק על ידי 18.7% מהנשאלים, ו"רשות המסים", שדורגה במקום האחרון, עם 8.1% — וכאן הכוונה היא כנראה לאתר "מידע הנדל"ן" שמפעילה הרשות, ובו מוצגים, באופן לא מאוד ידידותי למשתמש, נתוני העסקות לרכישת דירות שבוצעו בישראל.

תוצאות הסקר הן חדשות טובות מבחינת לוחות האינטרנט, כמו מזמין הסקר, אתר yad2, או אתר מדלן ולוח Winwin. אך האם מדובר גם בהתנהלות מושכלת מצד רוכשי הדירות?

אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אינו מופתע מתוצאות הסקר: "התוצאה מלמדת שהציבור עדיין חושב שהוא יודע הכל, אבל יש לא מעט אנשים שנפגעו מכך", הוא אומר. "מדובר בהשקעה הכי גדולה ויקרה שאדם מן השורה עושה במהלך חייו. מדהים שכשאנשים קונים מכונית ב–30 אלף שקל, הם מוציאים 500 שקל על בדיקה — אבל ברכישת דירה ביותר ממיליון שקל, הם מרגישים שאין בכך צורך".

אינפו - כיצד בודקים הרוכשים אם נחיר הדירה אינו מופרז?
53.5% לוח דירות למכירה
52.9% אתרי אינטרנט
45.9% מידע מחברים או משפחה
25.1% שכנים הגרים בסמוך לנכס
19.3% פרסומים בכלי התקשורת
18.7% שמאי מקרקעין
8.1% רשות המסים

איך באמת ניתן להסביר את זה?

דנוס: "הסיבה היא שברכישת דירה, התחושה היא שנרכש משהו מוחשי — רצפה, תקרה וארבע קירות — ומה כבר יכול להיות לא בסדר בקירות? אבל בסופו של דבר, הרבה אנשים נפגעים בשל נתונים שלא היו ידועים להם אודות הנכס, ובגלל דברים שיש בהם כדי להפחית משמעותית את שווי הנכס, שגילויים מצריך עבודה של בעל מקצוע".

עלות הערכת שמאי עבור נכס סטנדרטי למגורים נעה בין 1,500 ל–5,000 שקל, בהתאם למורכבות הבדיקה. לדברי דנוס, לשכת השמאים ניסתה להביא לחקיקה שתחייב הערכת שמאי ברמה מסוימת שתבוצע כחלק מכל עסקת רכישת דירה, בדומה לחובת ההיעזרות בשירותי עורך דין לצורך חתימה על חוזה מכר. "הפוליטיקאים הבינו את הצורך, מצד אחד, אבל חששו להוביל חקיקה שתגדיל עוד יותר את עלויות רכישת הדירה", הוא אומר. "הבעיה היא שהחיסכון בהוצאות על שמאי עלול להתגלות כפתח להוצאה גדולה הרבה יותר לאחר מכן. אני רואה בנתון שלפיו רק 19% מהרוכשים נעזרו בשמאי, נתון בעייתי שצריך להשתנות".

ליאור רוט, מנכ"ל משותף של משגב שיווק נדל"ן, פוגש את רוכשי הדירות במשרדי המכירות שמפעילה החברה באתרי הבנייה, ונוכח גם הוא כי אלה נוטים להתייעץ רבות בחברים ובקרובי משפחה — אך לעתים נדירות בלבד בשמאי. "מפתיע אותי שלא מסתייעים יותר בשמאים", הוא אומר. "הייתי מצפה מאדם שמשקיע 1.5–2 מיליון שקל, שזה המחיר האופייני לדירה באזורי ביקוש, שיקצה עוד כמה שקלים כדי להבין איזה נכס הוא קונה ומה צריך להיות מחירו".

לדברי רוט, אין זה הסממן היחיד להקלת ראש מצד רוכשי הדירות: "באתרי בנייה גדולים שבהם יש מספר רב של יזמים, רוב הלקוחות לא ייכנסו לכל משרדי המכירות. במתחם גדול, עם שבעה־שמונה משרדים, רוב הלקוחות ייכנסו לשלושה משרדים לכל היותר. לעומת זאת, רוכשים שאינם ילידי ישראל — יוצאי חבר המדינות או עולים מצרפת או ארה"ב — הם על פי רוב יסודיים הרבה יותר ברכישת הדירה, יבדקו טוב בקרב כל היזמים, ולא פעם הם עובדים עם טבלאות ורשימות מסודרות. אבל ככלל, לישראלי הממוצע אין סבלנות", הוא אומר.

"באתר רשות המסים מידע מוגבל"

אינפו: באיזה מקור נעזרו רוכשי דירות לבדיקת מחירים?
גילאי 29-18: 8.7% - שמאי מקרקעין, 61.8% אתרי אינטרנט, 7.3% רשות המסים, 26.7% שכנים הגרים בסמוך, 54.9% לוח דירות למכירה, 20% פרסומים בכלי התקשורת, 52.1% מידע מחברים או משפחה

גילאי 49-30: 23.7% שמאי מקרקעין, 54.4% אתרי אינטרנט, 8% רשות המסים, 23.9% שכנים הגרים בסמוך לנכס, 52.4% לוח דירות למכירה, 47.9% מידע מחברים או משפחה

גילאי 65-50: 19.5% שמאי מקרקעין, 43.4% אתרי אינטרנט, 8.8% רשות המסים, 25.4% שכנים הגרים בסמוך לנכס, 53.9% לוח דירות למכירה, 17.7% פרסומים בכלי התקשורת, 34.9% מידע מחברים או משפחה

ייתכן כי ההסבר להתנהלות של רוכשי הדירות נעוץ באפשרויות לבדיקת המחיר שנבחרו למקומות הראשונים בסקר — הלוחות המקוונים למכירת דירות ואתרי הנדל"ן. לדברי רוני כהן, מנכ"ל חברת שיווק הדירות אלדר, "לקוחות מגיעים עם מידע רב שרכשו באמצעות האינטרנט. הם מכירים את סביבת המחירים, את היתרונות והחסרונות של כל אזור בכל הקשור לנושאים של חינוך או תחבורה, וזה דבר נהדר", הוא אומר. "ואולם הבעיה נעוצה באיכות המידע המסופק להם בכל הקשור לעסקות שבוצעו באזור. הלוחות מתבססים על המידע שבאתר רשות המסים — ומדובר באתר בעייתי. לא פעם יש בו טעויות הקלדה, וגם במקרים שבהם מוזן המידע כיאות, אי־אפשר להבין כמה חניות יש בנכס או מה היה הסדר התשלומים בעסקה, שגם לו עשויה להיות השפעה על המחיר".

יבין גיל־מור, מנכ"ל אתר yad2 שהזמין את הסקר, אומר כי האתר מצליח כיום לספק לגולשים מידע ברמה גבוהה יותר מאשר בעבר. בתחילת דרכו, האתר שימש בעיקר פלטפורמה לפרסום מודעות למכירת והשכרת דירות — ואילו כיום, לדבריו, "ניתן לבדוק את היסטוריית העסקות של כל בניין ובניין, וכן את רמת המחיר האופיינית לאזור ונתונים על השכונה".

גיל־מור מציג כלי חדש שפותח באחרונה באתר לשם כך — מדד yad2. ואולם לדבריו, נתוני הגלישה באתר מלמדים כי מרבית הגולשים עדיין אינם משתמשים בכלים המתוחכמים יותר — ורק 20.8% מהגולשים בלוחות למכירת דירות של yad2 השתמשו במדד הנדל"ן שלו. "הייתי רוצה לראות שיעור גבוה יותר של גולשים שמעמיקים בנתונים, ולא מסתפקים בצפייה במחיר המבוקש בלבד", הוא אומר.

עם זאת, גם לדבריו, לא ניתן לראות באתרים ובלוחות המקוונים גורם בלעדי שעליו ניתן להסתמך, אלא כלי עזר, שראוי שישמש את הרוכשים לצד עזרים נוספים. "למרות השאיפה להגיש לגולש נתונים ברמה גבוהה כמה שיותר, במאגר הנתונים של רשות המסים, שעליו אנו מסתמכים, המידע מוגבל. הוא ממוקד בעיקר במחירי העסקות, ולכן ניתן לגזור ממנו ממוצעים, אבל ברמת העסקה הספציפית חסרים לא פעם נתונים, או שהם מובאים בצורה לא מסודרת", הוא אומר.

הדוגמה הבולטת ביותר, לדבריו, היא הנתונים על שטחי דירות. "בעסקות מסוימות מוצג שטח הנכס במ"ר לפי טאבו, ובמקרים אחרים — לפי תשלומי הארנונה. יש נתונים שמביאים בחשבון גם את המרפסת או חלק מהשטחים המשותפים, ויש כאלה שלא. כמובן שכל אחת משיטות המדידה מביאה לתוצאה שונה לחלוטין — ולרשות המסים אין מדיניות אחידה בעניין. לכן, אני לא רואה בשירות שאנו נותנים מחירון דירות, אלא מדד מחירים. אנחנו עוזרים לרוכש להבין מה אמורה להיות רמת המחיר באזור", אומר גיל־מור.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם