רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נדחתה עתירת דיירת מוגנת נגד תוכנית למגדלים על חוף הים של תל אביב

הפרוייקט שמתוכנן בין טיילת הרברט סמואל לרחוב הירקון, מתוכנן על ידי חברת הנדל"ן באוהאוס ושותפים והוא כולל 2 מגדלי מגורים

8תגובות

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לפני מספר ימים עתירה מינהלית שהגישה דיירת מוגנת המתגוררת על קרקע השייכת לעיריית תל אביב בסמוך לקו החוף של דרום העיר, נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז תל אביב, העירייה וועדת התכנון שלה, וכן שלוש חברות יזמיות המקדמות יחד עם העירייה תכנית לבניית שני מגדלים בסמוך לרצועת החוף. בנוסף, חייבה השופטת גיליה רביד את העותרת, לודמילה בגדדי שבילי, לשלם הוצאות משפט ושכר עורכי דין בסך 45 אלף שקלים.

המחלוקת נסובה על חטיבת קרקע בשטח של 7.6 דונמים התחומה בין טיילת הרברט סמואל ממערב ורחוב הירקון ממזרח, ובין רחוב דניאל מצפון וחניון הגרירה העירוני מדרום. מחציתו הצפונית של שטח זה מצויה בבעלות פרטית של שלוש חברות יזמיות, בהן "באוהאוס בע"מ" שבבעלות יעקב קוטלר ועמוס וינברג, הרברט סמואל (2007) בע"מ וחברה נוספת. ב-2011 רכשו אלה 2.1 דונם מהשטח, ב-79 מיליון שקל מבעלים פרטיים ומכונס נכסים.

מחציתו הדרומית של השטח היא בבעלות עירונית, ומתוכו מחזיקה העותרת, שמשפחתה התיישבה בשטח עוד לפני קום המדינה, בשטח של 2.8 דונם לשימושה ולשימוש בני משפחתה. בהליכים משפטיים שהתנהלו בעבר בינה ובין העירייה התקבלה פשרה לפיה מעמדה בקרקע הוא כשל דיירת מוגנת, אך היא ומשפחתה חסרי בעלות.

print-image-1.1710879-1
מוטי מילרוד

בשנים האחרונות החלה קבוצת היזמים לקדם תוכנית לבניית מגדל בקרקע שבבעלותם, ואגב התהליך התבקשו על ידי העירייה להרחיב את התכנון גם לשטח העירוני שמדרום, ולתכנן שני מגדלים נפרדים, בני 18 קומות מעל לקומות כניסה גבוהות. ייעוד הקרקע במגדלים הוגדר כעירוב שימושים הכולל מגורים בקומות העליונות, מלונאות בקומות התחתונות, ומסחר בקומת הקרקע. במגדל הדרומי שעל קרקע עירונית מיועד חלק מהשטח הבנוי למבני ציבור.

בשנת 2012 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב להמליץ על הפקדת התוכנית, ובשנת 2014 נדונה התוכנית הן בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, והן בוועדת התכנון הארצית לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף), ולאחר מספר התאמות אושרה על ידי שני הגופים הללו. במסגרת הליך הגשת ההתנגדויות, הגישה גם העותרת התנגדות, וזו נדחתה על ידי הוועדה המחוזית בדצמבר 2014. בנוסף הגישה העותרת ערר למועצה הארצית על החלטת הולחו"ף, אך גם זו נתנה ברכתה לתוכנית. באוגוסט 2015 פורסמה התוכנית למתן תוקף.

בפסק דינה דחתה השופטת את טענת העותרת כי נפלו פגמים בדרך קבלת ההחלטות של הוועדה המחוזית: "לא מצאתי ממש בטענה זו. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי הועדה קיימה דיון ער ארוך וממצה... בהחלט ניתן לקבוע כי ניתן לעותרת יומה בפני הוועדה". בנוסף לכך תקפה העותרת את העובדה כי במסגרת התוכנית לא נעשה הליך איחוד וחלוקה להגדרת זכויות היזמים והעיריה, אך גם טענה זו נדחתה: "ההחלטה אם נכון לבצע איחוד וחלוקה מחדש הינה החלטה תכנונית המסורה לשיקול הדעת של רשויות התכנון... הוועדה הסבירה ונימקה שאין כל צורך תכנוני באיחוד כל השטח וחלוקתו מחדש".

לבסוף, דחתה השופטת את טענת העותרת כי היא עצמה היתה אמורה להיכלל במסגרת הליך האיחוד והחלוקה כצד אשר לו זכויות, בקבעה כי אינה עונה לשתי ההגדרות שמקנות זכות זו על פי החוק – בעלים או חוכר לדורות. "ניתן ללמוד שרק בעלים או חוכר לדורות רשומים רשאים ליטול חלק בטבלאות איזון", נכתב בפסק הדין, זאת כאשר לעותרת כזכור, מעמד של דיירצ מוגנת בלבד.

בסיכום הדברים נדחתה כאמור העתירה, תוך שעל העותרת הוטל לשלם הוצאות משפט של 45,000 שקלים, מהם 7,500 שקלים למדינה, סכום דומה לעיריית תל אביב, וכ-30 אלף שקלים לחברות היזמיות, שיוצגו בתיק על ידי עו"ד מאיר פורגס ממשרד ש. בירן, ועו"ד ברוך י. מנוח.

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם