רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ערי השרון נלחמות על שטחי תעסוקה - 
אך לא ברור כמה שטחים הן באמת צריכות

תוכנית המתאר של הרצליה פותחת חזית חמה בין ערי השרון על כספי הארנונה מעסקים 
■ כל עיר רוצה להגדיל במידה ניכרת את שטחי התעסוקה בה, ללא התחשבות בשכנותיה - ובכך לממן את הגידול הצפוי במספר התושבים

2תגובות

"תוכנית המתאר להרצליה נשמעת כמו חזירות של עיר חזקה כלכלית", אומר עידן עמית, מתכנן סביבתי בחברה להגנת הטבע במחוז תל אביב. לדבריו, התוכנית, שהוועדה המחוזית המליצה באחרונה להפקידה, "פוגעת בערים בסביבה, ללא חשיבה ברמה המחוזית כיצד לפתור את תוספת שטחי התעסוקה בצורה מאוזנת".

עמית מתייחס בדבריו להגדלת שטחי התעסוקה והתיירות של הרצליה באופן משמעותי, שעלול לפגוע ביציבות הערים הסמוכות. לפי התוכנית, מספר חדרי המלון בעיר יגדל ב-4,000, ולשטחי התעסוקה והמסחר יתווספו 2.5 מיליון מ"ר, נוסף על 1.1 מיליון מ"ר הבנויים בעיר כיום.

תכנית רמ"י באפולוניה הרצליה
שירן כרמל

לא רק הרצליה מתכננת להוסיף שטחי תעסוקה. גם לרעננה הסמוכה מתכננים להוסיף 800 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, לכפר סבא - 1.1 מיליון מ"ר, ולרמת השרון - יותר מ-3 מיליון מ"ר. האם 7.5 מיליון מ"ר נוספים תואמים את הביקושים העתידיים לשטחי תעסוקה? זאת כבר שאלה אחרת, שנראה כי לאף אחד אין עליה תשובה ברורה.

המניע שעומד מאחורי הקניבליזם התכנוני הזה הוא שיטת חישוב הארנונה הישראלית. שטחי התעסוקה מניבים תקציבים לקופת העירייה, ושטחי המגורים מרוקנים את הקופה המוניציפאלית. ד"ר רינה דגני, מנכ"לית קבוצת גיאוקרטוגרפיה, סבורה כי הפתרון לחלוקה הוגנת של שטחי תעסוקה הוא "לייצר חשיבה מטרופולינית ולחלק מחדש את כספי הארנונה. זה הכיוון הנכון", כדבריה. עד אז, רשויות מקומיות ימשיכו להילחם על כיס בעלי העסקים.

מהנדס העיר הרצליה, האדריכל מייק סקה, מצדיק את הגדלת שטחי המסחר בעירו בגידול האוכלוסייה הצפוי מ-90 אלף ל-175 אלף תושבים - גידול משמעותי יותר מהערים הסמוכות, בעקבות הסכם הגג שחתמה הרצליה עם המדינה. "אנחנו עיר שמכבדת את העיר הגדולה", אומר סקה, בהתייחסו לתל אביב הסמוכה. "הרצליה היא עיר שמספקת לעצמה את רוב השירותים. זאת מלחמה על אופייה של העיר, כשהמחוז חשב אחרת".

בכך מתכוון סקה לוויכוח בינו לבין מחוז תל אביב על היקף שטחי התעסוקה. 
"התפישה של המחוז היתה מנותקת מהמציאות, ודיברה על צדק חלוקתי בזכויות בנייה בינינו לבין בני ברק וגבעתיים. לא הפקדנו את התוכנית עד שקיבלנו את הזכויות שרצינו", הוא מציין בגאווה. "מי שרוצה להקים מפעל בהרצליה, לא יקים אותו בבני ברק - הוא יילך לסן פרנסיסקו. אם קבענו יעד אוכלוסייה כה גדול, כדי לשמור על איכות החיים, אני חייב לשמור על יחס תעסוקה־מגורים, שלא יהיו עוד פעם בעיות".

תוספת הדירות בהרצליה מתוכננת בעיקר בשולי העיר

את התוכנית להרצליה יזמה העירייה, ועל תכנונה הופקדו קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים. מלבד הפגיעה בערים השכנות, התוכנית לא נותנת מענה חד־משמעי לפיזור היתר שממנו סובלת העיר, בשל חציצתה לשלושה חלקים, באמצעות נתיבי איילון ומסילת הרכבת וכביש החוף. החיץ התחבורתי אמנם נהיר ליוצרי התוכנית, שכתבו כי "הרצליה מתאפיינת בחלוקה מרחבית ברורה, המפצלת את העיר בשל צירי האורך החוצים אותה, ושואפת לחבור ליחידה תפקודית אחת בעלת קשרים ברורים ונוחים". ואולם בשורה הבאה הוסיפו כי למרות הבעיה, התוספת של יחידות דיור מתוכננת בעיקר בשטחים הפתוחים שבשולי העיר.

מפגש רכבת ברחוב המעפילים בהרצליה
עופר וקנין

בטיוטת התוכנית שהגיעה לידי TheMarker, ניכרת ההתנגשות בין הרצון להתחדשות עירונית לבין בנייה בסמוך לכביש החוף, לצד בנייה בטבעת החיצונית של העיר על חשבון שטחים פתוחים. בתוכנית משורטטות ארבע שכונות גדולות בקצוות העיר: בצפון־מערב הרצליה, בגן הלאומי אפולוניה, מתוכננות כ–3,000 יחידות דיור שמוקדמות במסגרת ותמ"ל; בדרום־מערב העיר, בחוף התכלת, מקודמת תוכנית לבניית עד 12 אלף יחידות דיור; בצפון־מזרח העיר, באזור שדה התעופה הצפוי להתפנות והשכונות גן רש"ל ונחלת עדה, מתוכננות עד 15 אלף יחידות דיור; ובאזור דרום־מזרח, במתחם תעש השרון, מתוכננות אלפי יחידות דיור נוספות.

במקביל לבנייה בשטחים הפתוחים, סימנו המתכננים בנייה גם ברחבי העיר הבנויה, במתחמים להתחדשות עירונית ולאורך צירי התנועה המרכזיים בהרצליה. מימוש בנייתן של כ-10,000 יחידות הדיור הפוטנציאליות בפרויקטים של התחדשות עירונית מורכב ותלוי בהסכמות דיירים, במתן פתרונות תחבורתיים וסביבתיים ובשירותים ציבוריים.

האדריכל אמיר קולקר, מתכנן התוכנית, סבור כי המהלך הראשון שהרצליה צריכה לקדם הוא הליכי התחדשות עירונית, או כפי שהוא מכנה זאת, "בניית השלד העירוני". "אני הייתי מחפש את האזורים הריקים, ובאופן סיסטמתי מתחיל למלא אותם - כי עד שהעיר לא תהיה צפופה, היא לא תהיה עירונית וחיונית יותר", אומר קולקר. "לשם השוואה, בחולון יש 11 יחידות דיור לדונם, ובתל אביב שבע־שמונה יחידות דיור לדונם, ואילו בהרצליה רק 4.5 יחידות לדונם. בחלק המערבי שלה, הרצליה יכולה להיות הרבה יותר צפופה - וזה מה שיחיה את הרחובות הוותיקים שלה".

מגדלים בני 60 קומות יוקמו 
באזור תחנת הרכבת

סקה מציין כמה מקומות בעיר שמסומנים כבעלי פוטנציאל להתחדשות, כמו הרחובות ויצמן, בן גוריון וסוקולוב, שלאורכם מתוכננים מגדלים בני 24 קומות. מתחם נוסף הוא משולש התחבורה, בסמוך לתחנת הרכבת של הרצליה, שבו מתוכננים מגדלים בני 60 קומות, שישלבו בין מגורים, מסחר ותעסוקה. עמית סבור כי מהלכים אלה לא מספקים. "קשה לראות איך העיר פותרת את האתגר המרכזי שלה, שהוא חיבור בין חלקה המערבי לחלקה המזרחי, באמצעות הבנייה במשולש התחבורתי וכמה גשרים להולכי רגל שמתוכננים מעל לכביש החוף".

אחת השכונות שמסומנות להתחדשות עירונית היא יד התשעה (שכונת שביב), מהשכונות נחשלות בהרצליה. סקה אומר שהעירייה תאפשר בשכונה מקדם צפיפות גבוה עם "נגיעות של מגדלים", כלשונו. כלומר, לשכונה שמאוכלסת כיום בכ-1,000 יחידות דיור, יתווספו כ-5,000 דירות נוספות.

פרויקט ישן מול פרויקט חדש
עופר וקנין

כיצד מוודאים שהתושבים החלשים המתגוררים בשכונה לא ייפגעו? סקה מציין כי יש בעירייה מחלקה להתחדשות עירונית, שתפקידה לתווך בין התושבים לעירייה. "אנחנו רוצים שאנשים ימשיכו לגור בפרויקט, ומחייבים בכל פינוי־בינוי את הקבלנים לתת דירה לתושבים הקיימים, ולא לעשות להם טרנספר", הוא אומר.

ואולם בפועל, השכונות הגדולות בקצוות העיר, כמו שכונת אפולוניה, הן אלה שמקודמות בקצב מהיר. "העיר צפויה להתפשט לעבר כל השטחים הפתוחים שלה ולנצל את כל עתודות הבינוי, ובמקביל אולי להצטופף", אומר עמית. "ההיררכיה בין הדברים צריכה להיות ברורה יותר".

גם אלון כרמלי, חבר בוועד התושבים שנאבקים נגד תוכנית אפולוניה, לא מרוצה מאופן התקדמות הדברים. "לא חייבים לבנות הכל. זה בסדר גם להשאיר משהו לילדים שלנו לעוד 20 שנה", הוא אומר. "בגלל הלחץ המטורף של משרד האוצר להתהדר במספרים, מפעילים לחצים לא הגיוניים על מקום שהדירות בו יימכרו ב–4 מיליון שקל, ועם מכרזי מחיר למשתכן ב–3.5 מיליון שקל. במה זה יתרום? האינטרס המרכזי של הרצליה הוא התחדשות עירונית והרוויית הבנייה הקיימת כדי להפוך אותה לעיר אינטגרטיבית — אבל במקום להסיר חסמים, מתעלמים מהם".

מעבר לכך, לא ברורים הפתרונות התחבורתיים לשכונות השוליים של העיר. קולקר מקווה שהרצליה תעבור מהפכה, מעיר ש"עיקר התנועה בה היא במכוניות, לעיר מוטת תחבורה ציבורית", הוא אומר. ואולם בפועל, הבנייה לא מותנית בקידום פרויקטים תחבורתיים, והשכונות ייבנו עם קיומה של מערכת תחבורה ציבורית או בהיעדרה.

בנייה ברחוב סוקולוב בהרצליה
אייל טואג

בתוכנית משורטטים שלושה קווי הרכבת הקלה שמתוכננים לעבור בהרצליה. הם היו יכולים לחבר את השכונות העתידיות לעיר הוותיקה ולערים הסמוכות, ולאפשר את צמצום תקן החניה והגברת קצב הבנייה (תקן החניה הנוכחי מחייב חפירת חניונים תת־קרקעיים, שמעכבים ומייקרים את הבנייה). ואולם במציאות, קווי התחבורה נמצאים בשלבי תכנון מוקדמים - והפקק של תושבי הרצליה לתל אביב לא צפוי להתקצר בקרוב.

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם